-

  • dgross479

פרק מס'-1 שידרוג רכבי לחימה בחטיבת השריון בצה"ל

עודכן: 18 בנוב׳


הקדמה:

הלחימה באוקראינה עדיין לא הסתיימה, אבל הבעיות שהיו לצבא הרוסי מאפשרים לנו להעריך איזה שידרוגים הרוסים צריכים לעשות, ומה השידרוגים שאנו צריכים לעשות.

נושא מס'-1: שידרוג מערך הנ"מ של חיל הים הרוסי:

הפגיעות שספינות חיל הים הרוסי ספגו וטיבועה של הסיירת ’מוסקבה’ ממחיש את הצורך במערך נ"מ יעיל עם מכ"מ שיזהה כל תנועה אוירית באיזור ומערך של טילים ותותחי נ"מ להתמודד עם האיומים הקיימים. לדעתי הסער-6 היה מיירט את האיומים והספינות לא היו נפגעות.

הספינות שלנו כבר ביצעו או מבצעים כעת את השידרוגים שצריך לעשות.

נושא מס'-2: הגנת טנקים ורק"מ אחר מרקטות וטילי נ"ט:

הפגיעות הרבות בטנקים, נגמ"שים ורכב אחר בשריון הרוסי, מחייב מערך הגנה נגד רקטות וטילי נ"ט, אבל צריך גם לשדרג את אמצעי הלחימה כנגד חי"ר בשטח פתוח, כנגד חי"ר בלש"ב בקומות עליונות ועוד.

נושא מס'-3: הגנה על כוחות השריון ממעופפים למיניהם.

מזל"טים אוקראינים פגעו בהרבה מאד רכבים רוסיים. צורך השעה הוא להתקין על צריחי הטנקים, רכבי לחימה ונגמ"שים צריחון נ"מ שנושא תותח 30 מ"מ ומערך של טילי נ"מ ונ"ט. הוספת רכבים יעודיים לנ"מ בגדודי השריון והחי"ר היה משפר את הגנת הנ"מ של כוחות השריון והחי"ר.

על נושאים אלו ואחרים אני כותב בפרקים הבאים:


פרק מס'-1. רכבי לחימה בחטיבות השריון.

אני כותב על רכב הלחימה בפרק הראשון מפני שלדעתי הוא צריך להיות הרכב העיקרי בחיל היבשה.

רכב הלחימה זו מערכת נשק חדשה שלא נושאת חי"ר פורק ולכן הוא לא נחשב כנגמ"ש, הוא גם לא נושא תותח בקליבר 105 מ"מ או יותר ולכן הוא לא נחשב כטנק.


בצבאות המערב והמזרח כאחד קיימים ”רכבי לחימה לחי"ר" כגון: הברדלי האמריקאי או הבי.אמ.פי הרוסי שהם למעשה נגמ"שים ששודרגו לרכבי לחימה ע"י שידרוג המיגון והחימוש.

אני לא רוצה לסכן 10-12 לוחמים שיושבים בנגמ"ש ולשלוח אותם להילחם כנגד טנקים ומערכות נ"ט אחרות של האוייב, לכן הייתי מוציא את חיילי החי"ר מהרכב ומשאיר בו רק 3-4 אנשי צוות להפעלת הרכב וכלי הנשק שבו. בנוסף נשנה את יעודו ואת שמו ל"רכב לחימה" והוא יפעל גם עם טנקים וגם עם נגמ"שים. החימוש שיותקן על רכבים אלו יהיה מודולרי ויתאים ליעודו ולזירה שבה ’רכב הלחימה’ אמור להילחם.


רכב הלחימה הוא למעשה החוליה החסרה בין הנגמ"ש לבין הטנק.


המבנה של חיל השריון יתבסס על המונח:

High/Low Mix Forces


וזה אומר שרכבי הלחימה והטנקים יעבדו ביחד, כאשר רכבי הלחימה הם המרכיב הגבוה והטנקים הם המרכיב הנמוך. גם רכבי הלחימה והנגמ"שים יעבדו ביחד כאשר גם כאן רכבי הלחימה הם המרכיב הגבוה והנגמ"שים הם המרכיב הנמוך.

בהתאם להבנתי היחס בין רכבי לחימה לטנקים בחטיבות השריון, צריך להיות 3 ל-1 ואם יש בצה"ל כ-1,200 טנקים זה אומר שצריך כ-3,600 רכבי לחימה. אם בכל חטיבת שריון יהיו 60 טנקים ו-180 רכבי לחימה ובכל חטיבת שריון מילואים יהיו 36 טנקים ו-108 רכבי לחימה, אזי בחייל היבשה יהיו 30 חטיבות שריון, 5 חטיבות בסדיר ו-25 חטיבות במילואים.

מכאן ניתן להניח שבצבא הסדיר יהיו כ-300 טנקים ו-900 רכבי לחימה ובחטיבות המילואים יהיו 900 טנקים ו-2,700 רכבי לחימה. מספרים אלו אינם כוללים את גדודי החרמ"ש בחטיבות השריון. (פרק מס'-3). בנוסף צריך יהיה לרכוש אלפי רכבי לחימה ונגמ"שים לחטיבות החי"ר.


הדרך להתחיל את התהליך של רכישת רכבי לחימה היא בראש ובראשונה לאתר איזה רכבים חדשים אפשר לקנות ואיזה רכבים ישנים אפשר לקנות ולשדרג. למטה דעתי בנושא.

1. רכבים חדשים.

1.1 רכב הלחימה הרוסי טי-15.

1.2 הטנק הסיני סימן 99.

1.3 הנגמ"ש הסיני וי.אנ-17.

1.4 הנמר הישראלי.


2. רכבים ישנים.

2.1. טנקי טי-72 מרוסיה וארצות מזרח אירופה ושידרוגם לרכבי לחימה.

2.2. טנקי אמ-1 אמריקאיים ללא צריח ושידרוגם לרכבי לחימה.

2.3. טנקי סימן-96 מסין ללא צריח ושידרוגם לרכבי לחימה.


1.1 רכב הלחימה הרוסי טי-15.

אם כי הייתי שמח לרכוש את הטנק טי-72 ולשדרג אותו לרמה של רכב לחימה אני בספק אם הרוסים ימכרו פריט כלשהו שיכול לעזור להם בלחימה באוקראינה, אבל אולי נוכל לרכוש את הרכב החדש טי-15.


הטי-15 שיך למשפחת ה’ארמטא’ והוא מוגדר כ’רכב לחימה לחי"ר’. זהו רכב זחלילי במשקל של כ-50 טון שנושא צריח לא מאוייש עם תותח 30 מ"מ, מקלע מקביל', טילי נ"ט והוא נושא 8 חיילים פורקים ו-3 אנשי צוות. הבעיה עם הרכב הזה שהוא רכב חדש שאני לא בטוח שנכנס לייצור שוטף ברוסיה אבל יתכן שאחת המסקנות של הלחימה באוקראינה שהגיע הזמן לשדרג את צבא היבשה הרוסי והטי-15 יקבל דחיפה רצינית. הזמנה מישראל של 500 רכבי לחימה ואולי יותר יזרזו את ההחלטה הרוסית.

תמונה מס'-1 רכב הלחימה הרוסי טי-15.

תמונה מס'-2 רכב לחימה רוסי T-15


בתמונה מס'-2רואים את הטי-15 הרוסי עם צריח שונה שנקרא ’אי.יו-220אמ’ ומותקן בו תותח 57 מ"מ, מקלע מקביל וטילי נ"ט, לרכב מנוע בן 1,500 כ"ס שמקנה לו יחס של 30 כ"ס ל-1 טון וזהו יחס מעולה שיקנה לו ניידות רבה. בנוסף למיגון הפסיבי, הרכב מוגן במיגון ריאקטיבי ובמיגון אקטיבי שנקרא ’אפגניט’.

אם כי תותח ה-57 מ"מ יקנה לטי-15 עוצמת אש רבה, עדיין לתפקיד ’רכב לחימה’ צריך יהיה לשדרג את עוצמת האש שלו. למטה השידרוג המוצע לטי-15 ולכל אחד משאר הרכבים שהזכרתי:


1. החלפת הצריח הנוכחי בצריח אי.יו.-220אמ שנושא תותח 57 מ"מ.

2. החלפת המקלע המקביל בתותח 30 מ"מ מדגם 2אי72 ובמק"כ בקליבר 14.5 מ"מ מדגם קי.פי.וי.טי.

3. התקנת ’יחידת לחימה מודולרית’- (יל"מ) מאחורי הצריח במקום טילי הנ"ט. (בשיתוף ישראל)

4. התקנת צריחון נ"מ/נ"ט על הצריח החדש. (בשיתוף ישראל)

5. שידרוג המיגון הריאקטיבי והאקטיבי במידת הצורך. (בשיתוף ישראל)


1.1 הצריח אי.יו-220אמ ותותח ה-57 מ"מ.

נחליף את הצריח המקורי שנושא תותח 30 מ"מ, בצריח אחר שנקרא אי.יו-220 אמ, זהו צריח רוסי שנושא תותח עם טעינה אוטומטית בקליבר 57 מ"מ, מקלע מקביל בקוטר 7.62 מ"מ ונושא 4 טילי נ"ט. (תמונה מס'-1) לתותח ה-57 מ"מ טווח של 14 ק"מ, קצב אש של כ-80 פגזים בדקה, משקל הפגז הוא כ-6.7 ק"ג כולל רש"ק ששוקל כ-2.8 ק"ג, לפגז מהירות לוע של 1,020 מטר/שנייה. צריח זה מותקן מעל קרוסלה של כ-80 פגזים (תמונה מס'-2). הצריח אינו מאוייש והוא מופעל מעמדת המפקד/תותחן שיושבים בתובה לפני הצריח.

תמונה מס'-2 תותח 57מ"מ מותקן בצריח AU-220M מעל מחסנית עגולה שמכילה כ-80 פגזים


לתותח ה-57 מ"מ טווח ארוך שהוא הרבה מעבר לטווח היעיל של טילי ה’קורנט’ ואם יהיו רחפנים בשמיים, שישוגרו מרכב הלחימה או מרכב יעודי אחר, הם יוכלו לאתר את משגרי ה’קורנט’, לשלוח את נק. הציון לרכב הלחימה והוא ירה לנקודה זו 5 פגזים בלבד, שיפזרו 40,000 רסיסים מעל המטרה, ישמידו את הצוות ואת המשגר. גם אם הטיל שוגר לפני שהגיעו פגזי ה-57 מ"מ, גשם הרסיסים של פגזי ה-57 מ"מ ישמיד את המשגר, הקשר בין המשגר והטיל יאבד והטיל שהוא רוכב קרן יפגע באדמה.

לתותח ה-57 מ"מ הרבה יכולות, יש לו פגזים שמתבייתים לכתם לייזר והוא יפגע וישמיד כל מטרה שמיגונה פחות מטנק, עם תחמושת חכמה נפיצת אויר, הוא יהיה יעיל ביותר גם כנגד נחילי רחפנים ומזל"טים וגם כנגד חי"ר בתעלות ועוד.


את מבנה הצריח נשנה כך שיתאים להתקנת מערכת מיגון כגון ’טרופי’, בנוסף למערך ההגנה האקטיבית נתקין גם מערכת הגנה רכה כנגד איומים אלו.


יתכן שנכון יהיה לייצר את הצריח בישראל בגלל המורכבות של התקנת מערכת ההגנה האקטיבית ושאר המערכות האלקטרוניקה והמחשבים שיותקנו בצריח, בפרט אם המערכת שתותקן תהיה ’מעיל רוח’. (טרופי) הכוונה היא לא לייצר את כל הצריח אלא רק את המעטפת החיצונית של הצריח שעליה יורכבו מערכות ההגנה האקטיבית, ’יחידת הלחימה המודולרית’ (יל"מ), עמדות הנשק שלה, מערכות ראייה ועוד.


צריך לבחון אם רצוי וניתן להחליף את תותח ה-57 מ"מ בתותח בקוטר 76 מ"מ שמייצרת חברת אוטו מלרה האיטלקית, בדרך כלל תותחים אלו מותקנים על ספינות, אבל אם עושים מאמץ להתקין תותח 57 מ"מ צריך לבחון גם את תותח ה-76 מ"מ שעדיף מכל הבחינות על ה-57 מ"מ. גם בחיל הים שלנו מותקנים תותחי 76 מ"מ על הסטי"לים מדגם 3, 4 ו-4.5.


1.2 התקנת תותח 30 מ"מ במקביל לתותח ה-57 מ"מ.

את מקלע ה7.62 מ"מ שמותקן בצידו הימני של הצריח נחליף עם תותח בקוטר 30 מ"מ שנקרא 2אי72 שמותקן בצריח של הבי.טי.אר-80. (תמונה מס'-3) השילוב בין תותח 57 מ"מ ותותח 30 מ"מ יהיה מצויין, שילוב זה יאפשר למפקד/תותחן לפגוע ולהשמיד כל מטרה למעט טנקים, טנקי אוייב יפגעו ע"י טילי הנ"ט שמותקנים בצריחון הנ"מ/נ"ט שעל הצריח. מטרות חי"ר יטופלו ע"י המקלעים ביל"מ ובצריחון הנ"מ/נ"ט.


הערה: תחמושת רוסית לתותחי ה-30 מ"מ והמקלעים שונה מהתחמושת של המערב ולכן רצוי לא לערבב בסוג אחד של רכבים, תותחים ותחמושות של רוסיה וארה"ב.

תמונה מס'-3 תותח ה-30 מ"מ 2אי72 בצריח שמותקן על הבי.טי.אר-80


1.3 התקנת ’יחידת לחימה מודולרית’ - (יל"מ)

שינוי נוסף שהייתי עושה, הוא התקנת ’יחידת לחימה מודולרית’ (יל"מ) מאחורי צריח ה-57 מ"מ. יחידה זו בנוייה מארגז תחמושת גדול ו-2 עמדות נשק. ארגז התחמושת יותקן לכל רוחב הצריח ושני קצוותיו יבלטו מחוץ לצריח ויראו כמו 2 ’אוזניים’ גדולות. על כל אחת מה’אוזנים’ נתקין עמדת נשק אוטונומית’- (ענ"א) ואחת האפשרויות נראית בתמונה מס'-4.

המונח ’מודולרי’ מתיחס ליכולת לשנות את ארגז התחמושת ואת כלי הנשק שמותקנים בעמדות אלו החל ממקלעים ועד למקל"רי 40 מ"מ.

המונח ’אוטונומי’ מתייחס למצב שבו ’הבינה המלאכותית’ - (ב.מ) מקבלת פיקוד על עמדות הנשק ובעזרת מערכות ראייה וסנסורים נוספים תפעיל את כלי הנשק שבעמדה כנגד כל גורם שמאיים על רכב הלחימה וזאת ללא מגע יד אדם.

תמונה מס'-4 ’עמדת נשק אוטונומית’ (ענ"א) למק"כ בקוטר 14.5 מ"מ


בתמונה מס'-4 למעלה רואים עמדת נשק למק"כ. בעמדה זו שתותקן על כל אחת מה’אוזניים’, נתקין מק"כ בקוטר 14.5 מ"מ שנקרא ’קי.פי.וי.טי’ (תמונה מס'-5) ובמקביל לו נתקין מקלע 7.62 מ"מ שנקרא ’פי.קי.טי.אמ’. (תמונה מס'-6) מערכת הראייה תותאם להפעלה ע"י ’בינה מלאכותית’ (ב.מ) וע"י המפקד או התותחן. ארגז התחמושת מצד שמאל של העמדה יבוטל והתחמושת לענ"א מימין ומשמאל תותקן בארגז התחמושת שמאחורי הצריח. יחידת הראייה מצד ימין של העמדה תבוטל ותותקן מעל המק"כ. לאחר השינויים נקבל עמדת נשק צרה שתותקן על כל אחת מהאוזניים.

הערה:מערכת הבינה המלאכותית (ב.מ)תיוצר בארץ ותותקן על רכבי הלחימה לאחר הגעתם לארץ.

תמונה מס'-5 מק"כ בקוטר 14.5 מ"מ שנקרא ’קי.פי.וי.טי’

זהו מק"כ בקוטר 14.5 מ"מ שמותקן על רק"מ, למק"כ קצב אש של 600 כדור בדקה. טווח כנגד מטרות קרקעיות של 3,000 מטר ולקליע שלו אנרגיה כפולה מזו של קליע בקוטר "0.5.


תמונה מס-6 מקלע 7.62 מ"מ שנקרא ’פי.קי.טי.אמ’.

זהו מקלע בקוטר 7.62 מ"מ שמותקן על רק"מ ושיותקן במקביל למק"כ בעמדות הלחימה ולו קצב אש של 750 כדור בדקה.


שתי עמדות נשק אלו, יאפשרו לכלי הנשק לירות ישר לפנים וגם לשלוט באש על שטחים מצד ימין ומצד שמאל של הצריח בהתאם למיקום העמדה. עמדות אלו יספקו הגנה היקפית מסביב לרק"מ עד למרחק של 3,000 מטר. עמדות נשק אלו יהיו יעילות כנגד חי"ר חשוף, כנגד מבנים בלחימה בשטח בנוי ועוד.

שתי העמדות יופעלו ע"י בינה מלאכותית-(ב.מ) שתפעיל את מערכות הראייה וסנסורים נוספים לגלות ולזהות איומים כנגד הרכב, המערכת תפתח באש כנגד כל איום בצורה עצמאית וללא מגע יד אדם.


בחלק מעמדות הנשק האוטונומיות נחליף את המק"כ במקל"ר 40 מ"מ שנקרא ’באלקאן’. (תמונה מס'-7) למקל"ר זה טווח של 2,500 מטר וקצב אש של 400 רימונים לדקה. המקל"ר יורה רימונים שניתנים לתיכנות לפיצוץ באויר שיהיו יעילים ביותר כנגד נחילי רחפנים ומזל"טים, כנגד כוחות חי"ר מחופרים ועוד.

יתכן שהיחס בין המק"כ למקל"ר צריך להיות 1 ל-1 זה אומר שעל חצי מרכבי הלחימה יותקנו מק"כי 14.5 מ"מ ועל החצי השני יותקנו מקל"רי 40 מ"מ.

תמונה מס'-7 המקל"ר בקליבר 40 מ"מ שנקרא ’באלקאן’


1.4 התקנת ’צריחון נ"מ/נ"ט מדגם ’קליוור’ על צריח ה-57 מ"מ.

א. לקח ראשון שניתן ללמוד מהמלחמה באוקראינה, הוא חשיבותה של מערכת ההגנה מרקטות וטילי נ"ט. והדרך לעשות זאת היא ע"י תקיפת המשגרים והרקטות הנ"ט עוד לפני שהם משגרים את הטילים שלהם, לשם כך נתקין על צריח ה-57 מ"מ צריחון נ"מ/נ"ט עם מערכות נשק שיותאמו לתפקיד זה.

בנוסף לצד ההתקפי, הרק"מ צריך להיות מוגן במיגון ריאקטיבי ובמיגון אקטיבי כגון ’טרופי ’של רפא"ל.

ב. לקח נוסף שניתן ללמוד מהמלחמה באוקראינה, הוא חשיבותו של מערך הנ"מ להגנה על כוחות שריון ממזל"טים תוקפים בעזרת פצצות, ממזל"טים מתאבדים, חימוש משוטט, רחפנים ומעופפים אחרים.

מערכות אלו הם חיל האויר וחיל השריון של הצד החלש בלחימה הא-סימטרית, אבל כאשר הכמויות של מעופפים אלו יגיעו למאות ואלפים לפתע נראה שהצד החלש נהפך לצד החזק. לכן למערכות נ"מ יהיה תפקיד קריטי בשדה הקרב. קו ההגנה הראשון יהיה צריחון נ"מ שיותקן על צריח ה-57 מ"מ.


אחד הצריחים שמתאים להיות צריחון נ"מ/נ"ט נראה בתמונה מס'-8 שבה רואים את הצריח הרוסי שנקרא "קליוור", זהו צריח למפעיל אחד שנושא 4 טילי נ"ט מדגם "קורנט" בקוטר 152 מ"מ, תותח 30 מ"מ מדגם 2אי42 שמוזן מ-2 שרשראות פגזים שונות ויש לו 2 קצבי אש: קצב אש נמוך של 200-300 פגז לדקה שיתאים לירי כנגד מטרות קרקעיות, וקצב אש גבוה של 550-800 פגז לדקה שיתאים לירי כנגד מטרות מעופפות כגון: רחפנים, מזל"טים ועוד. במקביל לתותח ה-30 מ"מ מותקן מקלע 7.62 מ"מ מדגם פי.קי.טי.אמ. בצריח מותקנת מערכת ראייה וכינון חימוש.

תמונה מס'-8 הצריח "קליוור"


זהו צריח גדול עם עוצמת אש רבה שתתאים לשמש כצריח עיקרי, אבל אני מחפש צריחון נ"מ לא מאוייש שניתן להתקין על צריח ה-57 מ"מ, לכן נבקש מרוסיה לבצע בצריח ה"קליוור" מספר שינויים והם:


א. הוצאת המפעיל מהצריח ושיעבוד הצריח לעמדת המפקד/תותחן.

ב. הייתי מבטל את מערכת הראייה, היא קיימת בעמדת המפקד/תותחן.

ג. את שרשראות הכדורים לתותח ה-30 מ"מ ולמקלע ה-7.62 מ"מ נתקין בארגז התחמושת הגדול שמאחורי הצריח.

לאחר הוצאת המפעיל וביטול מערכת הראייה, ניתן יהיה להקטין את רוחב הצריח ונשנה אותו כך שנוכל להתקין גם בצידו השמאלי של הצריח את ההתקן לשיגור טילי נ"ט כפי שמותקן על צידו הימני. ביצוע זה יהפוך את הצריח לצריחון נ"מ/נ"ט לא מאוייש שיותקן על הגג בחלקו האחורי של צריח ה-57 מ"מ.

ד. נבקש מרוסיה שתשנה את ההתקן לטילי ה’קורנט’ כך שניתן יהיה להתקין עליו את המשגרים הבאים:

1. משגר ל-4 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ (תמונה מס'-9), רקטות אלו מונחות לכתם לייזר, להם טווח של 12 ק"מ וזה אומר שהם יוכלו לתת פייט רציני למשגרי טילי הנ"ט של האוייב, בפרט שהמכ"מ של מערכת ההגנה תזהה את נקודת השיגור של טילים/רקטות הנ"ט של האוייב.

תמונה מס'-9 משגר ל-4 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ.


2. משגר ל- 4 רקטות רוסיות בקוטר 80 מ"מ המשגר צריך להיות דומה למשגר הרקטות בקוטר 70 מ"מ. רקטות ה-80 מ"מ הם רקטות עם רש"ק כבד יותר מהרש"ק של רקטות ה-70 מ"מ, כך שהם יתאימו יותר ללחימה בשטח בנוי.

3. משגר ל- 4 רקטות טרמובאריות בקוטר 90 מ"מ שנקראות ’שמל-אמ’, לרקטות אלו אורך של 90 ס"מ, טווח יעיל של 600 מטר, טווח מקסימלי של 1,700 מטר ועוצמתן דומה לפגז ארטילרי נפיץ בקוטר 155 מ"מ (תמונה מס'-10). מעניין לבחון את ההיתכנות להתקנת רב"ת לייזר או מערכת לשמירת כיוון על הרקטות הטרמובאריות שאולי ישפרו את הטווח היעיל של הרקטה. גם משגר זה צריך להיות דומה למשגר הרקטות בקוטר 70 מ"מ. כל המשגרים של הרקטות יתבססו על אותו משגר אם כי בגדלים שונים שיתאימו להתקנה על גבי ההתקנים לטילי הנ"ט שמותקנים על הצריחון.

תמונה מס'-10 משגר ורקטה תרמובארית ’שמל-אמ’


בנוסף למשגרי רקטות, צריך להתאים להתקן גם את המשגרים של טילי הנ"מ שנקראים ’סטינגר’ (תמונה מס'-11) וגם את המשגרים לטילי הנ"ט של רפא"ל (תמונה מס'-12).

תמונה מס'-11 משגר לטילי ’סטינגר’

תמונה מס'-12 משגר ל-4 טילי נ"ט של רפא"ל


עם סיום כל השינויים האלו נקבל צריחון נ"מ/נ"ט מדגם ’קליוור’ עם יכולות ואפשרויות רבות להתקנת טילים ורקטות מסוגים שונים. התמהיל של הרקטות והטילים יקבע בהתאם לגיזרה שבה יופעלו רכבי הלחימה.


רכבים חדשים אחרים.

1.2 הטנק הסיני סימן 99.

תמונה מס'-13 הטנק הסיני סימן 99.


הטנק סימן 99 הינו הטנק החדיש ביותר בצבא הסיני הוא נכנס לצבא הסיני בשנת 2001 ועבר מספר שידרוגים וכרגע הדגם המתקדם ביותר הוא סימן 99גי' שנקרא גם סימן 99אי.

לטנק מנוע דיזל של 1,500 כ"ס ומשקל של 54 טון שמקנה יחס של 28 כ"ס ל-1טון משקל וזהו יחס טוב.

כיוון שאני לא מחפש טנק אלא רכב לחימה, לכן אם נרכוש את הטנק הזה הוא יהיה ללא הצריח ובמקומו נתקין את הצריח הרוסי אי.יו-220אמ כפי שנראה על הטי-15.

החלפת הצריח תקטין את משקל הרכב להערכתי מ-55 טון ל-45 טון וזה ישפר את הניידות של הרכב.

גם ברכב זה נבצע את אותם שידרוגים כמו על הטי-15.


1.3 הנגמ"ש הסיני וי.אנ-17.

תמונה מס'-14 הנגמ"ש הסיני וי.אנ-17


זהו הנגמ"ש החדש של הצבא הסיני ששוקל 30 טון ולו מנוע של 1,000 כ"ס שמחובר לתיבת הילוכים אוטומטית, הוא מופעל ע"י 3 אנשי צוות ונושא 7 חיילים פורקים. הצריח נושא תותח 30 מ"מ, מקלע מקביל, 2 טילי נ"ט ו-2 משגרים לרימוני עשן.

השידרוג לרכב לחימה יהיה זהה לשידרוג של הטי-15 הרוסי ואת המיגון הייתי משדרג כך שיתאים למשקל של 30 טון וזה אומר מיגון בפני כדורי 30 מ"מ ח"ש בחזית. בתמונה ניתן לראות מיגון ריאקטיבי שמקיף את הנגמ"ש מכל הכיוונים וגם מיגון סולמות ביציאות וכניסות האויר של המנוע.

כל הצריחים שיותקנו על רכבי הלחימה עם תותח ה-57 מ"מ יהיו זהים במטרה להקטין את המערך הלוגיסטי, את מערך התחזוקה ואת המחיר.

ישראל צריכה לקחת חלק פעיל בייצור רכבי הלחימה כאשר את המערכות האלקטרוניות, מערכות היירוט, מערכות הראייה ועוד יחידות דומות נייצר בארץ, הייצור צריך להביא לזהות במערכות בין טנקי המרכבה ורכבי הלחימה.


1.4 הנמר הישראלי.

הנמר הישראלי מיוצר בארץ ואם אני לא טועה גם בארה"ב, צריך להגדיל את הייצור בארה"ב עד ל-100 תובות בחודש. מרוסיה נרכוש את הצריח אי.יו-220אמ שנושא תותח אוטומטי בקליבר 57 מ"מ ומחסנית ל-80 פגזים. בארץ נבצע את התקנת הצריח, המחסנית וכל שאר היחידות שנדרשות לביצוע התקנת הצריח, בנוסף נייצר בארץ את המעטה החיצוני של הצריח שעליו נרכיב את המיגון הריאקטיבי, את המיגון האקטיבי, את מערכות ההגנה הרכה, את מערכות הראייה ואת כל שאר החיישנים שאנו צריכים.

תמונה מס'-15 הנגמ"ש הישראלי-נמר.


הנמר שוקל כ-60 טון ועם מיגון ריאקטיבי ומיגון אקטיבי הוא בלי ספק הנגמ"ש הממוגן ביותר בעולם. הוא נושא צריח לא מאוייש, תותח 30 מ"מ, מקלע מקביל וטילי נ"ט, לנמר עוצמת אש טובה אבל על מנת להפעיל אותו כרכב לחימה הוא יעבור את אותו השידרוג כמו הטי-15 הרוסי, השידרוג ישפר את עוצמת האש שלו לרמה הגבוהה ביותר.


2. שידרוג רכבים ישנים.

א. רכישת טי-72 מרוסיה וארצות מזרח אירופה ושידרוגם לרכבי לחימה.

ב. רכישת טנקי סימן-96 מסין ללא צריח ושידרוגם לרכבי לחימה.

ג. רכישת טנקי אמ-1 אמריקאיים ללא צריח ושידרוגם לרכבי לחימה.


2.1 טי -72

אחד הטנקים שנפוצים ביותר בעולם הוא הטנק הרוסי טי-72 שנבנו ממנו 25,000 טנקים. על אף הבעיות באוקראינה שלדעתי יפתרו אם הרוסים יזכרו את המונח "Art of War", יבינו את חשיבות האימונים, יבינו את היתרונות והחסרונות של מערכות הנשק שלהם ויבינו שצריך בדחיפות לשדרג את המערכות האלקטרוניות שלהם. ללא כל זאת המערך הצבאי שלהם ימשיך להיפגע מידי האוקראינים, שמקבלים עזרה צבאית במיליארדי דולרים מארצות הברית ורק הארטילריה שלהם מחזיקה אותם.


כמובן שיחסים טובים יותר עם ישראל היו פותרים לרוסים מספר בעיות ביכולות הציוד שלהם. ישראל היא המדינה המערבית היחידה שיכולה לעזור לרוסיה לשדרג את מערכות הנשק שלה, אם ישראל הייתה משדרגת את מערך הנ"מ של הצי הרוסי הסיירת מוסקבה לא הייתה טובעת, אימונים משותפים היו מבהירים לרוסיה את המונח שת"פ בין חיל היבשה וחיל האויר שזו בעיה לא קלה. בתמורה ישראל תוכל לשדרג את יחסיה עם רוסיה, להחליף את מפעל הטכסטיל בדימונה שמזדקן, לרכוש ממנה כלי נשק, לקבל הגנה באו"מ ואולי החשוב מכל היא תרתיע את איראן מלחצות את הגבול לנשק גרעיני.

אני חושב שרוסיה לא תמכור לנו טנקי טי-72 שנחוצים להם באוקראינה, אבל יתכן שהם ישמחו לקבל הזמנה לטי-15 שהוא מוגדר כ’רכב לחימה לחי"ר’ והוא ממשפחת הארמטא, שבנוסף לטי-15 נמצא בה גם הטנק החדש טי-14. לכן טנקים אלו צריכים להגיע מארצות מזרח אירופה שמחליפות את הציוד הרוסי בציוד מערבי. במיוחד כעת, כאשר אירופה הולכת לפרוייקט פיתוח גדול לייצור טנק אירופאי בהובלת גרמניה וצרפת.


כל טנקי הטי-72 יעברו את השידרוגים כמו הטי-15 ונוסיף את שידרוג המנוע מ-840 כ"ס ל-1,130 כ"ס החלפת הגיר הידני לגיר אוטומטי, החלפת המזקו"מ הישן לחדש והתקנת מיגון ריאקטיבי מתקדם יותר. כל השידרוגים האלו מתבצעים כרגע ברוסיה שמשדרגת את טנקי ה-טי-72 הישנים שלה לרמה טי-72בי3אמ. המחיר של טנק זה הוא זול ביותר אולי ואם נצליח לרכוש כ-2,000 יחידות זה יהיה נהדר.

תמונה מס'-16 טי-72בי3אמ


2.2 הטנק הסיני דגם-96

לסין כ-2,500 טנקי סימן 96 כאשר 1,500 מתוכם שודרגו וכ-1,000 לא שודרגו, לכן יתכן שאפשר יהיה לרכוש אותם במחיר סביר וזמן אספקה קצר. הטנק שוקל 42 טון וגם הוא יעבור שידרוגים בדומה לטי-15. אפשר להניח שמשקלו ירד לכ-35 טון ועם מנוע של 1,000 כ"ס הוא ישמור על ניידות טובה.

תמונה מס'-17 הטנק הסיני סימן 96


2.3 הטנק האמריקאי אמ-1

תמונה מס'-18 הטנק האמריקאי אמ-1


זהו הדגם הראשון של האמ-1 משקלו כ-60 טון, יש לו מנוע בן 1,500 כ"ס וגם אם נסיר ממנו את הצריח ונתקיו במקומו את הצריח הרוסי אי.יו-220אמ, עדיין משקלו יהיה באיזור ה-50 טון ועם מנוע של 1,500 כ"ס הוא יהיה הפורמולה של הטנקים. ארה"ב ייצרה כ-3,300 טנקי אמ-1, כ-5,000 טנקי אמ-1אי. כעת קיימים טנקי אמ-1 ששודרגו לרמה גבוהה יותר ונקראים אמ-1אי2 ואולי זו הזדמנות לרכוש את האמ-1 בזול ועם זמן אספקה סביר, לשדרג אותם ולהתאים אותם לפעולה כרכבי לחימה. אם נוכל לרכוש 1,000 טנקים כאלו שישודרגו בארה"ב בהתאם לדרישותנו זה יהיה נהדר.


כל הרכבים הישנים יעברו שידרוגים בדומה לטי-15 הרוסי במטרה להתאים אותם לפעול כרכבי לחימה.

ישראל צריכה לקחת חלק פעיל בייצור רכבי הלחימה כאשר את המערכות האלקטרוניות, בינה מלאכותית, מערכות היירוט, מערכות הראייה ועוד יחידות דומות נייצר בארץ, הייצור צריך להביא לזהות במערכות בין טנקי המרכבה ורכבי הלחימה.


על מנת לבחון את הנושא של רכבי הלחימה, את מורכבות הייצור, הבעיות עם כלל הציודים והאינטגרציה שלהם ברכב הלחימה, הייתי מסב חטיבה אחת של נמרים וחטיבה אחת של טנקי מרכבה סימן 3 לרכבי לחימה וזה יעזור לנו ללמוד ולהבין מה ניתן לדרוש ולקבל מרכב הלחימה ולבחון איך המרכבה-3 והנמרים פועלים כרכבי לחימה ואם צריך לשדרג אותם בצורה שונה.


צריך לבחון את הכדאיות והאפשרות להסב את המחסנית העגולה של הטי-72 והטנק סימן 96, שכיום נושאים פגזים בקוטר 125 מ"מ, לשאת ולטעון פגזים בקוטר 57 מ"מ או פגזים בקוטר 76 מ"מ (רצוי) ולשמור על קצב אש של 60 פגזים בדקה, אם זה ניתן לביצוע אז אולי נסתפק בזאת ולא נתקין את הצריח אי.יו-220אמ ונשאר עם הצריח של הטי-72 והטנק הסיני סימן 96 ונמשיך עם שאר השידרוגים.

לתותח ה-76 מ"מ קצב אש גבוה של עד 120 פגז לדקה (שאינו נחוץ) טווח של עד ל-20 ק"מ ועם פגזים חכמים מדגם ’וולקנו’ הם יכולים להגיע לטווח של 40 ק"מ.

פגזי ה-76 מ"מ שוקלים כ-12 ק"ג וזה כ-5 ק"ג יותר מאשר ה-57 מ"מ וזה אומר רש"ק כבד יותר.

לדעתי זו אפשרות עדיפה ואני בטוח שאוטו מלרה ישמחו לשתף פעולה.

4 צפיות0 תגובות

מאמרים קשורים

הירשמו לקבלת עידכונים

נרשמת בהצלחה

ברור לי שלכל אדם יש עמדה פוליטית כזו או אחרת ואני מאמין שלא ניתן להימנע מזה גם באתר הזה, אבל דעות פוליטיות לא יכוונו את רוח הדברים באתר זה.

דוד גרוס

תודה לכולם וקריאה נעימה.