לצד הצלחות מבצעיות מרשימות, הזכיר מבצע "שומר החומות" את משמעותו של הנשק תלול- המסלול. ארגון טרור שמבצע פיגועים איכותיים, לבין צבא טרור עם יכולת לנהל מערכה. "שמיכות דיכוי אש" הוא פיתוח מהפכני לשלילת יכולת זו מהאויב. כעת יש להאיץ את הפיתוח והצטי ידות ביכולת זו, פרי תפיסת ההפעלה של צה"ל, כדי לקדם את פני העימות הבא.
תשע עשרה למאי 2023, סדרת עימותים בהר הבית בין מתפרעים ערבים למשטרת ישראל, במקביל למשבר פוליטי פנים-פלסטיני על רקע מאבק ירושת הנשיא אבו מאזן, הביאו את יחיא סינוואד לנסות לשפר את מעמדו הפוליטי של החמאס בגדה המערבית באמצעות שיגור מטח רקטות לעבר ירושלים.
שישה משגרים בני 12 קנים כל-אחד, חמושים בדגם החדיש ביותר של טילים ארוכי טווח ומשופרי הדיוק שבידי החמאס שיגרו מטח מתואם לנקודת הציון של כנסת ישראל, בית ראש הממשלה, הקמפוס בהר הצפים, שוק מחנה יהודה, הר הרצל ובית הנשיא. הפעם המטח נועד לא רק להשפיל את מדינת ישראל באמצעות אזעקות ביום ירושלים אלא גם לפגוע בסמלי השילטון בישראל ולגרום לנפגעים.
72 רקטות שוגרו תוך 20 שניות, מותירות לסוללות כיפת ברזל שהוצבה בירושלים מבעוד מועד, סיכוי קטן ליירט את כל המטח. בשונה מהעבר, בזכות הטכנולוגיה, רק חלק קטן מהרקטות משופרות הדיוק עמדו להחמיץ את השטח הבנוי.
רקטות של החמאס - הר געש-7
אלא שסינוואר ודף עמדו להיות מופתעים, ארבעים מהרקטות הופלו בתוך שניות מרגע השיגור, מעל שטח הרצועה, כל ששת המשגרים הותקפו בתוך עשר עד חמש עשרה שניות מרגע תחילת השיגור, כשכל אחד מהם עודו חמוש באחרונות הרקטות הממתינות לשיגור. פיצוצי משנה עזים החרידו את העיר עזה, ליד אחד המשגרים החל לעלות באש ולהתפוצץ מחסן רקטות של ארגון הטרור. שתים-עשרה הרקטות האחרונות יורטו על-ידי סוללת כיפת ברזל בירושלים. מכיוון שאיומים אלה לא עמדו לפגוע בירושלים העיר, הופעלו רק אזעקות בודדות באזור מוצא וגבעת זאב. שיגרת העיר נשמרה.
מאז מבצע שומר חומות ב-2021 האיץ צהל את פיתוח אחד הרעיונות המהפכניים שגובשו במסגרת תפיסת ההפעלה הצהלית לניצחון והתכנית הרב שנתית תנופה. שמיכות דיכוי תמ"ס-(תלול מסלול) ונ"ט כך כונה הרעיון בתפיסת ההפעלה הצה"לית שסוכמה על-ידי הרמטכ"ל ב-2019. מהותו – הצבת סוללות של טילי יירוט ותקיפה מהירים בגבולות עזה והצפון, חיבורם למערכת מכ"מים וגלאי-שיגורים חדישה וניצול הקרבה בין מרחבי השיגור למערך החדש כדי ליירט את הרקטות בעודן מטפסות ולתקוף את המשגרים בעודם יורים. הרעיון, שנועד לבלום את האש בשטח האויב מבלי להפעיל אזעקות ותוך צמצום דרמטי בנטל היירוט בעורף ישראל, נמצא יעיל גם לתקיפות חוליות נ"ט והמרגמות התוקפות את מרחב עוטף עזה.
בתגובה לפרובוקציה מעזה החליטה ממשלת ישראל על מבצע "אות ומופת". בשלושת ימי המבצע השמיד צה"ל 64 משגרי רקטות רב-קניים. כולם תוך שניות אחדות מתחילת הירי שלהם. למעשה היו אלה כל המשגרים מרובי-הקנים שניסו לשגר במהלך המבצע. 32 חוליות נ"ט ו-22 חוליות מרגמה הושמדו אחרי שהירי שלהם אותר באופן מדויק ומהיר ונקודות הירי נתקפו תוך שניות. אף חוליית נ"ט או מרגמה פעילה של האוייב לא שרדה.
האויב, בתגובה למצב החדש, ריכז את מאמציו בעיר אשקלון הסמוכה. כל המשגרים הכשירים כוונו לעיר בניסיון לפרוץ את חומת היירוט הכפולה, אך לשווא. במבצע "אות ומופת" נכשל האויב מלפגוע פגיעות ישירות בערי המרכז והקו השני מעזה. גם בערים הסמוכות לרצועה שמחו התושבים לדווח כי עומס האזעקות פחת לאזעקות ספורות בלבד ביממה. פגיעות ישירות בערים הפכו לנדירות, ולמרבה המזל כולן היו ללא נפגעים. מתקפת כלי-טיס בלתי מאוישים יורטה גם היא בשטח הרצועה בעוד מפח-נפש לאויב.
שני מטחי רקטות ששוגרו משטח לבנון, יורטו שם, מבלי שהפעילו אזעקות בארץ, שני המשגרים נתקפו, אחד מהם בעודו יורה. חוליית המחבלים אנשי ארגון פלסטיני הממוקם בעיר צור נהרגו.האוייב בצון קיבל איתות, מטריד מאד מבחינתו, על יכולתה החדשה של ישראל לבלום את שיגורי הרקטות בשטחו ולגבות מחיר ממשגריהן.
הפסקת האש הגיעה מהר. הן הרקטות והן המשגרים החלו אוזלים בצד השני, פעילות ירי אחרת משטח הרצועה הפכה למסוכנת מדי עבור המחבלים וכל "ההפתעות" האחרות של האויב סוכלו גם הן. במצב הסיום הזה הפכה הדרישה להגיע להסכם שכולל את הפסקת ההתעצמות בצד השני למיותרת. היכולת לבלום את רוב האש בשטח הרצועה, למנוע את הטרדת עורף ישראל ולגבות מחיר גבוה מהמחבלים, החזירה את חופש הפעולה המלא לרצועה. הפסקת האש של "אות ומופת" סימנה את חזרתן של פעולות הסיכול השגרתיות של ישראל ברצועת עזה, ואלה ימוקדו מעתה בעיקר בתחום התעצמות האויב.
זהו לא סיפור בדיוני ונטול סבירות. "שמיכות דיכוי תמ"ס" הוא רעיון מבצעי שאכן פותח בתפיסת ההפעלה הצה"לית החדשה ונכלל בתכנית הרב-שנתית "תנופה". עוד על הרעיון ניתן ללמוד ממאמרו של תאל ערן אורטל "להדליק את האור ולכבות את האש" שהתפרסם לאחרונה בכתב העת בין הקטבים. למרבה הצער בנסיבות של השנתיים האחרונות התעכבה תכנית הפיתוח וההצטיידות כמו חלקים אחרים בתכנית הרב-שנתית. הדבר מצער במיוחד נוכח העובדה שבטווח הזמן הבינוני והארוך המערכת צפויה לתרום גם להוזלת המענה לאיום התמ"ס בזכות התבססותה על טילים פשוטים יותר מהמיירטים המוכרים היום.
מבצע "שומר החומות" הוכיח את מה שכבר ידענו. במבצעים הבאים יידרש צה"ל לשלול את יכולות האויב ולהכריעו. מבין שלל יכולות האויב החשובות – פיקוד שליטה, מנהרות, כוחות מיוחדים והתעצמות, יכולת שיגור הרקטות לעורף היא החשובה מכל. כל עוד היא נותרת, היא מפצה על הפגיעה בכל היתר. מרגע שתישלל יכולת התמס להשפיע על העורף, תישלל יכולתו של האוייב לנהל מערכה נגד מדינת ישראל. לכל היותר יוכל לאיים בסדרת פיגועים איכותיים.
מדינת ישראל מוחזקת כבת-ערובה בידי איום שתמציתו רקטות וטילים. כיפתברזל היתה ועודה שכבת הגנה חיונית ומוצלחת. עם-זאת לא יתכן כי האיום העיקרי על מדינת ישראל יפגוש שכבת מענה אחת, מוצלחת ככל שתהייה. גם התוספת המתוכננת של מיירטי לייזר לסוללות כיפת הברזל, שהיא התפתחות חיונית, לא תספק מענה שלם, ובעיקר לא תמנע את הטרדת העורף.
הלמידה משומר חומות רק בתחילתה, מחשבות ולקחים נוספים ודאי יתפתחו, אך כבר כעת ברור: תפיסת ההפעלה לניצחון שגובשה בצהל בשנים 2019-2020 זיהתה נכון את מרכז הכובד של האוייב-הנשק התלול מסלול, היא גם גיבשה חזון חדש ומעשי להכרעתו. תכנית תנופה צריכה את התנופה המתאימה כדי לממשו.
1. אלוף אהרון חליוה משרת כראש אגף המבצעים במטה הכללי של צה"ל.
2. ערן אורטל להדליק את האור ולכבות את האש. בין הקטבים 31-32 מאי 2021