דוד גרוס 4/22/2022
פרק מס'-1. רכבי לחימה בחטיבות השריון.
תמונה מס'-1 רכב לחימה רוסי טי-15
המלחמה באוקראינה עדיין לא נגמרה וכבר ה"מומחים" החליטו שתם זמנו של הטנק. יכול להיות שזמנו של הטנק כפי שאנו מכירים ממלחמת העולם השנייה אכן עבר, אבל עדיין לא צריך לגרוט אותו, אלא לבנות את השריון במבנה קצת שונה. במבנה החדש לדעתי נפגוש את "רכב הלחימה" החדש, את הטנק המשודרג, את הנגמ"ש המשודרג, וארטילרייה מתאימה, ואלו יהיו הרכבים העיקריים בחיל השריון. על רכבים אלו אני אכתוב בפרקים הבאים:
פרק ראשון: רכב לחימה.
רכב הלחימה זו מערכת נשק חדשה שלא נושאת חי"ר פורק ולכן הוא לא נחשב כנגמ"ש, הוא לא נושא תותח בקליבר 105 מ"מ או יותר ולכן הוא לא נחשב כטנק.
רכב הלחימה הוא למעשה החוליה החסרה בין הנגמ"ש לבין הטנק.
המבנה של חיל השריון יתבסס על המונח:
High/Low Mix Forces
וזה אומר שרכבי הלחימה והטנקים יעבדו ביחד כאשר הטנקים הם המרכיב הגבוה ורכבי הלחימה הם המרכיב הנמוך, גם רכבי הלחימה והנגמ"שים יעבדו ביחד כאשר רכבי הלחימה הם המרכיב הגבוה והנגמ"שים הם המרכיב הנמוך.
כל רכבי הלחימה יותקנו על גבי המרכב של טנקי טי-72 שנרכוש מרוסיה וממזרח אירופה, כל טנקי הטי-72 שנרכוש יעברו לרוסיה שתשדרג אותם ע"י החלפת המנוע הישן בן 840 כ"ס למנוע חדש בן 1130 כ"ס, החלפת תיבת ההילוכים הידנית בתיבת הילוכים אוטומטית והחלפת המזקו"מ הישן בחדש. שידרוגים אלו ואחרים נעשים כיום ע"י רוסיה במטרה להביא חלק מטנקי הטי-72בי שברשותה לרמת טי-72בי3אמ.
בנוסף לשידרוגים אלו, טנקי הטי-72 צריכים לעבור שינויים נוספים שיתאימו אותם להיות רכבי לחימה.
גם שינויים אלו יעשו ברוסיה והשינויים הם:
1. החלפת הצריח של טנקי ה-טי-72 בצריח אי.יו.-220אמ.
2. התקנת ’יחידת לחימה מודולרית’- (יל"מ) מאחורי צריח ה-57 מ"מ.
3. התקנת ’עמדת נשק אוטונומית’ מעל צריח ה-57 מ"מ.
4. שידרוג המיגון.
תמונה מס'-2 הצריח אי.יו-220אמ על רכב הלחימה הרוסי טי-15
1.1 הצריח אי.יו-220אמ ותותח 57 מ"מ.
נחליף את הצריח של הטי-72 בצריח אחר שנקרא AU-220 M, צריח זה נושא תותח אוטומטי בקליבר 57 מ"מ, מקלע מקביל בקוטר 7.62 מ"מ ויכול לשאת גם טילי נ"ט. (תמונה מס'-2) לתותח ה-57 מ"מ טווח של 14 ק"מ, קצב אש של 80-120 פגזים בדקה, משקל הפגז הוא כ-6.7 ק"ג כולל רש"ק ששוקל כ-2.8 ק"ג, לפגז מהירות לוע של 1,020 מטר/שנייה. צריח זה מותקן מעל קרוסלה של כ-100 פגזים (תמונה מס'-3).
הצריח אינו מאוייש והוא מופעל מעמדת המפקד/תותחן שיושבים בתובה.
תמונה מס'-3 תותח 57 מ"מ מותקן בצריח AU-220M מעל מחסנית עגולה שמחזיקה כ-100 פגזים
תותח ה-57 מ"מ יהיה מעולה ללחימה בשטח בנוי, ללחימה כנגד נגמ"שים, והוא גם יחדור את שריון הצד של טנקים ועם תחמושת נפיצת אויר הוא יהיה קטלני בלחימה כנגד נחילי רחפנים.
לזכור לטנקים יש תותח 120מ"מ, אבל האם יש צורך בקליבר הזה? האם יש מטרות שתותח ה-57 מ"מ, טילי נ"ט או חימושים משוטטים לא יצליחו להשמיד? התשובה לשאלות אלו צריכה לסמן לנו את מערכת הנשק שהטנק ורכבי הלחימה צריכים.
לתותח ה-57 מ"מ יש טווח ארוך (כ-14 ק"מ) שהוא הרבה מעבר לטווח היעיל של טילי ה’קורנט’ ואם יהיו רחפנים בשמיים, שישוגרו מרכב הלחימה או רכב יעודי, שיוכלו לאתר את משגרי ה’קורנט’, ולשלוח את נק. הציון לרכב הלחימה, הוא ירה לנקודה הזו 5 פגזים בלבד שיפזרו 40,000 רסיסים מעל המטרה וישמידו את הצוות ואת המשגר. גם אם הטיל שוגר לפני שהגיעו פגזי ה-57 מ"מ, גשם הרסיסים של פגזי ה-57 מ"מ ישמיד את המשגר, הקשר בין המשגר והטיל יאבד, והטיל שהוא רוכב קרן יפגע באדמה. בנוסף לתותח, ברכב הלחימה יותקנו כלי נשק נוספים שיתמודדו עם טילי ה’קורנט’ וכמובן מיגון ריאקטיבי ומיגון אקטיבי.
1.2 ’יחידת לחימה מודולרית’ - (יל"מ)
שינוי נוסף שהייתי עושה, הוא התקנת ’יחידת לחימה מודולרית’ (יל"מ) מאחורי צריח ה-57 מ"מ. ’יחידת הלחימה’-(יל"מ) בנוייה מארגז תחמושת גדול ועמדות נשק. ה-יל"מ נראה כמו האות העברית ’ח’ כאשר החלק הסגור מתחבר מאחורי הצריח ושני הזרועות שלו מתחברים לצידי הצריח. נקודת החיבור בין החלק הסגור של ה-’ח’ והזרועות נקרא ’אוזן’.
על כל אחת מה’אוזנים’ נתקין ’עמדת נשק אוטונומית’- (ענ"א) ובכל עמדה נתקין מק"כ רוסי מדגם קי.פי.וי.טי בקוטר 14.5 מ"מ ומקלע מקביל בקוטר 7.62 מ"מ שנקרא פי.קי.טי.אמ.
המונח ’מודולרי’ מתיחס ליכולת לשנות את ארגזי התחמושת ואת כלי הנשק שמותקנים בעמדת הנשק החל ממקלעים שונים לתותח 30 מ"מ ולמקל"רי 30 או 40 מ"מ.
המונח ’אוטונומי’ מתייחס למצב שבו ’הבינה המלאכותית’ - (ב.מ) מקבלת פיקוד על עמדות הנשק ובעזרת מערכות ראייה וסנסורים מתאימים, תפעיל את עמדות הנשק ותפתח באש כנגד כל גורם שמאיים על רכב הלחימה וזאת ללא מגע יד אדם.
תמונה מס'-4 עמדת נשק למק"כ בקוטר 14.5 מ"מ
בתמונה מס'-4 רואים עמדת נשק למק"כ בקוטר 14.5 מ"מ. בעמדה זו שתותקן על כל אחת מה’אוזניים’ נתקין את המק"כ שנקרא ’קי.פי.וי.טי’ (תמונה מס'-5) ובמקביל לו נתקין מקלע 7.62 מ"מ שנקרא ’פי.קי.טי.אמ’. (תמונה מס'-6) שרשראות התחמושת יותקנו בארגז התחמושת. מערכות הראייה יותאמו להפעלה ע"י ’בינה מלאכותית’ (ב.מ) וע"י המפקד/תותחן.
תמונה מס'-5 מק"כ בקוטר 14.5 מ"מ שנקרא ’קי.פי.וי.טי’
זהו מקלע כבד בקוטר 14.5 מ"מ שמותקן על רק"מ, למק"כ קצב אש של 600 כדור בדקה. טווח כנגד מטרות קרקעיות של 2,000 מטר ולקליע שלו אנרגיה כפולה מזו של קליע בקוטר "0.5.
תמונה מס-6 מקלע 7.62 מ"מ שנקרא ’פי.קי.טי.אמ’
זהו מקלע בקוטר 7.62 מ"מ שמותקן על רק"מ ולו קצב אש של 750 כדור בדקה.
שתי עמדות נשק אלו, יאפשרו לכלי הנשק שבעמדות לירות ישר לפנים וגם לשלוט באש על שטחים מצד ימין ומצד שמאל של הצריח בהתאם למיקום העמדה.
התחמושת לעמדות הנשק תותקן בארגז התחמושת מאחורי הצריח. עמדות אלו יספקו הגנה היקפית מסביב לטנק עד למרחק של 2,000 מטר. עמדות נשק אלו יהיו יעילים כנגד חי"ר חשוף, כנגד רכבים רכים וכנגד מבנים בלחימה בשטח בנוי.
שתי עמדות הנשק יופעלו ע"י בינה מלאכותית-(ב.מ) שתפעיל את מערכות הראייה וסנסורים נוספים, על מנת לגלות ולזהות איומים כנגד הרכב. המערכת תפתח באש כנגד כל איום בצורה עצמאית וללא עזרת המפקד או התותחן.
כלי נשק אלו יהיו יעילים גם כנגד רחפנים, מזל"טים ומל"טי תקיפה, כגון אלו שטורקיה סיפקה לאוקראינה, לאזארביגאן ולעוד מדינות. (תמונה מס'-7)
מעופפים אלו יעשו הרבה צרות לכוחות השריון ולכן אנו חייבים להתקין על הרק"מ שלנו תותחי 30 מ"מ שיותאמו לפעול כתותחי נ"מ. (ראה בהמשך) עם כוחות השריון צריכים לנוע גם רכבי נ"מ יעודיים כגון: ’טונגוסקה’ ו’פנטסיר’ ואחרים.
Pic. No’-7 The Turkey Bayraktar TB-2
תמונה מס'-8 המקל"ר בקליבר 40 מ"מ שנקרא ’באלקאן’
למקל"ר זה טווח של 2,500 מטר וקצב אש של 400 פגז לדקה. המקל"ר יכול להיות לעזר רב בלחימה כנגד כוחות חי"ר מחופרים ובלחימה בשטחים בנויים. בנוסף, עם רימונים שניתנים לתיכנות לפיצוץ באויר, הוא יהיה יעיל ביותר כנגד נחילי רחפנים/מזל"טים.
המלחמות האחרונות בין אזארביגן וארמניה ובעיקר המלחמה בין רוסיה לאוקראינה מכניסים את מדינות העולם למירוץ חימוש חדש, שכמובן ארה"ב תהיה הנהנת העיקרית ממנו.
ראינו את החשיבות של כלי טייס לא מאויישים שמופעלים מרחוק למטרות מודיעין וגם לתקיפת מטרות יבשתיות, ראינו גם את החשיבות של טילי נ"ט לטווחים קצרים וארוכים שמשוגרים ע"י חי"ר וחה"א וגם את יכולות התקיפה של משגרי הרקטות והטילים כגון: בי.אמ-21, בי.אמ-27. לכל המערכות האלו ולרבות אחרות יהיה ביקוש רב.
לישראל יש הרבה מה להציע בעיקר ביכולות ההגנה בפני שיגורים מאסיביים של רקטות וטילים וגם במערכות תקיפה למיניהם. רק לאחרנה קראנו שגרמניה מחפשת מערכות יירוט של טילים ועלו 2 שמות והם של ה"תאאד" האמריקאי ו"חץ-3" הישראלי.
1.3 התקנת ’עמדת נשק אוטונומית’ (ענ"א) מדגם ’קליוור’ על צריח ה-57 מ"מ.
כחלק ממערכת הגנת הנ"מ לכוחות השריון צריך יהיה להתקין על כל הטנקים, רכבי הלחימה והנגמ"שים צריחונים עם תותחי 30 מ"מ. בתמונה מס'-9 למטה רואים את הצריח הרוסי שנקרא "קליוור", זהו צריח למפעיל אחד שנושא 4 טילי נ"ט מדגם "קורנט", תותח 30 מ"מ מדגם 2אי42 שמוזן מ-2 שרשראות פגזים שונות ויש לו 2 קצבי אש: קצב אש נמוך של 200-300 פגז לדקה שיתאים לירי כנגד מטרות קרקעיות, וקצב אש גבוה של 550-800 פגז לדקה שיתאים לירי כנגד מטרות מעופפות כגון: רחפנים, מזל"טים וטילי שיוט שהפכו להיות איום רציני על כוחות היבשה.
במקביל לתותח ה-30 מ"מ מותקן מקלע בקליבר 7.62 מ"מ מדגם פי.קי.טי.אמ. בצריח מותקנת מערכת ראייה וכינון חימוש. תותח זה והתחמושת שלו יותקנו גם על טנקי המרכבה.
תמונה מס'-9 הצריח "קליוור"
זהו צריח גדול למפעיל אחד עם עוצמת אש רבה שמתאים לשמש כצריח עיקרי ע"ג נגמ"שים וכלי רכב נוספים, אבל אני מחפש עמדת נשק לא מאויישת שניתן יהיה להתקין אותה מעל צריח ה-57 מ"מ, לכן נבקש מרוסיה לבצע בצריח ה"קליוור" מספר שינויים והם:
א. להוציא את המפעיל מהצריח ולשעבד את הצריח לעמדת המפקד/תותחן. את שרשראות הפגזים לתותח ה-30 מ"מ ולמקלע נתקין בארגז התחמושת הגדול. ביצוע שלבים אלו יהפוך את הצריח לעמדת נשק לא מאויישת שנוכל להתקין אותה על גג צריח ה-57 מ"מ.
ב. צריך להתקין על גג הצריח, 2 עמדות של מיירטי ’אגרוף הברזל’ או ’טרופי’ להגנה מפני רקטות וטילי נ"ט, עמדות אלו יותקנו משני צידיו של הצריחון’קליוור’.
כאשר המכ"מ של מערכת היירוט שנשלט ע"י ה’בינה המלאכותית’-(ב.מ) יזהה איום שנע לכיוון רכב הלחימה ה-ב.מ יצודד את הצריח לכיוון הנקודה שממנה שוגר האיום ויפעיל את תותח ה-30 מ"מ כנגדו, במקביל ברגע המתאים ישוגר מיירט כנגד האיום.
ג. אין לי כוונה לרכוש מרוסיה טילי נ"ט, אבל הייתי רוצה שרוסיה תשנה את ההתקן לנשיאת טילי הנ"ט כך שהוא יתאים לנשיאת הזבילים של טילי הנ"ט של רפא"ל וגם שניתן יהיה להתקין במקום טיל נ"ט אחד משגר ל-4 רקטות 70 מ"מ מונחות לכתם לייזר. (תמונה מס'-10) לרקטות אלו טווח מקסימלי של 12 ק"מ וזה אומר שהם יוכלו לתת פייט רציני למשגרי טילי הנ"ט של האוייב, ובפרט שהמכ"מ של מערכת ההגנה מזהה את מיקום המשגרים של האוייב.
ד. אם ישוגרו טילי נ"ט נגד רכב הלחימה, ה’בינה המלאכותית’ תפעיל במיידי את תותח ה-30 מ"מ ואת הרקטות שבצידי הצריח כנגד משגרי הנ"ט של האוייב, ובנוסף היא תפעיל את המיירטים כנגד הרקטות או טילי הנ"ט ששוגרו כנגד רכב הלחימה.
תמונה מס'-10 משגר ל-4 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ.
רוסיה יכולה לספק עם צריחוני ה’קליוור’ שישלחו לישראל, להתקנה על טנקי המרכבה ועל רכבי הלחימה, פודים עם רקטות טרמובאריות וגם פודים עם רקטות בקוטר 80 מ"מ.
1.4 שידרוג המיגון על הטי-72.
בתמונות שראיתי לגבי הלחימה בסוריה וגם באוקראינה נראה שה-טי-72 הופך לאבוקה ברגע שהוא נפגע. צריך יהיה לשדרג את המיגון של הטי-72 ע"י התקנת מיגון סולמות מסביב למנוע ולהחליף את המיגון הריאקטיבי במיגון חדש וטוב יותר כגון זה שמותקן על טנקי ה-טי-90 או טנקי הטי-14. ולאורך הזמן לצייד את רכבי הלחימה גם במיגון אקטיבי.
סיכום:
על מנת להריץ את הנושא של רכבי הלחימה הייתי מתחיל להסב חטיבה אחת של טנקי מרכבה 3 לרכבי לחימה, תוך כדי כך מזמין 100 צריחי AU-220M מרוסיה ואת כל שאר הפריטים שצריך לחטיבה אחת, ועד שרוסיה תוכל לספק לנו את הטי-72 המשודרגים נוכל להתחיל ללמוד את הנושא הזה על טנקי מרכבה 3.
רכב הלחימה הוא רכב עם עוצמת אש רבה, עם תותח ה-57 מ"מ בצריח ,תותח 30 מ"מ, טילי נ"ט ורקטות בקליבר 70 מ"מ שמוכוונות לכתם לייזר בצריחון ה’קליוור’, רכב הלחימה יוכל להשמיד את כל סוגי המטרות של האוייב כגון: טנקים, נגמ"שים, בונקרים ורכבים רכים למיניהם.
תותח ה-30 מ"מ והמקלע המקביל שעל צריחון ה’קליוור’ יהיו יעילים ביותר כנגד חי"ר שנושא טילי נ"ט קצרי טווח כגון אר.פי.גי-7 וגם כנגד הטיל האנגלי שנקרא אנ-לו שלו טווח של 600 מטר.
ל’עמדות הנשק האוטונומיות’ תהיה עוצמת אש רבה כנגד חיילי חי"ר בשטח פתוח, בשטח בנוי, בעמדות או במיבנים, במוצבים מבוצרים וכנגד צוותים שמשגרים טילי נ"ט, אני לא רואה חי"ר שמתקרב לרכבי הלחימה או לטנקים ומגיע לטווח של 1,000 מטר מהם מבלי להיפגע. רכב הלחימה יוכל להשמיד גם רחפנים, מזל"טים ועוד מעופפים למיניהם.
יכולות אלו הן מרובות ולענ"ד רכב הלחימה יהיה הרכב העיקרי בחטיבות השריון והחי"ר. בנוסף, מיכוון שהתותח נטען אוטומטית והפגז שוקל פחות מ-7 ק"ג, לא תהיה מניעה לחיילות להפעיל את רכב הלחימה וזה יוסיף הרבה כח אדם מעולה ומוטיבציה לשרת בשריון.
בפלוגת שריון יהיו 4 מחלקות של רכבי לחימה עם 16 רכבים ומחלקת טנקים אחת עם 4 רכבים. בנוסף יהיו רכבים נוספים למפל"ג, למחס"ר, למרגמות וכו'.
לזכור! רכב הלחימה הוא רכב רוסי שיגיע מרוסיה ולכן גם מערכות הנשק שבו יהיו רוסיות.
שינויים במידת הצורך נעשה לאחר שהרכבים יגיעו לארץ ולמטה מספר אפשרויות:
א. על כל רכבי הלחימה והטנקים נחליף את כל מקלעי ה-7.62 מ"מ במקלעים חדשים בקוטר "0.338. (תמונה מס'-11 למטה)
תמונה מס'-11 מקלע בקליבר "0.338
ב. את מקלעי ה-7.62 מ"מ שמותקנים במקביל לתותח ה-57 מ"מ ואת המקלע המקביל בצריחון ה’קליוור’, נחליף במקלע גאטלינג בקליבר "0.338 עם 5 קנים וקצב אש של 2,500 כדור בדקה. (תמונה מס'-12)
תמונה מס'-12 מקלע גאטלינג בקליבר "0.338
למטה מספר שורות על המקלע החדש בקוטר "0.338:
The LWMMG is designed to fill the gap between 7.62 mm and .50 BMG machine guns. The weapon uses the .338” Norma Magnum round, giving it greater lethality and double the range of the 7.62 NATO round. The LWMMG has a rate of fire of 500 rounds per minute, an effective range of 1,700 meters and a maximum range of 5,642 meters.
It weighs 10.8 kg, making it only slightly heavier than the M240L, and 1.4 kg lighter than the M240B. The .338NM bullet has over 6,300 J (4,600 ft/lb) of muzzle energy and is four times more powerful than the 7.62 NATO at 1,000 meters.
An individual round is twice as heavy (45.5 grams compared to 24 grams), as are each belt link (8 grams compared to 4 grams). For each weapon to fire for one minute, the standard LWMMG weighing 10.8 kg (24 lb) plus a belt of 500 .338NM rounds would weigh 37.6 kg (83 lb), while an M240B weighting 12.5 kg (28 lb) plus a belt of 800 7.62 NATO rounds would weigh 34.9 kg (77 lb).