-

  • dgross479

זו כתבת תדמית טובה מאד לתותח האמ- 230אל.אפ של חברת נורתרופ-גרומן

זו כתבת תדמית טובה מאד לתותח האמ- 230אל.אפ שהוא בהחלט תותח מעולה (זהו הדגם היבשתי של התותח שמותקן על ה-אפאצ'י) והוא צריך לדעתי להחליף את כל המק"כים בקליבר 12.7 מ"מ בצבא היבשה.

אבל להתקין אותו כמערכת נשק עיקרית על הרכב הקל הלא מאוייש והלא מוגן, כפי שנראה בתמונה הראשונה למטה, זו לדעתי טעות קשה.

כיום רק"מים בצבא הרוסי חמושים בתותח 30 מ"מ 2אי42 עם קצב אש של עד 800 פגז בדקה ובטילי נ"ט ’קורנט’ לטווח של 8-10 ק"מ. השילוב הזה ישמיד את כל הרכבים הלא מאויישים והלא מוגנים עוד לפני שהם ירו פגז אחד.


אבל הנושא של "רכבי לחימה אוטונומים" הוא נושא רציני ולמטה מאמר שמתאר את הדרישות של הצבא האמריקאי מרכבים לא מאויישים:


העתיד של רובוטי הלחימה לפי ארה"ב.

By Sydney J. Freedberg Jr. on November 09, 2020


הצבא הציג טיוטה של דרישות לרובטים הקרביים שלו החל מרכב קל במשקל 7 טון וכלה ברכב במשקל של 30 טון עם מיגון דומה לזה של האמ-1.

The Northrop RCV-L with H.M.G and UAV



QinetiQ RCV-L Titan robot fitted with a Javelin anti-tank missile launcher



RCV-M Ripsaw M5 with 30mm gun in unmanned turret


ושינגטון: בשדה הקרב העתידי, "רובוטים קלים" במשקל של שבעה טון עוקבים אחר האויב, אחרים פורצים דרכים דרך שדות המוקשים, אחרים מוציאים עשן על מנת להסתיר את התנועה של הכוחות מהאוייב, אחרים חוסמים את שידורי האוייב ואחרים משגרים טילי נ"ט.

האויב מחזיר אש ופוגע ברובטים הקלים שאינן משוריינים מספיק, אבל המחשב שלהם ממשיך להעביר קואורדינטות לגבי מטרות לשאר הכוח.

פגזים מונחים ארוכי טווח פוגעים בדיוק רב בעמדות האויב, כאשר רובוטים גדולים יותר במשקל של 10-20 טון שנקראים "רובוטים בינוניים" מצטרפים לקרב, רכבים אלו מצויידים במקלעים, טילים ותותחי 30 מ"מ, לא רחוק מאחור מתקדם הגל השלישי שנמצאים בו טנקי אמ-1 מאויישים ואיתם להקת "רובוטים כבדים" במשקל של כ- 30 טון.

למעלה שקף תדרוך של הצבא המתאר גרסה קודמת של משפחת הרובוטים הלוחמים.


חזון זה נמצא עדיין שנים מהמציאות, אך הצבא כבר מתנסה ברכבים תחליפיים לא מאוישים. חברת "קינטיק" כבר סיפקה את הראשון מתוך ארבעת הרכבים הנסיוניים במשפחת ה"רובוטים הקלים" וחברת "טקסטרון" מייצרת 4 רובוטים במשפחת ה"רובוטים הבינוניים", ייצור משפחת ה"רובוטים הכבדים" מתעכב עד אשר הנושא של הגנה אקטיבית יבדק ביסודיות, המטרה לייצר רובוטים במשקל 30 טון עם הגנה ברמה של האמ-1.


כל משפחת כלי הלחימה הרובוטיים תשתמש בתוכנות ניווט נפוצות וממשקי בקרה שכבר נבדקים בשטח. כל גרסה תשתמש באותם תקנים אלקטרוניים ומכניים וארכיטקטורה פתוחה מודולרית שאמורה לתת לחיילים בשטח "לחבר ולשחק" במגוון ישומים, מטילים וגנרטורים לעשן ועד משבשי רדיו.

"אנו מבינים שארבעה חיילים שעובדים עם פנס אדום עדשות באמצע הלילה לא יוכלו להוציא צריח 30 מ"מ", אמר רס"ן קורי וואלאס, קצין פרשים צעיר משוריין בעל ניסיון רב ברובוטיקה המשרת כעת על צוות "הדור הבא של רכב הקרב העתידי" של הצבא. עם זאת, הוא אמר בשבוע שעבר לכנס חימוש, רובוטיקה ותחמושת, "המטרה היא שרוב הדברים יהיו מודולריים וחיילים בשטח יכולו להחליף מערכות יעודיות תוך 30 דקות או פחות". הצוות של "רכב הקרב העתידי" של הצבא כבר גיבש רשימה של 7 דרישות ממשפחת הרובוטים.


מה הצבא רוצה:

עדיפות ראשונה היא להבטיח קשר עם הרכבים הרובוטיים עם מידה של אוטונומיה כדרישה שניה. הסיבה היא שהצבא תמיד רוצה אדם שיהיה אחראי על פקודת האש. בנוסף, הצבא מעדיף נהג שישלוט מרחוק על הרובוט, כך שכל רובוט יצטרך 2 אנשים שיפעילו אותו ואדם נוסף שיעזור לכל צמד של רובוטים.

הסיבה היא, שאם כי הצבא יודע שהרובוט יכול לתמרן תוך כדי נהיגה במצב רגיל, אבל כאשר הרובוט מתקרב לקו החזית, עדיף שיהיה אדם שינהג את הרובוט מרחוק.


בהתבסס על ניסויים בשטח עד כה, אמר וואלאס, כלל האצבע הוא שהטווח האפקטיבי המינימלי של הקשר בין הרובוט לרכב הפיקוח המאויש, צריך להיות לפחות חצי מהטווח המקסימלי האפקטיבי של הנשק הראשי של רכב השליטה, זה יאפשר לירות במטרות שהרובוט מציין, תוך שמירה עליו ממארבים ושדות מוקשים שהרובוט עשוי להיקלע אליהם.


עדיפות שלישית ורביעית הם לאפשר לרובוט לגדול ולהיות חלק ממערכת מודולרית, כך שניתן יהיה להחליף ציודים ומטענים יעודיים מכל ספק שהוא ברגע שהציוד קיים וזה ללא צורך בחיווט ובשינוי כבלים.

המטען העדיף ביותר, המבוסס על סימולציות דיגיטליות ומשוב של חיילים הוא הגנה מפני מזל"טים קטנים, אמר וואלאס. דאעש כבר הרכיב רימוני יד על רחפנים, ורוסיה השתמשה במזל"טים לאיתור מטרות לתותחנים באוקראינה, כך שיריב עתידי עשוי להציף את האזור בנחילי רחפנים ומזל"טים.

הצבא בדק לייזרים להשמדת מל"טים, אמר וואלאס, אך ספקי הכוח עדיין מגושמים מדי עבור רכבי השטח הקלים יותר. מה שהוא הרבה יותר קומפקטי ובר ביצוע, הוא משבש שמונע מהמל"ט לדווח על עמדתך לארטילריה של האויב.


זה מביא אותנו לעדיפות הבאה: לוחמה אלקטרונית. מל"טים הם לא הדבר היחיד שהצבא רוצה לשבש.

"כן, אתה קטלני מאוד [אם אתה] מפוצץ את צריח הטנק", אמר וואלאס, "אבל אתה קטלני עוד יותר אם אתה משתק את יכולת התקשורת של המערך הזה".

לדבריו, לפעמים הדרך הטובה ביותר להתחבא מחיישני אויב היא לשדר כל כך הרבה עיוות אלקטרומגנטי שגם שהם יודעים שאתה נמצא שם בחוץ, אבל הם לא יכולים לדעת היכן או כמה מכם יש בחוץ ואם אכן טילים מחפשי קרינה ימצאו את המשבש, ובכן, הוא היה בלתי מאויש.


המטען בעדיפות שלישית ממלא תפקיד דומה: יצירת מסך עשן. כשם שהחסימה מסתירה את הכוח מחיישני תדרי רדיו, עשן מסתיר אותו מחושים חזותיים-כולל חיישנים אינפרא אדומים.


העדיפות הרביעית: גלאי אזור מוות רב תכליתי שיזהיר את הכוחות האנושיים מפני זיהום כימי, ביולוגי,

רדיולוגי או גרעיני, אין תרחיש מלחמה מרכזי שבו גילוי סי.בי.אר.אנ אינו שימושי, אמר וואלאס. אמנם יקר לבנות כלי רכב מאוישים שיכולים לזהות גז רעל וקרינה מבלי לסכן את הצוותים שלהם, אך לכל ציוד רכב יכול להיות, כציוד סטנדרטי, גלאי קומפקטי לטווח קצר כדי להזהיר את הכוחות האנושיים שעוקבים אחריהם. גלאי לטווח ארוך עשוי להיות חבילת משימות מלאה משלו. דרפא כבר ביצע עבודה רבה על חיישנים קטנים יותר לאיתור דברים כאלה.


העדיפות החמישית היא טיפול בסכנה נוספת: שדות מוקשים ומכשולים אחרים. לצבא יש כבר שואב מוקשים לא מאוייש שנקרא "פלטת אמ-160".

לאחרונה הצבא התנסה ברובוטים מיוחדים שיכולים לעבוד יחד, כדי לנקות מכשולים תוך שמירה על מהנדסי לחימה אנושיים מחוץ לטווח אש האויב.


מודולי משימות פוטנציאליים אחרים שכדאי לקחת בחשבון, אמר וואלאס, נעים בין נשק נגד מטוסים כמו טילי "סטינגר" ועד מערכות לתקשורת בשדה הקרב, אלו הן מטרות עדיפות של אויב, עם מערכות הייטק, והן בסיכון גבוה להשמדה, הגנה אווירית במיוחד אמר, "זה הדבר הראשון שהאויב רוצה להרוג".


מיגון ועוצמת אש.

מלבד הנושאים המיוחדים הללו, הצבא רוצה שכל כלי הרכב הלוחמים הרובוטיים יוכלו לזהות מטרות לשאר הכוח ובמיוחד עבור ארטילריה ויהיה להם על הרכב קצת כוח אש והגנה. ככל שגירסת הרובוט גדולה יותר, כך חבילת הנשק גדולה יותר וחשובה יותר ולכן משקל המיגון יעלה. לרובוט הקל יש טיל נ"ט אחד כנגד מטרות קשות, אבל בדרך כלל הוא ילחם כנגד חי"ר ורכבים שאינם מוגנים.

החימוש של הרובוט הקל יכול להיות כל דבר בין מק"כ 12.7 מ"מ ועד למקל"ר 40 מ"מ ולתותח 30 מ"מ. ישנה אפשרות שבמקום מקלעים למיניהן הרובוט ישא התקן למספר רב של טילי נ"ט שמוכוונים ע"י קרן לייזר. אין צורך במיגון כבד על כל הרכב, עדיף להגן על המחשב והסנסורים שלו מכדורי 7.62 מ"מ, זו לא בעיה גדולה עם הרובוט יאבד את היכולת להילחם, אבל הוא חייב להיות מסוגל לקלוט מידע ולשדר אותו ולכן חשוב להגן על המחשב.


לעומת זאת רובוט במשקל בינוני הוא יותר דומה לטנק ולכן יהיה לו משגר כפול לירי טילי נ"ט ויהיה לו תותח 30 מ"מ עם מהירות לוע גבוהה שיוכל להשמיד רכבים עם שריון קל בדומה לבי.אמ.פי הרוסי. הצבא בדק התקנת תותח 50 מ"מ אבל המשקל היה גדול מידי, בנוסף ישנה גם בעיה עם חימוש מישני, הצבא היה רוצה להתקין מקלע על הצריחון שיוכל להגביה ולפגוע בקומות עליונות אבל כנראה שגם זה לא יתאים לרובוט במשקל בינוני. על איזה משקל מדברים? חברת טקסטרון שמייצרת את הרובוט הבינוני מדברת על 10 טון שזה רק 3 טון יותר מהרובוט הקל, אבל הצבא מדבר על רובוט ששוקל קצת פחות מ-20 טון. שלא כמו הרובוט הקל לרובוט הבינוני יהיה מיגון, אחרי שבחנו את נושא המיגון החליטו שהרובוט צריך מיגון שיעמוד כנגד כדורי 12.7 מ"מ וגם זה רק מסביב לצריח ולמחשב. חשוב ביותר לאפשר לרובוט לירות, גם אם הוא לא יוכל לנוע זה עדיין בסדר.

ההגדרה לגבי מהות הרובוט הכבד היא הפחות ברורה משאר משפחות הרובוטים, הוא אמור להיות עם כוח אש ומיגון ברמה של האמ-1, אבל עם משקל של פחות מחצי 20-30 טון לעומת 60-70 טון של האברמס. אבל נשאלת השאלה מדוע הוא צריך להיות עם רמת מיגון בדומה לטנק כאשר הוא לא מאויש?

ההסבר הוא שהרובוט הכבד אמור לנוע עם הטנקים כמו "ווינגמן" ולכן הוא צריך להיות עם מיגון דומה לטנקים שהרי אנו לא רוצים שכמה צרורות מתותחי 30 מ"מ יחסלו את ה"וינגמן" של הטנקים.

וואלס אומר שהוא מכיר את ה"טרופי" של ישראל אבל הוא לא בטוח שהמערכת מסוגלת להגן מפגזי ח"ש של תותחי טנקים, זו הסיבה שאנו לא מתקדמים עם הרובוט הכבד במהירות של הדגמים האחרים, אנחנו בוחנים את הנושא של ההגנה מפגזי טנקים ולפני שנלמד איך להיות קטלניים ושורדים לא נתקדם מהר עם הרובוט הכבד.


https://breakingdefense.com/2020/11/meet-the-armys-future-family-of-robot-tanks-rcv/

2 צפיות0 תגובות

מאמרים קשורים

הירשמו לקבלת עידכונים

נרשמת בהצלחה

ברור לי שלכל אדם יש עמדה פוליטית כזו או אחרת ואני מאמין שלא ניתן להימנע מזה גם באתר הזה, אבל דעות פוליטיות לא יכוונו את רוח הדברים באתר זה.

דוד גרוס

תודה לכולם וקריאה נעימה.