דוד גרוס 4/22/2022
1. אם כי הלחימה בין רוסיה לאוקראינה לא קרובה לסיום, אפשר כבר כעת לבחון מספר מהלכים שקרו במלחמה זו שיכולים ללמד אותנו, מה נכון, מה צריך לעשות, ומה לא נכון לעשות.
לא נכון לעשות:
זה להצטופף לאורך דרך אחת סלולה מבלי יכולת לרדת ממנה, מפני שהשטחים מצידי הדרך הסלולה הם ים של בוץ, ומי שיורד מהכביש לא יעלה יותר.
מה צריך לעשות:
קייב תחכה עד שמזג האויר ישתפר וניתן יהיה לנוע בדרכי עפר ולא רק בדרכים סלולות וליפול למארבים של כוחות אוקראיניים. התנועה לקייב בדרך סלולה אחת היא שגיאה חמורה מצד הרוסים. רוסיה שכחה את המשפט "על מנת לנצח, צריך להביא את מירב הכח למקום המתאים ובזמן המתאים". הרוסים לא הגיעו למקום המתאים, לא בזמן המתאים והתוצאות בהתאם.
אבל הדב הרוסי יתארגן, ישתפר, יתקוף שנית וינצח.
2. חיילי אוקראינה, שחמושים בטילים קצרי טווח (600 מטר) שנקראים ’אנ-לו’ ומיוצרים באנגליה, עשו מטווח על הרכבים שהיו בשיירה לקייב.
ההנחיה של טיל זה, שמיוצר באנגליה, מביאה את הטיל לגובה של כ-1 מטר מעל צריח הטנק ואז הרש"ק מופעל וחודר את הגג של הצריח שההגנה עליו היא מינימלית.
השיטה הזו אינה חדשה ואאל"ט היא הופעלה בדגם של הטאו שנקרא ’ביל’.
מה צריך לעשות:
הבעיה מתחילה כאשר יש לך 3 אנשי צוות במקום 4, ואותו אדם רביעי שיכול היה להפעיל מערכת נשק שמותקנת על גג צריח הטנק חסר, זה מקטין את יכולת ההגנה של הטנק.
מה שרוסיה וגם ישראל צריכות לעשות, הוא להתקין ’עמדות נשק אוטונומיות’ על צריח הטנק, עמדות אלו שנושאות מק"כים ומקלעים שמופעלים ע"י ’בינה מלאכותית’ - (ב.מ) הם יהיו הפיתרון לבעיה של מערכות נ"ט לטוח קצר.
3. ארה"ב שלחה ושולחת לאוקראינה את טילי הנ"ט ’גאוולין’ עם טווח של 2.5 ק"מ ויהיה הרבה יותר קשה לפגוע בו בין השאר מפני שהוא תוקף מלמעלה.
מה צריך לעשות:
לבנות מעל צריח הטנק מבנה שיפעיל את טילי הגאוולין לפני שיגיעו למיגון העיקרי, ולהתקין על גג הצריח הטנק מיגון אקטיבי ומיגון ריאקטיבי.
4. אוקראינה קיבלה מטורקיה מזל"טי תקיפה שמשגרים טילים וזורקים פצצות חכמות שפוגעים בשריון הרוסי, ראינו גם בלחימה בין אזארביג'ן וארמניה את היעילות של מזל"טים/מל"טים אלו.
מה צריך לעשות:
להתקין על הצריח של הטנקים הרוסיים והרק"מ הישראלי תותח 30 מ"מ בצריח עילי עם הגבהה של יותר מ-70 מעלות וקצב אש גבוה על מנת לפגוע במעופפים למיניהם, בנוסף צריך לצרף לפלוגות השריון רכבי נ"מ יעודיים כגון ’טונגוסקה’, ’פנטסיר’ ועוד.
5. מעבר לבעיות הטקטיות האלו ויש עוד, ישנם בעיות גדולות יותר בהפעלת כוחות, בשת"פ בין חה"א הרוסי לכוחות הקרקע, (אם כי זה משתפר) בהעברת מידע שמטוסי חה"א הרוסי אוספים בשטח והעברתו לכוחות על הקרקע ועוד.
לרוסים חסרים תרגילים משותפים עם חיילות אויר אחרים במטרה ללמוד מכוחות אחרים איך הם פותרים בעיות, בקיצור על הרוסים לחזור לביה"ס ולעשות הרבה שיעורי בית והרבה אימונים.
6. דבר אחד אסור לעשות וזה לזלזל ברוסים ראינו את יכולתם בהרבה מלחמות, לפעמים הם חוטפים מכות כואבות, אבל הם משפרים וחוזרים להילחם ולנצח.
המלחמה באוקראינה לא נגמרה רוסיה הוציאה את הכוחות שנעו לכיוון קייב והחזירה אותם לרוסיה והם מצטרפים לקרבות בדרום אוקראינה ולקרבות במזרח אוקראינה במטרה להגיע לדנייפר. מטרה נווספת של רוסיה תהיה להשתלט על אודסה וסביבתה כך שהים השחור כולו יהיה תחת שליטה רוסית. בנוסף שליטה במערב אוקראינה תמנע את הסיוע האירופאי להגיע לאוקראינה.
7. אנחנו הישראלים צריכים ללמוד ולהבין מה לעשות ומה לא לעשות במלחמות שלנו. ברור שעוצמתו של חה"א הישראלי היא עדיין הנושא החשוב ביותר אם כי צריך לבחון איך לשפר אותו. בנוסף חיל היבשה שלנו לא כשיר למלחמה גדולה ואת זה צריך לשנות ומהר.
בהמשך אני משדרג נושאים שכתבתי על חיל השריון הישראלי.
