top of page

שידרוגים לחטיבות שריון ישראליות

  • תמונת הסופר/תdgross479

התכנית לשידרוג חטיבות הטנקים הכבדות בצה"ל.

עודכן: 10 באוג׳ 2023

הקדמה:

בחטיבת הטנקים הכבדה יפעלו ביחד טנקי מרכבה וטנקים בינוניים שאני קורא להם ’פנתרים’. שני סוגי הטנקים צריכים לעבור מקצה שידרוגים על מנת להתאים אותם לאתגרים של שדה הקרב. (על הטנקים הבינוניים ראה פרק מס'-2).


השילוב של טנקים כבדים ובינוניים וכוחות משורינים אחרים יאפשרו למח"ט יותר גמישות בבנית הכוח שיתאים למשימתו. השילוב של תותחי 120 מ"מ, תותחי 57 מ"מ, תותחי 35 מ"מ, תותחי 20 מ"מ וכמות גדולה של טילים ורקטות נ"מ/נ"ט, יאפשרו לנו להשמיד את הכוחות התוקפים, להעביר את המלחמה לצד שלהם. ולכבוש שטחים שולטים בצד שלהם.

במלחמה בין רוסיה ואוקראינה וגם בלחימה בין ארמניה ואזרביג'אן, ראינו את החשיבות הרבה של מעופפים למיניהם לצרכי תצפית וגם כיחידות תוקפות כדוגמת המזל"ט הטורקי טי.בי.-2. אוקראינה רכשה מספר מזל"טים מסוג זה מטורקיה ובתחילת המלחמה הם פגעו בהרבה כלי רכב רוסיים.

מערכות אלו הם חיל האויר וחיל השריון של הצד החלש, אבל כאשר הכמויות של מעופפים אלו יגיעו למאות ואלפים, נראה לפתע שהצד החלש נהפך לצד החזק, לכן למערכות נ"מ יהיה תפקיד קריטי בשדה הקרב. קו ההגנה הראשון יהיו צריחוני נ"מ/נ"ט שיותקנו על הטנקים לסוגיהם, על נגמ"שי הלחימה, על רכבי נ"מ יעודיים ורכבים נוספים.


למטה תמונות של מזל"טים טורקיים שלה תעשיה גדולה ומתקדמת בנושא מטוסים ללא טייס.

1 . המזל"ט הטורקי טי.בי.2 שמצליח מאד באוקראינה ונושא 4 פצצות מונחות בלייזר. (תמונה מס'-1)

למטה תמונות של מזל"טים של טורקיה שלה תעשיה גדולה ומתקדמת בנושא מטוסים ללא טייס.


1. המזל"ט הטורקי TB-2 שנושא 4 פצצות מונחות בלייזר. (תמונה מס'-1)

תמונה מס'-1 המזל"ט הטורקי טי.בי-2 נושא 4 פצצות מונחות


2. מל"ט טורקי נוסף שנקרא ’אנקא-אס’. (תמונה מס'-2)

תמונה מס'-2 המל"ט הטורקי ’אנקא-אס’ נושא 4 פצצות מונחות


3. מל"ט טורקי חדש ותצוגת החימושים המרשימה שלו. (תמונה מס'-3)

תמונה מס'-3 המל"ט Baykar Bayraktar Akınc

ותצוגת החימושים המרשימה שהוא נושא.

קישור למל"ט למטה:


מזל"טים ומל"טים אלו, יעשו הרבה צרות לכוחות שריון וחי"ר שלא יהיו מוכנים ללחימה איתם כפי שראינו באוקראינה. ממלחמה זו שעדיין לא הסתיימה ישנם מספר לקחים ומספר פעולות שישראל צריכה לבצע על מנת להימנע מהבעיות שיש במלחמה זו.


לקח ראשון: הוא חשיבותו של מערך נ"מ להגנה על כוחות שריון ממזל"טים תוקפים, מתאבדים, מחימוש משוטט, מרחפנים ומעופפים אחרים.

מערכות אלו הם חיל האויר וחיל השריון של הצד החלש בלחימה א-סימטרית, אבל כאשר הכמויות של מעופפים אלו יגיעו למאות ואלפים, נראה לפתע שהצד החלש נהפך לצד החזק. דוגמה למצב דומה ראינו בלחימה הסיזיפית ביום כיפור כנגד טילי הנ"ט בגזרה המצרית וגם במקומות בסוריה כגון תל-שמס.

לכן צריך להימנע משגיאות ולהתכונן להגן על כוחותינו בחזית מכלי טיס מאויישים ולא מאויישים, מחימוש משוטט או חימוש חכם שמשוגר מכלי טיס. למערכות הנ"מ יהיה תפקיד קריטי בלחימה זו וקו הגנה ראשון יהיו צריחוני נ"מ/נ"ט שיותקנו על צריחי הטנקים ועל רק"מ לסוגיו השונים. צירוף רכבי נ"מ יעודיים ישפר את הגנת הנ"מ בפני האיומים האלו ועוד הרבה איומים דומים.


לקח שני: הוא חשיבותה של מערכת ההגנה מרקטות וטילי נ"ט, הדרך לעשות זאת היא ע"י תקיפת מערכי הטילים ורקטות הנ"ט עוד לפני השיגור. לשם כך נתקין על צריחון הנ"מ/נ"ט מערכות נשק שיותאמו למיגוון רחב של מצבי לחימה, כולל: הגנה בפני מעופפים למיניהם, תקיפת כוחות שריון שחמושים בטילי נ"ט ולחימה כנגד כוחות חי"ר שחמושים ברקטות וטילי נ"ט קצרי טווח. בנוסף לצד ההתקפי, הטנק ושאר רכבי הקרב צריכים להיות מוגנים במיגון ריאקטיבי ובמיגון אקטיבי כגון ’טרופי’ של רפא"ל או ’אגרוף הברזל’ של אלביט.


נקודות אלו התבררו בלחימה באוקראינה כנקודות תורפה בצבא הרוסי, אם כי האשמה היא לא רק חסרונו של ציוד זה או אחר, אלא גם ביכולתם של המפקדים ששכחו איך עושים מלחמה. ישראל צריכה להיות ערה לנקודות אלו ולהתקין מערכות נשק שמתאימות להגנה על כוחות השריון והחי"ר ומערכות נשק נוספות שיעזרו בתקיפת מטרות מטווחים ארוכים. אני ארחיב על נקודות אלו בהמשך ואוסיף מספר נקודות נוספות. על השידרוגים למרכבה אני כותב למטה, על השידרוגים לגבי הטנק הבינוני אני כותב בפרק מס'-2.

תמונה מס'-4 טנק מרכבה סימן-4אמ


1. התקנת צריחון נ"מ/נ"ט על צריח המרכבה.

הבעיה שיש לי עם הטנקים היא שעוצמת האש של הטנק לא מתאימה לאיומים שקיימים כיום כנגד הטנק.

הטנק חייב לשנות את עוצמת האש שלו כך שתתאים לאיומים כנגדו בזמן הזה, ראינו בלחימה באוקראינה איך הושמדו כמות רבה של רק"מ בעיקר ע"י מזל"טים תוקפים או מתאבדים וגם איך טילי נ"ט חכמים משמידים כמות רבה של רק"מ רוסי.

לכן אנו צריכים לשדרג את החימוש כך שהטנק יוכל להילחם לא רק עם טנקים אלא גם עם חי"ר נושא טילי נ"ט, עם רכבים קלים שחמושים בטילי נ"ט, ברחפנים, במזל"טים תוקפים או מתאבדים או במילה אחת "כטמ"מים" (כלי טיס מאוייש מרחוק) ועוד. לכל הבעיות האלו תותח 120 מ"מ הוא לא הפיתרון וגם לא התותח הגרמני החדש בקוטר 130 מ"מ. למטה תמונה של טיל הנ"ט שקיבל פרסומת עולמית בלחימה באוקראינה. טיל הנ"ט שנקרא אנ-לאו.

תמונה מס'-5 טיל הנ"ט אנ-לו


טיל זה מיוצר ע"י חברת סאאב משבדיה שמשתפת פעולה עם אנגליה.

משקלו 12.5 ק"ג, אורכו 1 מטר וקוטר הרש"ק 150 מ"מ. טווח אפקטיבי 900 מטר, מהירותו כ-200 מטר לשניה ומחירו כ-50,000 דולר.

לטיל יש מספר אפשרויות יזימה:

1. הטיל נע למטרתו בגובה של 1 מטר מעל קו הראייה וכשהוא חולף מעל הצריח, מופעל מרעום קירבה שמפעיל את הרש"ק שמתפוצץ מעל הצריח בנקודה הכי פחות מוגנת וחודר אותה ע"י מטען חלול.

2. אפשרות נוספת היא פגיעה במטרה שיוזמת את הרש"ק.

בנוסף לאיומי הנ"ט, האיום העיקרי שנפגוש בשדה הקרב העתידי יגיע מ"כלי טייס מאויישים מרחוק" (כטמ"מים) כגון מזל"טים תוקפים, מזל"טים מתאבדים, רחפנים ועוד איומים דומים. לכן התקנת צריחון שנראה בתמונה מס'-6 על צריח המרכבה, שמותקנים בו תותח 35 מ"מ ומק"כ "0.5, יעלו את רמת הגנת הנ"מ של הטנק לרמה גבוהה. את המק"כ נחליף בתותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ. (תמונה מס'-7)


תמונה מס'-6 צריחון לתותח 35 מ"מ ולמק"כ.


הצריח הזה נושא תותח בקוטר 35 מ"מ שנקרא "בושמאסטר-3" ויש לו פגזים שמותאמים לירי נ"מ והוא צריך להיות מותקן בצריח הנ"מ/נ"ט שיותקן על צריח המרכבה. הצריח יכול להיות שיראה קצת שונה מהצריח שבתמונה אבל התותח ישאר.

תמונה מס'-7 תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ שנקרא M-197 לתותח שני קצבי אש נמוך של 750 כדור בדקה וקצב אש גבוה של 1,500 כדור בדקה.

למטה כמה משפטים על פגז הנ"מ של תותח ה-35 מ"מ:

Ahead Ammunition
The 35 mm Ahead system consists of measurement and programming units, control electronics and programmable Ahead ammunition. It can be fitted to any suitable automatic cannon and then successfully engage small, fast aerial targets with a high kill probability. Each Ahead round contains 152 tungsten sub-projectiles which are ejected immediately in front of the oncoming target. The measurement unit determines the velocity of each Ahead round prior to muzzle exit. Based on this data, the control electronics calculates the sub-projectile ejection time, which is transmitted via the programming unit to the time fuse in the projectile.

בנוסף, תותח ה-35 מ"מ יהיה יעיל ביותר כנגד רכבים שהמיגון שלהם נופל ממיגון הטנק, אם כי פגזים עם מהירות לוע של כ-1,450 מ/שנ' עשויים לחדור את שריון הצד של חלק מהטנקים.


האיום העיקרי שנפגוש בשדה הקרב העתידי יגיע מ"כלי טייס מאויישים מרחוק" (כטמ"מים) כגון מזל"טים תוקפים, מזלטים מתאבדים, רחפנים ועוד איומים דומים. לענ"ד שילוב של צריחון זה על גבי צריח ה-120 מ"מ ורכבים אחרים, ישדרגו את יכולות הנ"מ של השריון הישראלי וזאת בעיקר בגלל פגז הנ"מ של תותח זה. על פגז הנ"מ ניתן לקרוא למעלה.

אם כי הצריחון עם תותח ה-35 מ"מ נראה מעולה, הייתי מבצע בו מספר שינויים והם:

1. צריך להחליף את המק"כ בצד ימין של הצריחון בתותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ שנקרא אמ-197, לתותח שני קצבי אש: קצב אש נמוך של 750 פגז לדקה וקצב אש גבוה של 1,500 פגז בדקה. (ראה תמונה מס'-7)

2. צריך להבטיח שלתותח תהיה הגבהה של לפחות 70 מעלות. ההגבהה בצריחון זה היא 35 מעלות בלבד.

3. צריך לוודא שאת התחמושת נוכל להתקין בארגז התחמושת שמאחורי הצריחון.

4. צריך לוודא ש"הבינה המלאכותית" תוכל להפעיל את מערכת הראייה שמותקנת בצריחון לגלות ולזהות איומים כנגד הטנק ולהפעיל את התותח במידת הצורך באופן עצמאי וללא מגע יד אדם.

5. לאחר ביצוע שינויים אלו, נתקין מצד שמאל של הצריח 2 משגרים לטילי נ"ט. את המשגר של טילי הנ"ט ניתן יהיה להחליף במשגר ל-4 רקטות מסוגים שונים. משגרי הרקטות יהיו:

א. משגר ל- 4 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ (תמונה מס'-8), רקטות אלו מונחות לכתם לייזר, יש להם טווח של כ- 12 ק"מ וזה אומר שהם יוכלו לתת פייט רציני למשגרי טילי הנ"ט של האוייב, בפרט שהמכ"מ של מערכת ההגנה יזהה את נקודת השיגור של הטילים ורקטות הנ"ט של האוייב.

ב. משגר ל- 4 רקטות רוסיות בקוטר 80 מ"מ, המשגר צריך להיות דומה למשגר הרקטות בקוטר 70 מ"מ. רקטות ה-80 מ"מ הם כבדות יותר מה-70 מ"מ ולהם רש"ק כבד יותר, כך שהם יהיו יעילים יותר בלש"ב.

תמונה מס'-8 משגר לרקטות בקוטר 70 מ"מ


3. משגר ל- 4 רקטות טרמובאריות רוסיות בקוטר 90 מ"מ שנקראות ’שמל-אמ’, לרקטות אלו אורך של 90 ס"מ, טווח יעיל של 600 מטר, טווח מקסימלי של 1,700 מטר ועוצמתן דומה לעוצמת פגז ארטילרי נפיץ בקוטר 155 מ"מ (תמונה מס'-9) והם יהיו להיט בלחימה בשטח בנוי.

מעניין לבחון את ההיתכנות להתקנת רב"ת לייזר או מערכת לשמירת כיוון על הרקטות הטרמובאריות, שאולי ישפרו את הטווח היעיל של הרקטה. גם משגר זה צריך להיות דומה למשגר הרקטות בקוטר 70 מ"מ. כל המשגרים יותאמו להתקנה על הצריחון.

תמונה מס'-9 משגר לרקטות 90 מ"מ שנקרא ’שמל אמ’.


בנוסף לרקטות אלו צריך להתאים גם את המשגרים של טילי הנ"מ שנקראים "סטינגר" (תמונה מס'-10) וגם את המשגרים לטילי הנ"ט של רפא"ל (תמונה מס'-11) לשיגור מהצריחון וגם את המשגר ל-4 רקטות מדגם זוני בקוטר 127 מ"מ. (תמונה מס'-12)

תמונה מס'-10 משגר לטילי נ"מ "סטינגר"


תמונה מס'-11 משגר ל-4 טילי נ"ט של רפא"ל


תמונה מס'-12 משגר ל-4 רקטות בקוטר 127 מ"מ שנקראות "זוני".


עם סיום כל השינויים האלו נקבל צריחון נ"מ/נ"ט עם יכולות ואפשרויות רבות להתקנת טילים ורקטות מסוגים שונים. התמהיל של הרקטות והטילים יקבע בהתאם לגיזרה שבה יופעלו הטנקים.


1.2 התקנת ’יחידת לחימה אוטונומית’- (יל"א) על צריח המרכבה.

שינוי נוסף שהייתי עושה הוא התקנת ’יחידת לחימה אוטונומית’ (יל"א) מאחורי צריח הטנק, במקום סל הצריח. את הרעיון של היל"א אפשר לראות בתמונה מס'-13, יחידה זו בנוייה מארגז תחמושת גדול שיותקן מאחורי הצריח ו-2 עמדות נשק.

הייתי משנה במקצת את התמונה הזו ולמעשה מאריך את ארגז התחמושת שיבלוט משני צידי הצריח כמו 2 אוזניים גדולות, על כל אוזן הייתי מתקין מק"כ גאטלינג שנקרא גי.אי.יו-19A (תמונה מס'-14), למק"כ

2 קצבי אש: נמוך של 1,000 פגז בדקה וגבוה של 2,000 כדור לדקה וטווח של כ-2,000 מטר. כל עמדה תכסה 180 מעלות מצידי הטנק.

תמונה מס'-13 יל"א לתותחי 20 מ"מ


תמונה מס'-14 עמדת נשק למק"כ גאטלינג בקוטר "0.5


המונח ’אוטונומי’ מתייחס למצב שבו "הבינה המלאכותית" - (ב.מ) מקבלת פיקוד על עמדות הנשק ובעזרת מערכות ראייה וסנסורים נוספים תפעיל את כלי הנשק שביל"א כנגד כל גורם שמאיים על הטנק וזאת ללא מגע יד אדם.

שרשראות התחמושת ל-2 עמדות המק"כ יותקנו בארגז התחמושת שמאחורי הצריח.

2 עמדות אלו יאפשרו לכלי הנשק לירות ישר לפנים וגם לשלוט באש על שטחים מצד ימין ומצד שמאל של הצריח בהתאם למיקום העמדות. עמדות אלו יספקו הגנה היקפית מסביב לטנק עד למרחק של 2,000 מטר. עמדות אלו יהיו יעילות כנגד רכב רך, חי"ר חשוף, כנגד מבנים בלחימה בשטח בנוי ועוד.


בנוסף לשידרוגים החשובים האלו נעשה שידרוג נוסף והוא:

1.4 התקנת חימוש משוטט.

לתותח הטנק יש חיסרון אחד גדול וזהו הטווח הקצר שלו שהוא מספר קילומטרים בלבד, הוא הכי טוב בטווחים אלו, אבל כיום לטילי הנ"ט יש טווח הרבה יותר גדול. על מנת לפגוע במטרות שמעבר לטווח של תותח הטנק וטילי הנ"ט צריך להתקין על הטנק חימוש משוטט כדוגמת החימוש שנקרא "הירו-120". (תמונה מס'-13). ה"הירו-120" שוקל 18 ק"ג ומותקן בו רש"ק במשקל של 5 ק"ג שיהיה יעיל ביותר כנגד רכבים משוריינים, יש לו טווח של 60 ק"מ, הוא יכול לשהות באויר כשעה וזה כולל זמן טיסה לאיזור המטרות, חיפוש מטרה ופגיעה בה. במידה ולא נמצאה מטרה, החימוש יכול לשנות כיוון ולנוע למטרה אחרת, או יכול לחזור חזרה לנקודת איסוף, לפתוח מצנח, לרדת לקרקע בשלום ויחידת איסוף תגיע אליו ותכין אותו לשיגור נוסף.

תמונה מס'-15 חימוש משוטט "הירו-120"


מאחורי ארגז התחמושת שמותקן מאחורי הצריח, נתקין משגר ל-4 חימושים משוטטים מדגם "הירו-120", המשגר יותקן כשהוא במצב אופקי ויעלה ל-45 מעלות לפני השיגור, צידוד המשגר יעשה ע"י צידוד הצריח כולו.

חימוש משוטט נוסף שצריך לבחון נקרא "הירו-400" הוא דומה ל’הירו-120" אבל גדול יותר וכבד יותר. לחימוש זה יש מערכת תיקשורת משופרת לטווח של 120 ק"מ, הוא נושא רש"ק של 10 ק"ג ויכול להישאר באוויר כ-120 דקות.


חברת "יוויזין" הציגה מספר דגמים של חימוש משוטט החל מחימוש במשקל של 3 ק"ג ועד למשקל של 155 ק"ג, החל ברש"ק של 0.5 ק"ג וכלה ברש"ק של 50 ק"ג, החל מחימוש שיכול לשהות באויר כ-30 דקות וכלה בחימוש שיכול לשהות באוויר כ-10 שעות.

בתמונה מס'-16 רואים רכב לא מאוייש נושא משגר ל-6 חימושים מדגם ’הירו-400’. אני לא רואה סיבה לרכב לא מאוייש, לדעתי התקנה על טנדר מסחרי של פורד או שברולט או דודג יהיה הרבה יותר הגיוני.

תמונה מס'-16 רכב לא מאוייש נושא משגר ל-6 חימושים מדגם ’הירו-400’.


על החימושים של יוויזן ניתן לקרוא בקישור למטה:


בנוסף לשידרוגים במערכות הנשק צריך לתגבר את חטיבות המרכבה בטנקים בינוניים ביחס של 3 טנקים בינוניים כנגד טנק מרכבה. ראה פרק מס'-2 לגבי טנקים בינוניים.


לסיכום השידרוג לטנק:

א. התקנת משגר ל-4 חימושים משוטטים, נשיאת עוד 8 חימושים משוטטים בתובה וקבלת מידע מרחפנים ו/או מזל"טים לגבי מיקום מערך האוייב, יאפשרו לטנקים להשמיד מספר רב של מטרות מטווחים ארוכים.

ב. התקנת תותח בקוטר 35 מ"מ בצריח הנ"מ/נ"ט, יקנה לתותחן מספר אפשרויות ירי נכונות יותר וזאת בהתאם למטרות ומצב התחמושת בטנק.

ג. 2 מק"כי הגאטלינג בקוטר "0.5 שמותקנים בעמדות הנשק שיופעלו ע"י "בינה מלאכותית", יאפשרו פגיעה במיבנים, בחוליות חי"ר ועוד מטרות ללא מגע יד אדם.

ד. התקנת צריחון נ"מ/נ"ט עם תותח בקוטר 35 מ"מ, מקלע גאטלינג בקוטר "0.5 ומשגרים לרקטות 70 מ"מ, לטילי נ"מ מדגם ’סטינגר’ ולטילי נ"ט מדגם ’ספייק’ של רפא"ל, יגדילו את יכולות הטנקים להילחם כנגד מעופפים למיניהם, כנגד רכבים משוריינים, כנגד חי"ר/חרמ"ש ויגדילו את שרידותו של כלל הכח הלוחם.


35 צפיות0 תגובות

Comments


התכנית לשידרוג גדוד החרמ"ש בחטיבת השריון

4 דקות

התכנית לשידרוג חטיבות הטנקים הכבדות בצה"ל.

התכנית לשידרוג מערך הארטילרייה בצהל.

14 דקות

התכנית לשידרוג רכבי הנ"מ בצהל

2 דקות

פרק מס'-6 מבנה חטיבת שריון.

2 דקות

מאמרים קשורים

bottom of page