שמיכת דיכוי תמ"ס ונ"ט.

הקדמה.

קוראים לי דוד גרוס ופתחתי בלוג שנקרא "עוז לישראל" מאמרים וידיעות בנושאי צו"ב. העלתי בו את המאמרים של האלוף חילווה לגבי ה"משמר הלאומי" ואת המאמר "לשלול את הרקטות", את המאמר של רס"ן שלומית רודנצקי "מכיפת ברזל לתיקרת זכוכית", את המאמר של תא"ל ערן אורטל "להדליק את האור ולכבות את האש" וקראתי את שאר המאמרים בנושאים אלו שפורסמו ב"בין הקטבים" וברצוני להביע את דעתי בנושא זה.

’שמיכת דיכוי’.

’שמיכת דיכוי’ מתארת מצב שבו מעל איזור מסויים אנו מציבים באויר בגובה של כ-5 ק"מ ’שמיכת דיכוי תמ"ס’ שבה נמצאים מספר מסויים של 'חימושים ממתינים' שאמורים להשמיד את מערך התמ"ס של האוייב אם הוא יצוץ וינסה לשגר רקטות/טילים/פצמ"רים. השמיכה תותאם לשטח שאנו רוצים לשלוט עליו.

לדוגמה: אם’שמיכת הדיכוי’ צריכה להיות מותקנת מעל צפון הרצועה והיא תהיה בגודל של 5 ק"מ על 3 ק"מ וכל 0.5 ק"מ נתקין ’חימוש ממתין’, אזי יותקנו בשמיכה זו כ-60 ’חימושים ממתינים’.

אפשרות נוספת היא לייצר שמיכות סטנדרטיות בגודל של 1 ק"מ על 1 ק"מ ובכל יחידה 4 או 9 חימושים. את כמות השמיכות נתאים לשטח שאנו רוצים לשלוט עליו. יתכן שזה יהיה קל יותר להפעלה ושליטה מהאפשרות הראשונה. מספר השמיכות יהיה בהתאם למידע שיש לנו לגבי כמות המשגרים, הרקטות, הטילים או המרגמות שיש לאוייב באותו איזור.

’חימוש ממתין’

מבנה החימוש יהיה בנוי כמו כל דבר בצה"ל משלשה חלקים:

1. בחלק העליון נתקין את הרוטור הכפול כמו שנראה בתמונה למטה ומעליו נתקין כיפה שבה יותקן מצנח.

2. בחלק המרכזי יותקנו מערכות מיחשוב ואספקת הכח והחשמל שנחוצים להפעלת החימוש. יתכן שיותקנו באיזור זה גם לוחות סולאריים להטענת מערכת החשמל בחימוש.

3. בחלק התחתון תותקן מערכת ראייה ומערכת לייזר להכוונת החימושים.

לדעתי מידות החימוש יהיו 25-30 ס"מ רוחב וגובה היחידה יהיה בין 2-3 מטר בהתאם לסוג הרקטות ולסוג המטוס המשגר. גובה איזור המטען בהרקולס הוא 2.70 מטר.

יחידת ראייה של רפא"ל "פיירפלי"

חימוש.

על כל אחת מדפנות המיכל, מתחת לרוטור ומעל יחידת הראייה, נתקין משגר אנכי לרקטות 70 מ"מ מונחות לייזר, מציין הלייזר יותקן במערכת הראייה. משגר הרקטות יהיה בנוי מ-5 משגרים בשתי מפלסים, במפלס הראשון שצמוד למיכל יותקנו 3 משגרים ובמפלס השני מעליו יותקנו 2 משגרים כך שעל כל דופן יותקנו 5 משגרים אנכיים של 70 מ"מ. סה"כ יותקנו על כל ’חימוש ממתין’ 20 רקטות 70 מ"מ מונחות בלייזר לטווח של 12 ק"מ. אלביט מייצרת רקטות כאלו וגם מדינות נוספות, אחת מהם היא איחוד האמריות שפיתחה מערכת מעניינת שניראת בתמונה למטה. גם לרוסיה יש רקטות דומות אבל בקוטר 80 מ"מ עם רש"ק עוצמתי יותר מהרש"ק של ה-70 מ"מ. אפשר להתקין רקטות בקטרים אחרים כגון רקטות זוני בקוטר 127 מ"מ.

הרכב שנראה למעלה נושא 16 רקטות 70 מ"מ מוכוונות ע"י יחידת לייזר שמותקנת על ראש העמוד.

חימושים אלו ישאו מערכת ראייה לחיפוש מטרות ומערכת לשיגור ’רקטות תקיפה’ בקוטר 70-80 מ"מ שמוכוונים ע"י לייזר (או מערכת הכוונה אחרת) ותכליתם לתקוף את המטרות שמזוהות ע"י מערכת הראייה. המטרות העיקריות יהיו משגרי רקטות, משגרי טילים ומרגמות. אבל גם מטרות משניות כגון מבנים, רכבים ומטרות נוספות יוכלו להיפגע ע"י ’החימוש הממתין’.

רקטות אחרות שנקרא להם ’רקטות יירוט’ יתמחו בפגיעה והשמדה של רקטות ו/או טילים שנורים ע"י החמאס או החיזבאללה כאשר הם בשלבי הטיפוס ומהווים מטרה קלה לזהוי וליירוט. רקטות אלו ישאו רב"ת שונה ’מרקטות התקיפה’.

החימוש ממקומו בשמיכה, יחפש מטרות, כאשר הוא ימצא מטרה הוא ישגר כנגדה רקטה אחת או יותר במטרה להבטיח את השמדתה. המידע לגבי מיקום המטרה וסוגה ישותף עם שאר החימושים בשמיכה וגם עם שמיכות קרובות, עי"כ ניתן יהיה לכוון לאיזור שבו ניראו המטרות, חימושים נוספים.

הצבת ’שמיכת דיכוי’ בשמיים.

השיגור של החימושים יעשה ממטוס מטען כדוגמת בואינג או הרקולס וגם ממטוסי קרב כאשר הם נישאים מתחת לכנפי המטוס ומתחת לגוף.

בקישור למטה אשר לראות את שיטת השילוח של החימושים ממטוס מטען שיכולה להתאים גם לחימוש ממתין וגם לחימוש אחר שיותאם לתקיפת טנקים, שיירות, מבנים וכו'. כמו שהרעיון לתקוף את הרקטות בשלב הטיפוס הוא נכון, זה יהיה יותר מנכון לתקוף את מקומות הייצור, ההרכבה, נקודות השיגור והמקומות שמאחסנים בהם את המשגרים והרקטות. אם נפרוס את שמיכות הדיכוי מעל האיזורים הנכונים לא נחשוש מהכמות הרבה של רקטות בידי האוייבים.

בקישור למטה שיטה לשלח את החימושים מהמטוס:

https://www.youtube.com/watch?v=dKwOdxpp0yU

המערכת בקישור הזה אולי לא קיימת במציאות, אבל השיגור של החימושים מהמטוס הוא מעניין מאד ולדעתי ניתן לביצוע במיידי.

החימושים יותקנו במטוס המטען ויעמדו בשורות אחד אחרי השני כמו חיילים במסדר, כל שורת חימושים תתקרב לפתח השיגור והחימושים אחד אחרי השני ישולחו מהמטוס ויפלו למטה, בגובה מסויים יפתח המצנח ויאט את נפילתם, לאחר שהחימוש האט יפתחו הקירות של החימוש. כנפי הרוטורים יעברו למצב אופקי, יתחילו להסתובב ולייצב את החימוש באויר, בשלב הבא החימוש ינוע לנקודה שהוקצתה לו ב’שמיכת הדיכוי’.

לאחר מכן הלוחות הסולאריים יפתחו ויטעינו את החימושים כך שהם יהיו מוכנים להפעלה בכל רגע נתון.

אפשרות נוספת לשילוח היא, להפיל אותם ממטוס קרב כאשר הם תלויים על מינשא מתחת לכנפיים והגוף, בשיטה זו ניתן יהיה לשנות את מיקום הרקטות כך שבמקום למקם אותם בצורה אנכית הם יותקנו בצורה אופקית בצידי ה’חימוש הממתין’.