Search this site

לבלחימה של השנתיים האחרונות לא פגשנו מטוסי אוייב, לא פגשנו שריון אוייב, אנו בעיקר פוגשים מחבלים, מטענים בדרכים, בנינים ממולכדים, ולפעמים גם קרבות עם חיילי אוייב שיוצאים מפירים באדמה וכו'. אנו מגיבים עם טנקי מרכבה שלא בנויים לסוג זה של לחימה מצד אחד ולא פעם עם רכבים שלא מוגנים מספיק מצד שני. תא"ל גיא חזות ששירת כראש מערך הלמידה בזרוע היבשה הגדיר את ניהול המלחמה בעזה כמחדל חמור ביותר, דיבר על נושא זה וספג ביקורת מהרמטכ"ל הקודם הרצי הלוי. קישור לנושא: https://www.ynet.co.il/news/article/rjqs7vo3c גם מבלי להכיר לעומק את דבריו של תא"ל גיא חזות אני יכול להסכים שצה"ל עשה הרבה שגיאות בלחימה בעזה. זה לא סביר שאנו שומעים כל הזמן שיש מחסור בלוחמים בצבא, כאשר בסדיר ובמילואים משרתים אולי חצי מיליון חיילים, אני לא בטוח אם במערב אירופה יש צבא גדול וחזק כמו לישראל והוצאות הביטחון בישראל גבוהות בהרבה מתקציב הבטחון בארצות נאטו יחסית לתל"ג של המדינות. מה שצריך לעשות הוא לחלק את החיילים בין החיילות השונים בצורה נכונה יותר, לגייס יותר חיילים להגדיל את שירות החובה ל-3 שנים ועשינו את זה בעבר לאחר מלחמת ששת הימים. יש הרבה מה לדבר על אשמים אבל אני רוצה לדבר על מבנה חדש לחיל השריון שלדעתי יתאים יותר לשידרוג יכולתו של החיל. לדעתי יש בצבא היבשה 3 בעיות עיקריות והן: 1. צבא היבשה הישראלי שצריך להילחם במספר זירות בו זמנית, חייב להיות גדול וחכם ולא קטן וטיפש. 2. היחידות בצבא היבשה צריכות לרכוש ציוד חדש והציוד הישן צריך לעבור שידרוגים. 3. הפיקוד הבכיר בצה"ל שכח שצבא צריך לנצח וזו תכליתו. ניצחון הוא הרתעה. לקראת המלחמות הבאות אחד מהנושאים החשובים לקראת המלחמה הבאה שתבוא, היא להבין שעידן המלחמות כדוגמת המלחמות של 67 ו-73 לא יחזרו ואיתם עובר גם הזמן של הטנקים הכבדים דוגמת המרכבה כמו שעבר זמנם של הדינוזאורים ואוניות המערכה. כיום נושאות מטוסים וכלי נשק אחרים תופסים את מקומם בשדה הקרב. המלחמות לא נעלמו אבל כלי הנשק מתחלפים וכדאי שהמחשבה הצבאית בישראל תתאים את עצמה לעידן החדש. לדעתי בזמן הזה האיום של מעופפים למיניהם הוא האיום העיקרי על צבא היבשה ועל נקודות אסטראטגיות במדינה, מערך הנ"מ יצטרך לתת את התשובה לאיומים אלו גם לשריון וגם לנקודות חשובות למדינה. איום נוסף מגיע מטילים בלסטיים של מדינות כגון איראן ומדינות נוספות, הלחימה כנגד איומים אלו יהיו ע"י הקמת חיל טילים שמשגר טילי קרקע/קרקע מהיבשה ומצוללות במטרה לפגוע באויב לפני שהוא משגר את הטילים שלו וכמובן במערך נ"מ מתאים. בנוסף, אנו צריכים להתכונן במספר נושאים נוספים והם: 1. לדעת מי הם האויבים, מה כוונותם ומה היא יכולתם, על פי זה נקבע את רמת האיום ודרכי הפעולה. 2. הגדלת כמותו ויכולתו של חיל היבשה ובעיקר השריון והארטילרייה להילחם כנגד כל האוייבים ביחד. 3. הגדלת כמותו ועוצמתו של חה"א והגדלת המלאי בעיקר של חימושים כבדים, של טילי אויר/קרקע וגם לשדרג את יכולות ההגנה על בסיסי חה"א ומקומות איסטרטגיים. פורסם שישראל הזמינה טייסת של מטוסי F-15AI וטייסת של מטוסי F-35 וזה מעולה. אבל צריך עוד מטוסי F16 להחליף את המטוסים הישנים וגם להגדיל את מספרם של מטוסי התקיפה. לא כנגד כל מטרה צריך F-35 וכנגד מספר רב של זירות לחימה שנמצאים בקרבתנו צריך מטוסים דומים למטוסי הפאנטום והסקיהוק הישנים ואולי לרכוש את מטוסי הלביא שלנו מסין. בנוסף למטוסים צריך להכפיל או לשלש את כמות מסוקי התקיפה שברשותינו. 4. הגדלת כמותם של המיירטים מדגם "חץ-3" וגם של המיירטים לשכבות הנמוכות יותר. 5. הקמת מערך של רחפני תקיפה וחימושים משוטטים. 6. צריך לשדרג במידי את היחסים עם סין ורוסיה ולהתכונן לתקופה שאחראי הנשיא טראמפ. פרק מס'-1 הגדלת כמותו ויכולתו של חיל היבשה ובעיקר השריון. לדעתי אחד השינויים שצריך לעשות בשריון הוא הקמת "צוותי לחימה גדודיים" (צל"גים) וזאת בנוסף ל”צוותי קרב חטיבתים” (צק"ח) שקיימים כיום. אני חושב שהצל"ג שיהיו בו “טנקי לחימה” ולא טנקי מערכה, "נגמ"שי לחימה” ולא נגמ"שים, יתאימו טוב יותר ללחימה שאנו מצויים בה. נפרוס אותם לאורך הגבולות שלנו כקו הגנה ראשון וחטיבות מרחביות יחזיקו קו הגנה שני ויספקו לצל"גים בין השאר: אש ארטילריית מתותחי 155 מ"מ ואש רקטית מרקטות מונחות בקליבר מ-122 מ"מ ועד ל-370 מ"מ שמיוצרות ע"י "אלביט" ולהם טווח של עד ל-300 ק"מ. תמונה מס'-1 התומ"ת הישראלי שנקרא "רועם" תמונה מס'-1.1 משגר ל-36 רקטות חכמות בקוטר 122 מ"מ תמונה מס'-1.2 הרקטה "חץ-דורס" בקוטר 370 מ"מ וטווח של 300 ק"מ לצל"גים יהיו 2 מבנים עיקריים והם: א. צל"ג זחלילי - שיהיה כח הלחימה העיקרי כנגד האוייבים מחוץ לגבולות הארץ. ב. צל"ג אופני - שיפעל בפנים הארץ ולאורך הגבולות. ההבדל העיקרי בין 2 הצל"גים יהיה בגדוד השריון כאשר הרכבים בגדוד השריון הזחלילי יהיו על זחלים ובגדוד האופני יהיו על גלגלים. סעיפים 2-4 יהיו זהים ל- 2 סוגי הצל"גים. הצל"ג יהיה בנוי על 4 רגלים והם: 1. רגל ראשונה- הצל"ג יפעיל גדוד שריון ובו: 2 פלוגות של טנקי לחימה, פלוגה אחת של נגמ"שי לחימה ופלוגה של רכבי לחימה לא מאויישים. 2. רגל –שניה- מערך נ"מ שיפעיל מטוסי בוכנה, רכבי נ"מ ורכבי "כיפת ברזל". 3. רגל שלישית-ארטילריה שתפעיל מרגמות 120 מ"מ ותומ"תים סיניים בקוטר 122 מ"מ. 4. רגל רביעית-הצל"ג יפעיל מערך רחפני תקיפה וחימושים משוטטים. בשלב ראשון הייתי מקים 50 צל"גים. בגדוד שריון רגיל של הצל"ג הזחלילי יהיו הכוחות הבאים: 1. 2 פלוגות של טנקי לחימה עם 28 טנקי "אמ-1" משודרגים ל"טנקי לחימה". 2. פלוגה אחת של נגמ"שי לחימה עם 16 נגמ"שי "נמר" משודרגים ל"נגמ"שי לחימה". פלוגה אחת של רכבי לחימה לא מאויישים. מפג"ד עם 2 "טנקי לחימה" ו-4 "נגמ"שי לחימה". סה"כ- 30 טנקי לחימה + 20 נגמ"שי לחימה + 16 רכבי לחימה לא מאויישים + מפג"ד. אפשרות נוספת היא גדוד שריון מתוגבר ויהיו בו היחידות הבאות: 3 פלוגות של טנקי לחימה עם 42 טנקים 2 פלוגות של נגמ"שי לחימה עם 32 נגמ"שים מפג"ד עם 3 טנקי לחימה ו-6 נגמ"שי לחימה סה"כ 45 טנקי לחימה + 38 נגמ"שי לחימה + פלוגה של רכבי לחימה לא מאויישים. ולשידרוגים בהרחבה: 1. רגל ראשונה-ישראל צריכה להגיש לטראמפ הצעה שהוא לא יוכל לסרב לה והיא רכישתם של כל 3,300 טנקי ה"אמ-1" הישנים עם תותח ה-105 מ"מ שמאוחסנים בארה"ב ולשדרג אותם בארה"ב ובישראל ל-"טנקי לחימה". במסגרת השידרוגים יותקנו בהם תותחי 57 מ"מ, תותחי גאטלינג בקוטר 20 מ"מ עמדות "חץ-זוהר" משני צידי הצריח, מקלעים משני צידי התובה ועוד כלי נשק. על "נגמ"שי הנמר" נתקין צריח שונה אבל גם הוא נושא תותח 57 מ"מ. את תמונת הצריח לתותח ה-57 מ"מ שנתקין על "טנקי הלחימה" ניתן לראות ב-(תמונה מס'-1.3) ואת תמונת הצריח שיותקן על "נגמ"שי הלחימה" ב-(תמונה מס'-1.4). אבל צריך לשנות את התותח ל-57 מ"מ. תמונה מס'-1.3 צריח לתותח 57 מ"מ תמונה מס'-1.4 צריח לתותח 125/105 מ"מ על הרכבים הסיניים "VA-1" 2. רגל שניה-נושא המעופפים הוא האיום הגדול ביותר על השריון שלנו, אני לא רואה קרבות שב"ש ובמקום טנקי אוייב אנו נפגוש רחפנים מתאבדים ואת הכטמ"מים שנושאים רש"ק כבד. אנו צריכים לפתח ולרכוש מערכות נ"מ שיופעלו ע"י "AI" כנגד מאות רחפנים ומעופפים אחרים שנפגוש במלחמה הבאה. צריך לרכוש מטוסי בוכנה מדגם AT-802U שיופעלו ע"י טייסים/טייסות שילחמו במעופפים השונים שיטרידו אותנו. (תמונה מס'-1.5) מטוסים אלו יהיו באוויר ויירטו את הרחפנים או הכטב"מים התוקפים בדרכם לישראל. מטוסים אלו יהיו חמושים במק"כ גאטלינג, ברקטות מונחות ועו כלי נשק. מטוסים אלו יכולים להשאר באוויר כ-6 שעות. אולי בעתיד יירוט המעופפים יתבצע ע"י מטוסים לא מאויישים שיוטסו ע"י מערכות AI”". יתכן שרחפני נפץ שיופעלו ע"י ישראל יפעולו כטילי נ"מ ויתנגשו במעופפים שישוגרו מולנו. אנו צריכים לשדרג את משגרי הרקטות בקוטר 160 מ"מ ולהפוך אותם לרקטות נ"מ שיוכלו להגיע לנחיל התוקף ולהתפוצץ במרכזו, עם רש"ק של 50 ק"ג הרקטה תעשה הרבה נזק לנחיל. (תמונה מס'-1.6) תמונה מס'-1.5 מטוס הבוכנה שנקרא AT-802U תמונה מס'-1.6 משגר ל-2 פודים לרקטות 160 מ"מ 3 רגל שלישית- נצרף ליחידות השריון והחי"ר רכבי נ"מ יעודיים ואחד מהם נראה ב-(תמונה מס'-1.7). בתמונה נראה רכב נ"מ סיני נושא תותח גאטלינג בקוטר 23 מ"מ ו-4 טילי נ"מ. הייתי משדרג את הרכב ע"י החלפתו ברכב הסיני "VN-9" (תמונה מס'-1.8) וע"י החלפת טילי הנ"מ בצד אחד של הצריח ברקטות מונחות בקוטר 70מ"מ או בקוטר "5, ובצידו השני של הצריח נתקין טילי נ"מ כדוגמת הטיל של רפא"ל שנקרא "פייתון-5". בנוסף, על גג הצריחים של הטנקים והנגמ"שים נתקין מערכת מכ"מ לגילוי רחפנים שיהיו בכל פלוגות החי"ר והשריון בצה"ל. תמונה מס'-1.7 רכב נ"מ סיני נושא תותח גאטלינג בקוטר 23 מ"מ. תמונה מס'-1.8 הרכב "VN-9" 4. רגל רביעית- הקמת גדוד של אמצעים מיוחדים שיחולקו ל-3 נושאים עיקריים והם: א. רכבי לחימה לא מאויישים נשלטים מרחוק או אוטונומיים. ב. מערך של רחפני תקיפה לא מאויישים ואוטונומיים. ג. מערך של רכבים לשיגור רחפני תקיפה וחימוש משוטט. הרכב שנראה ב-(תמונה מס'-1.9) הוא נגמ"ש סיני במשקל 30 טון עם ניידות מעולה שנושא צריח עם תותח בקוטר 30 מ"מ, מקלע מקביל ו-2 טילי נ"ט. את הנגמ"ש נשדרג ל- "רכב לחימה אוטונומי". והשידרוגים הם: 4-א. נחליף את הצריח של הנגמ"ש עם הצריח שנראה (בתמונה מס'-1.10) בתמונה רואים צריח נושא תותח בקוטר 125 מ"מ שיוחלף לתותח בקוטר 57 מ"מ. עי"כ לטנקי ונגמ"שי הלחימה יהיה תותח זהה. מאחורי הצריח שנתקין על גבי הנגמ"שים מחוברת מחסנית לפגזים ועי"כ נוצרת הפרדה בין התחמושת במחסנית ובין הלוחמים בנגמ"ש וזה יתרון בטיחותי ממדרגה ראשונה. מס'-1.9 הנגמ"ש הסיני שנקרא VN-17 שנפעיל אותו כרכב לחימה לא מאוייש. תמונה מס'-1.10 נגמ"ש סיני נושא צריח לתותח 125 מ"מ ועל גג הצריח מותקנת עמדת RWS על צידי הצריח נתקין "מבנה" שנראה ב-(תמונה מס'-1.8), בחלק העליון של המבנה נתקין משגר מדגם "חץ-זוהר" ועל הדופן החיצונית של המבנה נתקין תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ. לתותח 2 קצבי אש: נמוך של 750 פגזים לדקה וגבוה של 2,000 פגזים לדקה. בנוסף לתותח ה-20 מ"מ נתקין על כל אחד מצידי הצריח משגר ל-4 רקטות מונחות בקוטר "5.0 מדגם "זוני". (תמונה מס'-1.9) על גג צריח ה-57 מ"מ קיימת עמדת RWS ונתקין בה תותח גאטלנג בקוטר 20 מ"מ. (תמונה מס'-1.10) לאורך 2 צידי התובה ומאחוריה נתקין 3 צריחונים למקלע 7.62 מ"מ. תמונה מס'-1.11 צריח סיני עם מבנה בצידי הצריח שנושא משגר ל-4 טילים נגד טילי נ"ט תמונה מס'-1.12 משגר ל-4 רקטות "5 מדגם "זוני" תמונה מס'-1.13 תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ. 4-ב הצל"ג יפעיל רכבים שיותאמו לשיגור רחפני תקיפה שינועו לאזור שבו יהיו רחפני אוייב וישמידו אותם ע"י ירי ממק"כי גאטלינג. 4-ג הצל"ג יפעיל כלי רכב שיותאמו לשיגור חימושים משוטטים כנגד רכבים משורינים. את גדודי השריון של 2 סוגי הצל"גים צריך לשדרג, אבל לפני השידרוגים הייתי מפרט מהם האיומים ומהם אמצעי הנגד כנגדם. לדעתי יש מספר איומים ואני אפרט אותם בהתאם להבנתי. 1. האיום הראשון הוא "רחפני נפץ". המונח "רחפני נפץ" כולל רחפנים, כטב"מים, חימושים משוטטים וכל שאר צרות מעופפות שעשויים לפגוע בכוחות שלנו. כלי הנשק שהייתי מתקין על רכבי השריון שלנו על מנת להילחם בצרה זו הם: א. תותחי גאטלינג בקוטר 20 מ"מ ולהם 2 קצבי אש: נמוך של 750 פגזים לדקה וגבוה של 1,500 פגזים לדקה. יכולתם לירות בקצב אש נמוך נראה לי כיתרון גדול בעיקר בחסכון בכמות הפגזים שנורית כנגד מטרות שונות. ב. לתותחי 57 מ"מ כמו אלו שמותקנים על "טנקי הלחימה", "נגמ"שי הלחימה" וגם על "רכבי הלחימה האופניים". יש פגזי נ"מ כנגד מסק"רים ורחפני נפץ למיניהן וכל פגז מכיל 8,000 חיצים שיעשו שמות ברחפני הנפץ. 2. האיום השני הוא רקטות וטילי נ"ט. כלי הנשק שהייתי מתקין על רכבי השריון שלנו על מנת להילחם בצרה זו הם: א. הנשק העיקרי ללחימה כנגד איומים אלו יהיו תותחי ה-57 מ"מ של השריון והחרמ"ש, שלהם טווח ארוך עד 14 ק"מ וזה ארוך יותר מהטווח של טילי הנ"ט כגון ה"קורנט" הרוסי. ב. מערכות נשק נוספות יהיו עמדות הירוט מדגם "חץ-זוהר", זו מערכת נשק שחייבת להיות על כל נגמ"ש, טנק, ציוד כבד בדומה ל-D-9 וכל רק"מ אחר בשדה הקרב. על כל אחד מצידי הצריח של הטנקים והנגמ"שים הייתי מתקין 2 עמדות יירוט, ומערכת טעינה אוטומטית אם אפשר. 3. האיום השלישי הוא כוחות חי"ר שנושאים רקטות וטילי נ"ט לטווח קצר. אחד מהטילים שאוקראינה מפעילה מיוצר בשבדיה ונקרא: “N-LAW” לטיל טווח של 1 ק"מ, הוא מאד מדוייק וטס בגובה של 1 מטר מעל קו הראייה של המשגר. א. כנגד איומים דומים לאלו ואיומים לטווח קצר יותר כגון מטולי RPG, נתקין על כל אחד מצידי לתובה ומאחוריה 2 צריחונים למקלעים בקליבר "0.338 שלהם טווח של 1,700 מטר, סה"כ 6 מקלעים שיופעלו ע"י "בינה מלאכותית". 4. מערכת נשק נוספת שתתאים לכל האיומים הם רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ. ישנם משגרים ל-4, ל-6, ל-7, ל-12, ל-19 וגם ל-23 רקטות מונחות לטווח של 6 ק"מ ויותר וצריך להתקין אותם על כל הרק"מ באיזורי העימות. הערות: א. כרגע אין לנו "טנקי לחימה או נגמ"שי לחימה", לכן נשדרג בשלב הראשון חטיבה אחת ואולי יותר של "טנקי מרכבה סימן-3" ל"טנקי לחימה" ונשדרג חטיבה ואולי יותר של נמרים ל"נגמ"שי לחימה" וזאת על מנת להתחיל את התהליך. (ראה פרק מס'-2) אני מאמין שלאור היחסים המיוחדים עם הנשיא טראמפ והשותפות בלחימה מול איראן, צריך להגיש לו הצעה שהוא לא יוכל לסרב לה ולרכוש את כל 3,300 טנקי ה-אמ-1 הישנים שנמצאים באחסנה ולבקש את עזרתה של ארה"ב בשידרוגם ל"טנקי לחימה". ב. בנוסף, צריך לבחון עיסקת נשק עם סין ובמסגרתה נרכוש ציודים לחיל היבשה כגון טנקי "וי.טי-4" שישודרגו ל"טנקי לחימה" ונרכוש ונשדרג את הנגמ"ש הסיני דגם “VN-20” . אותו דבר צריך לעשות גם עם רוסיה ולרכוש טנקי "טי-90" ולשדרג אותם ל"טנקי לחימה". לזכור אחרי שטראמפ יעזוב אם הדמוקרטים יעלו לשלטון נשכח מהסיוע האמריקאי והמחיר של הציוד האמריקאי יהיה יקר ביותר. ג. בגדוד שריון רגיל של הצל"ג הזחלילי יהיו 2 פלוגות עם 32 טנקי "M-1" אמריקאיים ישנים שישודרגו ל"טנקי לחימה" ופלוגה אחת עם 16 נגמ"שי נמר שישודרגו ל"נגמ"שי לחימה" + מפג"ד. אפשרות נוספת היא גדוד שריון מתוגבר ובו 3 פלוגות עם 48 טנקי לחימה מדגם "M-1", + 2 פלוגות עם 32 "נגמ"שי לחימה מדגם נמר" או 2 פלוגות עם 32 "נגמ"שי לחימה סיניים מדגם VN-20" + מפג"ד והסיבה לשני סוגי הנגמ"שים היא שאין לנו כמות מספקת של נגמ"שי נמר ולדעתי ה-VN-20”" שיעבור שידרוג יהיה מתאים ביותר. ד. הגנת הנ"מ על "טנקי הלחימה" ו"נגמ"שי הלחימה" תהיה חשובה ביותר, אני לא רואה קרבות שב"ש אלא קרבות בין מעופפים למיניהם למערכות הנ"מ שלנו ואולי לרחפני יירוט שלנו. אני מאד מקווה שנפתח ונתקין מערכות לייזר על מטוסים שיירטו ויפילו את המעופפים של האוייב עוד לפני שהם יהוו סיכון לכוחותינו. פרק מס'-2. שידרוג גדוד השריון הזחלילי א. שידרוג טנקי ה"אמ-1". תמונה מס'-2 הטנק האמריקאי אמ-1 שצריך לרכוש ולשדרג ל"טנק לחימה" 1. שיפוץ או החלפת מערכת הכח בטנק כך שניידותו תהיה דומה לרכב חדש. 2. הסרת הצריח וכל המערכות שקשורות לתותח. 3. התקנת "קפסולה"בחזית הטנק ל-3 אנשי צוות אם זה אפשרי. כל השידרוגים למעלה (סעיפים 1-3) הם עבור ה"אמ-1" ואילו מסעיף 4 ועד ל-10 השידרוגים יתאימו לכל סוגי הטנקים והנגמ"שים. 4. התקנת צריח נושא תותח בקוטר 57 מ"מ ומק"כ גאטלינג מקביל בקליבר "0.5 ולו 3 קנים ו-2 קצבי אש: קצב אש נמוך של 1,000 כדורים לדקה וקצב אש גבוה של 2,000 כדורים לדקה. 5. התקנת עמדת יירוט מדגם "חץ-זוהר” על כל אחד מצידי הצריח. 6. התקנת 3 צריחונים למקלעי 7.62 מ"מ בצידי התובה ומאחורי התובה 1 לכל צד. 7. התקנת תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ על כל אחד מצידי הצריח לתותח 2 קצבי אש: נמוך של 750 פגזים לדקה וגבוה עם 2,000 פגזים לדקה + משגר כפול לטילי נ"ט מדגם "גיל" + משגר ל-4 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ בדומה ל-(תמונה מס'-2.13) 8. בכל אחת מהפינות האחוריות של הצריח נתקין צריחון למק"כ גאטלינג בקוטר "0.5, הצריחון יגן על צידי הטנק ועל חלקו האחורי. (תמונה מס'-2.2) 9. על גג הצריח נתקין RWS שנשלב בה את עמדת המפקד ותותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ. הייתי רוצה להוסיף מספר שורות לסעיף מס'-4. על טנקי ה-"אמ-1" במטרה להפוך אותם ל"טנקי לחימה" נתקין צריח שנושא תותח 57 מ"מ. התותח מוזן ע"י קרוסלת פגזים (תמונה מס'-2.1) במקביל לתותח נתקין מק"כ גאטלינג ולו 2 קצבי אש: נמוך של 1,000 כדורים לדקה וגבוה עם קצב של 2,000 כדור בדקה. (תמונה מס'-2.2) הצריח ישודרג כך שהגנת הצריח תותאם להגנת התובה. לתותח ה-57 מ"מ יש מגוון רחב של פגזים: פגזי ח"ש, פגזי נ"מ וגם פגז מונחה לכתם לייזר (תמונה מס'-2.3) משקלו של הפגז הוא 7 ק"ג ולו טווח של כ-14 ק"מ. לגבי שאר השידרוגים ראה (פרק מס'-2.1) תמונה מס'-2.1 צריח עם טעינה אוטומטית ע"י קרוסלה לתותח 57 מ"מ. תמונה מס'-2.2 מק"כ גאטלינג בקליבר "0.5 תמונה מס'-2.3 פגז מונחה בלייזר בקוטר 57 מ"מ שנקרא "אורקא". אחד היתרונות של "טנק הלחימה" עם תותח 57 מ"מ הוא שהטעינה אוטומטית ולכן הצוות יקטן ל-3 לוחמים/לוחמות בלבד. לצוות יהיה קל יותר להפעיל את הטנק ואולי זה יביא הרבה יותר חיילות לחיל השריון, בעיקר שיהיו (אני מקווה) מאות רבות של "טנקי לחימה". 2.1 שדרוג נגמ"שי ה”נמר” וה-"VN-20” ל"נגמ"שי לחימה". תמונה מס'-2.4 הנגמ"ש הישראלי "נמר" תמונה מס'-2.5 הנגמ"ש הסיני "VN-20" על נגמ"שי ה"נמר" ונגמ"שי ה-“VN-20” (תמונות מס'-2.4 ו-2.5), נתקין צריח סיני שמותקן על "משחית הטנקים" הסיני שנקרא "VA-1" (תמונה מס'-2.6) נבקש מסין או מישראל להתאים את מיגון הצריח לתותח בקוטר 57 מ"מ ואת מיגון הנגמ"ש הסיני למיגון של הנמר. במקביל לתותח נתקין מק"כ גאטלינג בקליבר "0.5 שזהה למק"כ המקביל בטנק הלחימה. (תמונה מס'-2.2) התותח בצריח ניזון ממחסנית שמותקנת בחלקו האחורי של הצריח, עי"כ נפריד בין התחמושת והלוחמים וזהו נושא בטיחותי ממדרגה ראשונה. בנוסף נבקש מסין להתאים את מיגון הצריח והמחסנית לרמת מיגון התובה של ה"נמר". תמונה מס'-2.6 משחית הטנקים הסיני שנקרא "VA-1" שהצריח שלו יותאם לתותח בקוטר 57 מ"מ וגם המחסנית תותאם לפגזי ה-57 מ"מ. רק להזכיר הצל"ג יהיה בנוי על 4 רגלים והם: 1. רגל ראשונה-גדוד שריון ופלוגה של רכבי לחימה לא מאויישים. 2. רגל שניה-ארטילריה-מרגמות 120 מ"מ של אלביט מדגם "קרוס-בו" ותומ"תים סיניים בקוטר 122 מ"מ. 3. רגל שלישית- מטוסי בוכנה, רכבי נ"מ/נ"ט כולל מערכת ניידת של "כיפת ברזל". 4. רגל רביעית- רחפנים וחימושים משוטטים. 2.2 שידרוגים נוספים לרגל הראשונה בגדודי השריון הזחלילים ואופניים. 1. התקנת צריחונים ומצלמות בצידי התובה לטנק ולנגמ"שים. על כל אחד מצידי ואחורי התובה נתקין צריחון ובו יותקן מקלע בקליבר 7.62 מ"מ סה"כ 3 צריחונים ופוד שיאחסן את התחמושת לצריחונים אלו. מעל הפוד נתקין מספר מצלמות שיציגו לצוות את הנעשה מחוץ לטנק וגם ל-"AI" שתפקידה יהיה להפעיל את המקלעים בצורה אוטומטית ולפגוע במחבלים ואוייבים שמסכנים את כוחותינו. 2. התקנת עמדות יירוט מדגם "חץ-זוהר" על צריחי הטנק והנגמ"שים. ב-(תמונה מס'-2.7) אפשר לראות את הצריח שלדעתי צריך להתקין על הנגמ"שים בגדודי השריון, על כל אחד מצידי הצריח צריך להתקין "מבנה" כפי שנראה (בתמונות מס'- 2.8 ו-2.9). על "המבנה" נתקין עמדת יירוט מדגם "חץ-זוהר" או "מעיל רוח" (תמונות מס'-2.10 ו-2.11) על צידם החיצוני של המבנים נתקין תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ (תמונה מס'-2.12) ונגן עליו עם קיר משוריין שנראה (בתמונה מס'-2.13) בין התותח והקיר המשוריין נתקין משגר כפול לטילי נ"ט של רפא"ל מדגם "גיל" לטווח של 5.5 ק"מ ומשגר ל-4 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ. (תמונות מס'-2.14 ו-2.15) תמונה מס'-2.7 הנגמ"ש הסיני "VA-1" תמונה מס'-2.8 צריח של טנק סיני עם 2 מיבנים בצידי הצריח תמונה מס'-2.9 מבט נוסף על המבנה בצידי הצריח בשתי התמונות למעלה אפשר לראות שעל כל אחד מצידי הצריח מותקן מבנה שיושב עליו משגר ל-4 רקטות נגד טנקים ורואים בשני צידי המבנה אלמנט שאני מניח שאלו אנטנות מכ"מ בדומה למערכות שלנו. תמונה מס'-2.10 עמדת יירוט כנגד רקטות וטילי נ"ט מדגם "חץ-זוהר". תמונה מס'-2.11 מערכת היירוט "מעיל רוח/טרופי" תמונה מס'-2.12 תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ תמונה מס'-2.13 צריח של טנק רוסי שהותקן בצידו תותח 30 מ"מ ומשגר רקטות. תמונה מס'-2.14 משגר כפול ל-2 טילי נ"ט של רפא"ל. תמונה מס'-2.15 משגר ל-4 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ. תפקיד עמדות היירוט הוא ליירט רקטות וטילי נ"ט אם ישוגרו כנגד הטנק, בעמדת היירוט מותקן מקלע שתפקידו לירות כנגד הצוות שמשגר את הרקטות או הטילים ולעצור את שיגור האיום, במידה וזה לא הצליח ישוגר מיירט. בנוסף ליירוט הפיזי קיימת בעמדה יחידה לשיבוש אלקטרוני שתעזור בניטרול האיום. 3. התקנת מק"כים בפינות האחוריות של צריח הטנק וצריח הנגמ"שים. בכל אחת מהפינות האחורית של הצריח שמותקן על הטנק או של הצריח/מחסנית שמותקן על הנגמ"שים נתקין מק"כ גאטלינג בקליבר "0.5, תפקיד המק"כים יהיה להגן על צידי הרכב וחלקו האחורי מכל אוייב. למק"כ הגאטלינג שני קצבי אש: נמוך של 1,000כדורים לדקה וגבוה של 2,000 כדורים לדקה. (תמונה מס'-2.16) תמונה מס'-2.16 מק"כ גאטלינג בקוטר "0.5 4. התקנת עמדת 20 מ"מ על צריח הטנק והנגמ"שים. על גג הצריח מותקנת עמדת RWS שנשלב בה את עמדת המפקד ונתקין בה תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ. לתותח 2 קצבי אש: נמוך של 750 פגזים וגבוה של 1,500 פגזים לדקה. (תמונה מס'-2.12) 5. הקמת פלוגת טנקי לחימה לא מאויישים. לדעתי רכבי לחימה לא מאויישים חמושים בתותח בקוטר 57 מ"מ, תותחי גאטלינג בקוטר 20 מ"מ, עמדות יירוט כנגד טילי נ"ט, מק"כים ומקלעים יתנו הגנה מחוליות חי"ר, רכבים רכים ומעופפים מסוגים שונים ובעזרת סיוע של מרגמות ה-120 מ"מ יאפשרו ל"פלוגות הלא מאויישות" לפגוע באוייב ולהקטין את כוחו לפני הקרב הגדול. בנוסף הפלוגה תנוע לפני השריון ותיפתח את הדרך לכוחות השריון. לפלוגה יהיה יתרון ברור בלחימה בלש"ב לסיכום הנושא של טנקי ונגמ"שי הלחימה. "טנק הלחימה", שזה השם שאני נותן ל"מרכבה-סימן 3" ולטנקים אחרים שיעברו שידרוג בהתאם לדרישתנו. לאחר השידרוגים "טנקי הלחימה" יתנו לשריון כלי נשק שחסר לו כרגע, טנקי המרכבה וכוחות רגלים הם לא הפיתרון לבעיות של לש"ב או לחימה רגלית בשטח עם צמחיה עבותה. לכן "טנקי לחימה" על מרכב טנקי "אמ-1" אמריקאיים או "מרכבות סימן-3", ו-"נגמ"שי לחימה" כגון ה"נמר" הישראלי וה-VN-20" הסיני המשודרגים, בסיוע של מרגמות 120 מ"מ של אלביט יתנו לשריון ולחי"ר אמצעים עדיפים להילחם במלחמת הגרילה שבה אנו נמצאים כרגע וניתן בעזרתם ובעזרת הלוחמים שלנו להשמיד את אירגוני הטרור. על "טנקי הלחימה" ו"נגמ"שי הלחימה" מותקנים: טילי נ"ט, רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ, תותחי גאטלינג בקוטר 20 מ"מ, מקלעים וזאת בנוסף לתותח ה-57 מ"מ. המלחמות הבאות יתבססו על מאות מעופפים UFO-Unman Flying Object)) למיניהם ואנו צריכים מערכות נ"מ מתאימות על כל רק"מ שנמצא באיזורי הלחימה, וגם לאיזורים אחרים מעבר לקווי העימות. עוצמת האש שמיועדת ללחימה כנגד ה-UFO מחייבת מערכות "AI" בכמות רבה שיפעילו בצורה אוטומטית את מערכות הנשק שמיועדים ללחימת הנ"מ (נגד מעופפים) וגם ללמוד מהאוקראינים שיטות לפגוע ברחפנים שמופעלים ע"י סיב אופטי, זו טכניקה מאד פשוטה, יעילה ומהירה שאפשר לישם אותה במסגריות של הקיבוצים בגבול הצפון. השיטה נקראת "גדר תייל מסתובבת". לאורך הגבול שעובר בקו המוצבים שלנו צריך להתקין עמודים לא גבוהים שבניהם מותקנת גדר תיל שמחוברת למנוע שמסובבת את גדר התיל וכל כבל שנוחת על הגדר יחתך עי גדר התייל. יחידה נוספת היא תותח נ"מ סיני ואני כותב עליו בהמשך בפרק על ה"רגל השלישית". הערה: לדעתי "טנקי ונגמ"שי הלחימה" יהיו חוד החנית של צבא היבשה וצריך לעשות הכל על מנת לקבל את טנקי ה"אמ-1" מארצות הברית. בהתאם ללחימה המשותפת של צה"ל והצבא האמריקאי באיראן אני מניח שנוכל לתת לנשיא טראמפ הצעה שהוא לא יוכל לסרב לה והוא לא יתנגד למכירת כל ה-3,300 טנקי האמ-1 הישנים ושידרוגם בארה"ב. אם הם לא יגיעו צריך יהיה לשדרג את כל חטיבות "המרכבה סימן-3" ל"טנקי לחימה", והשידרוג הראשון הוא התקנת תותח 57 מ"מ במקום ה-120 מ"מ עם מערכת טעינה אוטומטית. את נגמ"שי ה-"נמר" ואת נגמ"שי ה-VN”-20” של סין נשדרג ל"נגמ"שי לחימה" וגם בהם השידרוג הראשון יהיה התקנת צריח נושא תותח 57 מ"מ.אני מקווה שטנקי ה"אמ-1" יגיעו בקרוב לארץ ושמישהוא יבין ויבצע את ההזמנה כל עוד טראמפ הוא הנשיא. אם לא נקבל אותם צריך יהיה לרכוש מסין את טנקי ה-"וי.טי-4" (תמונה מס'-2.17)ולשדרג אותם ל"טנקי לחימה". תמונה מס'-2.17 הטנק הסיני -"וי.טי-4" 1.2 צריך לרכוש מארה"ב פצצות בעוצמה של 1 ו-2 טון אם הם לא מיוצרים בארץ. 1.3 צריך לפרוס מספר רב של סוללות יירוט להגנת שדות התעופה ומקומות אסטרטגיים ברחבי הארץ. פרק מס'-3 רגל מס'-2 ארטילריה: מרגמות 120 מ"מ ותומ"תים. לענ"ד הארטילריה צריכה ויכולה להיות הגורם החשוב ביותר בצל"ג והיא יכולה לשנות לחלוטין את יכולות הלחימה שלנו. הארטילריה צריכה להיות בנוייה על יחידות זהות בצל"גים ותקבל סיוע לגזרתה מהחטיבה המרחבית בהתאם לגיזרה שהיא תחזיק. למטה רשימת הגזרות לאורך גבולות המדינה: 1. גיזרת לבנון. 2. גיזרת סוריה. 3. גיזרת השומרון. 4. גיזרת יהודה וירושלים. 5. גיזרת הערבה. 6. גיזרת מצרים. 7. גיזרת רצועת עזה. בכל אחת מהגזרות הנ"ל תהיה חטיבה מרחבית אחת או יותר שאחראית על אותה גזרה ואליה יצוותו כוחות סדיר ו/או מילואים בהתאם לצורך. למטה מערך הארטילריה המתבקש. 3.1. מרגמות 120 מ"מ של אלביט מדגם Crossbow”" (תמונה מס'-3) יותקנו על השילדה של הטנק האמריקאי שישודרג ל"טנק הלחימה" "אמ-1" או על הרכב הסיני שנראה בתמונה (תמונה מס'-3.1) ונקרא "וי.אנ-9" למרגמה מגוון רחב של פצמ"רים שמיוצרים ע"י אלביט כולל פגז מונחה לייזר לטווח של 15 ק"מ. (תמונה מס'-3.2) בצל"ג יהיו 12 מרגמות 120 מ"מ והתפקידים שלהם הוא לפגוע בכוחות נ"ט של האוייב וביחידות ארטילרייה. תמונה מס'-3 מרגמת ה-120 מ"מ שנקראת "קרוס-בו". תמונה מס'-3.1 מרגמת 120 מ"מ על גבי רכב 6X6 אופני שנקרא " VN-9" תמונה מס-3.2 הפצמ"ר החכם של אלביט שנקרא "פיירבול". לפצמ"ר החכם טווח של 15 ק"מ והוא מונחה לייזר תמונה מס'-3.3 פצמ"ר מונחה/דואה לטווח של 40 ק"מ בתיכנון 3.2 תומ"תים בקוטר 155 מ"מ לתומ"תים אלו יהיה תפקיד חשוב בהשמדת מיבנים או שטחים חשודים לפני שכוחות של צה"ל נכנסים לתוכם. צריך להניח שכל מבנה בעזה או בלבנון הינו ממוקש וצריך להשמידו, תותחים אלו צריכים לבצע זאת ולשמור על חיי החבלנים והחי"ר שלנו. בצל"ג יהיו 6 תומ"תים. בנוסף לתומ"תים קצרי הטווח צריך לרכוש מסין את התומ"ת שנראה בתמונה מס'-3.5 ולו טווח של 52 ק"מ לתותח מגוון רחב של פגזים כולל פגזים חכמים. מעניין לבדוק את היכולות של התומ"ת הסיני יחסית לתומ"ת הישראלי "רועם". תמונה מס'-3.4 תומ"ת 155/39 תמונה מס'3-5 התומ"ת הסיני PLZ-52 פרק מס-4 רגל מס'-3: מטוסי בוכנה, תותחי נ"מ/נ"ט, "כיפת ברזל" ועוד. 4.1 מטוסי בוכנה אנחנו צריכים ללמוד מהלחימה של אוקראינה ורוסיה וגם משלנו באיראן על חשיבותם של רחפנים וכלי טייס אחרים, בטוח שהאוייבים שלנו לומדים את מלחמות הרחפניים והכטב"מים ואנו נפגוש אותם בעתיד (אם לא נפיל את המשטר הפאנטי באירן) וצריך להכין את התשובות שלנו לנושא זה כבר עכשיו, הגבול הפרוץ עם מצרים מבהיר שאין לנו תשובה לבעיה זו. הגבול פרוץ גם בצפון השומרון וגם מסביב לירושלים וזו בעיה. אחד הפתרונות הוא מטוס בוכנה בדומה למטוס שנראה ב-(תמונה מס'-4). מטוס זה שחמוש ברקטות בקוטר 70 מ"מ, פצצות מונחות ותותחים, יאפשר לנו להפיל את המעופפים למיניהם רחוק מגבולות ישראל. תמונה מס'-4 המטוס AT-802 אחת הבעיות שלנו היא עם רחפנים שנשלטים מרחוק כאשר החיבור בין כל הנשק והמפעיל נעשה ע"י כבל עם סיב אופטי ולכן הוא לא משתמש בקשר אלחוטי כזה או אחר והוא די חסין לשיבושים. האוקריאנים הקימו לאורך קווי העימות שלהם עמודים שאליהם מתחבר גדר תיל מסתובב. כאשר משוגר הרחפן שמונחה ע"י סיב אופטי כבל זה בשלב זה או אחר אמור לנחות על התיל שמסתובב ויקרע את הכבל והרחפן יפול לקרקע וקרוב לוודאי יתפוצץ. כרגע מדברים על קו הנ"ט שהוא 8 ק"מ אבל מה יקרה שהטווח יעלה ל-20 ק"מ? אם נתקין את גדר התייל המסתובבת לטווח לא תהיה חשיבות. מערכת נוספת היא רכב אוטונומי שמפעיל טילי נ"ט או מקלעים שיופעלו ע"י "AI" בצורה אוטומטית כנגד האוייב. 4.1 רכבי נ"מ. לזכור שאיראן מספקת מאות רבות של מעופפים למיניהם לרוסיה אם כי נראה שכעת המצב התהפך. לכן אנו נדרשים לבנות מערך נ"מ (נגד מעופפים) גדול שיקיף את כל הגופים המתמרנים, אבל גם את הימ"חים, בסיסי ח"א, מפעלי תעשיה ועוד. זה מבצע גדול וצריך להתחיל אותו אתמול והצעד הראשון הוא לרכוש מערכות נ"מ מסין יש להם מערכות מענינות זמני אספקה מהירים ומחירים נוחים. לדוגמא אחת המערכות. (תמונה מס'-4.1) תמונה מס 4.1’תותח נ"מ מתנייע של סין. תמונה מס'-4.2 משגר ל-23 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ לסין יש מספר סוגים של תותחי נ"מ מעניינים ובתמונה מס'-4.1 נראה אחד מהם. הרכב נראה קל ופשוט מותקן על מרכב בן 6 גלגלים, בחזית הרכב יושבים 2 אנשי צוות ומאחור מותקן צריח לתותח גאטלינג בקוטר 23 מ"מ. על כל אחד מצידי הרכב מותקנים 2 טילי נ"מ לטווח קצר. צריך לרכוש מסין כ-1,000 רכבים מדגם”VN-9“ (תמונה מס'-4.3) 500 מהם נשדרג לנושאי מרגמת 120 מ"מ "קרוס-בו" ועל 500 נוספים נתקין את תותח הגאטלינג בקוטר 23 מ"מ בדומה ל(תמונה מס'-4.1). בנוסף נחליף בצד אחד את טילי הנ"מ במשגר ל-23 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ לטווח של 6 ק"מ ויותר. (תמונה מס'-4.2) נצטרך להתקין על כל הרכבים מערכת ראייה ומכ"מ לזיהוי המעופפים למיניהן. מערכת "כיפת ברזל" ניידת. תמונה מס’-4.3 הנגמ"ש הסיני VN-9 בתמונה למעלה (מס'-4.4) רואים מערכת "כיפת ברזל" ניידת שתנוע עם הצל"ג (צוות לחימה גדודי) ותפקידה יהיה להגן על הכוחות המתמרנים ועל מטרות בארץ מטילי קרקע/קרקע. לדעתי מערכות "כיפת ברזל" יהיו יעילות הרבה יותר אם יפעלו בקירבה לאיזורי השיגור ויירטו את הטילים בשלב ההמראה. את הרעיון הזה קראתי במאמר שכתבה רס"ן שלומית רודניצקי בכתב העט שנקרא "בין הקטבים" ושם המאמר הוא "מכיפת ברזל לתקרת זכוכית". 4.3 מטל"ר 160 מ"מ רכבים נוספים שצריך לרכוש מאלביט הם מטל"רים בקוטר 160 מ"מ (תמונה מס'-4.5) ואני מניח שניתן יהיה לשדרג אותם לרקטות נ"מ, לרקטה רש"ק של 45 ק"ג שיתן פייט רציני למעופפים הרבים שנפגוש במלחמה הבאה. הם יכולים לפעול גם כקני מרגמה נושאת רש"ק כבד של למשל פצצה מציתה (נפל"ם) לטווח של 20 ק"מ ואולי ניתן יהיה להגדיל את הרש"ק על חשבון הקטנת כמות הדלק, אפשרות נוספת התקנת רש"ק מיצרר. הצל"ג פועל מתחת לחטיבה מרחבית שתחזיק מערך ארטילרי ורקטי נרחב. תמונה מס'-4.5 משגר לרקטות מונחות בקוטר 160 מ"מ שצריך להסב אותם לרקטות נ"מ. (נגד מעופפים) 4.4 רכבי נ"ט. בצל"ג אין טנקים ולכן רכבי נ"ט יהיו בעלי חשיבות רבה. לרפא"ל יש מגוון רחב של טילי נ"ט ולהם טווחים של עד 10 ק"מ ויותר. אם אנו רוצים לנצל את הטווח הארוך צריך יהיה להתקין על רכב השיגור תורן טלסקופי ועליו אמצעי ראייה וסימון מטרות, רכב כזה נראה (בתמונה מס'-4.6), הטיל שנראה (בתמונה מס'-4.7) הוא טיל נ"ט של רפא"ל ולו טווח של 10 ק"מ ממשגר קרקעי. תמונה מס'-4.6 רכב של פלאסן נושא תורן טלסקופי תמונה מס'-4.7 טיל נ"ט ארוך טווח של רפא"ל טילי נ"ט זו דרך אחת לפגוע בטנקים, דרך נוספת היא ע"י חימושים משוטטים. לחברת UVISION הישראלית יש מספר גדול של חימושים ואחד מהם נקרא HERO-400”" (תמונה מס'-4.8) שיכול לפגוע במטרות בטווח של עד 150 ק"מ, משקלו 40 ק"ג ולו רש"ק במשקל של 10 ק"ג, הוא מונע ע"י מערכת חשמלית שמייצר הרבה פחות רעש אבל גם מקטינה את זמן השהות באויר. טווח הראיה הוא זה שיגביל את טווח החימושים. להגדלת טווח הראייה צריך להפעיל חימוש משוטט, כטב"מ או כל מערכת מוטסת אחרת שתשוטט באזור ותהיה העיניים של הכח שיוכל לזהות ולסמן מלמעלה את המטרות עבור "הזאבים" (החימושים) שמסתובבים בשמיים. תמונה מס'-4.8 החימוש המשוטט Hero-400EC. https://uvisionuav.com/loitering-munitions/hero-400 פרק מס'-5 רגל מס'-4: הצל"ג יפעיל מערך רחפנים לסיור ותקיפה וחימושים משוטטים לתקיפת שריון ומטרות חשובות אחרות. הצל"ג יפעיל מערך רחפנים לסיור ותקיפה. של חברת XTEND”" הישראלית ויפעיל חימושים משוטטים של חברת UVISION”" הישראלית עם רש"ק כבד ולטווחים ארוכים. קראתי לאחרונה שארה"ב נתנה הזמנה של כמעט מיליארד דולר לרכישת חימוש משוטט מדגם "הירו-120". Israel’s UVision looks to cement US Army ties after nearly $1B loitering munition win. "This award reflects the growing demand for loitering munitions and validates the operational value of the HERO 120 and the HERO family of systems," CEO of UVision Group Ran Gozali said in a press release. https://breakingdefense.com/2025/10/israels-uvision-looks-to-cement-us-army-ties-after-nearly-1b-loitering-munition-win/ לחימוש זה טווח של 60 ק"מ, שהות באויר של כשעה ורש"ק במשקל 4.5 ק"ג והוא מיועד בעיקר לפגוע ברק"מ של האוייב. (תמונה מס'-5 למטה) אני מקווה שישראל תוסיף להזמנה זו כמה אלפים ותתקין אותם על רכבים כדוגמת הרכבים ב-(תמונות מס'-5.1 ו-5.2) תמונה מס'-5 חימוש משוטט מדגם "הירו-120" של חברת UVISION הישראלית. תמונה מס'-5.1 האמר נושא משגר ל-8 חימושים משוטטים תמונה מס'-5.2 חימוש משוטט מדגם "הירו-120" של חברת UVISION הישראלית משוגר מרכב רובוטי של חברת MILREM אפשר להוסיף שישראל החלה לייצר רחפנים חכמים והזמנה ראשונה ל-5,000 יחידות כבר נמצאת בייצור והזמנה נוספת לעוד 5,000 עשויה להגיע מאוחר יותר. עם מחיר יחידה של 1,000 דולר אפשר במחיר של 2 טנקים לקבל 10,000 רחפנים חכמים בגודל של 25 ס"מ וראש קרבי של 2.5 ק"ג חומר נפץ. נראה לי עסקה טובה ביותר, נכונה ועם זמני אספקה קצרים. אבל למה לא 50,000 רחפנים? נראה לי שרחפן כנגד כל איש חמוש בעזה הוא רעיון נהדר. שילוב של רחפנים לטווח קצר כנגד מטרות רכות מצד אחד וחימושים משוטטים שלהם רש"ק כבד מצד שני וטווח ארוך של החברה הישראלית UVISION יהיו שילוב מנצח. אולי העסקה הבאה תהיה של רכבי לחימה מופעלים מרחוק, הרכבים כבר קיימים התוכנה קיימת וצריך להפעיל אותם על חם. למטה תמונה של הרחפן, קישור למאמר ומספר שורות של החברה: החברה המייצרת נקראת XTEND ומחיר הרחפן הוא כ-1,000 דולר. https://armyrecognition.com/news/army-news/2025/breaking-news-israel-to-equip-idf-ground-units-with-thousands-of-fpv-drones-in-new-multimillion-contract Founded in 2018, Xtend has quickly gained prominence in the defense market by combining virtual reality interfaces with AI-guided autonomous systems. The company’s drones were initially conceived for the gaming industry but were adapted to military needs, including tunnel mapping in Gaza, intercepting Hezbollah UAVs, and providing tactical support in operations targeting Iranian assets. Beyond Israel, Xtend has already secured contracts with the U.S. Department of Defense, including a $10 million deal for its Scorpio drone swarms. This operational record has made the company a preferred choice for Both Israeli and foreign customers. https://www.linkedin.com/posts/israelimod_israel-mod-to-procure-thousands-of-drones-activity-7363873945898430464-7JPf/?rcm=ACoAAACQo3QBIiSM6Q98BOSIAq0MBhUUuooo33Y od-to-procure-thousands-of-drones-activity-7363873945898430464-7JPf/?rcm=ACoAAACQo3QBIiSM6Q98BOSIAq0MBhUUuooo33Y

Executive summary Israel’s recent combat experience exposes a mismatch between traditional armored formations and the realities of modern, irregular warfare. Terrorist infiltration, booby-trapped urban terrain, subterranean threats and the rising role of loitering munitions have pushed Merkava-centric brigade formations to their limits. This analysis argues for a structural shift: the creation of Battalion Fighting Groups (BFGs) — mixed, modular battle groups pairing a “Fighting-Tank” battalion with heavy APC battalions, organic fires, air defense and integrated drones — operating alongside, not instead of, Brigade Combat Teams (BCTs). Complementary equipment changes, an urgent counter-drone posture, and pragmatic procurement strategies (including selective foreign chassis such as surplus M-1s, VT-4/Mark-96 or modern wheeled platforms like VN-series) are essential to restore operational flexibility and survivability. The operational problem: asymmetric fights with conventional tools Over the past two years Israel’s ground forces have seldom been challenged by enemy air forces or massed armor. Instead, the threat environment has been dominated by terrorists, roadside IEDs, booby-trapped structures, tunnel warfare and fighters emerging from prepared positions underground. Despite this, the principal kinetic response often remains the main battle tank — the Merkava — and light or medium vehicles that offer insufficient protection for dismounted troops in confined urban spaces. The result is predictable: excellent conventional armor deployed into missions it was not built for. Tanks deliver firepower and shock effect but are large, vulnerable to shaped charges and top-attack weapons in urban and subterranean environments, and expensive to employ against soft, distributed adversaries. Concurrently, lightly protected logistics and infantry carriers expose dismounts to high casualties when operating in areas with widespread IEDs and anti-personnel devices. This is not simply a materiel problem. It is a structural one. The current force architecture — heavily oriented around BCTs organized for combined-arms, high-intensity combat — leaves gaps when the fight requires many small, autonomous, heavily protected, and highly networked units operating across a dispersed battle space. Institutional echoes: candid assessment and controversy The internal debate over these failures has been sharp. Brigadier General Guy Hazut, formerly head of the ground forces’ learning system, publicly characterized the management of the Gaza campaign as “a very serious failure,” a phrase that prompted criticism from then Chief of Staff Herzi Halevi. Whatever disagreements over phrasing or accountability, the central point stands: an honest institutional after-action must confront why a large, well-resourced army deployed hundreds of thousands of personnel yet struggled with force-employment, protection and the integration of new threat sets. Battalion Fighting Groups: concept and rationale A Battalion Fighting Group (BFG) is a modular, mixed formation designed for dispersed, complex operations. Each BFG pairs a Fighting Tank battalion — redesigned or upgraded to prioritize survivability, close-support firepower and integration with active protection and counter-drone suites — and one or two Heavy APC (HAPC) battalions — heavily protected, well-armed carriers optimized for dismounted maneuver in urban and complex terrain. Crucially, each BFG embeds organic fires (company-level 120 mm self-propelled mortars, battalion- 122 mm wheeled artillery), short-range air defense and anti-tank elements, and a dedicated complement of reconnaissance and attack UAVs/loitering munitions. The BFG is intended to be tactically autonomous — capable of holding, clearing and shaping a local area with minimal external augmentation — while operating within a higher-level networked C2 and fires architecture. Rationale: BFGs are smaller, more numerous and more flexible than brigade centric formations. They permit rapid local concentration, persistent presence in contested urban zones, and distributed air-defense and counter-Drone coverage. Where threats are dispersed — tunnels hide sites, improvised urban defenses — BFGs provide the right mix of protection, mobility and precision lethality. What a “fighting tank” should be The concept of a “fighting tank” departs from conventional MBT design for asymmetric environments. Proposed attributes include a protected crew capsule and the adoption of an unmanned remote turret armed with a 57 mm or 76 mm automatic cannon — balancing precision air-burst and kinetic options; multi-layered active protection systems (hard-kill interceptors and close-in kinetic/fragmentation interceptors) and soft-kill EW suites tuned for ATGMs and swarm drones; integrated anti-drone systems (20–30 mm high-rate guns and directed EW) to defeat loitering munitions before they impact; and extensive sensor suites and 360° cameras to mitigate urban concealment and elevation vulnerabilities. Practically, an interim path is to convert one Merkava Mk-3 brigade into a fighting-tank formation while pursuing procurement/upgrades of foreign chassis (e.g., surplus U.S. M-1s where politically feasible) adapted with Israeli electronics and protection systems. Heavy APCs and assault platforms Infantry mobility within BFGs must be heavily protected. Heavy APC proposals include upgraded indigenous platforms (Tiger variants) and selected foreign models (VN-series) enhanced with side-mounted remote weapon stations and AI-assisted situational awareness; interception posts and soft/hard countermeasures for flanks and rears; and a subset of Fighting APCs (FAPCs) — non-dismount direct-fire vehicles with 57 mm auto loading guns for urban fire support. Company structures should be sized so that a BFG company typically fields 14 HAPCs and 4 AFVs (armor fighting vehicles), enabling depth, redundancy and protected dismount capacity. The drone revolution: defense, offense, integration Perhaps the most consequential change on the modern battlefield is the proliferation of drones and loitering munitions. The Russia-Ukraine theater has shown how low-cost aerial systems can reshape access, ISR, and strike options. For Israel, the priority must be comprehensive counter-Drone defenses layered at the BFG, base and strategic levels: electronic warfare, kinetic interceptors, point-defense Gatling gun and rapid attribution and strike capabilities against launch and production sites. At the same time, BFGs must field organic loitering munitions and FPV drones (from short-range strike to longer-endurance loiterers) as a core tactical tool — for reconnaissance, precision suppression, and defeating hardened positions. Mass production and inventory scale matter; thousands, not dozens, will be necessary to saturate defenses and provide persistent ISR and strike. Fires, C2 and networking BFG effectiveness hinges on integration. Company mortars, guided 122 mm rockets and medium artillery must be networked into a common ISR-to-shooter fabric. Telescoping sensor masts, distributed ISR nodes and automated targeting links reduce sensor-to-shooter timelines and allow a small BFG to call precision fires and counter-Drone effects autonomously. Command nodes should be hardened, mobile, and capable of continued operation in contested EW environments. Procurement and industrial strategy Israel’s defense industry can design prototypes and unique systems; however, industrial throughput constrains rapid scaling. A pragmatic procurement approach blends domestic design and foreign manufacturing partners. Options include upgrading foreign surplus (e.g., M-1 tanks) to Israeli standards where diplomacy permits; licensed or OEM agreements with manufacturers of modern wheeled and tracked chassis (VT-4/Mark-96, VN-series) to accelerate HAPC production; and parallel mass production of low-cost loitering munitions and FPV platforms leveraging commercial components. Political tradeoffs are real. Procuring heavy systems from China or Russia risks diplomatic friction — particularly with the United States. A diversified supplier base mitigates single-source risk but requires careful coordination to preserve strategic relationships. Force generation and basing An initial target of 50 BFGs provides a meaningful change in force posture. BFGs should be prioritized for deployment along Lebanon, in Judea and Samaria, and in the Arava — areas requiring persistent, flexible local responses. BCTs remain relevant: retain them on the Egyptian and Syrian fronts and as strategic reserves for higher-intensity contingency operations. Effective basing requires logistics hubs with hardened drone capabilities, rapid repair and re-arms facilities, and dispersed ammunition stocks to limit single-point vulnerabilities. Institutional changes and training Beyond equipment, doctrine and training must change. BFGs require small-unit initiative, decentralized command, combined arms training at company and battalion levels, and robust C2-under-stress exercises that simulate EW, drone saturation, and subterranean threats. Lessons learned cells — akin to the ground forces’ learning system — must be empowered to iterate tactics and materiel rapidly. Closing analysis Israel’s strategic environment demands an armored corps that can fight both symmetric and asymmetric wars — sometimes simultaneously. The current heavy-tank, Brigade-centric posture is ill-matched to a future in which loitering munitions, subterranean fighters and urban IEDs dominate the tactical picture. Battalion Fighting Groups — mixed, protected, networked and drone-enabled — offer a viable, operationally relevant reconfiguration. Paired with an urgent counter-Drone posture, selective foreign procurement and accelerated domestic scaling of loitering munitions, the Armored Corps can regain adaptability and survivability. As Brig. Gen. Guy Hazut urged in his critique of recent operations — calling the management of the Gaza campaign “a very serious failure” — the armed forces’ response must be institutional and systemic, not merely rhetorical. Structural reform, material adaptation and a pragmatic procurement strategy are the concrete steps that can turn strategic intention into battlefield effect.

בקרבות שהיו לצה"ל בשנתיים האחרונות לא פגשנו מטוסי אוייב, לא טנקים, לא נגמש"ים ורוב הלחימה שהייתה אפשר לחגדיר אותה כלחימת גרילה ולא כלחימה עוצמתית. האוייבים היו יותר מיבנים ממולכדים, אוייב שעשה לנו מארבים ופגע בנו, זה לא האוייב שפגשנו במלחמות הגדולות שהיו לנו. אנו מגיבים עם טנקי מרכבה שלא בנויים לסוג זה של לחימה מצד אחד ולא פעם עם רכבים שלא מוגנים מספיק מצד שני. לכן, במקום להפעיל צוותי קרב חטיבתים (צק"ח )  ובהם טנקים, אנו צריכים להפעיל מספר רב של "צוותי לחימה גדודיים" (צל"ג)  ובהם "נגמ"שי לחימה" ונגמ"שים.   התעשיות הבטחוניות שלנו יכולות לייצר כל רכב שצה"ל צריך, הבעיה היא הכמות ומהירות שבה נוכל לקבל את הציודים שאנו צריכים, לכן על מנת להתכונן למצבי חירום כמו עכשיו, כדאי שאנו נתכנן את היחידות ואולי גם נבנה אבי-טיפוס, ומדינות אחרות (ארה"ב, סין או רוסיה) יעזרו לנו ביצור וזאת בנוסף לייצור שלנו . העזרה הראשונה שאנו צריכים מארה"ב בנושא האמל"ח צריכה להיות בנושאי  חה"א. אנו צריכים עוד מטוסי אפ-15, אפ-35, אפ-16 ואולי מטוסי בוכנה ללחימה עם מחבלים, כטמ"מים ועוד מעופפים מסוג זה. אבל הרכישה החשובה מכל היא אם ישראל תבקש מארה"ב למכור לנו 2 טייסות של המפציץ B-1B שרכישת 2 טייסות עם החימושים הכבדים חודרי הבונקרים כמו אלה שהוטלו על "פרדו", ורכישת הפצצות שנקראות "MOAB" "אמא של כל הפצצות" יהיו היהלום שבכתר. קבלת מפציצים אלו תדחה את המלחמה להרבה שנים. אשמח להוסיף לחימושים אלו גם את החימושים של הרוסים שנקראים "FOAB" "אבא של כל הפצצות" זו פצצה תרמובארית שמשקלה 8 טון אבל עוצמתה שווה ל-44 טון ט.נ.ט. פצצות אלו מופעלות בגובה של 2 מטר מהקרקע וזה מה שנקרא "יפתחו שערי הגהנום".             בהתאם למצב שלנו במערב אירופה רצוי שישראל תבקש מארה"ב לאשר לנו ייצור פריטים למטוסי האפ-35 ולכלל חה"א שלא נצטרך להישען על מדינות ששונאות אותנו כגון בלגיה או ספרד שאנו עוד זוכרים את זוועות האינקוויזיציה ואת גירוש כל היהודים מספרד בשנת 1492.          אנו צריכים את עזרת ארה"ב גם בייצור תומ"תים מדגם "רועם" שיחליף את התומ"תים בצה"ל ורכישת 3,300 טנקי אמ-1 ישנים שנמצאים באחסנה בארה"ב שנושאים תותח 105 מ"מ ואותם נבקש מארה"ב לשדרג לטנקי לחימה. אנו צריכים את עזרת ארה"ב גם בייצור חימושים כבדים לחיל האויר.   תפקידו העיקרי של הצל"ג האופני יהיה לפעול בפנים הארץ, בעיקר בצפון המדינה ובדרומה על מנת להחזיר את המשילות לכל חלקי הארץ. צריך לפעול כנגד משפחות הפשע בצפון המדינה וגם בדרומה בעוצמה גדולה יותר מזו שאנו מפעילים נגד החמאס. המטרה צריכה להיות לנקות את השטח ולהבטיח אזור השמדה לאורך קו הגבול הישן בשומרון. אותה יד קשה צריך להפעיל גם כנגד כנופיות הפשע בדרום. הברחות הנשק ע"י רחפנים בצורה מאסיבית רק מלמדות על בעיה רצינית בשטח וזה צריך להיות מטופל ע"י הצבא. צריך לעצור את כל כנופיות הפשע ולהעביר אותם לסוריה ולהוציא את הטיפול הזה מרשויות המשפט. שנגמור עם הבעיות בפנים הארץ נעבור לאיו"ש. בצל"ג האופני יהיו היחידות הבאות:   1.  2 גדודים של " נגמ"שי לחימה" סיניים מדגם "וי.אי-1" . 2.  גדוד אחד או שניים של חרמ"ש על נגמ"שי איתן ונגמ"שים סיניים מדגם "וי.אנ-1" . זה המצב הראשוני, בצל"ג יהיו 3-4 גדודים והיחס המדוייק בין נגמ"שי הלחימה ונגמ"שי החי"ר יותאם לאזור שבו יפעלו הצק"גים. 3.  הצק"ג יפעיל ארטילריה כולל: מרגמות, תומ"תים ומטל"רים. 4.  הצק"ג יפעיל רכבי נ"מ ונ"ט על רכבים יעודיים של סין. 5.  הצק"ג יפעיל רחפנים וחימושים משוטטים של חברת XTEND ו-UVISION הישראליות. סעיפים מס' 3-5 יהיו דומים להתקנה בצק"ג הזחלילי.   היתרון הגדול של רכבים אופניים הוא ביכולתם לצאת מהימ"חים ברגע שהכח מוכן לתנועה מבלי לחכות למובילים שאולי יגיעו ואולי לא, נקודה חשובה לכוחות המילואים. יתרון נוסף שהוא בהחלט חשוב היא יכולתם לפעול באזורים בנויים ללא פגיעה בתשתיות הכבישים.  1.   הקמת "נגמ"שי לחימה". בצל"ג האופני יהיו שני גדודים של "נגמשי לחימה" שנקראים 1-VA (תמונה מס'-1) בכל פלוגה יהיו 3 מחלקות עם 4 רכבים בכל מחלקה + 2 רכבים למפל"ג, סה"כ בפלוגה 14 נגמ"שי לחימה. רכב זה נושא 3 אנשי צוות שישבו בקפסולה בחזית הרכב (אם זה אפשרי) ויפעילו את "נגמ"ש הלחימה" מהקפסולה. בנגמ"ש הלחימה לא יהיו לוחמים פורקים אבל זו אפשרות שניתן לבצע אותה אם צריך.     תמונה מס'-1 משחית הטנקים הסיני VA-1. והשדרוגים ל-VA-1 הם: 1.   התקנת "קפסולה" ל-3 אנשי צוות בחזית רכב הלחימה. (אם זה אפשרי) 2.   החלפת התותח בצריח מ-125 מ"מ ל-57 מ"מ. 3.  התקנת צריחונים ומצלמות בצידי התובה. 4.  התקנת עמדות יירוט מדגם "חץ-זוהר". 5.  התקנת צריחוני נ"מ/נ"ט מאחורי הצריח. 6.   התקנת צריחון נ"מ על גג צריח ה-57 מ"מ. 7.   התקנת גגון מעל הצריח.   ולשידרוגים בהרחבה. 1. התקנת "קפסולה" ל-3 אנשי צוות בחזית הטנק. בקדמת ה-1-VA נבנה "קפסולה" ל-3 אנשי צוות שישבו ויפעילו את רכב הלחימה מהקפסולה. המונח קפסולה למעשה מתאר "אמבטיה" מוגנת היטב שבה ישבו שלושת אנשי הצוות. אם זה אפשרי.   2. התקנת צריח נושא תותח 57 מ"מ. ישראל לא צריכה משחיתי טנקים אלא "נגמ"שי לחימה" ולכן את תותח ה-125 מ"מ נחליף בתותח בקוטר 57 מ"מ ונתקין כמקביל לתותח מקלע גאטלינג בקליבר "0.338 ולו קצב אש של 2,500 כדורים לדקה וטווח של 1,700 מטר. משקל כל פגז של התותח ה-57 מ"מ הוא כ-7 ק"ג והטווח הוא כ-14 ק"מ. לתותח מגוון רחב של פגזים: פגזי נ"מ, פגזי ח"ש וגם פגז מונחה לכתם לייזר שנקרא "אורקא". (תמונה מס'-2) תמונה מס'-2 פגז 57 מ"מ מונחה שנקרא "אורקא   אחד מהיתרונות של "רכב הלחימה" עם תותח בקוטר 57 מ"מ הוא שהטעינה אוטומטית ולצוות ובפרט לחיילות שיהיה להן הרבה יותר קל לעבוד בטנק הלחימה. זה יביא למספר גדול יותר של חיילות שיתגייסו לשריון. וכאשר מדברים על חוסר לוחמים זהו אחד הפתרונות.     3.   התקנת  צריחונים ומצלמות בצידי התובה. על כל אחד מצידי התובה  נתקין צריחון למקלע גאטלינג בקליבר 7.62 מ"מ. (תמונה מס'-3) על כל אחד מצידי התובה נתקין פוד שיאחסן את התחמושת למקלע הגאטלינג בקליבר 7.62 מ"מ. על צידם החיצוני של הפודים נתקין מצלמות שיציגו לצוות את הנעשה מחוץ לטנק וגם ל- "AI" שתפקידה יהיה להפעיל את המקלע בצורה אוטומטית כנגד מחבלים וחי"ר שנמצאים באזור הטנק ולמנוע מהם להתקרב לטנקים . תמונה מס'-3 מקלע גאטלינג בקליבר 7.62 מ"מ. 4. התקנת עמדות יירוט משולבות עם תותחי 20 מ"מ בצידי צריח ה-57 מ"מ נתקין מספר מערכות נשק והם: א.  על כל אחד מצידי הצריח נתקין 2 עמדות יירוט מדגם "חץ-זוהר שאמורים ליירט רקטות וטילי נ"ט שנורים לכיוון הנגמ"ש. (תמונה מס'-4) העמדות יותקנו בחלקו האחורי של הצריח. ב.  בחלקו הקדמי של הצריח ובשני צידיו נתקין תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ. (תמונה מס'-4.1) התקנת התותח על צידי הצריח תהיה דומה להתקנת תותחי נ"מ רוסיים. (תמונה מס'-4.2) ג. בחלקו התחתון של הצריח נתקין על כל אחד מצידיו פוד שיאחסן את תחמושת ה-20 מ"מ. על צידם החיצוני של הפודים נתקין משגר ל-7 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ. (תמונה מס'-4.3)   תפקיד עמדות היירוט הוא ליירט רקטות וטילי נ"ט אם ישוגרו כנגד הטנק, בעמדת היירוט מותקן גם מקלע מאג שתפקידו לירות כנגד הצוות שמשגר את הרקטות או הטילים ולעצור את שיגור האיום. במידה וזה לא הצליח ישוגר מיירט. ניתן להפעיל את המקלע גם נגד חי"ר שתוקפים את הטנק. בנוסף ליירוט הפיזי קיימת בעמדה יחידה לשיבוש אלקטרוני שתעזור בניטרול האיום.   תמונה מס'-4 עמדת יירוט מדגם "חץ-זוהר".    תמונה מס'-4.1 תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ.              תמונה מס'-4.2 תותח נ"מ מתנייע רוסי.    תמונה מס'-4.3 משגר ל-4 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ.    5.   התקנת 2 צריחוני נ"מ/נ"ט מאחורי הצריח. בכל אחת מהפינות האחוריות של הצריח/המחסנית נתקין צריחון שמותקנים בו תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ ומקלע גאטלינג בקליבר "0.338. (תמונות מס'-5 & 5.1). מאחורי הצריח ובין 2 הצריחונים נתקין 2 פודים דו מפלסיים ונאחסן, במפלס התחתון את התחמושת לתותחי ה-20 מ"מ ובמפלס העליון את תחמושת "0.338. פוד אחד יזין את הצריח מימין ופוד אחד יזין את הצריח משמאל. לתותח ה-20 מ"מ 2 קצבי אש: נמוך של 750 פגזים לדקה וגבוה של 1,500 פגזים לדקה. למקלע קצב אש של 2,500 כדורים לדקה. על הדופן החיצונית של 2 הפודים שמותקנים מאחורי הצריח, נתקין משגרים לרקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ, המשגרים יותקנו במצב אופקי ולקראת ירי המשגר יזדקף עד ל-90 מעלות וישגר את הרקטות כנגד המעופפים. (תמונה מס'-4.3)   שאלה  הרקטות הרי מונחות בקרן לייזר, האם הקרן יכולה לקפוץ ממטרה אחת לשניה ללא אובדן סימון המטרות? במידה וזה אפשרי זה יכול להביא לפגיעה בו זמנית בהרבה מטרות וזה יהיה נחמד. לתותח ה-20 מ"מ ומשגרי הרקטות יש תפקיד אחד עיקרי והוא לחימה כנגד מעופפים למיניהם.     תמונה מס'-5 תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ.   תמונה מס'-5.1 מקלע גאטלינג בקליבר "0.338.     6   . התקנת צריחון נ"מ/נ"ט על גג צריח ה-57 מ"מ.  תמונה מס'-6 רכב נ"מ של סין שנקרא Type 625E בצריח מותקן תותח גאטלינג בקוטר 25 מ"מ, 8 טילי נ"מ מערכות מכ"מ וראייה. על גג צריח ה-57 מ"מ נתקין את הצריח של רכב הנ"מ הסיני שנקרא E625. (תמונה מס'-6) בצריח נעשה שינוי ובמקום תותח ה-25 מ"מ נתקין תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ ולו 3 קנים במקום 6 ו-2 קצבי אש: נמוך 750 פגזים לדקה וגבוה של 1,500 פגזים לדקה, ומקלע מקביל בקוטר "0.338. בנוסף לשינוי זה נסיר את טילי הנ"מ ואת מערכות המכ"מ, ונשאיר על הצריח את מערכות הראייה וכינון החימוש. זהו רכב חדש ואכתוב עליו קצת יותר בסעיף מס'-4 על תותחי נ"מ/נ"ט.   7. התקנת גגון מעל הצריח. תמונה מס'-7 "מגן צריח" על מרכבה-3.   השידרוג  שכבר מבוצע בטנקים בזמן הלחימה, הוא התקנת "גגון"   (תמונה מס'-7)   מעל הצריח שיגן מפני המטענים שמעופפים למיניהם משגרים/זורקים על כוחותינו. הרעיון עצמו נכון אבל לא מספיק, אמצעי הגנה תמיד נחדרו, לכן רצוי בנוסף לגגון להתקין גם את צריחוני הנ"מ (נגד מעופפים).   הערה: בשלב הראשון הייתי מסב חטיבה אחת של טנקי מרכבה סימן-3 ל"טנקי לחימה" וזה עד שנקבל את טנקי האמ-1 המשודרגים מארה"ב. למה לא רכשנו את זה כבר לפני שנה?      2. הקמת גדוד חרמ"ש. בצק"ג יהיה גדוד אחד של חרמ"ש ובו 3 פלוגות של נגמ"שי חי"ר מדגם "איתן" ונגמ"שים סיניים מדגם "וי.אנ-1" ופלוגה אחת של נגמ"שי לחימה על נגמ"שים סיניים מדגם "וי.אי-1". כל נגמ"שי החי"ר יופעלו ע"י 3 אנשי צוות ו-7-9 לוחמים פורקים. (תמונות 2 & 2.1) נגמ"שי הלחימה יופעלו ע"י 3-4 אנשי צוות ולא יהיו עליהם לוחמים פורקים, אם כי זו אופציה שקיימת. (תמונה מס'-2.2)   תמונה מס'-2 הנגמ"ש "איתן".             תמונה מס'-2.1 הנגמ"ש הסיני "וי.אנ-1".          תמונה מס'-2.2 משחית טנקים "וי.אי-1" 1. התקנת צריח לתותח בנגמ"שי החי"ר. א. על התובה של נגמ"שי החי"ר (איתנים או הנגמ"שים הסינים) נתקין את הצריח שמותקן על משחית הטנקים הסיני שנקרא VA-1 (תמונה מס'-2.2) את משחית הטנקים נהפוך בצק"ג לנגמ"ש לחימה. ב.  בצריח של ה-VA-1 נחליף את תותח ה-125 מ"מ בתותח בקוטר 57 מ"מ ובמקביל לתותח נתקין מקלע גאטלינג בקליבר "0.338. (תמונה מס'-2.3) למקלע קצב אש של 2,500 כדורים לדקה וטווח של 1,700 מטר.   עי"כ כל גדוד החרמ"ש בצק"ג יהיה חמוש בצריח נושא תותח בקוטר 57 מ"מ ומקלע גאטלינג מקביל בקליבר "0.338.                                                                                                                                                              תמונה מס'-2.3 מקלע גאטלינג בקליבר "0.338. 2. התקנת צריחונים למקלעי גאטלינג משני צידי התובה. לדעתי חסר בנגמ"ש מקלעים ללחימה בחי"ר, לכן הייתי מוסיף על כל אחד מצידי התובה  צריחון ובו נתקין מקלע גאטלינג בקוטר 7.62 מ"מ, למקלע קצב אש של 3,000 כדורים לדקה. על כל צד של הצריח נתקין פוד שיאחסן את התחמושת למקלע. על הדופן החיצונית של הפודים נתקין מצלמות שיציגו ללוחמי החי"ר בנגמ"ש את המצב מחוץ לנגמ"ש.המקלע יאפשר ירי כנגד כוחות חי"ר של האויב ורכבים רכים שתוקפים את כוחותינו. את נושא הפתיחה באש נשאיר ל-AI וזה יהיה נהדר. תמונה מס'- 2.4 מקלע גאטלינג בקליבר 7.62 מ"מ. 3. התקנת עמדות יירוט. א.  על כל אחד מצידי הצריח נתקין 2 עמדות יירוט מדגם "חץ-זוהר שאמורים ליירט רקטות וטילי נ"ט שנורים לכיוון הנגמ"ש. (תמונה מס'-3) העמדות יותקנו בחלקו האחורי של הצריח. ב.  בחלקו הקדמי של הצריח ובשני צידיו נתקין תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ. (תמונה מס'-3.1) התקנת התותח על צידי הצריח תהיה דומה להתקנת תותחי נ"מ רוסיים. (תמונה מס'-3.2) ג. בחלקו התחתון של הצריח נתקין על כל אחד מצידיו פוד שיאחסן את תחמושת ה-20 מ"מ. על צידם החיצוני של הפודים נתקין משגר ל-7 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ. (תמונה מס'-3.3)          תמונה מס'-3 עמדת יירוט כנגד רקטות וטילי נ"ט מדגם "חץ-זוהר".          תמונה מס'-3.1 תותח גאטלינג 20 מ"מ  תמונה מס'-3.2 תותח נ"מ מתנייע רוסי שנקרא TUNGUSKA-2S6                     תמונה מס'-3.3 משגר ל-7 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ. 4. התקנת עמדות נ"מ/נ"ט (נגד מעופפים). בכל אחת מהפינות האחוריות של הצריח/מחסנית נתקין צריחון לתותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ ומקלע גאטלינג בקליבר "0.338. (תמונות מס'-4 & 4.1). מאחורי הצריח ובין 2 הצריחונים נתקין 2 פודים דו מפלסיים ונאחסן, במפלס התחתון את התחמושת לתותחי ה-20 מ"מ ובמפלס העליון את תחמושת "0.338. פוד אחד יזין את הצריח מימין ופוד אחד יזין את הצריח משמאל. לתותח ה-20 מ"מ 2 קצבי אש: נמוך של 750 פגזים לדקה וגבוה של 1,500 פגזים לדקה. למקלע קצב אש של 2,500 כדורים לדקה. על הדופן החיצונית של הפודים נתקין משגר ל-7 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ. (תמונה מס'4.2)     תמונה מס'-4 תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ. תמונה מס'-4.1 מקלע גאטלינג בקליבר "0.338.                              תמונה מס'-4.2 משגר ל-7 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ.  5. התקנת צריחון נ"מ/נ"ט על גג צריח ה-57 מ"מ. תמונה מס'-5 רכב נ"מ של סין שנקרא Type 625E בצריח מותקן  תותח גאטלינג בקוטר 25 מ"מ, 8 טילי נ"מ מערכות מכ"מ וראייה.   על גג צריח ה-57 מ"מ נתקין את הצריח של רכב הנ"מ הסיני שנקרא E625. (תמונה מס'-5) בצריח נעשה שינוי ובמקום תותח ה-25 מ"מ נתקין תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ שלו 3 קנים ושני קצבי אש: נמוך של 750 פגזים לדקה וגבוה של 1,500 פגזים לדקה. בנוסף לתותח נתקין מקלע מקביל בקוטר "0.338. בנוסף לשינוי זה נסיר את טילי הנ"מ ואת מערכות המכ"מ ונשאיר על הצריח את מערכות הראייה וכינון החימוש. על הרכב הזה אכתוב בהמשך בסעיף מס'-4. 3. ארטילריה-מרגמות, תומ"תים ומטל"רים. א. מרגמות 81 מ"מ.         זהו רכב רוסי שמיוצר ע"י "קאמאז" ומותקן בו צריח נושא מרגמה בקוטר 82 מ"מ ועמדת נשק למקלע. הרכב שוקל כ-15 טון ולו מהירות של 100 קמ"ש. למרגמה טווח של 6,000 מטר וקצב אש של 15-30 פצמ"רים לדקה. אני מניח שניתן להתקין במקום ה-82 מ"מ מרגמה בקוטר 81 מ"מ. להבנתי מרגמה זו נכנסת למלחמה באוקראינה ונראה מה התוצאות של מרגמה זו.            תמונה מס'-3 מרגמת 82 מ"מ על רכב 4X4 רוסי.            בכל פלוגה צריכים להיות כ-4 מרגמות ואני הייתי נותן לרוסים הזמנה ראשונה של 100 יחידות לבדיקת הנושא. לזכור לטראמפ יש תאריך סיום והממשל אחריו יהיה במידה זו או אחרת עויין לישראל ולכן צריך להתכונן ולעבוד עם יותר מדינות בנושא אספקת נשק, אם כי עדיף שכל מה שישראל צורכת ייוצר בישראל. אם זה אפשרי. ב. מרגמות 120 מ"מ. ישראל מייצרת צריחים למרגמות 120 מ"מ המיוחד במרגמות אלו שישראל מוכרת רק את הצריח שנושא את המרגמה ואת המרגמה עצמה. הקונה יספק את הרכב שחוא רוצה שנתקין את צריח המרגמה על רכב בהתאם לרצונו וישראל תתאים את המרגמה לרכב של הקונה. (תמונה מס-3.1)   תמונה מס'-3.1 צריח למרגמת 120 מ"מ.   ג. תומ"ת סיני בקוטר 122 מ"מ. לסינים קיים תומ"ת אופני בקוטר 122 מ"מ שנקרא  09PLL-  לתותח טווח של 17 ק"מ עם פצמ"ר רגיל ועם פצמ"ר חכם כ-27 ק"מ. (תמונה מס'-3.2)   תמונה מס'-3.2 תומ"ת סיני שנקרא PLL-09.   תמונה מס'-3.3 משגר פולס נושא 2 משגרים לרקטות בקוטר 122 מ"מ. ד. מטל"רי "פולס" של ישראל. ישראל מייצרת מטל"רים בקוטר 122 מ"מ, לרקטות טווח של 35 ק"מ ודיוק רב. אחד היתרונות של מערכת זו שנקראת "פולס" היא היכולת להטעין 2 משגרים שונים על המטל"ר וכל משגר נושא רקטות בקוטר אחר, טווח שונה ורש"ק שונה.תמונות מס'-(3.3 & 3.4)   תמונה מס'-3.4  מטל"ר ל-2 משגרים אחד לרקטות בקוטר 160 מ"מ והשני לרקטות  בקוטר306 מ"מ. לרקטות טווח שונה ורש"ק שונה אבל במשותף יש להם דיוק רב.                                                                                                              4. רכבי נ"מ/נ"ט סיניים.  לסין יש מספר סוגים של תותחי נ"מ מעניינים ולמטה תמונות של שניים מהם:  במלחמה שעדיין לא נגמרה בין אוקראינה ורוסיה אנו רואים שעיקר הלחימה היא מלחמת רחפנים, כטמ"מים, כטב"מים, ועוד צרות מהסוג הזה. אנחנו צריכים ללמוד מהלחימה שלהם וגם משלנו באיראן על חשיבותם של רחפנים וכלי טייס אחרים, בטוח שהאוייבים שלנו לומדים את מלחמות הרחפניים והכטב"מים ואנו נפגוש אותם בעתיד וצריך להכין את התשובות שלנו לנושא זה כבר עכשיו, הגבול הפרוץ עם מצרים מבהיר שאין לנו תשובה לבעיה זו. לזכור שאיראן מספקת מאות רבות של מעופפים למיניהם לרוסיה. לכן אנו נדרשים לבנות מערך נ"מ (נגד מעופפים) גדול שיקיף את כל הגופים המתמרנים, אבל גם את הימ"חים, בסיסי ח"א, מפעלי תעשיה ועוד. זה מבצע גדול וצריך להתחיל אותו אתמול והצעד הראשון הוא לרכוש מערכות נ"מ מסין. יש להם מערכות מענינות, אני מניח שזמני אספקה יהיו מהירים ומחירים נוחים.  לדוגמא 2 מערכות למטה:   תמונה מס'-4. תותח נ"מ מתנייע של סין.   הרכב שנראה קל ופשוט מותקן על מרכב בן 6 גלגלים, בחזית הרכב יושבים 2 אנשי צוות ואחריהם מותקן צריח לתותח גאטלינג בקוטר 23 מ"מ. על כל אחד מצידי הרכב מותקנים 2 טילי נ"מ לטווח קצר. אם נרכוש את הרכבים האלו נעשה בהם מספר שידרוגים והם: 1.   נחליף 2 טילי נ"מ ברקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ שיתאימו יותר לירי כנגד מעופפים למיניהם. 2.   נתקין מיגון מסביב לצוות שיגן עליהם מאש נק"ל ורסיסים. צה"ל צריך לרכוש כמות גדולה של יחידות כאלה ולפרוס אותם לאורך הגבול עם מצרים על מנת להשמיד את הרחפנים שחוצים את הגבול, להציב אותם בבסיסי חה"א, ימ"חים, מקומות אסטרטגיים ועוד מקומות. אני מניח שניתן להפעיל רכבים אלו בשלט רחוק ויתכן שעל פלטפורמה נייחת ולא על רכב. הכי חשוב ניתן לקבל אותם מהר ובזול. הצריח לתותח ה-23 מ"מ מאד נראה לי.                    תמונה מס'-4.1 רכב נ"מ סיני שנקרא Type 625E            בתמונה מס'-4.1 רואים רכב נ"מ סיני נוסף שנושא תותח גאטלינג בקוטר 25 מ"מ ו-8 טילי נ"מ. המערכת מותקנת על נגמ"ש סיני חדש וניתן לראות מכ"מ לזיהוי מטוסי אוייב על הצריח. נחבר את המערכות שלהם עם אלקטרוניקה שלנו ונקבל שילוב יעיל ביותר. אני לא הייתי מתקין טילי נ"מ אלא רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ שיהיו יעילים כנגד מעופפים למיניהם שאינם מהירים ואין להם יכולות תמרון רבות ולכן רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ יספיקו. אבל צריך מכ"מ חכם שיאתר את הרחפנים התוקפים ויפעיל את מערכות הנ"מ כנגדם בצורה אוטומטית. למטה מספר שורות על רכב זה.   The Type 625E system’s fire control unit consists mainly of search radar, tracking radar, and electro-optical tracking systems. The workflow involves the search radar first providing target information for low-altitude aircraft, helicopters, drones, and incoming loitering munitions or guided munitions, directing the tracking radar and electro-optical system to the target. These systems then track the target in real-time, measure distance, calculate trajectory, determine the best intercept point, and subsequently control the firepower unit to intercept the target. The system also features infrared optical sensors, capable of simultaneously locking onto multiple incoming targets using infrared cameras. קישור למאמר: https://www.china-arms.com/2024/06/type-625-anti-aircraft-gun-missile-system            בנוסף לרכבי נ"מ, אנו יכולים להתקין על רכבים אלו מערכי נ"ט, במקום 4 טילי הנ"מ נתקין בכל צד משגר ל-2 או 4 טילי נ"ט לטווח של 10 ק"מ, ועל מנת לשפר את טווחי העסקה שלהם נתקין תורן טלסקופי (תמונה מס'-4.2) שיעזור בגילוי, זהוי וסימון מטרות עבור טילי הנ"ט שנראים (בתמונה מס'-4.3) תמונה מס'-4.2 רכב של פלאסן נושא תורן טלסקופי.    הרכב הזה יכול לפעול בצורה עצמאית כרכב נ"מ (כולל טילי הנ"מ) ואם נחליף את טילי הנ"מ בטילי נ"ט ארוכי טווח של רפא"ל ונוסיף תורן הידראולי שישא יחידות ראייה וזיהוי, נקבל רכב נ"ט מעולה.   תמונה מס'-4.3 טיל נ"ט ארוך טווח של רפא"ל.              5. הפעלת מערך רחפנים לסיור ותקיפה של חברת EXTEND הישראלית. הבעיה העיקרית של ישראל במלחמה הבאה תהיה לחימה כנגד רחפנים למיניהם, ורכבים אלו יעזרו מאד לטפל בבעיה זו. בנוסף זו מערכת שיתכן שניתן להפעיל אותה ברשת ולכן הרכבים יוכלו להיות לא מאוישים ונתקין אותם למשל מסביב לימ"חים, בבסיסי חה"א, מסביב לבסיסים כמו הקריה ת"א, יב"אות ועוד מקומות כאשר הרכבים נשלטים ממשל"ט אחד או יותר ובעזרת "בינה מלאכותית".                                                                                                                                     אפשר להוסיף שישראל החלה לייצר רחפנים חכמים שישנו את שדה הקרב והזמנה ראשונה ל-5,000 יחידות כבר נמצאת בייצור והזמנה נוספת לעוד 5,000 עשויה להגיע מאוחר יותר. עם מחיר יחידה של 1,000 דולר אפשר במחיר של 2 טנקים לקבל 10,000 רחפנים חכמים בגודל של 25 ס"מ וראש קרבי של 2.5 ק"ג חומר נפץ. נראה לי עסקה טובה ביותר נכונה ועם זמני אספקה קצרים. אבל למה לא 50,000 רחפנים? נראה לי שרחפן כנגד כל איש חמוש בעזה הוא רעיון נהדר. שילוב של רחפנים לטווח קצר כנגד מטרות רכות מצד אחד וחימושים משוטטים מצד שני שלהם רש"ק כבד וטווח ארוך של החברה הישראלית UVISION יהיו שילוב מנצח. אולי העסקה הבאה תהיה של רכבי לחימה מופעלים מרחוק, הרכבים כבר קיימים התוכנה קיימת וצריך להפעיל אותם על חם. למטה תמונה של הרחפן, קישור למאמר ומספר שורות של החברה:   החברה המייצרת נקראת EXTEND ומחיר הרחפן הוא כ-1,000 דולר. https://armyrecognition.com/news/army-news/2025/breaking-news-israel-to-equip-idf-ground-units-with-thousands-of-fpv-drones-in-new-multimillion-contract   Founded in 2018, Xtend has quickly gained prominence in the defense market by combining virtual reality interfaces with AI-guided autonomous systems. The company’s drones were initially conceived for the gaming industry but were adapted to military needs, including tunnel mapping in Gaza, intercepting Hezbollah UAVs, and providing tactical support in operations targeting Iranian assets. Beyond Israel, Xtend has already secured contracts with the U.S. Department of Defense, including a $10 million deal for its Scorpio drone swarms. This operational record has made the company a preferred choice for both Israeli and foreign customers. https://www.linkedin.com/posts/israelimod_israel-mod-to-procure-thousands-of-drones-activity-7363873945898430464-7JPf/?rcm=ACoAAACQo3QBIiSM6Q98BOSIAq0MBhUUuooo33Y

מטרת האתר היא לפרסם מאמרים וידיעות בנושאי צו"ב מהארץ ומעולם וליידע את מי שקורא לגבי מה צריך לעשות בנושאים שקשורים לביטחונה של מדינת ישראל. דוד גרוס | מאמרים וידיעות - צבא ובטחון מהארץ ומהעולם ״עוז לישראל״ מאמרים וידיעות בנושאי צבא ובטחון בית מאמרים חיפוש גלריות + לקט תמונות נושא הבא

מטרת האתר היא לפרסם מאמרים וידיעות בנושאי צו"ב מהארץ ומעולם וליידע את מי שקורא לגבי מה צריך לעשות בנושאים שקשורים לביטחונה של מדינת ישראל. דוד גרוס | מאמרים וידיעות - צבא ובטחון מהארץ ומהעולם ״עוז לישראל״ מאמרים וידיעות בנושאי צבא ובטחון בית מאמרים חיפוש גלריות + ברוכים הבאים מטרת האתר היא לפרסם מאמרים וידיעות בנושאי צו"ב מהארץ ומעולם וליידע את מי שקורא לגבי מה צריך לעשות בנושאים שקשורים לביטחונה של מדינת ישראל. האתר הזה לא ממומן ע"י מקור כלשהו, כך שהוא עצמאי לחלוטין לגבי דעותיו, לפעמים ישנם לחצים פוליטיים לגבי הדרך שבה אתרים פועלים אבל באתר הזה זה לא יקרה. 6 התחל/י קריאה Rethinking Israel’s Armored Corps: from Brigades to Battalion Fighting Groups 18 התחל/י קריאה הצעה להקמת "צוות קרב גדודי"- (צק"ג) זחלילי 13 התחל/י קריאה הצעה להקמת צל"ג (צוות לחימה גדודי) אופני 7 התחל/י קריאה שידרוג חיל היבשה 2025 פרק-7: ארטילריה 4 התחל/י קריאה שידרוג חיל היבשה 2025 פרק 4: הנגמ"ש "איתן" 3 התחל/י קריאה שידרוג חיל היבשה 2025 פרק 6: רכבי נ"מ 2 התחל/י קריאה שידרוג חיל היבשה 2025 פרק 5: הנגמ"ש נמר 5 התחל/י קריאה שידרוג חיל היבשה 2025 פרק 3: טנקי לחימה 3 התחל/י קריאה שידרוג חיל היבשה 2025 פרק 2: מרכבה-3 4 התחל/י קריאה שידרוג חיל היבשה 2025 פרק 1: מבנה חדש 4 התחל/י קריאה שידרוג חיל היבשה-2024. פרק מס'-4 3 התחל/י קריאה לקחים ממלחמת ישראל וחמאס ב-2023/24. 4 התחל/י קריאה שידרוג חיל היבשה. פרק מס'-8: רכש ושידרוג טנקי וי.טי-4 לטנקי לחימה. 2 התחל/י קריאה שידרוג חיל היבשה-פרק מס'-7: שידרוג מערך הנ"מ. 17 התחל/י קריאה שידרוג חיל היבשה-פרק מס'-6: רכש ושידרוג מערכי הארטילריה. 3 התחל/י קריאה שידרוג חיל היבשה-2024. פרק מס'-5: הקמת גדודי חרמ"ש אופניים. 6 התחל/י קריאה שידרוג חיל היבשה 2024: פרק מס'-1: שידרוגים לחטיבות השריון. 5 התחל/י קריאה שידרוג חיל היבשה -2024. פרק מס'-3: הקמת גדודי חרמ"ש עם נגמ"שי וי.אנ-17 . 2 התחל/י קריאה שידרוג לחיל האויר: פרק מס'-6. 9 התחל/י קריאה שידרוג חיל היבשה-2024. פרק מס'-2: שידרוג טנקים ישנים לטנקי לחימה. 5 התחל/י קריאה The plan to build up the light tank brigade in the IDF.!! 6 התחל/י קריאה The Plan to build up the medium brigade!! 10 התחל/י קריאה The plan to upgrade the Merkava brigade in the IDF!! 5 התחל/י קריאה The plan to return the military power to the IDF - 5 steps to carry out. מאמרים וידיעות אני מקווה שהקוראים יהנו ממה שאתר זה מציע ויתרמו מהידע שלהם להצלחת האתר.