הצעה להקמת "צוות קרב גדודי"- (צק"ג) זחלילי
- dgross479
- 15 באוג׳ 2025
- זמן קריאה 13 דקות
עודכן: 14 בדצמ׳ 2025
בלחימה של השנתיים האחרונות לא פגשנו מטוסי אוייב, לא פגשנו שריון אוייב, אנו בעיקר פוגשים מחבלים, מטענים בדרכים, בנינים ממולכדים, ולפעמים גם קרבות עם חיילי אוייב שיוצאים מפירים באדמה וכו'. אנו מגיבים עם טנקי מרכבה שלא בנויים לסוג זה של לחימה מצד אחד ולא פעם עם רכבים שלא מוגנים מספיק מצד שני.
תא"ל גיא חזות ששירת כראש מערך הלמידה בזרוע היבשה הגדיר את ניהול המלחמה בעזה כמחדל חמור ביותר, דיבר על נושא זה וספג ביקורת מהרמטכ"ל הקודם הרצי הלוי.
קישור לנושא:
גם מבלי להכיר לעומק את דבריו של תא"ל גיא חזות אני יכול להסכים שצה"ל עשה הרבה שגיאות בלחימה בעזה. זה לא סביר שאנו שומעים כל הזמן שיש מחסור בלוחמים בצבא, כאשר בסדיר ובמילואים משרתים אולי חצי מיליון חיילים, אני לא בטוח אם במערב אירופה יש צבא גדול וחזק כמו לישראל והוצאות הביטחון בישראל גבוהות בהרבה מתקציב הבטחון בארצות נאטו יחסית לתל"ג של המדינות.
יש הרבה מה לדבר על אשמים אבל אני רוצה לדבר על מבנה חדש לחיל השריון שלדעתי יתאים יותר לשידרוג יכולתו של החיל. לדעתי חלק מהבעיות העיקריות הוא במבנה צבא היבשה ובציודו והוא צריך לעבור שינויים ושדרוגים.
אחד השידרוגים לדעתי שצריך לעשות הוא הקמת “צוותי לחימה גדודיים” (צל"ג) וזאת בנוסף ל”צוותי קרב חטיבתים” (צק"ח). אני חושב שהצל"גים יתאימו יותר ללחימה שאנו מצויים בה .את הצק"חים נפעיל בגבול עם מצרים, סוריה וכעתודה פיקודית בגבול הצפוני והדרומי. שינוי זה יאפשר לנו להפעיל מספר רב של צל"גים, כנגד יותר מטרות ובו זמנית. חלק מהצל"גים יהיו זחליליים וחלק אחר יהיו אופניים. על מבנה הצל"גים אכתוב בהמשך. בנוסף צריך לתת לחיל השריון מערכות נשק אחרות כתוספת לטנקי המרכבה ועל זה אני כותב בהמשך.
אחד מהשינויים היא המחשבה שלי שצה"ל צריך להפעיל "צוותי לחימה גדודיים" (צל"ג) לצד "צוותי קרב חטיבתיים" (צק"ח) כמות הצל"גים תהיה גדולה יותר מכמות הצק"ח והם יכסו הרבה יותר שטח וילחמו במספר רב יותר של מקומות בו זמנית. חלק מהצל"גים יהיו זחליליים וחלק אחר יהיו אופניים.
על מבנה הצל"גים אכתוב בהמשך.
אחד מהנושאים החשובים במלחמה הבאה תהיה הגנת נ"מ כנגד רחפנים, כטב"מים מתאבדים ועוד מעופפים למיניהם, אנו רואים איך המלחמה בין אוקראינה ורוסיה משנה את פניה ותקיפות של מעופפים למיניהן תופסות מקום חשוב יותר בלחימה בין שני מדינות אלו. אני לא רואה מלחמות שב"ש באזורינו
(אם כי צריך לשים לב למצרים וטורקיה) אלא יותר נסיונות של מעופפים למיניהם לתקוף ערים, בסיסים, ועוד מקומות. הגנת שמי המדינה והכוחות המתמרנים הם הנושאים העיקריים בנושא ההגנה. אבל אנו צריכים לשמר את היכולת לתקוף את המקומות שהרחפנים מיוצרים, משוגרים ומאוחסנים בהם.
הבעיה שלנו בנושא הרחפנים היא שזה לא דורש מיומנות גדולה אלא רק הרבה כסף והיתרון של החייל הישראלי לא תופס בלחימה נגד המעופפים, כאן צריך מערכות נשק שיופעלו ע"י "AI" כנגד מאסות של רחפנים ומעופפים אחרים שאנו נפגוש במלחמה הבאה.
לצל"גים יהיו 2 מבנים עיקריים והם:
א. צל"ג זחלילי.
ב. צל"ג אופני בעיקר כנגד אויבים מבית ובאיו"ש.
בשלב ראשון הייתי מקים 50 צל"גים זחליליים ואופנים.
בצל"ג הזחלילי יהיו היחידות הבאות:
1. שני גדודים של טנקי "אמ-1" אמריקאיים ישנים שישודרגו ל"טנקי לחימה". כרגע אין לנו טנקי לחימה ולכן או שנשדרג את טנקי המרכבה סימן-3 לטנקי לחימה, או שנפעיל גדוד טנקי מרכבה, או אם לא נקבל אותם מארה"ב, צריך יהיה לרכוש טנקים סיניים מדגמים וי.טי-4 וסימן 96 וטנקים רוסיים מדגם טי-72 ולשדרג אותם לטנקי לחימה בהתאם להבנתנו.
2. גדוד חרמ"ש אחד ע"ג נגמ"שי נמר ונגמ"שים סיניים מדגם "וי.אנ-17" ו-"וי.אנ-20". רכבים אלו ישודרגו לנגמ"שי חי"ר.
בצל"ג יהיו 3-4 גדודי לחימה: 2 גדודים של "טנקי לחימה" וגדוד אחד או שניים של חרמ"ש, היחס בין הגדודים יותאם לגיזרה שיחזיק הגדוד.
3. הצל"ג יפעיל מרגמות 81 מ"מ, מרגמות 120 מ"מ מדגם Crossbow תומ"תים סיניים בקוטר 122 מ"מ ומטל"רים של אלביט עם רקטות בקוטר 122 מ"מ.
4. הצל"ג יפעיל רכבי נ"מ/נ"ט סיניים על רכבים אופניים.
5. הצל"ג יפעיל מערך רחפנים לסיור ותקיפה של חברת XTEND הישראלית ויפעיל חימושים משוטטים של חברת UVISION הישראלית עם רש"ק כבד ולטווחים ארוכים. קראתי לאחרונה שארה"ב נתנה הזמנה של כמעט מיליארד דולר לרכישת חימוש משוטט מדגם "הירו-120", שלו טווח של 60 ק"מ, שהות באויר של כשעה, רש"ק במשקל 4.5 ק"ג והוא מיועד בעיקר לפגוע ברק"מ של האוייב. (תמונה מס'-5) אני מקווה שישראל תוסיף להזמנה הזו כמה אלפים ותתקין אותם על רכבים שנראים בדומה לרכב בתמונות למטה.

תמונה ראשונה חימוש משוטט מדגם "הירו-120" של חברת UVISION הישראלית.


תמונה שלישית חימוש משוטט מדגם "הירו-120" של חברת UVISION
הישראלית משוגר מרכב רובוטי של חברת MILREM
הערה: התעשיות הבטחוניות שלנו יכולות לייצר כל רכב שצה"ל צריך, הבעיה היא הכמות ומהירות שבה נוכל לקבל את הציודים שאנו צריכים, לכן על מנת להתכונן למצבי חירום כמו עכשיו, כדאי שאנו נתכנן את הציוד ונבנה אב-טיפוס, ומדינות אחרות (ארה"ב, סין, או רוסיה) יעזרו לנו ביצור בנוסף לייצור שלנו.
העזרה הראשונה בנושא הציוד צריכה להגיע לחה"א. אנו צריכים עוד מטוסי אפ-15, אפ-35, אפ-16 וגם מטוסי בוכנה שיתמודדו עם כטמ"מים ורחפנים ושאר המעופפים למיניהם, והחשוב מכולם היא רכישת המפציץ B-1B שרכישת 2 טייסות עם החימושים הכבדים חודרי הבונקרים כמו אלה שהוטלו על "פרדו", ורכישת הפצצות שנקראות "MOAB" "אמא של כל הפצצות" יהיו היהלום שבכתר. קבלת מפציצים אלו תדחה את המלחמה להרבה שנים, אשמח להוסיף לחימושים אלו גם את החימושים של הרוסים שנקראים "FOAB" "אבא של כל הפצצות" וזו פצצה תרמובארית שמשקלה 8 טון אבל עוצמתה שווה ל-44 טון ט.נ.ט. פצצות אלו מתפוצצות בגובה של 2 מטר מהקרקע וזה מה שנקרא "יפתחו שערי הגיהנום".
בנוסף אנו צריכים לרכוש כמות רבה של חימושים כבדים למטוסי האפ-15, אפ-16 ואפ-35. בהתאם למצב שלנו במערב אירופה רצוי שישראל תבקש מארה"ב לאשר לנו ייצור פריטים למטוסי האפ-35 ולכלל חה"א שלא נצטרך להישען על מדינות ששונאות אותנו כגון בלגיה או ספרד שאנו עוד זוכרים את זוועות האינקויזיציה וגם את גירוש היהודים מספרד בשנת 1492.
אנו צריכים את עזרת ארה"ב גם בייצור תומ"תים מדגם "רועם" שיחליף את התומ"תים בצה"ל ורכישת 3,300 טנקי אמ-1 ישנים שנמצאים באחסנה בארה"ב שנושאים תותח 105 מ"מ ואותם נבקש מארה"ב לשדרג לטנקי לחימה.
ולשידרוגים בהרחבה:
בכל צל"ג שריון יהיו שני גדודים של טנקי לחימה שישודרגו מטנקי אמ-1 אמריקאיים ישנים שמותקנים עליהם צריח עם תותח בקוטר 105 מ"מ. לארה"ב יש במחסנים כ-3,300 טנקים מסוג זה (לפי וויקי), הייתי רוכש את כולם ונותן לארה"ב ולתעשיות הביטחוניות שלנו לשדרג אותם. אם לא נקבל אותם מארה"ב צריך לרכוש טנקי טי-72 מרוסיה, טנקי סימן 96 ו-וי.טי-4 מסין וניתן להם לשדרג אותם לטנקי לחימה בהתאם לדרישות שלנו. וכשהטנקים יגיעו לארץ נתקין בהם מערכות ישראליות.

תמונה מס'-1 הטנק אמ-1 מדגם ישן שצריך לרכוש ולשדרג ל"טנקי לחימה".
והיה ונקבל את טנקי האמ-1 או טנקים אחרים נעשה בהם את השידרוגים הבאים:
1 . הסרת הצריח מהטנק והתקנת קפסולה לצוות.
הסרת הצריח הגדול מהטנק יחד עם כל המערכות שקשורת לתותח והתחמושת והתקנת קפסולה בחזית הטנק שבה ישבו 3 אנשי צוות שיפעילו את הטנק. הקפסולה תהיה כמו אמבטיה שתהיה מוגנת במיגון נוסף שיגן על כל אנשי הצוות כיחידה אחת. (תמונה מס'-1)
2. רכישת הנגמ"ש הסיני “וי.אי-1” נושא תותח 57 מ"מ.

תמונה מס'-2 נגמ"ש הלחימה הסיני וי.אי-1
בצריח שנראה על משחית הטנקים הסיני "וי.אי-1" (בתמונה מס'-2) מותקן תותח בקוטר 125 מ"מ, אנו נחליף את התותח מ-125 לתותח 57 מ"מ, מאחורי הצריח מותקנת מחסנית פגזים שנתאים אותה לפגזי ה-57 מ"מ. לשיטת המחסנית יש יתרון על קרוסלת פגזים מהטעם שהחיילים הפורקים לא צריכים ל"חבק" פגזים חיים עד לפריקתם מהנגמ"ש. לתותח ה-57 מ"מ יש מגוון רחב של פגזים בניהם פגזי נ"מ, פגזי ח"ש למיניהם וגם פגז מונחה בלייזר שנקרא "אורקא" שנראה בתמונה מס'-2.1. לתותח ה-57 מ"מ טווח יעיל של כ-9 ק"מ וטווח מקסימלי של 14 ק"מ, משקל הפגז כ-7 ק"ג.

תמונה מס'-2.1 פגז מונחה בלייזר שנקרא "אורקא".
במקביל לתותח נתקין מקלע בקליבר "0.338 למקלע קצב אש של 500 כדורים לדקה וטווח של 1,700 מטר. (תמונה מס'-2.2)

תמונה מס'- 2.2 מקלע בקליבר "0.338
אחד היתרונות של "רכב הלחימה" עם תותח ה-57 מ"מ הוא שהטעינה אוטומטית, ולצוות יהיה קל יותר ובפרט לחיילות להפעיל את הטנק. אני חושב שזה יביא מספר גדול יותר של חיילות שיתגייסו לשריון
שיענה על הצורך לעוד לוחמים/לוחמות לאייש את כל טנקי הלחימה.
3. התקנת צריחונים ומצלמות בצידי התובה.
על כל אחד מצידי התובה נתקין צריחון למקלע בקליבר "0.338. לאורך התובה נתקין פוד שיאחסן את התחמושת למקלעים, בנוסף יותקנו מסביב לטנק מצלמות שיציגו לצוות את הנעשה מחוץ לטנק וגם ל"בינה המלאכותית" שתפקידה יהיה לפתוח באש כנגד מחבלים וחי"ר שנמצאים באזור הטנק ולמנוע מהם לאיים על הטנקים שלנו. (תמונה מס'-2.2)
4. התקנת עמדות יירוט מדגם "חץ-זוהר.
את צידי צריח ה-57 מ"מ נשנה ונתקין בו מדרגה בדומה למדרגה שמותקנת על האיתן הישראלי שמותקן עליו צריח לתותח 30 מ"מ. (תמונה מס'-4)

תמונה מס'-4 הנגמ"ש איתן עם צריח לתותח 30 מ"מ.
א. על המדרגה בכל אחד מצידי הצריח נתקין 2 עמדות יירוט מדגם "חץ-זוהר" שאמורים ליירט רקטות וטילי נ"ט שנורים לכיוון הנגמ"ש. (תמונה מס'-4.1)
ב. על דופן המדרגה משני צידי הצריח נתקין תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ ובצמוד אליו נתקין משגר כפול ל-2 טילי נ"ט של רפא"ל שלהם טווח של 5.5 ק"מ. ההתקנה דומה להתקנת תותחי ה-30 מ"מ ומשגר הרקטות על טנקי הנ"מ של רוסיה. (תמונות מס'-4.2, 4.3, 4.4)
תפקיד עמדות היירוט הוא ליירט רקטות וטילי נ"ט אם ישוגרו כנגד הטנק, בעמדת היירוט מותקן גם מקלע מאג שתפקידו לירות כנגד הצוות שמשגר את הרקטות או הטילים ולעצור את שיגור האיום. במידה וזה לא הצליח ישוגר מיירט. ניתן להפעיל את המקלע גם נגד חי"ר שתוקפים את הטנק. בנוסף ליירוט הפיזי קיימת בעמדה יחידה לשיבוש אלקטרוני שתעזור בניטרול האיום.

תמונה מס'-4 עמדת יירוט כנגד רקטות וטילי נ"ט מדגם "חץ-זוהר".

תמונה מס'-4.1 תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ.

תמונה מס'-4.2 משגר כפול לטילי נ"ט של רפא"ל.

תמונה מס'-4.2 תותח נ"מ רוסי שנקרא TUNGUSKA

תמונה מס'-4.3 משגר ל-7 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ.
5. התקנת 2 צריחונים מאחורי הצריח/מחסנית.
בכל אחת מהפינות האחוריות של הצריח/המחסנית נתקין צריחון לתותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ ומקלע בקליבר "0.338. (תמונות מס'-5 & 5.1).
מאחורי הצריח ובין 2 הצריחונים נתקין 2 פודים דו מפלסיים ונאחסן במפלס התחתון את התחמושת לתותחי ה-20 מ"מ ובמפלס העליון את תחמושת "0.338. פוד אחד יזין את הצריח מימין ופוד אחד יזין את הצריח משמאל. לתותח ה-20 מ"מ 2 קצבי אש: נמוך של 750 פגזים לדקה וגבוה של 1,500 פגזים לדקה. למקלע קצב אש של 500 כדורים לדקה.

תמונה מס'-5 תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ.

תמונה מס'-5.1 מקלע גאטלינג בקליבר "0.338.
על הדופן החיצונית של 2 הפודים שמותקנים מאחורי הצריח, נתקין משגרים לרקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ, המשגרים יותקנו במצב אופקי ולקראת ירי המשגר יזדקף עד ל-90 מעלות וישגר את הרקטות כנגד המעופפים. (תמונה מס'-5.2) זו אחת האפשרויות ויש עוד הרבה אפשרויות.

תמונה מס'-5.2 משגר ל-7 רקטות 70 מ"מ.
שאלה: הרקטות הרי מונחות בקרן לייזר, האם הקרן יכולה לקפוץ ממטרה אחת לשניה ללא אובדן סימון המטרות? במידה וזה אפשרי זה יכול להביא לפגיעה בו זמנית בהרבה מטרות וזה יהיה נחמד. לתותח ה-20 מ"מ ומשגרי הרקטות יש תפקיד אחד עיקרי והוא לחימה כנגד מעופפים למיניהם.
6. התקנת צריחון נ"מ/נ"ט.
בתמונה מס'-6 אנו רואים רכב נ"מ סיני שנקרא Type 625E והוא נושא צריחון גאטלינג בקוטר 25 מ"מ, 8 טילי נ"מ, מערכות מכ"מ ומערכות ראייה. צריך להתקין את הצריח על צריח ה-57 מ"מ ולעשות שני שידרוגים והם:
א. החלפת תותח ה- 25 מ"מ בתותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ עם 3 קנים ושני קצבי אש: נמוך של 750 פגזים לדקה וגבוה של 1,500 פגזים לדקה. לדעתי תותחי 20 מ"מ יעשו עבודה לא פחות טובה מתותחי ה-25 מ"מ, הירי הוא כנגד מעופפים למיניהם עם מהירות נמוכה וכושר תימרון נמוך גם כן. וישארו מספיק כדורים לפגוע ביותר מטרות
ב. הסרת מערכות המכ"מ וטילי הנ"מ והתקנת הצריחון על צריח ה-57 מ"מ.
על מנת להתקין את צריחון הנ"מ נצטרך לבטל את המקלע שעל גג צריח ה-57 מ"מ ולשנות את מיקום מערכות הראייה. במקום טילי הנ"מ נתקין על כל אחד מצידיו של הצריחון משגר ל-23 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ. (תמונה מס'-6.1) אפשרות נוספת היא התקנת משגר ל-2 טילי נ"ט של רפא"ל. הצריחון יצטודד לכל כוון שנשקף ממנו איום. (תמונה מס'-6.2)

תמונה מס'-6 רכב נ"מ סיני ולו צריח נושא תותח גאטלינג בקוטר 30 מ"מ,
טילי נ"ט, מכ"מ ומערכת ראייה.

תמונה מס'-6.1 משגר ל-23 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ.

תמונה מס'-6.2 משגר כפול לטילי נ"ט של רפא"ל.
הערה: בשלב הראשון הייתי מסב חטיבה אחת של טנקי מרכבה סימן-3 ל"טנקי לחימה" אם יהיו בעיות עם ארה"ב נפנה לסין ולרוסיה ונרכוש מסין את טנקי סימן 96 וטנקי ה-וי.טי-4 שלהם ומרוסיה את טנקי הטי-72 ונשדרג אותם ל"טנקי לחימה". לדעתי טנקי הלחימה יהיו חוד החנית של צבא היבשה וצריך לעשות הכל על מנת לקבל את "טנקי הלחימה" מארצות הברית. עברו כבר שנתיים שבהם יכולנו לדאוג שכולם כבר יגיעו אלינו.
2. גדוד חרמ"ש זחלילי.
שידרוגים לרכבי החרמ"ש.
1. בצל"ג יהיה גדוד אחד של חרמ"ש שבנוי מ-3 פלוגות של נגמ"שי חי"ר ופלוגה אחת של נגמ"שי לחימה. פלוגות החי"ר בנויות מ-3 מחלקות חרמ"ש עם 4 נגמ"שים בכל מחלקה + מחלקה אחת של נגמ"שי לחימה. סה"כ בפלוגה 14 נגמ"שי חי"ר + 4 נגמ"שי לחימה.
את נגמ"ש החי"ר מפעילים 3 אנשי צוות והוא נושא בין 7-9 לוחמים פורקים. את "נגמ"ש הלחימה" מפעילים 3-4 אנשי צוות והוא אינו נושא חיילים פורקים אם כי זו אפשרות אם צריך.
נגמ"שי החי"ר יהיו נגמ"שים ישראלים מדגם נמר, (תמונה מס'-1) או נגמ"שים סיניים מדגם VN-17 (תמונה מס'-1.1) נגמ"שי הלחימה יהיו נגמ"שים סיניים מדגם VT-4 שישודרגו לנגמ"שי לחימה תמונה מס'-1.2)

תמונה מס'-1 הנמר כנגמ"ש חי"ר.

תמונה מס'-1.1 הנגמ"ש הסיני VN-17.

תמונה מס'-1.2 הטנק הסיני וי.טי-4
2. התקנת צריח נ"מ על נגמ"שי החי"ר.
התקנה של הצריח שנראה בתמונה למטה על הצריח של נגמ"שי החי"ר.

תמונה מס'-2 רכב הנ"מ הסיני שנקרא Type 625E עם צריח נושא
תותח גאטלינג בקוטר 30 מ"מ, 8 טילי נ"מ, מכ"מ ומערכת ראייה.
בתמונה מס'-2 אנו רואים רכב נ"מ סיני שנקרא Type 625E והוא נושא צריחון גאטלינג בקוטר 25 מ"מ, 8 טילי נ"מ, מערכות מכ"מ ומערכות ראייה. צריך להתקין את צריח ה-25 מ"מ על צריח ה-57 מ"מ ולעשות בו שני שידרוגים והם:
א. החלפת תותח ה- 25 מ"מ בתותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ עם 3 קנים ושני קצבי אש: נמוך של 750 פגזים לדקה וגבוה של 1,500 פגזים לדקה. (תמונה מס'-2.1)
ב. הסרת מערכות המכ"מ וטילי הנ"מ והתקנת הצריחון על צריח ה-57 מ"מ.
על מנת להתקין את צריחון הנ"מ נצטרך לבטל את המקלע שעל גג צריח ה-57 מ"מ ולשנות את מיקום מערכות הראייה. במקום טילי הנ"מ נתקין על כל אחד מצידיו של הצריחון משגר ל-23 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ. (תמונה מס'-2.2) אפשרות נוספת היא התקנת משגר ל-2 טילי נ"ט של רפא"ל. הצריחון יצטודד לכל כוון שנשקף ממנו איום. (תמונה מס'-2.3)

תמונה מס'-2.1 מקלע גאטלינג בקליבר "0.338.

תמונה מס'- 2.2 משגר ל-23 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ.

תמונה מס'-2.3 משגר כפול לטילי נ"ט של רפא"ל.
3. התקנת 2 צריחונים ומצלמות בצידי התובה.
על כל אחד מצידי התובה נתקין צריחון למקלע בקליבר 0.338, בדומה למקלע בתמונה מס'-2.1. בנוסף יותקנו מסביב לטנק מצלמות שיציגו לצוות את הנעשה מחוץ לטנק וגם ל"בינה המלאכותית" שתפקידה יהיה לפתוח באש כנגד מחבלים או חי"ר שמתקרבים לאזור שבו נמצאים הטנקים שלנו.
4. התקנת עמדות יירוט מדגם "חץ-זוהר".
בצידי צריח ה-57 מ"מ נתקין מספר מערכות נשק והם:
א. על כל אחד מצידי הצריח נתקין 2 עמדות יירוט מדגם "חץ-זוהר שאמורים ליירט רקטות וטילי נ"ט שנורים לכיוון הנגמ"ש. (תמונה מס'-4) העמדות יותקנו בחלקו האחורי של הצריח.
ב. בחלקו הקידמי של הצריח ובשני צידיו נתקין תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ. (תמונה מס'-4.1) התקנת התותח על צידי הצריח תהיה דומה להתקנת תותחי נ"מ רוסיים. (תמונה מס'-4.2)
ג. בחלקו התחתון של הצריח ועל כל אחד מצידיו נתקין פוד שיאחסן את תחמושת ה-20 מ"מ.
על צידם החיצוני של הפודים נתקין משגר ל-7 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ. (תמונה מס'-4.3)
תפקיד עמדות היירוט הוא ליירט רקטות וטילי נ"ט אם ישוגרו כנגד הטנק, בעמדת היירוט מותקן
גם מקלע מאג שתפקידו לירות כנגד הצוות שמשגר את הרקטות או הטילים ולעצור את שיגור האיום. במידה וזה לא הצליח ישוגר מיירט. ניתן להפעיל את המקלע גם נגד חי"ר שתוקפים את הטנק. בנוסף ליירוט הפיזי קיימת בעמדה יחידה לשיבוש אלקטרוני שתעזור בניטרול האיום.

תמונה מס'-4 עמדת יירוט מדגם "חץ-זוהר".
5. התקנת 2 צריחונים מאחורי הצריח.
בכל אחת מהפינות האחוריות של הצריח נתקין צריחון שנושא תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ ומקלע גאטלינג בקליבר 0.338. (תמונות מס'-5.1 & 5). צריחונים אלו יגנו על הטנק בעיקר מחי”ר תוקף,
רכבים רכים ומעופפים למיניהם.

תמונה מס'-5 תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ.

תמונה מס'-5.1 מקלע גאטלינג בקוטר "0.338.
מאחורי הצריח ובין 2 הצריחונים נתקין 2 פודים דו מפלסיים ונאחסן במפלס התחתון של הפוד את התחמושת לתותחי ה-20 מ"מ ובמפלס העליון את התחמושת למקלעים, פוד אחד יזין את הצריח מימין
והפוד השני יזין את הצריח משמאל. על כל אחד מצידם החיצוני של 2 הפודים נתקין משגר ל-7 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ לרקטות טווח של כ-6 ק"מ. (תמונה מס'-5.2) הרקטות יותקנו בצורה אופקית ויוכלו להזדקף ל-90 מעלות לירי כנגד מעופפים. לתותח ה-20 מ"מ 2 קצבי אש: נמוך של 750 פגזים לדקה וגבוה של 1,500 פגזים לדקה. למקלע קצב אש של 2,500 כדורים לדקה.

תמונה מס'-5.2 משגר ל-7 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ.
3. ארטילרייה:
א. מרגמות 81 מ"מ על רכבים רוסיים.
ב. מרגמות 120 מ"מ של אלביט שנקראות Crossbow
ג. תומ"תים סיניים בקוטר 122 מ"מ מדגם פי.אל.אל-09.
ד. מטל"רים בקוטר 122 מ"מ של אלביט.

תמונה מס'-3 רכב נושא מרגמה בקוטר 81/82 מ"מ.
א. מרגמות 81 מ"מ.
מרגמות אלו יופעלו ע"י כל אחת מהפלוגות בגדוד ולהם קצב אש גבוה של 15-30 פצמ"רים לדקה וטווח של כ-6 ק"מ. הרכב בתמונה הינו רכב רוסי של חברת "קאמאז". האמריקאיים רוצים להפוך את פצמ"רי ה-81 מ"מ לנשק דואה והם מקווים להגיע ל-40 ק"מ נחכה ונראה, בשלב זה הם הגיעו לטווח של 10 ק"מ שזה 50% יותר ממרגמת 81 מ"מ רגילה וזהו למעשה הטווח של מרגמת 120 מ"מ וזה מעניין.
ב. מרגמות 120 מ"מ.
אלביט הציג לאחרונה צריח למרגמת 120 מ"מ. למרגמה אוטומציה רבה בטעינת הפגזים ונושאים נוספים. בתמונה למטה הצריח שנקרא Crossbow. המרגמה תותאם להתקנה על הרכב בהתאם לדרישות המזמין.

תמונה מס'-3.1 הצריח .Crossbow
ג. תותח מתנייע בקוטר 122 מ"מ. שנקרא פי.אל.אל-09.
לתותח טווח של 17 ק"מ עם פצמ"ר רגיל ועם פצמ"ר חכם כ-27 ק"מ. (תמונה מס'- 3.2)

תמונה מס'-3.2 תומ"ת סיני אופני בקוטר 122 מ"מ שנקרא PLL-09
ד. מטל"ר של אלביט לרקטות בקוטר 122 מ"מ.

תמונה מס'-3.3 מטל"ר של אלביט בקוטר 122 מ"מ.
המטל"ר נושא 2 פודים וכ"א נושא 18 רקטות בקוטר 122 מ"מ. סה"כ 36 רקטות לטווח של 35 ק"מ ודיוק רב. אחד היתרונות במערכת זו שניתן להתקין על הרכב מספר סוגים של משגרים בקטרים שונים, לטווחים שונים ורש"קים שונים.
4. רכבי נ"מ ונ"ט סיניים.
לסין יש מספר סוגים של תותחי נ"מ מעניינים ולמטה תמונות של 2 רכבי נ"מ.

תמונה מס'-4 תותח נ"מ מתנייע של סין.
הרכב שנראה קל ופשוט מותקן על רכב 6 גלגלים, בחזית הרכב יושבים 2 אנשי צוות ואחריהם מותקן צריח לתותח גאטלינג בקוטר 23 מ"מ. על כל אחד מצידי הרכב מותקנים 2 טילי נ"מ לטווח קצר. והיה נרכוש את הרכבים האלו נעשה בהם מספר שידרוגים והם:
1. נחליף חלק מטילי הנ"מ ברקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ שיתאימו יותר לירי כנגד רחפנים.
2. נתקין מיגון מסביב לצוות שיגן עליהם מאש נק"ל ורסיסים.

תמונה מס'-4.1 נגמ"ש סיני מדגם וי.אנ-1 נושא צריח ובו תותח גאטלינג בקוטר 25 מ"מ, 4 טילי נ"מ בצידי הצריח ומעליו מותקן מכ"מ.
רכב נ"מ נוסף נראה בתמונה מס'- 4.1 נושא תותח גאטלינג בקוטר 25 מ"מ ו-8 טילי נ"מ. המערכת מותקנת על נגמ"ש סיני מדגם VA-1 וניתן לראות מכ"ם לזיהוי מטוסי אויב על הצריח. נחבר את המערכות שלהם עם אלקטרוניקה שלנו ונקבל שילוב יעיל ביותר. אני לא הייתי מתקין טילי נ"מ אלא רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ שיהיו יעילים כנגד מעופפים למיניהם שאינם מהירים ואין להם יכולות תמרון מרובות ולכן לדעתי רקטות אלו יספיקו.
את 2 כלי הרכב בתמונות מס'-4.1 & 4 בנוסף להיותם רכבי נ"מ, צריך לבחון גם כרכבי נ"ט, הייתי מתקין בהם תורן טלסקופי ועליו ציוד לגילוי וזיהוי רק"מ של האוייב וסימון מטרות עבור טילי הנ"ט. את טילי הנ"מ הייתי מחליף בטילי נ"ט של רפא"ל לטווח של 10 ק"מ. (תמונות מס'-4.2 & 4.3)

תמונה מס'-4.2 רכב של פלסאן עם תורן טלסקופי שנתקיו עליו אמצעי ראייה וסימון עבור ירי של טילי נ"ט ארוכי טווח. (10 ק"מ)

תמונה מס'-4.3 טיל נ"ט מדגם "ספייק טווח מוגדל"
5. הפעלת מערך רחפנים לסיור ותקיפה של חברת EXTEND הישראלית.
הבעיה העיקרית של ישראל במלחמה הבאה תהיה לחימה כנגד רחפנים למיניהם, ורכבים אלו יעזרו מאד לטפל בבעיה זו. בנוסף זו מערכת שיתכן שניתן להפעיל אותה ברשת ולכן הרכבים יוכלו להיות לא מאוישים ונתקין אותם למשל מסביב לימ"חים, בבסיסי חה"א, מסביב לבסיסים כמו הקריה ת"א, יב"אות ועוד מקומות כאשר הרכבים נשלטים ממשל"ט אחד או יותר ובעזרת "בינה מלאכותית".
אפשר להוסיף שישראל החלה לייצר רחפנים חכמים שישנו את שדה הקרב והזמנה ראשונה ל-5,000 יחידות כבר בייצור והזמנה נוספת לעוד 5,000 עשוייה להגיע מאוחר יותר. עם מחיר יחידה של 1,000 דולר, אז במחיר של טנק אחד נקבל אולי 5,000 רחפנים נראה לי עיסקה טובה ביותר, נכונה ועם זמני אספקה קצרים. והשאלה היחידה למה לא 50,000? החברה המייצרת נקראת XTEND שילוב של רחפנים לטווח קצר וכנגד מטרות רכות עם חימושים משוטטים שלהם רש"ק כבד וטווח ארוך יהיה שילוב מנצח. החברה המייצרת נקראת UVISION.

תמונה מס'-5.1 הרחפן הישראלי.



תגובות