Executive summary Israel’s recent combat experience exposes a mismatch between traditional armored formations and the realities of modern, irregular warfare. Terrorist infiltration, booby-trapped urban terrain, subterranean threats and the rising role of loitering munitions have pushed Merkava-centric brigade formations to their limits. This analysis argues for a structural shift: the creation of Battalion Fighting Groups (BFGs) — mixed, modular battle groups pairing a “Fighting-Tank” battalion with heavy APC battalions, organic fires, air defense and integrated drones — operating alongside, not instead of, Brigade Combat Teams (BCTs). Complementary equipment changes, an urgent counter-drone posture, and pragmatic procurement strategies (including selective foreign chassis such as surplus M-1s, VT-4/Mark-96 or modern wheeled platforms like VN-series) are essential to restore operational flexibility and survivability. The operational problem: asymmetric fights with conventional tools Over the past two years Israel’s ground forces have seldom been challenged by enemy air forces or massed armor. Instead, the threat environment has been dominated by terrorists, roadside IEDs, booby-trapped structures, tunnel warfare and fighters emerging from prepared positions underground. Despite this, the principal kinetic response often remains the main battle tank — the Merkava — and light or medium vehicles that offer insufficient protection for dismounted troops in confined urban spaces. The result is predictable: excellent conventional armor deployed into missions it was not built for. Tanks deliver firepower and shock effect but are large, vulnerable to shaped charges and top-attack weapons in urban and subterranean environments, and expensive to employ against soft, distributed adversaries. Concurrently, lightly protected logistics and infantry carriers expose dismounts to high casualties when operating in areas with widespread IEDs and anti-personnel devices. This is not simply a materiel problem. It is a structural one. The current force architecture — heavily oriented around BCTs organized for combined-arms, high-intensity combat — leaves gaps when the fight requires many small, autonomous, heavily protected, and highly networked units operating across a dispersed battle space. Institutional echoes: candid assessment and controversy The internal debate over these failures has been sharp. Brigadier General Guy Hazut, formerly head of the ground forces’ learning system, publicly characterized the management of the Gaza campaign as “a very serious failure,” a phrase that prompted criticism from then Chief of Staff Herzi Halevi. Whatever disagreements over phrasing or accountability, the central point stands: an honest institutional after-action must confront why a large, well-resourced army deployed hundreds of thousands of personnel yet struggled with force-employment, protection and the integration of new threat sets. Battalion Fighting Groups: concept and rationale A Battalion Fighting Group (BFG) is a modular, mixed formation designed for dispersed, complex operations. Each BFG pairs a Fighting Tank battalion — redesigned or upgraded to prioritize survivability, close-support firepower and integration with active protection and counter-drone suites — and one or two Heavy APC (HAPC) battalions — heavily protected, well-armed carriers optimized for dismounted maneuver in urban and complex terrain. Crucially, each BFG embeds organic fires (company-level 120 mm self-propelled mortars, battalion- 122 mm wheeled artillery), short-range air defense and anti-tank elements, and a dedicated complement of reconnaissance and attack UAVs/loitering munitions. The BFG is intended to be tactically autonomous — capable of holding, clearing and shaping a local area with minimal external augmentation — while operating within a higher-level networked C2 and fires architecture. Rationale: BFGs are smaller, more numerous and more flexible than brigade centric formations. They permit rapid local concentration, persistent presence in contested urban zones, and distributed air-defense and counter-Drone coverage. Where threats are dispersed — tunnels hide sites, improvised urban defenses — BFGs provide the right mix of protection, mobility and precision lethality. What a “fighting tank” should be The concept of a “fighting tank” departs from conventional MBT design for asymmetric environments. Proposed attributes include a protected crew capsule and the adoption of an unmanned remote turret armed with a 57 mm or 76 mm automatic cannon — balancing precision air-burst and kinetic options; multi-layered active protection systems  (hard-kill interceptors and close-in kinetic/fragmentation interceptors) and soft-kill EW suites tuned for ATGMs and swarm drones; integrated anti-drone systems (20–30 mm high-rate guns and directed EW) to defeat loitering munitions before they impact; and extensive sensor suites and 360° cameras to mitigate urban concealment and elevation vulnerabilities. Practically, an interim path is to convert one Merkava Mk-3 brigade into a fighting-tank formation while pursuing procurement/upgrades of foreign chassis (e.g., surplus U.S. M-1s where politically feasible) adapted with Israeli electronics and protection systems. Heavy APCs and assault platforms Infantry mobility within BFGs must be heavily protected. Heavy APC proposals include upgraded indigenous platforms (Tiger variants) and selected foreign models (VN-series) enhanced with side-mounted remote weapon stations and AI-assisted situational awareness; interception posts and soft/hard countermeasures for flanks and rears; and a subset of Fighting APCs (FAPCs) — non-dismount direct-fire vehicles with 57 mm auto loading guns for urban fire support. Company structures should be sized so that a BFG company typically fields 14 HAPCs and 4 AFVs (armor fighting vehicles), enabling depth, redundancy and protected dismount capacity. The drone revolution: defense, offense, integration Perhaps the most consequential change on the modern battlefield is the proliferation of drones and loitering munitions. The Russia-Ukraine theater has shown how low-cost aerial systems can reshape access, ISR, and strike options. For Israel, the priority must be comprehensive counter-Drone defenses layered at the BFG, base and strategic levels: electronic warfare, kinetic interceptors, point-defense Gatling gun and rapid attribution and strike capabilities against launch and production sites. At the same time, BFGs must field organic loitering munitions and FPV drones (from short-range strike to longer-endurance loiterers) as a core tactical tool — for reconnaissance, precision suppression, and defeating hardened positions. Mass production and inventory scale matter; thousands, not dozens, will be necessary to saturate defenses and provide persistent ISR and strike. Fires, C2 and networking BFG effectiveness hinges on integration. Company mortars, guided 122 mm rockets and medium artillery must be networked into a common ISR-to-shooter fabric. Telescoping sensor masts, distributed ISR nodes and automated targeting links reduce sensor-to-shooter timelines and allow a small BFG to call precision fires and counter-Drone effects autonomously. Command nodes should be hardened, mobile, and capable of continued operation in contested EW environments. Procurement and industrial strategy Israel’s defense industry can design prototypes and unique systems; however, industrial throughput constrains rapid scaling. A pragmatic procurement approach blends domestic design and foreign manufacturing partners. Options include upgrading foreign surplus (e.g., M-1 tanks) to Israeli standards where diplomacy permits; licensed or OEM agreements with manufacturers of modern wheeled and tracked chassis (VT-4/Mark-96, VN-series) to accelerate HAPC production; and parallel mass production of low-cost loitering munitions and FPV platforms leveraging commercial components. Political tradeoffs are real. Procuring heavy systems from China or Russia risks diplomatic friction — particularly with the United States. A diversified supplier base mitigates single-source risk but requires careful coordination to preserve strategic relationships.  Force generation and basing An initial target of 50 BFGs provides a meaningful change in force posture. BFGs should be prioritized for deployment along Lebanon, in Judea and Samaria, and in the Arava — areas requiring persistent, flexible local responses. BCTs remain relevant: retain them on the Egyptian and Syrian fronts and as strategic reserves for higher-intensity contingency operations. Effective basing requires logistics hubs with hardened drone capabilities, rapid repair and re-arms facilities, and dispersed ammunition stocks to limit single-point vulnerabilities. Institutional changes and training Beyond equipment, doctrine and training must change. BFGs require small-unit initiative, decentralized command, combined arms training at company and battalion levels, and robust C2-under-stress exercises that simulate EW, drone saturation, and subterranean threats. Lessons learned cells — akin to the ground forces’ learning system — must be empowered to iterate tactics and materiel rapidly. Closing analysis Israel’s strategic environment demands an armored corps that can fight both symmetric and asymmetric wars — sometimes simultaneously. The current heavy-tank, Brigade-centric posture is ill-matched to a future in which loitering munitions, subterranean fighters and urban IEDs dominate the tactical picture. Battalion Fighting Groups — mixed, protected, networked and drone-enabled — offer a viable, operationally relevant reconfiguration. Paired with an urgent counter-Drone posture, selective foreign procurement and accelerated domestic scaling of loitering munitions, the Armored Corps can regain adaptability and survivability. As Brig. Gen. Guy Hazut urged in his critique of recent operations — calling the management of the Gaza campaign “a very serious failure” — the armed forces’ response must be institutional and systemic, not merely rhetorical. Structural reform, material adaptation and a pragmatic procurement strategy are the concrete steps that can turn strategic intention into battlefield effect.

בלחימה של השנתיים האחרונות לא פגשנו מטוסי אוייב, לא פגשנו שריון אוייב, אנו בעיקר פוגשים מחבלים, מטענים בדרכים, בנינים ממולכדים, ולפעמים גם קרבות עם חיילי אוייב שיוצאים מפירים באדמה וכו'. אנו מגיבים עם טנקי מרכבה שלא בנויים לסוג זה של לחימה מצד אחד ולא פעם עם רכבים שלא מוגנים מספיק מצד שני. תא"ל גיא חזות ששירת כראש מערך הלמידה בזרוע היבשה הגדיר את ניהול המלחמה בעזה כמחדל חמור ביותר, דיבר על נושא זה וספג ביקורת מהרמטכ"ל הקודם הרצי הלוי.  קישור לנושא:                          https://www.ynet.co.il/news/article/rjqs7vo3c       גם מבלי להכיר לעומק את דבריו של תא"ל גיא חזות אני יכול להסכים שצה"ל עשה הרבה שגיאות בלחימה בעזה. זה לא סביר שאנו שומעים כל הזמן שיש מחסור בלוחמים בצבא, כאשר בסדיר ובמילואים משרתים אולי חצי מיליון חיילים, אני לא בטוח אם במערב אירופה יש צבא גדול וחזק כמו לישראל והוצאות הביטחון בישראל גבוהות בהרבה מתקציב הבטחון בארצות נאטו יחסית לתל"ג של המדינות. יש הרבה מה לדבר על אשמים אבל אני רוצה לדבר על מבנה חדש לחיל השריון שלדעתי יתאים יותר לשידרוג יכולתו של החיל. לדעתי חלק מהבעיות העיקריות הוא במבנה צבא היבשה ובציודו והוא צריך לעבור שינויים ושדרוגים. התעשיות הבטחוניות שלנו יכולות לייצר כל רכב שצה"ל צריך, הבעיה היא הכמות ומהירות שבה נוכל לקבל את הציודים שאנו צריכים, לכן אנו צריכים את עזרתה של ארה"ב והעזרה הראשונה צריכה להיות בנושאי חה"א. אנו צריכים עוד מטוסי אפ-15, אפ-35, אפ-16 וגם מטוסי בוכנה ללחימה עם מחבלים, כטמ"מים ועוד מעופפים מסוג זה. בנוסף אנו צריכים את עזרת ארה"ב גם בייצור חימושים כבדים לחיל האויר.   אבל הרכישה החשובה מכל תהיה אם ישראל תבקש וארה"ב תסכים, למכור לנו  טייסת אחת של המפציץ B-1B עם החימושים הכבדים חודרי הבונקרים כמו אלה שהוטלו על "פרדו" ורכישת הפצצות שנקראות "MOAB" "אמא של כל הפצצות" שיהיו היהלום שבכתר. קבלת מפציצים אלו תדחה את המלחמה הבאה להרבה שנים. אשמח להוסיף לחימושים אלו גם את החימושים של הרוסים שנקראים "FOAB" "אבא של כל הפצצות" זו פצצה תרמובארית שמשקלה 8 טון אבל עוצמתה שווה ל-44 טון ט.נ.ט. פצצות אלו מופעלות בגובה מסויים מעל הקרקע וזה מה שנקרא "יפתחו שערי הגיהנום".   בנוסף בהתאם למצבנו במערב אירופה רצוי שישראל תבקש מארה"ב לאשר לנו ייצור פריטים למטוסי האפ-35 ולכלל חה"א, שלא נצטרך להישען על מדינות ששונאות אותנו כגון בלגיה וספרד שאנו עוד זוכרים את זוועות האינקוויזיציה ואת גירוש היהודים מספרד ב- 1492.   אנו צריכים את עזרת ארה"ב גם בייצור תומ"תים מדגם "רועם" שיחליף את התומ"תים בצה"ל ורכישת 3,300 טנקי אמ-1 ישנים שנמצאים באחסנה בארה"ב, צריך לתת לטראמפ הצעה שהוא לא יוכל לסרב לה שתכלול רכישה של כל טנקי האמ-1 הישנים ושידרוגם לטנקי לחימה. (תמונה מס'-1) בנוסף צריך לזכור טראמפ עוזב בעוד 3 שנים ואם המפלגה הפרוגרסיבית עולה לשלטון, ישראל יכולה לשכוח מעזרה אמריקאית, לכן צריך לקבל את כל מה שאפשר מארה"ב עד לבחירות ב-2028. ישראל צריכה לזכור שאת היהודים שונאים בהרבה מקומות ולזכור את ההספד של משה דיין ב-1956 לרועי רוטברג שהיה המא"ז של כפר עזה ונרצח ע"י העזתיים שארבו לו. זה מה שהוא אמר לפני 70 שנה וזה נכון גם להיום. זה רק חלק ולכל ההספד קישור למטה.   "אל נסב את עינינו פן תחלש ידנו. זו גזרת דורנו; זו ברירת חיינו–להיות נכונים וחמושים חזקים ונוקשים או כי תישמט מאגרופנו החרב–וייכרתו חיינו."   https://tarbutil.cet.ac.il/anthology/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%93-%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99-%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%92-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F אחד מהנושאים החשובים במלחמה הבאה תהיה הגנת נ"מ כנגד רחפנים, כטב"מים מתאבדים ועוד מעופפים למיניהם, אנו רואים איך המלחמה בין אוקראינה ורוסיה משנה את פניה ותקיפות של מעופפים למיניהן תופסות מקום חשוב יותר בלחימה בין שני מדינות אלו. אני לא רואה מלחמות שב"ש באזורינו (אם כי צריך לשים לב למצרים וטורקיה) אלא יותר נסיונות של אירגוני טרור ו/או מדינות טרור לתקוף מקומות בישראל ע"י מעופפים למיניהם וטילים בליסטיים. הגנת שמי המדינה והכוחות המתמרנים הם הנושאים העיקריים בנושא ההגנה. אבל אנו צריכים לשמר את היכולת לתקוף את המקומות שהרחפנים מיוצרים, משוגרים ומאוחסנים בהם. הבעיה שלנו בנושא הרחפנים היא שזה לא דורש מיומנות גדולה אלא רק הרבה כסף והיתרון של החייל הישראלי לא תופס בלחימה נגד המעופפים, כאן צריך מערכות נשק שיופעלו ע"י "AI" כנגד מאסות של רחפנים ומעופפים אחרים שאנו נפגוש במלחמה הבאה. נושא חשוב נוסף הוא מבנה חיל השריון, לדעתי אחד השינויים שצריך לעשות הוא הקמת הקמת “ צוותי לחימה גדודיים”   (צל"ג)   וזאת בנוסף   ל”צוותי קרב חטיבתים” (צק"ח).   אני חושב שהצל"גים יתאימו יותר ללחימה שאנו מצויים בה . את הצל"גים נפרוס לאורך כל הגבולות ואת הצק"חים נפעיל כקו הגנה שני בגבול עם מצרים, סוריה וכעתודה פיקודית בגבול הצפוני והדרומי. שינוי זה יאפשר לנו להפעיל מספר רב של צל"גים, כנגד יותר מטרות ובו זמנית. חלק מהצל"גים יהיו זחליליים וחלק אחר יהיו אופניים. צריך לתת לחיל השריון מערכות נשק אחרות כתוספת לטנקי המרכבה ועל זה ועל מבנה הצל"ג אני כותב בהמשך.        לצל"גים יהיו 2 מבנים עיקריים והם: א. צל"ג זחלילי. ב. צל"ג אופני בעיקר כנגד אויבים מבית ובאיו"ש. בשלב ראשון הייתי מקים 50 צל"גים זחליליים ואופנים. הצל"ג הזחלילי יהיה בנוי על 4 רגלים והם: 1. גדוד שריון -שבו 2 פלוגות של טנקי לחימה משודרגים מטנקים אמריקאיים ישנים מדגם "אמ-1" , ופלוגה של חרמ"ש על הנגמ"ש הישראלי מדגם "נמר”  שישודרג לנגמ"ש לחימה. 2. ארטילרייה -הצל"ג יפעיל מרגמות 120 מ"מ מדגם  Crossbow ותומ"תים סיניים בקוטר 122 מ"מ מדגם PLL-09. 3. נ"מ ונ"ט -הצל"ג יפעיל רכבי נ"מ/נ"ט סיניים על רכבים אופניים ומערכת ניידת של "כיפת ברזל" 4. מערךרחפנים -הצל"ג יפעיל מערך רחפנים לסיור ותקיפה של חברת XTEND הישראלית ויפעיל חימושים משוטטים של חברת UVISION הישראלית עם רש"ק כבד ולטווחים ארוכים. קראתי לאחרונה שארה"ב נתנה הזמנה של כמעט מיליארד דולר לרכישת חימוש משוטט מדגם "הירו-120", שלו טווח של 60 ק"מ, שהות באויר של כשעה, רש"ק במשקל 4.5 ק"ג והוא מיועד בעיקר לפגוע ברק"מ של האוייב. (תמונה ראשונה) אני מקווה שישראל תוסיף להזמנה הזו כמה אלפים ותתקין אותם על רכבים שנראים בדומה לרכב בתמונות למטה.   תמונה ראשונה חימוש משוטט מדגם "הירו-120" של חברת UVISION הישראלית.   תמונה שנייה רכב לשיגור 8 חימושים משוטטים מדגם "הירו-120"       תמונה שלישית חימוש משוטט מדגם "הירו-120" של חברת UVISION  הישראלית  משוגר מרכב רובוטי של חברת MILREM     ולשידרוגים בהרחבה:             בכל צל"ג יהיו 2 פלוגות של טנקי לחימה ופלוגה אחת של נגמ"שי לחימה. טנקי הלחימה ישודרגו מטנקי אמ-1 אמריקאיים ישנים שמותקן עליהם צריח עם תותח בקוטר 105 מ"מ. לארה"ב יש במחסנים כ-3,300 טנקים מסוג זה (לפי וויקי), וישראל צריכה לתת לטראמפ הצעה שהוא לא יוכל לסרב לה שכוללת רכישת כל טנקי האמ-1 הישנים ולתת לארה"ב לשדרג אותם עבורנו. אם לא נקבל אותם מארה"ב צריך לרכוש טנקי טי-72 מרוסיה או ממדינות מזרח אירופה וטנקי וי.טי-4 מסין וניתן להם לשדרג אותם לטנקי לחימה בהתאם לדרישות שלנו. וכשהטנקים יגיעו לארץ נתקין בהם מערכות ישראליות.            תמונה מס'-1 הטנק אמ-1 מדגם ישן שצריך לרכוש ולשדרג ל"טנקי לחימה".   והיה ונקבל את טנקי האמ-1 או טנקים אחרים נעשה בהם את השידרוגים הבאים: אבל לפני שניכנס לפירוט השידרוגים צריך לוודא מהם האיומים על טנקי הלחימה ונגמ"שי הלחימה ומה הם אמצעי הנגד. לדעתי יש מספר איומים ואני אפרט אותם בהתאם להבנתי.    1.  האיום הראשון הוא "רחפני נפץ".   תחת המונח "רחפני נפץ" אני כולל רחפנים, כטב"מים, חימושים משוטטים וכל שאר הצרות המעופפים שעשויים לפגוע בכוחות שלנו. כלי הנשק שהייתי מתקין על רכבי השריון שלנו על מנת להילחם בצרה זו הם: א.  תותחי גאטלינג בקוטר 20 מ"מ ולהם 2 קצבי אש: נמוך של 750 פגזים לדקה וגבוה של 1,500 פגזים לדקה. יכולתם לירות בקצב אש נמוך (פחות ממאג) נראה לי כיתרון גדול בעיקר בחסכון בכמות הפגזים שנורית כנגד מטרות שונות. ב.  לתותחי ה-57 או ה-76 מ"מ יש אפשרות לירות פגזי נ"מ כנגד מסק"רים ורחפני נפץ למיניהן ופגז נ"מ של 57 מ"מ מכיל 8,000 חיצים שיעשו שמות ברחפני הנפץ.   2.   האיום השני הוא רקטות וטילי נ"ט שעשויים להיות משוגרים כנגד השריון שלנו. כלי הנשק שהייתי מתקין על רכבי השריון שלנו על מנת להילחם בצרה זו הם: א.  הנשק העיקרי ללחימה כנגד איומים אלו יהיו תותחי ה-57 מ"מ של השריון שלהם טווח ארוך עד 14 ק"מ וזה ארוך יותר מהטווח של טילי הנ"ט כגון ה"קורנט" הרוסי. ב.  מערכת נשק נוספת יהיו עמדות הירוט מדגם "חץ-זוהר", זו מערכת נשק שחייבת להיות על כל נגמ"ש, טנק, ציוד כבד בדומה ל-D-9 וכל רק"מ אחר בשדה הקרב. על כל אחד מצידי הצריח של הטנקים והנגמ"שים הייתי מתקין 2 עמדות יירוט, רצוי עם 4 משגרים ומערכת טעינה אוטומטית.   3. האיום השלישי הוא כוחות חי"ר שנושאים רקטות וטילי נ"ט לטווח קצר. אחד מהטילים שאוקראינה מפעילה מיוצר בשבדיה ונקרא:  “N-LAW” לטיל טווח של 1 ק"מ, הוא מאד מדוייק וטס בגובה של 1 מטר מעל קו הראייה של המשגר. כנגד איומים דומים לאלו ואיומים לטווח קצר יותר כגון מטולי RPG, נתקין מסביב לתובה ומאחוריה מקלעים בקליבר "0.338 שלהם טווח של 1,700 מטר. את המקלעים תפעיל "בינה מלאכותית".   4.  מערכת נשק נוספת שתתאים לכל האיומים הם רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ.  ישנם משגרים ל-4, ל-6, ל-7, ל-12 וגם ל-23 רקטות מונחות לטווח של 6 ק"מ ויותר. צריך להתקין אותם על כל הרכבים בקו העימות ואולי גם מעבר לקו העימות. 1. רכש ושדרוג טנקי אמ-1 ישנים לטנקי לחימה. כרגע אין לנו טנקי לחימה לכן נשדרג חטיבה אחת של טנקי מרכבה סימן-3  לטנקי לחימה, וזאת על מנת להתחיל את התהליך. אם לא נקבל את "טנקי האמ-1"  המשודרגים מארה"ב, צריך יהיה לרכוש מסין טנקים מדגם " וי.טי-4", מרוסיה ומארצות מזרח אירופה טנקים מדגם " טי-72" שישודרגו, בסין וברוסיה לטנקי לחימה בהתאם לדרישות שלנו. לדעתי הם ישמחו למכור לנו טנקים ולשדרג אותם עבורנו.   בגדוד השריון של הצל"ג יהיו 2 פלוגות של טנקי אמ-1 ישנים מוסבים לטנקי לחימה ופלוגה של נגמ"שי נמר שישודרגו לנגמ"שי לחימה. בכל אחת מהפלוגות יהיו 3 מחלקות ובכל אחת 4 רכבים, סה"כ 12 רכבים לפלוגה + 2 למפל"ג. בגדוד יהיו  2X14=28 טנקי לחימה   פלוס 14 נגמ"שי לחימה   + מפג"ד . היחס בין פלוגות טנקי הלחימה ופלוגות החי"ר יכול להשתנות בהתאם לגזרה שמחזיק הצל"ג. תמונה מס'-1 הטנק אמ-1 הישן  לארה"ב יש במחסנים 3,300   טנקי אמ-1 ישנים עם תותח 105 מ"מ ואלקטרוניקה ישנה, (תמונה מס'-1) אני מקווה שישראל תגיש לטראמפ הצעה שהוא לא יוכל לסרב לה לרכישת כל טנקי האמ-1 הישנים ושידרוגם בארה"ב ל"טנקי לחימה". והשידרוגים הם:      1 . שיפוץ מערכת הכח של הטנק כך שניידותו תהיה דומה לניידות רכב חדש. 2.  הסרת הצריח וכל המערכות שקשורות לתותח. 3.  התקנת קפסולה בחזית הטנק ל-3 אנשי צוות. 4.  התקנת צריח נושא תותח בקוטר 57 מ"מ. 5. התקנת מקלע מקביל לתותח בקליבר "0.338 6. התקנת תותחי גאטלינג בקוטר 20 מ"מ בצידי הצריח 7.  בכל אחת מהפינות האחוריות של הצריח נתקין צריחון ובו מק"כ גאטלינג בקליבר "0.5. 8.  על גג הצריח מותקנת עמדת RWS שנשלב בה את עמדת המפקד ותותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ. 9.  שהטנקים יגיעו לארץ נתקין על כל אחד מצידי הצריח עמדה אחת או שתיים של מערכת הירוט "חץ-זוהר". ומערכות נוספות. לשידרוגים בהרחבה: 1. התקנת צריח נושא תותח 57 מ"מ על טנקי הלחימה.   השידרוג הראשון  יהיה הסרת הצריח של האמ-1 עם התותח וכל מה שמתחבר עליו.   השידרוג השני יהיה התקנת קפסולה בחזית הטנק שבו ישבו שלשת אנשי הצוות של הטנק, לקפסולה יהיה מיגון נוסף למיגון התובה כך שהצוות בקפסולה יהיה מוגן טוב יותר מאשר בצריח.  במקום הצריח שהסרנו נתקין צריח אחר שנראה בתמונה מס'-1 על VA-1 . התותח החדש יהיה בקוטר 57 מ"מ שיוזן אוטומטית ממחסנית פגזים שמותקנת באחורי הצריח כפי שנראה ב(תמונה מס'-1 למטה). במקביל לתותח נתקין מקלע בקליבר "0.338, למקלע קצב אש של 600 כדורים לדקה וטווח של 1,700 מטר. (תמונה מס'-1.1) לתותח ה-57 מ"מ יש מגוון רחב של פגזים כגון: פגזי ח"ש, פגזי נ"מ וגם פגז מונחה (תמונה מס'-1.2) לפגז ה-57 טווח של כ-14 ק"מ ומשקלו כ-7 ק"ג. תמונה מס'-1 משחית הטנקים הסיני VA-1 תמונה מס'-1.1 מקלע בקליבר "0.338 תמונה מס'-1.2 פגז מונחה בלייזר בקוטר 57 מ"מ שנקרא "אורקא" אחד היתרונות של "טנק הלחימה" עם תותח 57 מ"מ הוא שהטעינה אוטומטית, ולצוות יהיה קל יותר (ובפרט לחיילות) להפעיל את הטנק, זה יביא הרבה חיילות לחיל השריון שיעדיפו לשרת על טנקי הלחימה ובעיקר שיהיו (אני מקווה) מאות רבות של טנקי לחימה.   2. התקנת צריח נושא תותח 57 מ"מ על נגמ"שי הלחימה. על נגמ"שי הנמר נתקין את אותו הצריח שהותקן על טנקי הלחימה עם תותח 57 מ"מ. את הרכב הסיני מדגם VA-1  אפשר לראות (בתמונה מס'-1)     3.   על טנקי הלחימה ונגמ"שי הלחימה נעשה מספר שידרוגים נוספים זהים לשני הרכבים והם:   א.   התקנת צריחונים ומצלמות בצידי התובה על טנקי ונגמ"שי הלחימה. על כל אחד מצידי ומאחורי התובה  נתקין צריחון אחד או שתיים למקלע בקליבר "0.338 (תמונה מס'-1.1) ופוד שיאחסן את התחמושת למקלעים אלו. מעל הפוד נתקין מספר מצלמות שיציגו לצוות את הנעשה מחוץ לטנק וגם ל-"AI" שתפקידה יהיה להפעיל את המקלעים בצורה אוטומטית ולפגוע במחבלים ואוייבים שמסכנים את כוחותינו.   ב.   התקנת עמדות יירוט מדגם "חץ-זוהר" על טנקי ונגמ"שי הלחימה. בתמונה מס'-3 אפשר לראות את הרכב VA-1”"  עם תותח 105 מ"מ ומרכב של 6 גלגלים. זהו הצריח שלדעתי צריך להתקין על ה"אמ-1" במקום הצריח שנסיר. על כל אחד מצידי הצריח צריך להתקין מבנה כפי שנראה (בתמונות מס'-3.1 ו-3.2). על המבנה נתקין 2 עמדות יירוט מדגם "חץ-זוהר". (תמונה מס'-3.3) על צידם החיצוני של כל אחד מהמבנים נתקין תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ ונגן עליו עם קיר משוריין כפי שנראה (בתמונה מס'-3.4). בין התותח וקיר המגן נתקין משגר כפול לטילי נ"ט של רפא"ל ומשגר ל-4 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ. (תמונות מס-3.5 ו-3.6) תמונה מס'-3 משחית הטנקים הסיני וי.אי-1 על 6 גלגלים תמונה מס'-3.1 צריח של טנק סיני עם 2 מיבנים בצידי הצריח תמונה מס'-3.2 מבט נוסף על המבנה בצידי הצריח בשני התמנות למעלה אפשר לראות שעל כל אחד מצידי הצריח מותקן מבנה שיושב עליו משגר ל-4 רקטות נגד טנקים ורואים בשני צידי המבנה אלמנט שאני מניח שאלו אנטנות מכ"מ בדומה למערכות שלנו. מה שלא ברור למה המשגר שלנו הוא רק עם 2 משגרים ושלהם עם 4 משגרים? ושאלה נוספת למה הם לא מתקינים 2 עמדות יירוט ל-4 טילים? ושאלה אחרונה האם המשגר שלהם יכול לרדת למבנה שהמשגר יושב עליו ולטעון את עצמו אוטומטית? תמונה מס'-3.3 עמדת יירוט "חץ-זוהר" תמונה מס-3.4 צריח של טנק רוסי שהותקן בצידו  תותח 30 מ"מ ומשגר רקטות.                                    תמונה מס'-3.5 משגר כפול ל-2 טילי נ"ט של רפא"ל.   תמונה מס'-3.6 משגר ל-4 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ.                       תפקיד עמדות היירוט הוא ליירט רקטות וטילי נ"ט אם ישוגרו כנגד הטנק, בעמדת היירוט מותקן גם מקלע מאג שתפקידו לירות כנגד הצוות שמשגר את הרקטות או הטילים ולעצור את שיגור האיום. במידה וזה לא הצליח ישוגר מיירט. ניתן להפעיל את המקלע גם נגד חי"ר שתוקפים את הטנק. בנוסף ליירוט הפיזי קיימת בעמדה יחידה לשיבוש אלקטרוני שתעזור בניטרול האיום.          ג. התקנת 2 צריחונים מאחורי הצריח של טנקי ונגמ"שי הלחימה. בכל אחת מהפינות האחוריות של הצריח נתקין צריחון למק"כ גאטלינג בקוטר "0.5. תפקיד הצריחונים הוא להגן על חלקו האחורי של הטנק. מאחורי צריח ה-57 מ"מ ובין 2 הצריחונים נתקין 2 פודים ונאחסן בהם את התחמושת למק"כי הגאטלינג בקוטר "0.5. פוד אחד יזין את הצריח מימין ופוד אחר יזין את הצריח משמאל. למק"כ הגאטלינג 2 קצבי אש: נמוך של 1,000 כדורים לדקה וגבוה של 2,000 כדורים לדקה. על הדופן החיצונית של 2 הפודים נתקין משגר ל-12 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ, המשגרים יותקנו במצב אופקי ולקראת ירי המשגר יזדקף עד ל-90 מעלות וישגר את הרקטות כנגד מעופפים או כנגד מטרות קרקע. (תמונות מס'-4 & 4.1)              תמונה מס'-4 מק"כ גאטלינג בקוטר "0.5                                          תמונה מס'-4.1 משגר ל-12 רקטות 70 מ"מ. תמונה מס'-5 תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ.    תמונה מס'-5.1 מקלע גאטלינג בקליבר "0.338   לסיכום הנושא של טנקי ונגמ"שי הלחימה. מטרתם של טנקי ונגמ"שי הלחימה היא לתת לשריון כלי נשק שחסרים לו כרגע, טנקי המרכבה הם לא הפיתרון לבעיות שלנו כרגע וגם חיל הרגלים הוא לא הפיתרון, לדעתי "טנקי ונגמ"שי הלחימה" יתנו לשריון אמצעי נכון יותר להילחם במלחמה הא-סימטרית וניתן בעזרתם לנצח את אירגוני הטרור ואת מלחמות הגרילה שנכפים אלינו. המלחמות הבאות שיבואו עלינו יתבססו על אלפי UFO למיניהם ואנו צריכים מערכות נ"מ מתאימות על כל רק"מ שמתקרב לאיזורי הלחימה וגם למאות מטרות אחרות מעבר לאיזורי העימות. עוצמת האש שמיועדת ללחימה כנגד ה-UFO מחייבת מערכות "AI" בכמות רבה שיפעילו בצורה אוטומטית את מערכות הנשק שמיועדים ללחימת נ"מ (נגד מעופפים). בטנק הלחימה מותקנים 3 תותחי גאטלינג בקוטר 20 מ"מ מק"כים ומקלעים וזאת בנוסף לתותח ה-57 מ"מ.     הערה:  לדעתי טנקי הלחימה יהיו חוד החנית של צבא היבשה וצריך לעשות הכל על מנת לקבל את "טנקי האמ-1" מארצות הברית. עברו כבר שנתיים שבהם יכולנו לדאוג  שכולם כבר יגיעו אלינו. אם הם לא יגיעו נשדרג חטיבה אחת של טנקי מרכבה סימן-3 ל"טנקי לחימה", ובמקביל נפנה לסין ולרוסיה ונרכוש מסין את טנקי  ה"וי.טי-4" ומרוסיה ובמזרח אירופה את טנקי  ה"טי-72" ונשדרג את כולם ל"טנקי לחימה".

בקרבות שהיו לצה"ל בשנתיים האחרונות לא פגשנו מטוסי אוייב, לא טנקים, לא נגמש"ים ורוב הלחימה שהייתה אפשר לחגדיר אותה כלחימת גרילה ולא כלחימה עוצמתית. האוייבים היו יותר מיבנים ממולכדים, אוייב שעשה לנו מארבים ופגע בנו, זה לא האוייב שפגשנו במלחמות הגדולות שהיו לנו. אנו מגיבים עם טנקי מרכבה שלא בנויים לסוג זה של לחימה מצד אחד ולא פעם עם רכבים שלא מוגנים מספיק מצד שני. לכן, במקום להפעיל צוותי קרב חטיבתים (צק"ח )  ובהם טנקים, אנו צריכים להפעיל מספר רב של "צוותי לחימה גדודיים" (צל"ג)  ובהם "נגמ"שי לחימה" ונגמ"שים.   התעשיות הבטחוניות שלנו יכולות לייצר כל רכב שצה"ל צריך, הבעיה היא הכמות ומהירות שבה נוכל לקבל את הציודים שאנו צריכים, לכן על מנת להתכונן למצבי חירום כמו עכשיו, כדאי שאנו נתכנן את היחידות ואולי גם נבנה אבי-טיפוס, ומדינות אחרות (ארה"ב, סין או רוסיה) יעזרו לנו ביצור וזאת בנוסף לייצור שלנו . העזרה הראשונה שאנו צריכים מארה"ב בנושא האמל"ח צריכה להיות בנושאי  חה"א. אנו צריכים עוד מטוסי אפ-15, אפ-35, אפ-16 ואולי מטוסי בוכנה ללחימה עם מחבלים, כטמ"מים ועוד מעופפים מסוג זה. אבל הרכישה החשובה מכל היא אם ישראל תבקש מארה"ב למכור לנו 2 טייסות של המפציץ B-1B שרכישת 2 טייסות עם החימושים הכבדים חודרי הבונקרים כמו אלה שהוטלו על "פרדו", ורכישת הפצצות שנקראות "MOAB" "אמא של כל הפצצות" יהיו היהלום שבכתר. קבלת מפציצים אלו תדחה את המלחמה להרבה שנים. אשמח להוסיף לחימושים אלו גם את החימושים של הרוסים שנקראים "FOAB" "אבא של כל הפצצות" זו פצצה תרמובארית שמשקלה 8 טון אבל עוצמתה שווה ל-44 טון ט.נ.ט. פצצות אלו מופעלות בגובה של 2 מטר מהקרקע וזה מה שנקרא "יפתחו שערי הגהנום".             בהתאם למצב שלנו במערב אירופה רצוי שישראל תבקש מארה"ב לאשר לנו ייצור פריטים למטוסי האפ-35 ולכלל חה"א שלא נצטרך להישען על מדינות ששונאות אותנו כגון בלגיה או ספרד שאנו עוד זוכרים את זוועות האינקוויזיציה ואת גירוש כל היהודים מספרד בשנת 1492.          אנו צריכים את עזרת ארה"ב גם בייצור תומ"תים מדגם "רועם" שיחליף את התומ"תים בצה"ל ורכישת 3,300 טנקי אמ-1 ישנים שנמצאים באחסנה בארה"ב שנושאים תותח 105 מ"מ ואותם נבקש מארה"ב לשדרג לטנקי לחימה. אנו צריכים את עזרת ארה"ב גם בייצור חימושים כבדים לחיל האויר.   תפקידו העיקרי של הצל"ג האופני יהיה לפעול בפנים הארץ, בעיקר בצפון המדינה ובדרומה על מנת להחזיר את המשילות לכל חלקי הארץ. צריך לפעול כנגד משפחות הפשע בצפון המדינה וגם בדרומה בעוצמה גדולה יותר מזו שאנו מפעילים נגד החמאס. המטרה צריכה להיות לנקות את השטח ולהבטיח אזור השמדה לאורך קו הגבול הישן בשומרון. אותה יד קשה צריך להפעיל גם כנגד כנופיות הפשע בדרום. הברחות הנשק ע"י רחפנים בצורה מאסיבית רק מלמדות על בעיה רצינית בשטח וזה צריך להיות מטופל ע"י הצבא. צריך לעצור את כל כנופיות הפשע ולהעביר אותם לסוריה ולהוציא את הטיפול הזה מרשויות המשפט. שנגמור עם הבעיות בפנים הארץ נעבור לאיו"ש. בצל"ג האופני יהיו היחידות הבאות:   1.  2 גדודים של " נגמ"שי לחימה" סיניים מדגם "וי.אי-1" . 2.  גדוד אחד או שניים של חרמ"ש על נגמ"שי איתן ונגמ"שים סיניים מדגם "וי.אנ-1" . זה המצב הראשוני, בצל"ג יהיו 3-4 גדודים והיחס המדוייק בין נגמ"שי הלחימה ונגמ"שי החי"ר יותאם לאזור שבו יפעלו הצק"גים. 3.  הצק"ג יפעיל ארטילריה כולל: מרגמות, תומ"תים ומטל"רים. 4.  הצק"ג יפעיל רכבי נ"מ ונ"ט על רכבים יעודיים של סין. 5.  הצק"ג יפעיל רחפנים וחימושים משוטטים של חברת XTEND ו-UVISION הישראליות. סעיפים מס' 3-5 יהיו דומים להתקנה בצק"ג הזחלילי.   היתרון הגדול של רכבים אופניים הוא ביכולתם לצאת מהימ"חים ברגע שהכח מוכן לתנועה מבלי לחכות למובילים שאולי יגיעו ואולי לא, נקודה חשובה לכוחות המילואים. יתרון נוסף שהוא בהחלט חשוב היא יכולתם לפעול באזורים בנויים ללא פגיעה בתשתיות הכבישים.  1.   הקמת "נגמ"שי לחימה". בצל"ג האופני יהיו שני גדודים של "נגמשי לחימה" שנקראים 1-VA (תמונה מס'-1) בכל פלוגה יהיו 3 מחלקות עם 4 רכבים בכל מחלקה + 2 רכבים למפל"ג, סה"כ בפלוגה 14 נגמ"שי לחימה. רכב זה נושא 3 אנשי צוות שישבו בקפסולה בחזית הרכב (אם זה אפשרי) ויפעילו את "נגמ"ש הלחימה" מהקפסולה. בנגמ"ש הלחימה לא יהיו לוחמים פורקים אבל זו אפשרות שניתן לבצע אותה אם צריך.     תמונה מס'-1 משחית הטנקים הסיני VA-1. והשדרוגים ל-VA-1 הם: 1.   התקנת "קפסולה" ל-3 אנשי צוות בחזית רכב הלחימה. (אם זה אפשרי) 2.   החלפת התותח בצריח מ-125 מ"מ ל-57 מ"מ. 3.  התקנת צריחונים ומצלמות בצידי התובה. 4.  התקנת עמדות יירוט מדגם "חץ-זוהר". 5.  התקנת צריחוני נ"מ/נ"ט מאחורי הצריח. 6.   התקנת צריחון נ"מ על גג צריח ה-57 מ"מ. 7.   התקנת גגון מעל הצריח.   ולשידרוגים בהרחבה. 1. התקנת "קפסולה" ל-3 אנשי צוות בחזית הטנק. בקדמת ה-1-VA נבנה "קפסולה" ל-3 אנשי צוות שישבו ויפעילו את רכב הלחימה מהקפסולה. המונח קפסולה למעשה מתאר "אמבטיה" מוגנת היטב שבה ישבו שלושת אנשי הצוות. אם זה אפשרי.   2. התקנת צריח נושא תותח 57 מ"מ. ישראל לא צריכה משחיתי טנקים אלא "נגמ"שי לחימה" ולכן את תותח ה-125 מ"מ נחליף בתותח בקוטר 57 מ"מ ונתקין כמקביל לתותח מקלע גאטלינג בקליבר "0.338 ולו קצב אש של 2,500 כדורים לדקה וטווח של 1,700 מטר. משקל כל פגז של התותח ה-57 מ"מ הוא כ-7 ק"ג והטווח הוא כ-14 ק"מ. לתותח מגוון רחב של פגזים: פגזי נ"מ, פגזי ח"ש וגם פגז מונחה לכתם לייזר שנקרא "אורקא". (תמונה מס'-2) תמונה מס'-2 פגז 57 מ"מ מונחה שנקרא "אורקא   אחד מהיתרונות של "רכב הלחימה" עם תותח בקוטר 57 מ"מ הוא שהטעינה אוטומטית ולצוות ובפרט לחיילות שיהיה להן הרבה יותר קל לעבוד בטנק הלחימה. זה יביא למספר גדול יותר של חיילות שיתגייסו לשריון. וכאשר מדברים על חוסר לוחמים זהו אחד הפתרונות.     3.   התקנת  צריחונים ומצלמות בצידי התובה. על כל אחד מצידי התובה  נתקין צריחון למקלע גאטלינג בקליבר 7.62 מ"מ. (תמונה מס'-3) על כל אחד מצידי התובה נתקין פוד שיאחסן את התחמושת למקלע הגאטלינג בקליבר 7.62 מ"מ. על צידם החיצוני של הפודים נתקין מצלמות שיציגו לצוות את הנעשה מחוץ לטנק וגם ל- "AI" שתפקידה יהיה להפעיל את המקלע בצורה אוטומטית כנגד מחבלים וחי"ר שנמצאים באזור הטנק ולמנוע מהם להתקרב לטנקים . תמונה מס'-3 מקלע גאטלינג בקליבר 7.62 מ"מ. 4. התקנת עמדות יירוט משולבות עם תותחי 20 מ"מ בצידי צריח ה-57 מ"מ נתקין מספר מערכות נשק והם: א.  על כל אחד מצידי הצריח נתקין 2 עמדות יירוט מדגם "חץ-זוהר שאמורים ליירט רקטות וטילי נ"ט שנורים לכיוון הנגמ"ש. (תמונה מס'-4) העמדות יותקנו בחלקו האחורי של הצריח. ב.  בחלקו הקדמי של הצריח ובשני צידיו נתקין תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ. (תמונה מס'-4.1) התקנת התותח על צידי הצריח תהיה דומה להתקנת תותחי נ"מ רוסיים. (תמונה מס'-4.2) ג. בחלקו התחתון של הצריח נתקין על כל אחד מצידיו פוד שיאחסן את תחמושת ה-20 מ"מ. על צידם החיצוני של הפודים נתקין משגר ל-7 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ. (תמונה מס'-4.3)   תפקיד עמדות היירוט הוא ליירט רקטות וטילי נ"ט אם ישוגרו כנגד הטנק, בעמדת היירוט מותקן גם מקלע מאג שתפקידו לירות כנגד הצוות שמשגר את הרקטות או הטילים ולעצור את שיגור האיום. במידה וזה לא הצליח ישוגר מיירט. ניתן להפעיל את המקלע גם נגד חי"ר שתוקפים את הטנק. בנוסף ליירוט הפיזי קיימת בעמדה יחידה לשיבוש אלקטרוני שתעזור בניטרול האיום.   תמונה מס'-4 עמדת יירוט מדגם "חץ-זוהר".    תמונה מס'-4.1 תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ.              תמונה מס'-4.2 תותח נ"מ מתנייע רוסי.    תמונה מס'-4.3 משגר ל-4 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ.    5.   התקנת 2 צריחוני נ"מ/נ"ט מאחורי הצריח. בכל אחת מהפינות האחוריות של הצריח/המחסנית נתקין צריחון שמותקנים בו תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ ומקלע גאטלינג בקליבר "0.338. (תמונות מס'-5 & 5.1). מאחורי הצריח ובין 2 הצריחונים נתקין 2 פודים דו מפלסיים ונאחסן, במפלס התחתון את התחמושת לתותחי ה-20 מ"מ ובמפלס העליון את תחמושת "0.338. פוד אחד יזין את הצריח מימין ופוד אחד יזין את הצריח משמאל. לתותח ה-20 מ"מ 2 קצבי אש: נמוך של 750 פגזים לדקה וגבוה של 1,500 פגזים לדקה. למקלע קצב אש של 2,500 כדורים לדקה. על הדופן החיצונית של 2 הפודים שמותקנים מאחורי הצריח, נתקין משגרים לרקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ, המשגרים יותקנו במצב אופקי ולקראת ירי המשגר יזדקף עד ל-90 מעלות וישגר את הרקטות כנגד המעופפים. (תמונה מס'-4.3)   שאלה  הרקטות הרי מונחות בקרן לייזר, האם הקרן יכולה לקפוץ ממטרה אחת לשניה ללא אובדן סימון המטרות? במידה וזה אפשרי זה יכול להביא לפגיעה בו זמנית בהרבה מטרות וזה יהיה נחמד. לתותח ה-20 מ"מ ומשגרי הרקטות יש תפקיד אחד עיקרי והוא לחימה כנגד מעופפים למיניהם.     תמונה מס'-5 תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ.   תמונה מס'-5.1 מקלע גאטלינג בקליבר "0.338.     6   . התקנת צריחון נ"מ/נ"ט על גג צריח ה-57 מ"מ.  תמונה מס'-6 רכב נ"מ של סין שנקרא Type 625E בצריח מותקן תותח גאטלינג בקוטר 25 מ"מ, 8 טילי נ"מ מערכות מכ"מ וראייה. על גג צריח ה-57 מ"מ נתקין את הצריח של רכב הנ"מ הסיני שנקרא E625. (תמונה מס'-6) בצריח נעשה שינוי ובמקום תותח ה-25 מ"מ נתקין תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ ולו 3 קנים במקום 6 ו-2 קצבי אש: נמוך 750 פגזים לדקה וגבוה של 1,500 פגזים לדקה, ומקלע מקביל בקוטר "0.338. בנוסף לשינוי זה נסיר את טילי הנ"מ ואת מערכות המכ"מ, ונשאיר על הצריח את מערכות הראייה וכינון החימוש. זהו רכב חדש ואכתוב עליו קצת יותר בסעיף מס'-4 על תותחי נ"מ/נ"ט.   7. התקנת גגון מעל הצריח. תמונה מס'-7 "מגן צריח" על מרכבה-3.   השידרוג  שכבר מבוצע בטנקים בזמן הלחימה, הוא התקנת "גגון"   (תמונה מס'-7)   מעל הצריח שיגן מפני המטענים שמעופפים למיניהם משגרים/זורקים על כוחותינו. הרעיון עצמו נכון אבל לא מספיק, אמצעי הגנה תמיד נחדרו, לכן רצוי בנוסף לגגון להתקין גם את צריחוני הנ"מ (נגד מעופפים).   הערה: בשלב הראשון הייתי מסב חטיבה אחת של טנקי מרכבה סימן-3 ל"טנקי לחימה" וזה עד שנקבל את טנקי האמ-1 המשודרגים מארה"ב. למה לא רכשנו את זה כבר לפני שנה?      2. הקמת גדוד חרמ"ש. בצק"ג יהיה גדוד אחד של חרמ"ש ובו 3 פלוגות של נגמ"שי חי"ר מדגם "איתן" ונגמ"שים סיניים מדגם "וי.אנ-1" ופלוגה אחת של נגמ"שי לחימה על נגמ"שים סיניים מדגם "וי.אי-1". כל נגמ"שי החי"ר יופעלו ע"י 3 אנשי צוות ו-7-9 לוחמים פורקים. (תמונות 2 & 2.1) נגמ"שי הלחימה יופעלו ע"י 3-4 אנשי צוות ולא יהיו עליהם לוחמים פורקים, אם כי זו אופציה שקיימת. (תמונה מס'-2.2)   תמונה מס'-2 הנגמ"ש "איתן".             תמונה מס'-2.1 הנגמ"ש הסיני "וי.אנ-1".          תמונה מס'-2.2 משחית טנקים "וי.אי-1" 1. התקנת צריח לתותח בנגמ"שי החי"ר. א. על התובה של נגמ"שי החי"ר (איתנים או הנגמ"שים הסינים) נתקין את הצריח שמותקן על משחית הטנקים הסיני שנקרא VA-1 (תמונה מס'-2.2) את משחית הטנקים נהפוך בצק"ג לנגמ"ש לחימה. ב.  בצריח של ה-VA-1 נחליף את תותח ה-125 מ"מ בתותח בקוטר 57 מ"מ ובמקביל לתותח נתקין מקלע גאטלינג בקליבר "0.338. (תמונה מס'-2.3) למקלע קצב אש של 2,500 כדורים לדקה וטווח של 1,700 מטר.   עי"כ כל גדוד החרמ"ש בצק"ג יהיה חמוש בצריח נושא תותח בקוטר 57 מ"מ ומקלע גאטלינג מקביל בקליבר "0.338.                                                                                                                                                              תמונה מס'-2.3 מקלע גאטלינג בקליבר "0.338. 2. התקנת צריחונים למקלעי גאטלינג משני צידי התובה. לדעתי חסר בנגמ"ש מקלעים ללחימה בחי"ר, לכן הייתי מוסיף על כל אחד מצידי התובה  צריחון ובו נתקין מקלע גאטלינג בקוטר 7.62 מ"מ, למקלע קצב אש של 3,000 כדורים לדקה. על כל צד של הצריח נתקין פוד שיאחסן את התחמושת למקלע. על הדופן החיצונית של הפודים נתקין מצלמות שיציגו ללוחמי החי"ר בנגמ"ש את המצב מחוץ לנגמ"ש.המקלע יאפשר ירי כנגד כוחות חי"ר של האויב ורכבים רכים שתוקפים את כוחותינו. את נושא הפתיחה באש נשאיר ל-AI וזה יהיה נהדר. תמונה מס'- 2.4 מקלע גאטלינג בקליבר 7.62 מ"מ. 3. התקנת עמדות יירוט. א.  על כל אחד מצידי הצריח נתקין 2 עמדות יירוט מדגם "חץ-זוהר שאמורים ליירט רקטות וטילי נ"ט שנורים לכיוון הנגמ"ש. (תמונה מס'-3) העמדות יותקנו בחלקו האחורי של הצריח. ב.  בחלקו הקדמי של הצריח ובשני צידיו נתקין תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ. (תמונה מס'-3.1) התקנת התותח על צידי הצריח תהיה דומה להתקנת תותחי נ"מ רוסיים. (תמונה מס'-3.2) ג. בחלקו התחתון של הצריח נתקין על כל אחד מצידיו פוד שיאחסן את תחמושת ה-20 מ"מ. על צידם החיצוני של הפודים נתקין משגר ל-7 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ. (תמונה מס'-3.3)          תמונה מס'-3 עמדת יירוט כנגד רקטות וטילי נ"ט מדגם "חץ-זוהר".          תמונה מס'-3.1 תותח גאטלינג 20 מ"מ  תמונה מס'-3.2 תותח נ"מ מתנייע רוסי שנקרא TUNGUSKA-2S6                     תמונה מס'-3.3 משגר ל-7 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ. 4. התקנת עמדות נ"מ/נ"ט (נגד מעופפים). בכל אחת מהפינות האחוריות של הצריח/מחסנית נתקין צריחון לתותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ ומקלע גאטלינג בקליבר "0.338. (תמונות מס'-4 & 4.1). מאחורי הצריח ובין 2 הצריחונים נתקין 2 פודים דו מפלסיים ונאחסן, במפלס התחתון את התחמושת לתותחי ה-20 מ"מ ובמפלס העליון את תחמושת "0.338. פוד אחד יזין את הצריח מימין ופוד אחד יזין את הצריח משמאל. לתותח ה-20 מ"מ 2 קצבי אש: נמוך של 750 פגזים לדקה וגבוה של 1,500 פגזים לדקה. למקלע קצב אש של 2,500 כדורים לדקה. על הדופן החיצונית של הפודים נתקין משגר ל-7 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ. (תמונה מס'4.2)     תמונה מס'-4 תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ. תמונה מס'-4.1 מקלע גאטלינג בקליבר "0.338.                              תמונה מס'-4.2 משגר ל-7 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ.  5. התקנת צריחון נ"מ/נ"ט על גג צריח ה-57 מ"מ. תמונה מס'-5 רכב נ"מ של סין שנקרא Type 625E בצריח מותקן  תותח גאטלינג בקוטר 25 מ"מ, 8 טילי נ"מ מערכות מכ"מ וראייה.   על גג צריח ה-57 מ"מ נתקין את הצריח של רכב הנ"מ הסיני שנקרא E625. (תמונה מס'-5) בצריח נעשה שינוי ובמקום תותח ה-25 מ"מ נתקין תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ שלו 3 קנים ושני קצבי אש: נמוך של 750 פגזים לדקה וגבוה של 1,500 פגזים לדקה. בנוסף לתותח נתקין מקלע מקביל בקוטר "0.338. בנוסף לשינוי זה נסיר את טילי הנ"מ ואת מערכות המכ"מ ונשאיר על הצריח את מערכות הראייה וכינון החימוש. על הרכב הזה אכתוב בהמשך בסעיף מס'-4. 3. ארטילריה-מרגמות, תומ"תים ומטל"רים. א. מרגמות 81 מ"מ.         זהו רכב רוסי שמיוצר ע"י "קאמאז" ומותקן בו צריח נושא מרגמה בקוטר 82 מ"מ ועמדת נשק למקלע. הרכב שוקל כ-15 טון ולו מהירות של 100 קמ"ש. למרגמה טווח של 6,000 מטר וקצב אש של 15-30 פצמ"רים לדקה. אני מניח שניתן להתקין במקום ה-82 מ"מ מרגמה בקוטר 81 מ"מ. להבנתי מרגמה זו נכנסת למלחמה באוקראינה ונראה מה התוצאות של מרגמה זו.            תמונה מס'-3 מרגמת 82 מ"מ על רכב 4X4 רוסי.            בכל פלוגה צריכים להיות כ-4 מרגמות ואני הייתי נותן לרוסים הזמנה ראשונה של 100 יחידות לבדיקת הנושא. לזכור לטראמפ יש תאריך סיום והממשל אחריו יהיה במידה זו או אחרת עויין לישראל ולכן צריך להתכונן ולעבוד עם יותר מדינות בנושא אספקת נשק, אם כי עדיף שכל מה שישראל צורכת ייוצר בישראל. אם זה אפשרי. ב. מרגמות 120 מ"מ. ישראל מייצרת צריחים למרגמות 120 מ"מ המיוחד במרגמות אלו שישראל מוכרת רק את הצריח שנושא את המרגמה ואת המרגמה עצמה. הקונה יספק את הרכב שחוא רוצה שנתקין את צריח המרגמה על רכב בהתאם לרצונו וישראל תתאים את המרגמה לרכב של הקונה. (תמונה מס-3.1)   תמונה מס'-3.1 צריח למרגמת 120 מ"מ.   ג. תומ"ת סיני בקוטר 122 מ"מ. לסינים קיים תומ"ת אופני בקוטר 122 מ"מ שנקרא  09PLL-  לתותח טווח של 17 ק"מ עם פצמ"ר רגיל ועם פצמ"ר חכם כ-27 ק"מ. (תמונה מס'-3.2)   תמונה מס'-3.2 תומ"ת סיני שנקרא PLL-09.   תמונה מס'-3.3 משגר פולס נושא 2 משגרים לרקטות בקוטר 122 מ"מ. ד. מטל"רי "פולס" של ישראל. ישראל מייצרת מטל"רים בקוטר 122 מ"מ, לרקטות טווח של 35 ק"מ ודיוק רב. אחד היתרונות של מערכת זו שנקראת "פולס" היא היכולת להטעין 2 משגרים שונים על המטל"ר וכל משגר נושא רקטות בקוטר אחר, טווח שונה ורש"ק שונה.תמונות מס'-(3.3 & 3.4)   תמונה מס'-3.4  מטל"ר ל-2 משגרים אחד לרקטות בקוטר 160 מ"מ והשני לרקטות  בקוטר306 מ"מ. לרקטות טווח שונה ורש"ק שונה אבל במשותף יש להם דיוק רב.                                                                                                              4. רכבי נ"מ/נ"ט סיניים.  לסין יש מספר סוגים של תותחי נ"מ מעניינים ולמטה תמונות של שניים מהם:  במלחמה שעדיין לא נגמרה בין אוקראינה ורוסיה אנו רואים שעיקר הלחימה היא מלחמת רחפנים, כטמ"מים, כטב"מים, ועוד צרות מהסוג הזה. אנחנו צריכים ללמוד מהלחימה שלהם וגם משלנו באיראן על חשיבותם של רחפנים וכלי טייס אחרים, בטוח שהאוייבים שלנו לומדים את מלחמות הרחפניים והכטב"מים ואנו נפגוש אותם בעתיד וצריך להכין את התשובות שלנו לנושא זה כבר עכשיו, הגבול הפרוץ עם מצרים מבהיר שאין לנו תשובה לבעיה זו. לזכור שאיראן מספקת מאות רבות של מעופפים למיניהם לרוסיה. לכן אנו נדרשים לבנות מערך נ"מ (נגד מעופפים) גדול שיקיף את כל הגופים המתמרנים, אבל גם את הימ"חים, בסיסי ח"א, מפעלי תעשיה ועוד. זה מבצע גדול וצריך להתחיל אותו אתמול והצעד הראשון הוא לרכוש מערכות נ"מ מסין. יש להם מערכות מענינות, אני מניח שזמני אספקה יהיו מהירים ומחירים נוחים.  לדוגמא 2 מערכות למטה:   תמונה מס'-4. תותח נ"מ מתנייע של סין.   הרכב שנראה קל ופשוט מותקן על מרכב בן 6 גלגלים, בחזית הרכב יושבים 2 אנשי צוות ואחריהם מותקן צריח לתותח גאטלינג בקוטר 23 מ"מ. על כל אחד מצידי הרכב מותקנים 2 טילי נ"מ לטווח קצר. אם נרכוש את הרכבים האלו נעשה בהם מספר שידרוגים והם: 1.   נחליף 2 טילי נ"מ ברקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ שיתאימו יותר לירי כנגד מעופפים למיניהם. 2.   נתקין מיגון מסביב לצוות שיגן עליהם מאש נק"ל ורסיסים. צה"ל צריך לרכוש כמות גדולה של יחידות כאלה ולפרוס אותם לאורך הגבול עם מצרים על מנת להשמיד את הרחפנים שחוצים את הגבול, להציב אותם בבסיסי חה"א, ימ"חים, מקומות אסטרטגיים ועוד מקומות. אני מניח שניתן להפעיל רכבים אלו בשלט רחוק ויתכן שעל פלטפורמה נייחת ולא על רכב. הכי חשוב ניתן לקבל אותם מהר ובזול. הצריח לתותח ה-23 מ"מ מאד נראה לי.                    תמונה מס'-4.1 רכב נ"מ סיני שנקרא Type 625E            בתמונה מס'-4.1 רואים רכב נ"מ סיני נוסף שנושא תותח גאטלינג בקוטר 25 מ"מ ו-8 טילי נ"מ. המערכת מותקנת על נגמ"ש סיני חדש וניתן לראות מכ"מ לזיהוי מטוסי אוייב על הצריח. נחבר את המערכות שלהם עם אלקטרוניקה שלנו ונקבל שילוב יעיל ביותר. אני לא הייתי מתקין טילי נ"מ אלא רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ שיהיו יעילים כנגד מעופפים למיניהם שאינם מהירים ואין להם יכולות תמרון רבות ולכן רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ יספיקו. אבל צריך מכ"מ חכם שיאתר את הרחפנים התוקפים ויפעיל את מערכות הנ"מ כנגדם בצורה אוטומטית. למטה מספר שורות על רכב זה.   The Type 625E system’s fire control unit consists mainly of search radar, tracking radar, and electro-optical tracking systems. The workflow involves the search radar first providing target information for low-altitude aircraft, helicopters, drones, and incoming loitering munitions or guided munitions, directing the tracking radar and electro-optical system to the target. These systems then track the target in real-time, measure distance, calculate trajectory, determine the best intercept point, and subsequently control the firepower unit to intercept the target. The system also features infrared optical sensors, capable of simultaneously locking onto multiple incoming targets using infrared cameras. קישור למאמר: https://www.china-arms.com/2024/06/type-625-anti-aircraft-gun-missile-system            בנוסף לרכבי נ"מ, אנו יכולים להתקין על רכבים אלו מערכי נ"ט, במקום 4 טילי הנ"מ נתקין בכל צד משגר ל-2 או 4 טילי נ"ט לטווח של 10 ק"מ, ועל מנת לשפר את טווחי העסקה שלהם נתקין תורן טלסקופי (תמונה מס'-4.2) שיעזור בגילוי, זהוי וסימון מטרות עבור טילי הנ"ט שנראים (בתמונה מס'-4.3) תמונה מס'-4.2 רכב של פלאסן נושא תורן טלסקופי.    הרכב הזה יכול לפעול בצורה עצמאית כרכב נ"מ (כולל טילי הנ"מ) ואם נחליף את טילי הנ"מ בטילי נ"ט ארוכי טווח של רפא"ל ונוסיף תורן הידראולי שישא יחידות ראייה וזיהוי, נקבל רכב נ"ט מעולה.   תמונה מס'-4.3 טיל נ"ט ארוך טווח של רפא"ל.              5. הפעלת מערך רחפנים לסיור ותקיפה של חברת EXTEND הישראלית. הבעיה העיקרית של ישראל במלחמה הבאה תהיה לחימה כנגד רחפנים למיניהם, ורכבים אלו יעזרו מאד לטפל בבעיה זו. בנוסף זו מערכת שיתכן שניתן להפעיל אותה ברשת ולכן הרכבים יוכלו להיות לא מאוישים ונתקין אותם למשל מסביב לימ"חים, בבסיסי חה"א, מסביב לבסיסים כמו הקריה ת"א, יב"אות ועוד מקומות כאשר הרכבים נשלטים ממשל"ט אחד או יותר ובעזרת "בינה מלאכותית".                                                                                                                                     אפשר להוסיף שישראל החלה לייצר רחפנים חכמים שישנו את שדה הקרב והזמנה ראשונה ל-5,000 יחידות כבר נמצאת בייצור והזמנה נוספת לעוד 5,000 עשויה להגיע מאוחר יותר. עם מחיר יחידה של 1,000 דולר אפשר במחיר של 2 טנקים לקבל 10,000 רחפנים חכמים בגודל של 25 ס"מ וראש קרבי של 2.5 ק"ג חומר נפץ. נראה לי עסקה טובה ביותר נכונה ועם זמני אספקה קצרים. אבל למה לא 50,000 רחפנים? נראה לי שרחפן כנגד כל איש חמוש בעזה הוא רעיון נהדר. שילוב של רחפנים לטווח קצר כנגד מטרות רכות מצד אחד וחימושים משוטטים מצד שני שלהם רש"ק כבד וטווח ארוך של החברה הישראלית UVISION יהיו שילוב מנצח. אולי העסקה הבאה תהיה של רכבי לחימה מופעלים מרחוק, הרכבים כבר קיימים התוכנה קיימת וצריך להפעיל אותם על חם. למטה תמונה של הרחפן, קישור למאמר ומספר שורות של החברה:   החברה המייצרת נקראת EXTEND ומחיר הרחפן הוא כ-1,000 דולר. https://armyrecognition.com/news/army-news/2025/breaking-news-israel-to-equip-idf-ground-units-with-thousands-of-fpv-drones-in-new-multimillion-contract   Founded in 2018, Xtend has quickly gained prominence in the defense market by combining virtual reality interfaces with AI-guided autonomous systems. The company’s drones were initially conceived for the gaming industry but were adapted to military needs, including tunnel mapping in Gaza, intercepting Hezbollah UAVs, and providing tactical support in operations targeting Iranian assets. Beyond Israel, Xtend has already secured contracts with the U.S. Department of Defense, including a $10 million deal for its Scorpio drone swarms. This operational record has made the company a preferred choice for both Israeli and foreign customers. https://www.linkedin.com/posts/israelimod_israel-mod-to-procure-thousands-of-drones-activity-7363873945898430464-7JPf/?rcm=ACoAAACQo3QBIiSM6Q98BOSIAq0MBhUUuooo33Y

כשאני בוחן את הבעיות בצבא היבשה הישראלי, אני רואה 3 בעיות עיקריות והן: 1.  כמות אמצעי לחימה בצבא היבשה נמוך מדי ולא מתאים לדרשות מצה"ל והוא צריך לגדול משמעותית. 2. כמות הלוחמים בצבא היבשה גם היא צריכה לגדול בהתאם לעליה בכמות אמצעי הלחימה. 3. שידרוג אמצעי לחימה בהתאם להבנתנו בין אם הם חדשים או ישנים. יש עוד הרבה בעיות אחרות כגון רמת פיקוד, אחזקה ועוד, אבל זה מעבר להבנה שלי ומישהוא אחר צריך לכתוב על זה. לכן אני אגע רק ב-3 הנקודות שכתבתי למעלה.   1.  יש לנו כיום 3 חטיבות שריון בסדיר וצריך לפרק אותם ל-9 גדודים וכל גדוד צריך להיבנות כחטיבה. בחטיבת השריון החדשה יהיו: א. גדוד אחד של טנקי מרכבה ב. 2 גדודים של "רכבי לחימה" ג. 2 גדודי חרמ"ש על נמרים ד. ארטילריה ה. רכבי נ"מ כוחות נוספים כגון אחזקה, אספקה ועוד. על כל הכוחות האלו אני כותב בהמשך.   2.  אשר לכח האדם צריך לתת לאנשי צבא שצה"ל רוצה שישארו בשירות פעיל את האפשרות לעשות שנתיים בצבא סדיר ועוד שנתיים קבע, (במקום 3 שנים בסדיר). בנוסף יהיה גיוס גדול יותר של חיילות לחיל השריון, במיוחד להפעלת "טנקי לחימה" שיהיו חמושים בתותח 57 מ"מ עם טעינה אוטומטית והפגזים עצמם שוקלים 7 ק"ג. בטנקי הלחימה יותקנו טילי נ"ט, טילי נ"מ, תותחי 20 מ"מ, מקלעים, ואמצעי הגנה מטילים ורקטות, כל זה יתרום לעוצמת האש הגדולה של טנקי הלחימה.   3. חלק מכלי הנשק שנרכוש יהיו משומשים אבל הם יהיו זמינים מהיום למחר וישודרגו לרמה גבוהה יותר. הצבא יהיה גדול יותר, מצוייד טוב יותר ויאפשר לנו להילחם כנגד כל האוייבים שלנו ביחד . צריך לזכור אנו לא נלחמים מול גרמניה, או אנגליה או צרפת, לכן ציוד משומש בכמות רבה שישודרג על-ידנו וארה"ב יתאים לנו לא פחות מציוד חדש. תמונה מס'-1 טנק אמ-1 ישן עם תותח 105 מ"מ.   4. לישם את כל זה צריך מבנה חדש לשריון הישראלי. אחד מהלקחים מהמלחמה עם החמאס (שעדיין לא נגמרה) היא שאנו צריכים הרבה יותר חטיבות שריון בחיל היבשה, וזאת לא בגלל החמאס או חיזבאללה אלא בגלל האפשרות למלחמה איזורית עם כל האוייבים שלנו באיזור בו-זמנית, כוחו של האוייב הוא החיבור של כל היכולות התאורתיות שלהם.   כנגד האיום הזה אנו צריכים לבנות את חיל היבשה. הדרך להשיג זאת היא ע"י יצירת מבנה חדש לשריון, ולבצע רכישות ושידרוגים בהתאם.   5. השריון הישראלי צריך להיות בנוי על 4 רגליים והם: רגל ראשונה- בנוייה על טנקי "מרכבה"  וטנקי "אמ-1"   ישנים עם תותח 105 מ"מ שישודרגו ל"טנקי לחימה רב-משימתיים" ע"י ארה"ב וישראל. (תמונה מס'-1) רגל שנייה-   בנוייה על ציוד סיני. טנקי "וי.טי-4" , נגמ"שי לחימה מדגם "וי.אנ-20"  ונגמ"שי חי"ר מדגם "וי.אנ-17" . רגל שלישית-  בנוייה ממערך גדול של מסק"רים שנקנה בארה"ב ובכל מקום שנוכל, כולל סין שמציגה את ה-"זי-19". (תמונה מס'-2) בנוסף למסק"רים אנו נייצר מספר רב של כטמ"מים ורחפנים. רגל רביעית- בנוייה על מערך ארטילרי ורקטי. על מערך זה ראה פרק מס'-7. אם נפעל בדרך זו נשלש את מספר חטיבות השריון ונשפר את יכולתם. תמונה מס'-2 המסק"ר הסיני זי-19.   6. חטיבת שריון חדשה ומשולבת (רגל מס'-1) צריכה לכלול את היחידות העיקריות הבאות: 1.   גדוד אחד  של מרכבות עם 3 פלוגות טנקים ו-14 טנקים בפלוגה + מפג"ד. סה"כ 44 טנקי מרכבה. 2.   שני גדודים  של "טנקי לחימה" משודרגים מטנקי אמ-1 ישנים עם 3 פלוגות של "טנקי לחימה" + מפג"ד. סה"כ בגדוד אחד יהיו 44 "טנקי לחימה." 3.   שני גדודי   חרמ"ש  ובכל גדוד 3 פלוגות עם: 14 נגמ"שי חי"ר מדגם "וי.אנ-17", מחלקה אחת של  4 נגמ"שי לחימה מדגם "וי.אנ-20" ופלוגה נוספת של נגמ"שי לחימה   עם 14 נגמ"שי "וי.אנ-20".   סה"כ בגדוד אחד יהיו 3 פלוגות של נגמ"שי חי"ר עם 42 נגמ"שים מדגם "וי.אנ-17" + 26 נגמ"שי לחימה מדגם "וי.אנ-20" + מפג"ד. 4.  רכבי נ"מ. 5.  רכבי נ"ט. 6.  רכבים לשיגור חימושים משוטטים.                 7.  ארטילריה לגדוד ולחטיבה. 8.  מסק"רים. 9.  כוחות עזר. שני הערות חשובות: א.  נושא נוסף שצריך לטפל בו הוא הקמת חטיבות חרמ"ש אופניות שישמשו את כוחות המשטרה וגם את חטיבות החי"ר במילואים. זה נושא שונה מחטיבות השריון ויטופל בנפרד. ב.   ע"י מבנה זה של השריון נגדיל את מספר חטיבות השריון ונשדרג את יכולתם. את טנקי הלחימה שמותקן בהם תותח 57 מ"מ ומטען אוטומטי יוכלו להפעיל חיילות ולענות בזאת על המהסור בלוחמים. 7.  מספר חטיבות השריון שהייתי רוצה לראות בצה"ל, יהיו בהתאם לכמות טנקי המרכבה שיש לנו בשלב זה. לדוגמה, אם יש לנו כ-1,320 טנקים מדגם מרכבה 3, 4 ו-5 שמישים ומוכנים למלחמה, נקים 30 חטיבות שריון, בהתאם לפירוט למעלה.   אני מקווה שלא יהיו בעיות עם הממשל האמריקאי ונוכל לקבל מהם במהירות את 3,300 טנקי ה-"אמ-1", בפרט אם נשלם במזומן על חלק מהעיסקה, בנוסף לקניה נבקש מארה"ב שישדרגו את טנקי האמ-1 הישנים ל"רכבי לחימה" (לישראל יש יתרות של למעלה מ-200 ביליון דולר). בנוסף אני מקווה שנוכל לרכוש כלי נשק סיניים בהתאם לצורך כגון: נגמ"שים, ארטילריה ועוד. צריך לזכור שאחרי טראמפ האמריקאיים יעשו הרבה בעיות לישראל וכדאי להתכונן היום לבעיות שיהיו וחיבור עם סין ורוסיה יהיו תשובה הולמת לבעיות שיגיעו.   8.  נושא הגנת נ"מ לכוחות מתמרנים, לבסיסי חה"א, לימ"חים, מפקדות ועוד מקומות הינו חשוב כעת יותר מתמיד, כטמ"מים, כטב"מים, רחפנים ועוד מעופפים מסוגים שונים יהיו חיל השריון וחיל האוויר של אירגוני טרור וגם של מדינות שגובלות איתנו.  סכנתם של אמצעים אלו הינה גדולה וצריך למצוא את הפיתרונות המיידים לבעיה זו. אוקראינה עשתה תרגיל לרוסים והטעינה רחפנים מתאבדים במשאיות שנעו בכבישי רוסיה והתמקמו בקרבת 4 בסיסים של חה"א הרוסי, שיגרו את הרחפנים שלהם והשמידו הרבה מפציצים רוסיים. יתכן שהם למדו את השיטה הזו מישראל שהפעילה את השיטה הזו בלחימה עם איראן בימים אלו אבל תיכננה את זה מספר חודשים קודם. בישראל אין בעיה של טווחים כטב"מים ורחפנים יכולים להיות משוגרים מיהודה ושומרון ויכולים לפגוע בבסיסי חה"א באזור ולעשות לנו הרבה צרות וצריך להיות מוכנים לבעיה הזו. מערכות ראייה למיניהם, מכ"מים וכלי נשק מתאימים יהיו חשובים ביותר לפגיעה ברחפנים אלו. פעם בשנות ה-60 היו "0.5 מעל הדת"קים בחה"א, אני מקווה שנושא המיגון שופר מאז.   9.  בנוסף למיגון מרחפני אוייב, אנו צריכים רחפני סיור ותקיפה בכל גדוד של טנקי מרכבה, טנקי לחימה ונגמ"שים שינועו לפני הכוחות יבדקו את השטח ויתקפו מטרות אוייב. רחפנים אלו יכולים להיות מותקנים גם על רכבים יעודיים שיוצבו ביחידות השונות בהתאם לצורך. אם הרחפנים יותקנו על רכבים יעודיים אפשר להוסיף להם טילי נ"ט לטווח של 10 ק"מ של רפא"ל מדגם "ספייק ER-2", רכבים אלו יהיו דומים לרכבים בתמונה למטה: תמונה מס'-3 נגמ"ש זאב עם עמוד טלסקופי ועמדה נשלטת. רכב  כזה או דומה יופעל ע"י 2-3 אנשי צוות, ישא שני משגרים ל-8 טילי "ספייק ER-2", תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ ותורן עם מערכות ראייה, עיקוב וסימון בלייזר עבור טילי הנ"ט. תמונת המשגרים למטה: תמונה מס'- 4 משגר ל-4 טילי נ"ט מדגם "ספייק ארוך טווח". לטילי נ"ט אלו טווח ממשגר יבשתי של 10 ק"מ ו-16 ק"מ ממשגר מוטס.     תמונה מס'-2 משגר ל-4 טילי נ"ט מדגם "ספייק ארוך טווח". לטילי נ"ט אלו טווח ממשגר יבשתי של 10 ק"מ ו-16 ק"מ ממשגר מוטס.

הקמת גדודי חרמ"ש אופניים עם הנגמ"ש "איתן". בעיה שהייתה לישראל באחת המלחמות הקודמות ואולי תקרה גם בעתיד היא הלחימה בארץ ובאיו"ש, הלחימה באיו"ש היא מעבר לפינה והיא עשוייה לגלוש גם לישובים בגדה וגם לישובים בישראל שקרובים לגבול. המלחמה הזו היא על הבתים שלנו וטנקים הם לא הפיתרון לבעיה זו. ללחימה עם ערביי ישראל ואיו"ש ישראל צריכה לרכוש את הכלים המתאימים, והרכב הראשון שצריך הוא הנגמ"ש האופני שנקרא "איתן" שמיוצר ע"י אלביט. לאיתן 2 דגמים שנראים למטה: 1.  הדגם הראשון שנראה בתמונה מס'-1 הוא "נגמ"ש חי"ר כבד" ששוקל כ-30-35 טון, נושא 3 אנשי צוות ו-9 לוחמים פורקים. הנגמ"ש נושא מק"כ בקוטר "0.5, מקלע מאג וכלי נשק נוספים. תמונה מס'-1 הנגמ"ש "איתן".                                                                       2.  הדגם השני (תמונה מס'-2) בנוי על אותו מרכב ואני קורא לו "נגמ"ש לחימה". נגמ"ש זה נושא 3 אנשי צוות ו-9 לוחמים פורקים. הוא מצוייד בצריח חכם שכולל תותח 30 מ"מ, מקלע מקביל, מרגמת 60 מ"מ ו-2 טילי נ"ט שמותקנים מתחת לגג הצריח ועולים למעלה לשיגור בזמן המתאים, כמו כן מותקנים עליו 2 עמדות ליירוט רקטות וטילי נ"ט מדגם "אגרוף הברזל" שכוללות גם מערכות התראה אלקטרוניות. אני לא מקבל את המצב שרק התותחן מפעיל נשק בנגמ"ש, לדעתי מ-12 לוחמים בנגמ"ש צריכים להיות עוד לוחמים שיורים, לכן הייתי מתקין על כל אחד מצידי הצריח פוד למקלע גאטלינג בקוטר 7.62 מ"מ שיופעל מתוך הנגמ"ש ע"י לוחמי החי"ר. למקלע קצב אש של 3,000 כדורים לדקה שיהיה חשוב מאד בזמן הסתערות על היעד. תמונה מס'-2 הנגמ"ש איתן דגם מס'-2. תמונה מס'-3  רכב לחימה אופני שנקרא ODIN-57 מיוצר ע"י סלובניה ונושא צריח עם תותח 57 מ"מ. 3.  בנוסף ל-2 סוגי הנגמ"שים בתמונות 1 & 2  הייתי מוסיף דגם שלישי, (תמונה מס'-3) רכב זה הינו "רכב לחימה" אופני שאינו נושא לוחמים פורקים אלא רק 3-4 אנשי צוות, משקלו כ-25 טון, הוא מוגן מכל עבריו מכדורי מק"כ. הרכב  יהיה בנוי על אותו מרכב של 8 גלגלים ואם זה אפשרי גם עם מנוע "היבריד" כלומר שילוב של מנוע דיזל ומנוע חשמלי שיאפשר לכל רכבי ה"איתן" תנועה שקטה בדרכם ליעד. יכולתיו של "רכב הלחימה" הם רבות החל מנגמ"ש דרך רכב סיור, רכב נ"ט ועוד. בשילוב עם כוחות חרמ"ש יעודו יהיה בעיקר בפריצת הדרך ובהגנה על "נגמ"שי הלחימה" שנושאים 12 לוחמים. לצורך זה הוא חמוש בצריח נושא תותח 57 מ"מ במקלעים, בטילי נ"ט ואמצעים נוספים. היתרון הגדול שלו, ושל נגמ"שי האיתן, הוא יכולתם לצאת מהימ"חים ולנוע לאן שהם צריכים מהר וללא מובילים שאולי יגיעו ואולי לא. תותח ה-57 מ"מ ישמיד כל רכב, למעט טנקים או נגמ"שים כבדים שיפגעו ע"י טילי הנ"ט שהוא נושא. רכבים אלו יפעלו כמחלקה בפלוגת חרמ"ש, או פלוגה בגדוד חרמ"ש, או במסגרות עצמאיות.   ברכב זה הייתי עושה מספר שידרוגים והם: א.  שני אנשי צוות הייתי מושיב בקפסולה מוגנת לפני הצריח ובצריח עצמו ישבו המט"ק ולוחם נוסף. ב.  מעל הצריח נתקין גגון שאמור להגן על הצריח מרחפנים למיניהם שזורקים מטענים על הרכבים שלנו. לדעתי זו היא הבעיה העיקרית שלנו עם החזית הצפונית (לבנון וסוריה) אם כי טורקיה עלולה להצטרף למערכה אם היא תהפוך למלחמה איזורית. בלחימה בין רוסיה ואוקראינה נראה שעיקר הלחימה כרגע היא ע"י כטמ"מים מתאבדים, רחפנים מתאבדים , טילי שיוט ועוד צרות דומות. מעופפים אלו הם חיל האויר והשריון של ארגוני הטרור וצריך להתאים את החימוש של הרק"מ שלנו לאיומים אלו. ג.  בנוסף להתקנת הגגון צריך להתקין גם כלי נשק במטרה לפגוע במעופפים למיניהם ולהשמידם לפני שיטילו את המטענים שלהם. יש מספר כלי נשק שיתאימו לתפקיד והם: 1.  רקטות נ"מ מונחות בקוטר 57 או 70 מ"מ ש"רוכבות על קרן לייזר" עד לפגיעה במטרה ונתקין אותם על הפודים בצידי הצריח ועל הפוד האחורי שמחבר בין 2 הצריחונים. (תמונה מס'-3.1) 2.  תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ ולו 2 קצבי אש: נמוך של 750 וגבוה של 1,500 פגזים לדקה. 3. צריך להתקין על הצריח מערכת שתראה את הכטמ"מים ואת החימושים שלהם ותכוון את רקטות הנ"מ כנגדם. 4.  בכל אחת מ-2 הפינות האחוריות של הצריח נתקין "אוזן" ועליו נתקין צריחון ובו תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ, הצריחון יותקן מחוץ לכיסוי הגג. בין הצריחונים נתקין פוד שיכיל את התחמושת לתותחי ה-20 מ"מ ואת רקטות הנ"מ. הצריחונים יאפשרו לתותחי ה-20 מ"מ להצטודד ולכסות באש את האזור שמסביב לרכב הלחימה עד למרחק של 2,000 מטר, תותחים אלו יפגעו בחיילי אוייב, רכבים רכים, בנינים, ויפעלו גם כנגד מעופפים למיניהם שינסו לפגוע ברק"מ שלנו. (תמונה מס'-3.2) 5.  על גג הצריח נתקין צריחון שיותקן בו מקלע גאטלינג בקוטר 7.62 מ"מ ולו קצב אש של 3,000 כדור לדקה שיעזור לצריחני ה-20 מ"מ להילחם בעיקר כנגד חיילי אוייב. (תמונה מס'-3.3)   https://armyrecognition.com/focus-analysis-conflicts/army/defence-security-industry-technology/slovenian-company-valhalla-develops-new-remote-control-weapon-station-for-russian-t-72-tanks-50407164 תמונה מס'-3.1 משגר ל-23 רקטות 70 מ"מ. תמונה מס'-3.2 תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ ד. אני לא מקבל את המצב שרק התותחן יורה ולכן הייתי מתקין בכל אחד מצידי הנגמ"ש עמדת נשק למקלע גאטלינג בקליבר 7.62 מ"מ ולו קצב אש של 3,000 כדור לדקה. המקלע יופעל מהנגמ"ש בשלט רחוק. (תמונה מס'- 3.3) תמונה מס'-3.3 מקלע גאטלינג בקליבר 7.62 מ"מ 4. על צידי הצריח מותקנים 2 עמדות של "אגרוף הברזל" ואני מקווה שהבדיקות של עמדת "חץ זוהר" יהיו מספיק טובות על מנת להחליף את עמדות "אגרוף הברזל" בעמדות יירוט מדגם "חץ זוהר" ולהגדיל את מספרם ל-4. עמדה זו שונה מעמדת "אגרוף הברזל" בעיקר מפני שבעמדת "חץ זוהר" מותקן מקלע כמו כן מותקנת בעמדה מערכת אלקטרונית ל"יירוט רך" זה אומר שיבוש הטיל בצורה אלקטרונית. תמונה מס'-6 עמדת יירוט כנגד רקטות וטילי נ"ט מדגם "חץ-זוהר" בגדוד חרמ"ש אופני יהיו 2 פלוגות של נגמ"שי חי"ר על "איתנים" עם 36 רכבים (תמונה מס'-2) ופלוגה אחת של "טנקי לחימה" עם 18 רכבים. לקריאה על טנקי הלחימה ראה (פרק מס'-3). אפשרות נוספת ואולי עדיפה: בגדוד חרמ"ש יהיו 3 פלוגות של נגמ"שי איתן מדגם "נגמ"ש לחימה" (תמונה מס'-2) ו-2 פלוגות של "רכבי לחימה". (תמונה מס'-3)     6. התקנת משאיות משורינות לחטיבות החי"ר. בנוסף לחטיבות החרמ"ש אנו צריכים לשנע גם את חטיבות החי"ר בעיקר מילואים על מנת לנוע במהירות ממקום למקום ולהגן עליהם מאש מקלעים, ננייד את לוחמי החי"ר בעזרת משאיות משוריינות, נגמ"שים וטנקים. אם נטפל נכון בגדודי חיל רגלים וזה אומר נצייד ונאמן אותם, הם יהיו מכפיל כח רציני שיתמודד עם האוייבים שלנו בלבנון, באיו"ש ובכל מקום שצריך. (תמונה מס'-6)  תמונה מס'-6 משאית משוריינת של קאמאז.   המשאית של קאמאז מופעלת ע"י 2 אנשי צוות ונושאת 16 לוחמים פורקים, זו משאית גדולה במשקל של כ-24 טון, עם מהירות של 80 קמ"ש וטווח של כ- 800 ק"מ. הרכב מוגן מכדורי מק"כ בקליבר של 14.5 מ"מ, רסיסי ארטילריה, מטעני גחון עד 8 ק"ג טנט ומטעני צד. על הקבינה אפשר להתקין מק"כ בקליבר של עד 14.5 מ"מ, בגג יש 6 פתחים ל-6 לוחמים שיכולים להפעיל את כלי הנשק שלהם מפתחים אלו. הרכב מונע ע"י מנוע דיזל בן 450 כ"ס מה שמקנה לרכב יחס של כ-19 כ"ס ל-1 טון משקל. הרכב יכול להגביה או להנמיך את גובהו בהתאם ליכולת התנועה והמסתור בשטח עצמו.   לנייד מספר רב של חיילים, צריך בנוסף למשאיות גם טנקים ונגמ"שים. להתחלת המהלך הזה נצטרך לרכוש כמה מאות משאיות משורינות רוסיות או אמריקאיות.

התכנית לשידרוג מערך הארטילריה בצה"ל. לענ"ד הארטילריה צריכה ויכולה להיות הגורם החשוב ביותר בחטיבת השריון והיא יכולה לשנות לחלוטין את יכולות הלחימה שלנו. הארטילריה בצה"ל צריכה להתחלק בין הגזרות השונות בהתאם לאוייבים שלנו בכל גיזרה, לכן המבנה הארטילרי של הגדוד והחטיבה יהיו זהים בלי קשר לגיזרה שהם נמצאים בה, אבל לארטילריה של החטמ"ר או האוגמ"ר יהיו תוספות שמותאמות לגיזרה שהם יחזיקו.  למטה רשימת הגזרות לאורך גבולות המדינה: 1. גיזרת לבנון. 2. גיזרת סוריה. 3. גיזרת השומרון. 4. גיזרת יהודה וירושלים. 5. גיזרת הערבה. 6. גיזרת מצרים. 7. גיזרת רצועת עזה.  בכל אחת מהגזרות הנ"ל תהיה מפקדה סדירה אחת שאחראית על אותה גזרה ואליה יצוותו כוחות סדיר ו/או מילואים בהתאם לצורך. למטה מערך הארטילריה המתבקש לענ"ד לפלוגה, לגדוד ולחטיבה.        א. ארטילריה לרמת הפלוגה. הארטילריה הפלוגתית תתבסס על מרגמות מתנייעות רוסיות בקוטר 82 מ"מ מותקנת בצריח סובב על רכב 4X4 שנראה בתמונה למטה. אפשר להניח שניתן להחליף את קנה ה-82 מ"מ עם קנה 81 מ"מ. למרגמת ה-82 מ"מ טווח של 6 ק"מ וקצב אש של 15 פצמ"רים לדקה. לפי מצב האוייבים שלנו באיזור נראה לי שמירב הפעילות שלנו תהיה כנגד כוחות חי"ר ומרגמות 81 מ"מ יהיו התשובה הראשונה שלנו. הרכב הרוסי שנראה בתמונה למטה יתאים בהחלט למחשבה זו ואני הייתי מזמין כמה מאות יחידות במידי כאשר כל פלוגה בחטיבה תקבל 6 מרגמות 81/82 מ"מ.   תמונה מס'-1 מרגמת 82 מ"מ רוסית שנקראת "דרוק" ב. ארטילריה לרמת הגדוד. הארטילריה הגדודית תכלול מספר סוגים של יחידות אש והם: 1.    מרגמות בקוטר 120 מ"מ.   אלביט הציגה את הצריח שנושא את מרגמת ה-120 מ"מ-"קרוס-בו" (תמונה מס'- 1.1) והמדינה שתרכוש את הצריח תבחר את הרכב שמתאים לה. עבור ישראל הרכב צריך להיות "איתן". תמונה מס'-1.1 מרגמת 120 מ"מ-"קרוס-בו. הבעיה היא שאין לנו יכולת לייצר כמות רבה של איתנים בחודש ולכן נצטרך להתקין בשלב הראשון את המרגמות ע"ג נגמ"שי זלדה ולייצר בארה"ב כמה מאות נגמ"שי "איתן גוניור" במשקל 20 טון, מוגן מקליעי 7.62 מ"מ ומרסיסים כך שהוא יוכל להמשיך לירות גם תחת אש נ"ס. בנוסף צריך לייצר אותו עם 6 גלגלים ומנוע "היבריד" דיזל/חשמל. למרגמת אלו פותחו ע"י אלביט ורפא"ל פצמ"רים חכמים עם דיוק רב וטווח של 15 ק"מ. (תמונה מס'-1.2) תמונה מס'-1.2 פצמ"ר מדויק של תע"ש בקוטר 120 מ"מ לטווח של 15 ק"מ שנקרא "פיירבול" תמונה מס'-1.3 מרגמה רוסית בקוטר 240 מ"מ מרגמות אלו יוצרו ברוסיה ואם נרכוש אותם ונתקין אותם במיגננים מתאימים מסביב לרצועה ונשדרג את מערכת הטעינה וכידוע לפצמ"ר של המרגמה הרוסית טווח של 20 ק"מ, משקל הפצמ"ר 130 ק"ג ועם פצמ"ר מדוייק הוא יתאים למונח "שערי הגיהנום". 2.    תומ"תים סיניים בקוטר 122 מ"מ. אלו תומ"תים אופניים עם ניידות גבוהה בקוטר 122 מ"מ, טווח עם פצמ"רים רגילים הוא 17 ק"מ ועם פצמ"רים חכמים ומנוע רקטי הטווח יגדל ל-27 ק"מ. בגדוד צריכה להיות מחלקה של 6 תומ"תים. שאלה שיש לי בנושא זה: האם תומ"ת זה מייתר את מרגמת ה-120 מ"מ? תמונה מס'-2 תומ"ת סיני בקוטר 122 מ"מ   3. מטל"רי “ACCULAR-122” מערכת זו מיוצרת ע"י אלביט מערכות והמשגר נקרא "פולס". היתרון של מערכת זו הוא שהרכב יכול לשאת 2 משגרים לרקטות שונות עם טווחים שונים, רש"קים במשקל שונה ועם מערכות ביות שונות. המשגרים בתמונה מס'-3 הם לרקטות בקוטר 122 מ"מ, קוטר זה מקובל בארצות שמשתמשים בציוד רוסי ורקטות אלו מצויות בכמות רבה בארצות רבות. המשגר הרב-משימתי מותקן על משאית מרצדס ונושא 2 פודים ובכל אחד 18 רקטות בקוטר 122 מ"מ. (תמונה מס'-3) תמונה מס'-3 משגר לרקטות בקוטר 122 מ"מ לרקטה שנקראת "אקולר 122" טווח של 35 ק"מ, רש"ק של 20 ק"ג ודיוק של של 10 מטר CEP. כתבה מעניינת בנושא רקטות "אקולר" של אלביט וגם על הרב"ת של רפא"ל בקישור למטה: https://www.twz.com/21023/israeli-made-bolt-on-kit-turns-122mm-grad-artillery-rockets-into-precision-weapons   4.   מטל"רי "ACCULAR-160" מערכת זו מיוצרת ע"י אלביט מערכות, הרכבים זהים לאקולר 122 וגם 2 המשגרים זהים (תמונה מס'-4).  אבל יכולים להיות שונים זה מזה, לטווחים שונים ורש"קים שונים. (תמונה מס'-4.1)   תמונה מס'-4 משגר כפול עם 26 רקטות בקוטר 160 מ"מ תמונה מס'-4.1 מטל"ר לרקטות 160 מ"מ ורקטות "אקסטרא". לרקטות ה"אקסטרא" שמיוצרות ע"י אלביט טווח של 150 ק"מ, רש"ק של 120 ק"ג ודיוק רב עם CEP של 10 מטר. רקטת ה-160 מ"מ הינה מתקנת מסלול שמקנה לה CEP של 10 מטר, טווח של 40 ק"מ ורש"ק של 35 ק"ג. צה"ל רכש מערכת זו וקרא לה "כידון קסום". הרקטות מותקנות ב-2 פודים שכל פוד נושא 13 רקטות. המשגרים מותקנים על משאית מרצדס 6X6. 5.   למערך הארטילרי מצטרפים:    כטמ"מים, מזל"טים, רחפנים לסיור לאיכון ותקיפה ועוד.   צה"ל צריך לרכוש מאלביט בהזמנה ראשונה כמות גדולה של רכבים, "מערכות פולס" ואלפי רקטות לא מונחות בקטרים שונים, או לרכוש אותם במזרח אירופה, עבור יחידות המטל"רים בגדודי השריון. צריך לבחון את האפשרות לשגר רקטות 160 מ"מ כנגד מעופפים למיניהן שהאוייבים שלנו מתחמשים בהם ואנו עשויים לפגוש כמויות של אלפים מהם, הם יהיו חיל השריון וחיל האויר של האוייבים שלנו ובפרט של אירגוני הטרור. לכן אם ניתן להפוך את רקטות ה-160 מ"מ לרקטות נ"מ ( נ גד מ עופפים) רוכבי קרן ונשלטים מרחוק זה יהיה מעולה. לרקטות אלו רש"ק של 35 ק"ג, וטווח של 40 ק"מ.       https://www.youtube.com/watch?v=t152AJcJrNc       6. ארטילריה לרמת החטיבה:   הארטילריה החטיבתית תכלול: 1.  תומ"תים בקוטר 155 מ"מ שנקראים "רועם" או "סיגמה". 2.   רקטות "אקסטרא" בקוטר 306 מ"מ, טווח של 150 ק"מ, רש"ק 120 ק"ג ו-10מטר סי.איי.פי. 3.  חימוש משוטט "הירו-400איי.סי" ל-150 ק"מ. 4. טילי "מנתר" לפגיעה במטרות קשות של האויב כגון: מוצבים, עמדות ארטילריה ועוד.   1. תומ"ת 155/52 מ"מ שנקרא "רועם"/"סיגמה". תומ"ת ישראלי מיוצר ע"י אלביט בקוטר 155 מ"מ ואורק קנה 52 קליבר.  מספר שורות על התותח של אלביט.   In May 2019, the Israeli Government has announced a $125 million contract of a planned 12-year, $280 million program to replace tracked self-propelled howitzers M109 in service with the Israeli armed forces. The international defense website Janes has released a picture on July 29, 2021, showing the SIGMA 155, a new wheeled self-propelled howitzer designed by the Israeli company Elbit Systems that could replace Israeli army M109 howitzers.    Like many armies in the world, Israel would like to replace tracked howitzers with wheeled howitzer which is lighter and can be deployed by fast reaction units using military transport aircraft. It also offers a high level of mobility and simplified logistics. The U.S. Army has also launched a program to acquire a new mobile artillery system for its brigades equipped with Stryker wheeled armored vehicles, which are currently equipped with towed 155 mm M777 howitzers. The Israeli company Elbit Systems with its ATMOS (Autonomous Truck Mounted howitzer System), a truck-mounted 155mm howitzer is one of the candidates for the U.S. Army program. According to Janes, the new SIGMA 155mm will be based on the LVSR 10x10 military truck manufactured by the American company Oshkosh Defense. The LVSR is a family of trucks, based on a common 5-axle ten-wheel drive 10x10 chassis that can be configured according to mission requirements. According to the Army Recognition editorial team analysis of the picture released by Janes, the crew cab mounted at the front of the truck seems to be armored to provide protection against the firing of small arms and artillery shell splinter. The turret mounted at the rear of the truck chassis will be remotely controlled and is armed with a 155/52 caliber barrel. The design of the turret suggests that the SIGMA 155 will be also equipped with a fully automatic loading system. The crew cab can accommodate all the operators of the artillery system that include a crew of two or three people. All the firing operations can be performed from inside of the crew cabin. In firing position, two hydraulically operated spades mounted on each side of the truck chassis are lowered on the ground to stabilize the vehicle. The blades can be retracted after the firing operations and leave the position. https://www.armyrecognition.com/weapons_defence_industry_military_technology_uk/elbit_systems_from_israel_to_develop_sigma_155_a_new_155mm_10x10_self-propelled_howitzer.html 2. רקטות מדגם "אקסטרא".                                                                   תמונה מס'-2 משגרים ל-8 רקטות "אקסטרא".   Elbit Systems Land E-mail: land@elbitsystems.com www.elbitsystems.com Follow us on Elbit Systems Land Rocket Artillery Catalog    EXTRA-Long-range high-precision rocket EXTRA is a cost-effective, precise, long-range artillery rocket with a range of up-to 150km and an accuracy of 10m CEP. The EXTRA provides complete battlefield Coverage with the most advanced warhead capabilities, which enables effective Strikes at high-payoff targets, such as command and communication centers, Logistics installations and transportation infrastructures. The guided rocket can accurately hit a target at a range of 30 to 150km Regardless of weather conditions, and independent of additional systems. The highly responsive supersonic rocket can hit a 150km target in less than 5 Minutes, making the EXTRA a preferred solution to perform precision strikes that Was once solely the role of the air force. The EXTRA is equipped with an advanced 120kg unitary warhead. With two types Of warheads, controlled fragmentation and penetration, the EXTRA is the most Effective and accurate rocket for urban terrain operations.   לרקטה זו טווח של 150 ק"מ ו-סי.אי.פי (טעות מעגלית מצטברת) של 10 מטר שאומר שחצי מהרקטות או מהטילים שנורו יפגעו במרחק שלא יעלה על 10 מטר מהמטרה. לרקטה רש"ק במשקל של 120 ק"ג. למטה כמה שורות מהיצרן: A cost-effective, precise, long-range artillery rocket with a range of up to 150 km and an accuracy of 10m CEP, the highly responsive supersonic rocket provides complete battlefield coverage with the most advanced warhead capabilities. Key Benefits ·                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                   Highly responsive Effective for urban terrain operations Precision strikes Key Features Advanced unitary warhead, controlled fragmentation and penetration Range up to 150 km Supersonic Complete battlefield coverage EXTRA is a cost-effective, precise, long-range artillery rocket with a range of up to 150 km and an accuracy of 10m CEP. The EXTRA provides complete battlefield coverage with the most advanced warhead capabilities, which enables effective strikes at high- payoff targets, such as command and communication centers, logistics installations and transportation infrastructures. Accurate hit The guided rocket can accurately hit a target at a range of 30 to 150 km regardless of weather conditions, and independent of additional systems. The highly responsive supersonic rocket can hit a 150 km target in less than 5 minutes, making the EXTRA a preferred solution to perform precision strikes that were once solely the role of the air force. Controlled fragmentation and penetration The EXTRA is equipped with an advanced 120 kg unitary warhead. With two types of warheads, controlled fragmentation and penetration, the EXTRA is the most effective and accurate rocket for urban terrain operations.     3. חימוש משוטט-"הירו-400אי.סי". ברמת החטיבה אנו מוצאים את החימוש המשוטט שנקרא "הירו-400אי.סי". חימוש זה שוקל 40 ק"ג, נושא רש"ק במשקל של 10 ק"ג, יש לו טווח של 150 ק"מ ויכולת שהיה באויר של שעתיים. זהו חימוש כבד יחסית שמותקן במשגר של 8 קנים ויותקן על מרכב כבד. (תמונות 7 ו-7.1) תמונה מס'-3 "הירו-400"   תמונה מס'-4 משגר ל-8 חימושים מדגם "הירו-400 למטה קישור לוודיאו: https://www.youtube.com/watch?v=JktIs7fJM7o   4.  טילי "מנתר". טילים אלו מותקנים במעין כוורת של 9 תאים כאשר 8 משמשים לשיגור הטילים והתא ה-9 הוא יחידת פיקוד. כוורת אלו יכולים להיות מותקנים מעל האדמה או מתחת לאדמה ויכולים להיות מותקנים גם על משאית. הטילים משוגרים אנכית ולאחר השיגור משנים כיוון כלפי המטרה. טווח הטילים הוא כ-50 ק"מ ואולי יותר. מערכת זו צריכה להיות מותקנת ליד מוצבים, עמדות פיקוד ועוד מקומות גבוהים יחסית. המערכת צריכה לפגוע במערכות שו"ב, מערכות מכ"מ, ארטילריה וכל יחידה חשובה אצל האוייב.למטה קישור לוודיאו: https://www.youtube.com/watch?v=JktIs7fJM7o   תמונה מס'-5 כוורת לטילי "מנתר" לגבי רמות גבוהות יותר צריך יהיה לחשוב מחדש לגבי מה שצריך ובאיזו גיזרה לאור השינויים בלבנון, סוריה והחמאס.

אם נבחן איך מתנהלת המלחמה בין רוסיה ואוקראינה וננסה להקיש לגבי איזורינו נראה שהאיום העיקרי שישראל עשוייה לפגוש בשדה הקרב יגיע מ"כלי טייס מאויישים מרחוק". (כטמ"מים) כגון: כטמ"מים תוקפים, כטמ"מים מתאבדים, מל"טים, רחפנים, חימושים משוטטים ועוד איומים דומים. מעופפים אלו יהיו חיל האויר וחיל השריון של האוייב.   מלחמת הכטמ"מים כפי שמתנהלת כיום בין רוסיה ואוקראינה נותנת לנו הצצה לדרך שבה מדינות ואירגוני טרור ילחמו בעתיד. נושא זה מעניין את כל העולם ואנו רואים כלי נשק שונים שמפותחים במערב אירופה, כלי הרכב הם בהחלט חדשים ואפשר להניח שהאלקטרוניה חדשה גם היא, אבל התותחים הם התותח הגרמני והצרפתי הישנים בקליבר 35 ו-30 מ"מ בהתאמה.   הגישה שלנו לנושא הנ"מ, צריכה להיות מחולקת לשלושה נושאים והם: 1. נושא ראשון הוא הגנת נקודה לכוחות השריון והחי"ר המתמרנים. 2. נושא שני הוא הגנת שטח לשדות תעופה. בסיסי צבא ועוד. 3. נושא שלישי הוא הגנת סייבר. תמונה מס-1 רכב הנ"מ הרוסי שנקרא "טונגוסקה".   https://en.topwar.ru/20293-zenitnyy-pushechno-raketnyy-kompleks-tunguska.html תמונה מס'-2 תותח וולקן + משגר ל-4 טילי "סטינגר". בתמונה מס'-2 נראה נגמ"ש הנ"מ אמ-113 עם תותח וולקן ומשגר לטילי "סטינגר" שפעל יפה מאד בלבנון-בירות. כעת אולי צריך עוד כמה מאות מהם, לפחות יש לנו את הרכבים. לכוחות השריון והחי"ר הפיתרון הוא רכב כדוגמת רכב הנ"מ הרוסי שנקרא "טונגוסקה" שנראה בתמונה מס'-1 למעלה. רכב זה צריך להיות לדעתי דומה לרכב הנ"מ שאנו צריכים על מנת להילחם במעופפים למיניהם בטווחים קצרים. לרכב זה 2 תותחי 30 מ"מ כפולי קנה עם קצב אש משולב של 5,000 פגז לדקה ובכל צד מותקן משגר ל- 4 רקטות נ"מ. (תמונה מס'-1)   גם לסין יש רכבי נ"מ ו-2 מהם נראים למטה: 1. רכב אופני עם 6 גלגלים שנושא תותח גאטלינג בקוטר 23 מ"מ ו-4 טילי נ"מ (תמונה מס'-3). הרכב נראה קטן וקל, עם צריחון לא מאוייש שמופעל ע"י 2 אנשי צוות שיושבים בחזית הרכב. הייתי עושה ברכב שידרוג אחד והוא: על צד אחד של הצריח הייתי מתקין משגר ל-4 טילי נ"מ מדגם "סטינגר" ובצידו השני נתקין 2 טילי נ"ט של רפא"ל. תמונה מס'-3 רכב נ"מ סיני מאד מעניין. 2.  רכב נ"מ נוסף נראה בתמונה מס'-4 למטה כאשר הוא מותקן על שילדה של "וי.אנ-1" וגם הוא רכב אופני אבל עם 8 גלגלים ונושא צריח לתותח גאטלינג בקוטר 30 מ"מ, 4 טילי נ"מ ומכ"מ. הייתי עושה בו שידרוג אחד והוא: הייתי מתקין 4 טילי נ"מ על אחד מצידי הצריח ובצידו השני נתקין 2- טילי נ"ט של רפא"ל, בנוסף נתקין מערכות אלקטרוניקה ישראליות וזה יהיה נהדר.   תמונה מס'-4 רכב נ"מ סיני נושא צריח עם תותח גאטלינג בקוטר 30 מ"מ, מכ"מ ו-4 טילי נ"מ. 3. אשר לטילי הנ"מ אני חושב שאם בוחרים ברכבי נ"מ סיניים אפשר לקבל אותם עם טילי הנ"מ הסיניים שלהם טווח של 10 ק"מ. אם נרצה טילים אחרים יש מספיק אפשרויות, לדוגמה טילי "פייתון" של רפא"ל או טילי "סטינגר" שנראים (בתמונות מס'-5 ו-6). 4.   בנוסף לציוד אנו צריכים להחזיר את מערך המיצפים שיאתר את  החודרים ויעביר את המידע לאחת היב"אות. תמונה מס'-5 שני משגרים כפולים ל-4 טילי נ"מ מדגם "סטינגר".                                                              https://en.wikipedia.org/wiki/FIM-92_Stinger#   תמונה מס'-6 טילי פייתון ודרבי במערכת הנ"מ "ספיידר" תמונה מס'-7 מערכת הנ"מ "ספיידר". https://armyrecognition.com/news/army-news/army-news-2024/first-shipment-of-israeli-spyder-air-defense-missile-systems-arrives-in-czech-republic   https://www.rafael.co.il/system/spike-er2/   5. את מערך הנ"מ החטיבתי  צריך לשדרג ע"י הוספת המערכת הניידת של "כיפת ברזל"  שתנוע עם חטיבות השריון לכיוון איזורי שיגור הטילים והרקטות ותיירט אותם מעל איזורי השיגור, בזמן שהם יהיו פגיעים ביותר בגלל מהירותם האיטית ובגלל חתימת החום הגדולה שלהם בזמן השיגור, וזה יהיה הרבה יותר יעיל מאשר ליירט אותם מעל תל-אביב.    מאמר זה, שנקרא "מכיפת ברזל לתקרת זכוכית", נכתב ע"י רס"ן שלומית רודניצקי בבטאון "בין הקטבים", זהו מאמר מאד מעניין לקריאה בנושא הנ"מ ונושאים נוספים. בנוסף לרכבי הנ"מ יהיו בחטיבה גם רכבי לחימה שחמושים בתותח 57 מ"מ שנושאים פגזי נ"מ עם מרעום קירבה שיפזר 8,000 פיסות מתכת שיחוררו את הכטמ"מים ויפילו אותם. את עיקר התשובה לכטמ"מים, ובפרט לנחילים, יתנו מטל"רי ה-160 מ"מ עם רקטות מונחות ש"רוכבות" על קרן לייזר שיונחו למרכז הנחיל, עם מרעום קירבה ורש"ק נפיץ במשקל של כ-50 ק"ג והם יהיו חלק גדול מהתשובה. ישלימו את מערך ההגנה מכטמ"מים הם טילי נ"מ מדגם "סטינגר"  (תמונה מס'-5) שיותקנו על רכבים שונים ויגנו ממזל"טים מתאבדים, חימוש משוטט ומכל האיומים הבודדים שינסו לתקוף את הכוחות שלנו. כל הכתוב למעלה מתייחס בעיקרו לרמת הגדוד והחטיבה, אבל הנושא של הגנת נ"מ חשוב מאד לבסיסים של חה"א, למפעלים, למקומות אסטרטגיים, לערים גדולות וגם לבית רה"מ בקיסריה. מערכות אלו  יספקו חלק גדול מיכולת הנ"מ. 6. הנושא השלישי הוא הגנת סייבר והיתרון הגדול של המערכת הוא שהיא מגינה על שטח אין לי פרטים על נושא זה ואין צורך להרחיב בנושא זה.

נמר הינו הנגמ"ש שצהל מפעיל כיום בחלק מחטיבות השריון והחי"ר בחיל היבשה. זהו נגמ"ש שנבנה על התובה של המרכבה שנבנתה כנגמ"ש משוריין וכבד משקלו כ-60 טון והוא נושא 12 לוחמים. לנגמ"ש יש 2 מודלים שנראים בתמונות מס'- 1 ו-2 למטה. תמונה מס'-1 הנגמ"ש נמר דגם מס'-1 תמונה מס'-2 נגמ"ש נמר נושא צריח עם תותח 30 מ"מ.   בגדוד חרמ"ש יהיו 2 פלוגות חי"ר על נגמ"שי נמר (תמונה מס'-2) עם 36 נגמ"שים ופלוגה אחת של "טנקי לחימה" עם 18 רכבים. סה"כ בגדוד יהיו 36 נגמ"שים, 18 טנקי לחימה ומפג"ד. טנק הלחימה בנוי על תובת הטנק האמריקאי אמ-1 מהדגמים הישנים חמוש בתותח 105 מ"מ. לארה"ב יש באחסנה כ-3,300 טנקים, צריך לקנות את כולם ולשדרג אותם לרכבי לחימה. השינוי העיקרי שנעשה יהיה הסרת הצריח והחלפתו בצריח אחר שנושא תותח בקוטר 57 מ"מ. ניתן לקרוא על טנקי הלחימה בפרק מס'-3. נגמ"שי החי"ר צריכים להיות מיוצרים בסגנון הנגמ"ש בתמונה מס'-2 שאני קורא לו "נגמ"ש לחימה", בנגמ"ש זה מותקן צריח לא מאוייש שנושא תותח 30 מ"מ, מקלע מקביל, מרגמת 60 מ"מ ומערכת יירוט כנגד רקטות וטילי נ"ט מדגם "טרופי". נגמ"שי הנמר צריכים להגיע ליעדם ולפרוק את לוחמי החי"ר, עוצמת האש שלהם היא הערובה הטובה ביותר לביצוע משימתם, קצב אש גבוה בדקות אלו של הסתערות על היעד הינו חיוני ותותחי ומקלעי גאטלינג יעשו את ההבדל. לכן נעשה בנגמ"ש מספר שידרוגים לחיזוק עוצמת האש והם: 1.  נגמ"שי החרמ"ש צריכים לפעול יחד עם טנקי הלחימה שלהם כח אש גדול עם תותח 57 מ"מ, רקטות 70 מ"מ ומקלעים, לכן לא רואה צורך בתותח 30 מ"מ על הנגמ"ש והייתי מחליף אותו במק"כ גאטלינג בקוטר "0.5 ולו שני קצבי אש: נמוך של 1,000 כדור לדקה וגבוה של 2,000 כדור לדקה. (תמונה מס'-3) 2.  מאחורי הצריח הייתי מתקין 2 צריחונים ובכל אחד נתקין מקלע גאטלינג בקליבר 7.62 מ"מ, וקצב אש של 3,000 כדור לדקה. (תמונה מס'-4) תמונה מס'-3 מק"כ גאטלינג בקוטר "0.5 תמונה מס'-4 מקלע גאטלינג בקוטר 7.62 מ"מ וקצב אש של 3,000 כדורים לדקה. 3.  באחורי מרכז הצריח בין 2 הצריחונים נתקין את עמדת מקל"ר 40 מ"מ. למקל"ר טווח של 1,700 מטר, קצב אש של כ-250 פגזים לדקה ומערכת ראייה משולבת עם מחשב. (תמונה מס'-5) אפשר לפשט את העמדה ע"י התקנת מערכת הראייה במקביל למקל"ר ואת ארגז התחמושת נתקין בפוד מאחורי הצריח. עי"כ ננמיך את העמדה כך שלא תהיה בולטת מעל הצריח. תמונה מס'-5 עמדת מקל"ר 40 מ"מ משולבת בעמדת המפקד.   משני צידי הצריח מותקנים מערכות יירוט מדגם "טרופי", אולי בעתיד תותקן מערכת "חץ זוהר" שמותקן בה מקלע 7.62 מ"מ ומערכת שיבוש כנגד רקטות וטילי נ"ט ל"יירוט רך".

שידרוג טנקי אמ-1 ישנים ל"טנקי לחימה" רב-משימתיים. אחת   המסקנות לגבי המלחמה הנוכחית, מחייבת להגדיל את הצבא הישראלי ובעיקר את חיל היבשה, לרמה שתאפשר לנו לנהל מלחמה אזורית ולא רק לחימה כנגד חמאס או חיזבאללה. למסקנה זו צריך היה להגיע כבר לפני 10 שנים ואפשר רק להצטער שלא עשינו זאת ושמענו לכל החרשים והעיוורים שמנהיגים אותנו עשרות שנים ומספרים לנו שכולם מורתעים ואין שום בעיה באופק. איך זה שכולם נרדמו למעט האלוף בריק. כעת הגיע הזמן להתכונן למלחמה איזורית, ולמלחמה עם איראן לפני שהפצצה האיראנית תפתיע אותנו. אלו 2 הבעיות העיקריות שלנו וצריך לפתור אותם כבר עכשיו לפני שבעיות דומות או אחרות מפתיעות אותנו כמו המלחמה בסוריה, המלחמה עם החותים ואולי מלחמה עם השולטן הטורקי ומי יודע מה עוד. ברור שיש הרבה בעיות, הרבה אוייבים וצריך לטפל בהם לפני שהם יחליטו לעלות עלינו.  הדרך לעשות זאת היא להיות חזקים פי כמה מכוחנו הנוכחי ובעיקר צריך להגדיל את חיל היבשה.   1. רכש ושידרוג טנקי אמ-1 ל"טנקי לחימה". הגדלת העוצמה של חיל היבשה מחייבת להגדיל ולשדרג את חיל השריון, ומיכוון שאנו לא מסוגלים לייצר כמות מספקת של טנקים עם זמן אספקה מהיר, צריך לרכוש ולשדרג טנקים ישנים. למזלנו, אם כי זה עוד לא ברור, לארה"ב יש במחסנים 3,300 טנקי "אמ-1" ישנים עם צריח לתותח 105 מ"מ וסביר להניח שגם מערכות אלקטרואופטיות ישנות. ישראל צריכה לרכוש את כולם ולשדרג אותם ל"טנקי לחימה" בארה"ב ובישראל ואולי ניתן לעשות זאת מהר ובזול.   יהיו הרבה שלא ירצו להתעסק עם טנקים ישנים אבל זה מה שיש ועם זה צריך להילחם. אנו לא נלחמים מול גרמניה או אנגליה וטנקים משודרגים כעת חשובים יותר מעיסקאות עתידיות וכמו שאומר המשפט הידוע "עדיף ציפור אחת ביד משניים על העץ".   בכל חטיבת שריון יהיו: א. גדוד אחד של מרכבות עם 33 טנקים + מפג"ד + מפח"ט. ב.  2 גדודים של "טנקי לחימה" מדגם "אמ-1" כאשר בכל גדוד 54 טנקים +  מפג"ד. ג.  2 גדודים של נגמ"שי נמר מדגם "נגמ"ש לחימה" כאשר בכל גדוד יהיו 2 פלוגות של "נגמ"שי לחימה" עם 36 נגמ"שים ופלוגה אחת עם 18 “טנקי לחימה” סה"כ 54 רכבים + מפג"ד. ד.  מסק"רים ומטוסי סיור לא מאויישים מכל מקור שאפשר. ה.  ארטילריה קנית ורקטית ורכבים נושאי חימושים משוטטים של "יוויזן" הישראלית. ו.  כוחות נ"מ/נ"ט על רכבים עצמאיים. ז.  כוחות עזר נוספים. הערה:  ע"י מבנה זה של השריון נשלש את מספר חטיבות השריון ונשדרג את יכולתם. את טנקי הלחימה שמותקן בהם צריח נושא תותח 57 מ"מ ומטען אוטומטי יוכלו להפעיל חיילות ולענות בזאת על המחסור בלוחמים שמדובר עליו רבות לאחרונה. תמונה מס'-1 טנק אמ-1 מדגם ישן והיה ונרכוש את   טנקי ה-"אמ-1" הישנים של ארה"ב, נעביר אותם בדיקות יסודיות, על מנת לתקן את מה שנדרש לתקן ולהחליף את מה שנדרש להחליף, (למעט הצריח שיוחלף במסגרת השידרוגים) לאחר התיקונים נעביר את הטנקים למסלול שידרוגים שכולל את הסעיפים הבאים: 1. הסרת הצריח הגדול של הטנק וכל המערכות הנילוות לתותח בצריח. 2. התקנת "קפסולה" מוגנת ל-3 אנשי צוות (חיילים או חיילות) בחזית הטנק.   3.  שידרוג כל המערכות שקשורות לנושא הניידות של הטנק כך שהניידות של הטנקים המשודרגים תהיה זהה לטנקים חדשים. 4.  התקנת צריחון לתותח 57 מ"מ. 5.  התקנת גגון מעל הצריח ותותחי 20 מ"מ. 6. התקנת צריחון נ"מ/נ"ט עם משגרים לרקטות 70 מ"מ ומק"כ מעל הצריחון. 7.  התקנת טילי נ"ט בצידי הצריח. 8.  התקנת עמדות יירוט מדגם "חץ זוהר".   4.  במקום הצריח שהסרנו נתקין את הצריח שנראה בתמונה מס'-4. בצריח זה מותקן תותח בקוטר 57 מ"מ ובין הפגזים שלו ישנו פגז חכם שמונחה ע"י קרן לייזר. בצריח זה נעשה מספר שידרוגים והם:   תמונה מס'-4 צריח לתותח 57 מ"מ ו-2 פודים בקצות הצריח א.  בשני צידי הצריח מותקנים 2 פודים ונקרא להם "A" ו-"B" שאותם צריך להאריך עד לקדמת הצריח. מאחורי הצריח נתקין פוד שלישי שנקרא לו "C", כך שמסביב לצריח יהיו לנו 3 פודים שיכילו את התחמושת לתותחים למקלעים וגם את כלי הנשק עצמם שמותקנים מחוץ לצריח הטנק. ב.  פודים "A" ו "B" יהיו דו-מפלסיים במפלס התחתון נאחסן תחמושת בקליבר "0.5 ובמפלס העליון נתקין מק"כ גאטלינג בקוטר "0.5. למק"כ 2 קצבי אש: נמוך של 1,000 כדורים בדקה וגבוה של  2,000 כדורים בדקה. (תמונה 4.1) תמונה מס'-4.1 מק"כ גאטלינג בקוטר "0.5 5. התקנת גגון מעל הצריח ותותחי 20 מ"מ. תמונה מס'-5 גגון לטנקי הלחימה. א. השידרוג  שכבר מבוצע בטנקים בזמן הלחימה, הוא התקנת "גגון" (תמונה מס'-5)   מעל הצריח שיגן מפני המטענים שמעופפים למיניהם משגרים/זורקים על כוחותינו. הרעיון עצמו נכון אבל לא מספיק, אמצעי הגנה תמיד נחדרו, לכן רצוי להתקין בנוסף לגגון גם תותחי גאטלינג בקוטר 20 מ"מ שישמידו את המעופפים לפני שיטילו את המטענים שלהם.   ב.  בכל אחת מהפינות האחוריות של הצריח נתקין "אוזן" ועל כל אחד מהם נתקין צריחון ובו תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ. (תמונה מס'- 5.1)  התקנת הצריחונים תהיה מחוץ לכיסוי של "הגגון" כך שיכולת הירי של הצריחונים לא תושפע מהתקנת "הגגון". בין 2 הצריחונים נתקין פוד שיכיל את התחמושת לתותחי ה- 20 מ"מ, לתותח יש שני קצבי אש: נמוך של 750 פגזים לדקה וגבוה של 1,500 פגזים לדקה. הצריחונים יאפשרו לתותחי ה-20 מ"מ להצטודד ולכסות באש את כל האזור מסביב לטנק למרחק של 2,000 מטר, לפגוע בחיילי אוייב, ברכבים רכים, במיבנים, וגם במעופפים למיניהם שינסו לפגוע בנו. הפעלת הצריחונים תעשה ע"י "בינה מלאכותית"  ו/או ע"י אחד מאנשי הצוות. תמונה מס'-5.1 תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ 6. התקנת צריחון נ"מ/נ"ט בחלקו האחורי של הצריח. בעיה שקיימת בצריחון היא הימצאות "הגגון" מעל הצריח בעיה שתאלץ את כלי הנשק לעצור את הירי לפני שפוגעים בעמודים שתומכים בגג. בעיה דומה הייתה במלחמת העולם השניה למטוסי הקרב שצריכים היו לירות דרך המדחף. אבל הפיתרון נמצא ואם צריך גם אנו נפתור את הבעיה הזו. המערכת הראשונה שהייתי מתקין בה תותח 20 מ"מ ורקטות מונחות הוא צריחון הנ"מ/נ"ט שנראה ב-(תמונה מס'-6) תמונה מס'-6 צריחון נ"מ א.  בצריחון זה מותקנים תותח 35 מ"מ ומק"כ. הייתי מבצע את השינויים הנדרשים להתקנת צריחון הנ"מ/נ"ט על אחורי צריח ה-57 מ"מ. את המק"כ הייתי מבטל, על כל אחד מצידי הצריח הייתי מתקין משגר לרקטות 70 מ"מ המשגר יותקן בצורה שתאפשר לו לשגר את הרקטות כנגד מטרות קרקע וגם לזקוף את המשגרים ולירות אותם כנגד מבנים, או מעופפים למיניהם כאשר הרקטות "רוכבות קרן" או "מונחות לכתם לייזר". (תמונות מס'-6.2 & 6.1)  תמונה 6.1 משגר ל-23 רקטות מונחות תמונה 6.2 רקטה מונחת בקוטר 70 מ"מ 7.התקנת מקלע גאטלינג על גג הצריחון. על גג הצריחון במשולב עם מערכת הראייה שמותקנת עליו נתקין מקלע גאטלינג בקוטר 7.62 מ"מ. המקלע יעזור בהגנה על הטנק מכוחות חי"ר, רכבים רכים ומעופפים למיניהם. (תמונה מס'-7) למקלע קצב אש של 3,000 כדור לדקה. תמונה מס'-7 מקלע גאטלינג בקליבר 7.62 מ"מ  8. יש לי שאלה, האם ניתן לפגוע באיום (טיל או רקטה) ע"י מקל"ר 40 מ"מ? (תמונה מס'-8) למקל"ר טווח ארוך, הוא מוזן בשרשרת רימונים ואני חושב שכמו שלימדו את מיירטי "הטרופי" ו"אגרוף הברזל" מה לעשות, ניתן ללמד גם את מק"לרי ה-40 מ"מ. אם זה ניתן לביצוע נתקין על גג הפודים 2 מקל"רים בכל צד, וזה יהיה בנוסף לרקטות המונחות בקוטר 70 מ"מ. תמונה מס' -8 עמדת מקל"ר 40 מ"מ ומקלע   9.  יתכן שניתן יהיה להתקין את עמדת המפקד מאחורי הצריח ולבטל את העמדה בצד ימין של הצריח. העמדה יכולה להיות משותפת לעמדת מקל"ר בדומה לעמדה בתמונה מס'-8. את העמדה הזו ניתן לפשט ע"י התקנת תחמושת בפוד האחורי והתקנת מערכת הראייה במקום המאג.   10. על גג הצריח נתקין 3 עמדות יירוט לטילי נ"ט שנקראות "חץ זוהר". (תמונה מס'-10) כאשר 2 עמדות יותקנו מלפנים ועמדה שלישית תותקן מאחור. בעמדה מותקן מקלע שאמור לפגוע בצוות שמשגר את טילי הנ"ט ומערכת יירוט שתיירט את טילי הנ"ט שנורים לכיון טנק הלחימה. במערכת קיימת בנוסף למערכת היירוט הפיסי גם מערכת ירוט "רכה" שתפקידה לשנות את מסלול טיל הנ"ט שנורה לכיון הטנק. תמונה מס'-10 עמדת היירוט "חץ זוהר"

טנק מרכבה סימן-3 בטנק המרכבה סימן-3 נעשה מספר שידרוגים והם: 1.  התקנת גגון מעל הצריח ופוד מאחורי הצריח ל-2 תותחי 20 מ"מ. 2.  התקנת 2 פודים בצידי הצריח לתותחי 40 מ"מ. 3.  התקנת צריחון נ"מ/נ"ט עם משגרים לרקטות 70 מ"מ ומק"כ מעל הצריחון. 4.  התקנת טילי נ"ט בצידי הצריח. 5.  התקנת עמדות יירוט מדגם "חץ זוהר". 6.  התקנות למרכבה סימן-4.   1. התקנת גגון מעל הצריח ותותחי 20 מ"מ תמונה מס'-1 "מגן צריח" על מרכבה-3 השידרוג  שכבר מבוצע בטנקים בזמן הלחימה, הוא התקנת "גגון" (תמונה מס'-1)   מעל הצריח שיגן מפני המטענים שמעופפים למיניהם משגרים/זורקים על כוחותינו. הרעיון עצמו נכון אבל לא מספיק, אמצעי הגנה תמיד נחדרו, לכן רצוי להתקין בנוסף לגגון גם תותחי גאטלינג בקוטר 20 מ"מ שישמידו את המעופפים לפני שיטילו את המטענים שלהם. בכל אחת מהפינות האחוריות של הצריח נתקין "אוזן" ועל כל אחת מהם נתקין צריחון ובו תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ. (תמונה מס'- 1.1)  בין 2 הצריחונים נתקין פוד שיכיל את התחמושת לתותח ה- 20 מ"מ. הצריחונים יאפשרו לתותחי ה-20 מ"מ להצטודד ולכסות באש את סביבת הטנק מכל עבריו ולפגוע בחיילי אוייב, ברכבים רכים, במיבנים, ויפעלו גם כנגד מעופפים למיניהם שינסו לפגוע בנו. הפעלת הצריחונים תעשה ע"י "בינה מלאכותית"  ו/או ע"י אחד מאנשי הצוות.   תמונה מס'-1.1 תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ   2. התקנת תותח 30/40 מ"מ. על כל אחד מצידי צריח ה-120 מ"מ נתקין פוד דו-מפלסי, (זה דורש שינוי מסויים במבנה של צידי צריח הטנק אבל זהו שינוי חיוני), במפלס התחתון נאחסן תחמושת לתותח 40 מ"מ ובמפלס העליון נתקין תותח בקוטר 40 מ"מ. (תמונה מס'-2 & 2.1) התותח עצמו הוא תותח 30 מ"מ שנקרא אמ.קי-44 שנעשו בו מספר שינויים כגון החלפת הקנה מקוטר 30 מ"מ לקנה בקוטר 40 מ"מ ומספר אביזרים נוספים כך שהוא יוכל לירות פגזי 40 מ"מ. התחמושת לתותח נקראת 40/180. הפוד עצמו יהיה צמוד לצריח וע"י צידוד הצריח יצטודדו גם הפודים עם תותח ה-40 מ"מ שמותקן בהם. ההגבהה תתבצע ע"י הגבהת התותח עצמו בהתאם לצורך בלי קשר למצב תותח ה-120 מ"מ. לתותחן יש את האפשרות לבחור בין תותח ה-120 מ"מ לתותחי ה-40 מ"מ ואולי כלי נשק נוספים. למעשה תותח ה-40 מ"מ יתנהג כמקלע מקביל לתותח ה-120 מ"מ. תמונה מס'-2 תותח 30/40 מ"מ תמונה מס'-2.1 תותח 30/40 מ"מ תמונה מס'-2.2 הדרך לפגז 40 מ"מ 3. התקנת צריחון נ"מ/נ"ט בחלקו האחורי של צריח ה-120 מ"מ. הבעיה הראשונה שקיימת עם התקנת צריחון הנ"מ/נ"ט היא התקנת "הגגון" מעל הצריח שתאלץ את כלי הנשק לעצור את הירי לפני שפוגעים בעמודים שתומכים בגגון. בעיה דומה הייתה במלחמת העולם השניה למטוסי הקרב שצריכים היו לירות דרך המדחף, אבל הפיתרון נמצא ואם צריך גם אנו נפתור את הבעיה הזו. והשידרוגים לצריחון הם:    תמונה מס'-3 צריחון נ"מ/נ"ט על צריח ה-120 מ"מ א. בצריחון זה מותקנים תותח 35 מ"מ ומק"כ. הייתי מבטל את המק"כ ומתקין על כל אחד מצידי הצריח משגר לרקטות 70 מ"מ, המשגר יותקן בצורה שתאפשר לו לשגר את הרקטות כנגד מטרות קרקע וגם לזקוף את המשגרים ולירות רקטות כנגד מבנים, או מעופפים למיניהם כאשר הרקטות "רוכבות קרן" או "מונחות לכתם לייזר". (תמונות מס'-3.2 & 3.1)              תמונה 3.1 משגר ל-23 רקטות מונחות תמונה 3.2 רקטה מונחת בקוטר 70 מ"מ   ב.  על גג הצריחון במשולב עם מערכת הראייה שמותקנת עליו נתקין מקלע גאטלינג בקוטר 7.62 מ"מ המקלע יעזור בהגנה על הטנק מכוחות חי"ר, רכבים רכים ומעופפים למיניהם. (תמונה מס'-3.3) למקלע  קצב אש של 3,000 כדורים לדקה. תמונה מס'-3.3 תמונה מס'-3.3 מקלע גאטלינג בקליבר 7.62 מ"מ   4.   התקנת משגרים לטילי נ"ט על צידי הפודים.   על הדופן החיצונית של כל אחד מהפודים לתותחי ה-40 מ"מ שמותקנים בצידי הצריח, נתקין משגר  ל-2-4 טילי נ"ט של רפא"ל מדגם "ספייק ארוך טווח" לטווח של 5.5 ק"מ. (תמונות מס'-4 & 4.1) תמונה מס'-4 משגר ל-4 טילי נ"ט מדגם "ספייק ארוך טווח" ל- 5.5 ק"מ תמונה מס'-4.1 טילי נ"ט של רפא"ל 5. התקנת עמדות יירוט מדגם "חץ זוהר". "חץ זוהר" היא עמדה ליירוט רקטות וטילי נ"ט שמשוגרים כנגד הרק"מ שלנו. על כל אחד מצידי הצריח או גג הצריח נתקין עמדת יירוט מדגם חץ-זוהר". בעמדת היירוט מותקן מקלע 7.62 מ"מ לפגיעה באנשי הצוות שמשגרים את האיומים נגדנו, אם זה לא יעצור את השיגור אזי טיל יירוט ישוגר כנגד האיום. לעמדת היירוט יש גם מערכת "ליירוט רך" וזה אומר לשבש את האיום בעזרת אמצעים אלקטרוניים. תמונה מס-5 עמדת יירוט "חץ זוהר" 6. שידרוג לטנקי מרכבה סימן-4. תמונה מס'-6 טנק מרכבה סימן-4 השידרוג לטנקי מרכבה סימן-4 יהיה דומה לשידרוג למרכבה סימן-3 עם הבדל אחד, 2 הפודים בצידי הצריח יבוטלו יחד עם מערכות הנשק שלהם ונשאיר רק את צריח הנ"מ/נ"ט והפוד עם הצריחונים.

הקמת גדודי חרמ"ש עם הנגמ"ש וי.אנ-20. בצה"ל, בנוסף לטנקי ה"מרכבה" הכבדים והטנקים הבינוניים צריך להקים גם את גדודי החרמ"ש של חטיבות הטנקים. בכל חטיבת טנקים בנוסף לגדודי הטנקים יהיו גם 2 גדודי חרמ"ש שינוע עם חטיבת הטנקים ותפקידו יהיה להגן על השריון מחי"ר, לפתוח מעברים לכוחות השריון, לטהר מוצבים ועוד. הרכב שלדעתי יתאים לתפקיד זה הוא הרכב הסיני שנקרא " וי.אנ-20"  קישור ותמונתו למטה: https://www.globalsecurity.org/military/world/china/vn-20 תמונה מס'-1 רכב הלחימה הכבד של סין וי.אנ-20.   1.   זהו הנגמ"ש הכבד החדש של סין שהוצג בתערוכת הנשק ב-2022 ואני קורא לו "רכב לחימה". רכב זה בנוי על המרכב של הטנק הסיני "וי.טי-4",  משקלו כ-50 טון והוא מצוייד בחבילת מיגון מדהימה המותקנת מסביב לגוף ולצריח. הרכב עטוף במיגון ריאקטיבי והחלק התחתון של צידי הטנק מוגן ע"י פלטת שיריון ומיגון כלוב להגנה על המזקו"מ (תמונה # 2) תמונה מס'-2 מבט צד על ה-וי.אנ-20 וניתן לראות את מיגון הסולמות שמגן על המזקו"מ.   2.   הצריח מצוייד גם בעובי מרשים של שריון מסביב לטנק ולדברי הסינים הוא מוגן בחזית ברמה בליסטית מס'-6 שזו הגנה מתחמושת 30 מ"מ והוא מוגן מכל צדדיו מכדורי מק"כ 14.5 מ"מ. גחון הרכב מוגן במידה מסוימת ממטעני גחון ע"י התקנת מיגון "וי" מתחת לגחון, והוא עמיד בפני מוקש במשקל של 8 ק"ג ט.נ.ט, הרכב עטוף במיגון ריאקטיבי ומותקן עליו גם מיגון אקטיבי, להבנתי רואים את המיגון האקטיבי מותקן מאחורי הצריח ב-2 סלים כאשר בכל סל מותקנים 2 משגרים אנכיים כנגד טילי נ"ט שתוקפים מלמעלה ומערכת ראיה. אני מניח שהטילים יכולים לשנות כיוון ולתקוף טילי נ"ט שנעים בצורה אופקית לכיוון הטנק, אבל התמרון הזה לוקח זמן ולפעמים אין זמן. (תמונה מס'-4) הרכב מופעל ע"י 3 אנשי צוות ונושא 6 לוחמים פורקים, הכניסה והיציאה נעשית דרך פתח בחלקו האחורי של הרכב שמופעל ע"י מערכת הידראולית. בנוסף יש באחורי הרכב, משני צידי הדלת שהחיילים פורקים מהרכב, 2 מקלעים שאמורים לפגוע בחיר שתוקף מאחורה. אבל זה יוצר בעיה לחי"ר שאמור לצאת מהדלת. לכן אני מניח שהסידור הזה מתאים רק לרכבי הלחימה ולא לנגמ"שים. בדפנות הרכב אין חלונות ווהצוות מתעדכן לגבי המצב בחוץ ע"י מצלמות שמותקנות מסביב לרכב. 3.   נגמ"ש זה מופיע בצבא הסיני בשני צורות: א.   " נגמ"ש כבד" שעליו מותקן צריח למפעיל אחד שנושא תותח 30 מ"מ, מקלע מקביל בקליבר 7.62 מ"מ ונושא 6 חיילים פורקים. (תמונה # 3) תמונה מס'-3 הנגמ"ש הסיני וי.אנ-20 עם צריח למפעיל אחד ונושא תותח 30 מ"מ. תמונה מס'-4 "נגמ"ש הלחימה" וי.אנ-20 עם צריח לשני מפעילים נושא תותח 100 מ"מ ו-30 מ"מ. ב.   על "נגמ"ש הלחימה" מותקן צריח לשני מפעילים שנושא תותח 100 מ"מ ותותח 30 מ"מ. על הצריח בתמונה מס'-4 ניתן לראות את עמדת התותחן ואת המק"כ שמעל העמדה. בצריח מותקנת מערכת ראיה ומערכת לייזר רב עוצמה שאמורה לשבש את ניהוג טילי נ"ט שמשוגרים כנגד הטנקים. בדפנות הרכב אין חלונות ווהצוות מתעדכן לגבי המצב בחוץ ע"י מצלמות שמותקנות מסביב לרכב. הנגמ"ש החדש מותקן על המרכב של הטנק וי.טי-4 ולכן הוא יקבל גם את המנוע שלו שהוא בן 1,300 כ"ס. אם כי ישנה אפשרות להתקנה של מנוע בן 1,500 כ"ס שמותקן בטנק הסיני ”סימן 99". בנוסף לשני האפשרויות שתוארו למעלה, הייתי מוסיף אפשרות נוספת וקורא לה "רכב לחימה משופר", וזו תהיה אפשרות # 3. 3. רכב לחימה משופר על בסיס הוי.אנ-20. א. בנגמ"ש הלחימה לא יהיו חיילים פורקים. הם יהיו רק בנגמ"שי החי"ר. ב. לפני הצריח נתקין "קפסולה" ל-3 אנשי צוות. ג.  את תותח ה-100 מ"מ הייתי מחליף עם תותח 57 מ"מ ואת תותח ה-30 מ"מ הייתי משאיר. ד.  את הצריח נאריך כך שנוכל להתקין על חלקו האחורי "צריחון נ"מ/נ"ט". בצריחון זה נתקין תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ כדוגמת המקביל בצריח הראשי ומק"כ גאטלינג בקליבר "0.5. צריחון זה יהיה דומה לצריחון הנ"מ/נ"ט שמותקן על הטנקים הבינוניים. (ראה פרק מס'-2) ה.   את 2 המקלעים באחורי התובה נשאיר כל עוד הם ישארו על רכבי הלחימה. בכל גדוד חרמ"ש תהיה פלוגה אחת של רכבי לחימה עם 14 רכבי ם משופרים ו-3 פלוגות של נגמ"שים כבדים עם 42 נגמ"שי חי"ר, כאשר כל נגמ"ש חי"ר נושא 10 לוחמים. בנוסף יהיו עוד 4 נגמ"שים למפג"ד. סה"כ בגדוד החרמ"ש יהיו 60 רכבים וכולם יהיו נגמ"שים סיניים מדגם "וי.אנ-20"  משודרגים בהתאם, מהלך זה יקטין את הזנב הלוגיסטי של גדוד החרמ"ש.   אני ער לבעיתיות של רכישת נשק מסין, אבל לסינים יש מבחר גדול של רכבים לצבא היבשה שיכולים להתאים לנו ובהחלט יעבדו עם הרכבים ב"רגל השנייה", לזכור שלארה"ב אין הרבה מה להציע לנו בנושאי חיל היבשה. מה גם שאני רוצה לרכוש את כל כמות טנקי האמ-1 הישנים מארצות הברית עבור ה"רגל הראשונה" וזו הצעה טובה יותר מלתת אותם במתנה לאוקראינה. לארה"ב יש חובות ברמה דימיונית של 33 טריליון דולר וחוב זה תופח במהירות ועד לבחירות הוא עשוי להגיע ל-35 טריליון דולר ויותר. נקודה נוספת היא, הממשל בארה"ב התחלף לאחרונה כל 4 שנים, ויש אפשרות שזה מה שיקרה גם בבחירות ב-2024 יתכן שממשל חדש יהיה בעד עיסקאות אלו כחלק מהורדת המתיחות עם סין. אם ביידן יבחר לנשיא או סגניתו או מישהו אחר שהמפלגה תבחר, לדעתי זה יהיה לרעת ישראל, לכן רצוי לשדרג את היחסים עם סין שעה אחת קודם ולא שעה אחת מאוחר מדי. בנוסף שידרוג היחסים עם סין יקטין את סיכויי העימות עם איראן שנכנסת למרחב ההשפעה של סין והיא לא תרצה לראות את השקעותיה בישראל (הנמל החדש, השקעות בנושא חימוש ישראל, וגם את ההשקעות הגדולות בעתיד הקרוב בבנית מסילת ברזל בין סעודיה, האמריות, ישראל, ועוד מדינות יורדות לטימיון במלחמה בין ישראל ואיראן.

אחת הבעיות שיש לישראל היא הלחימה בפנים הארץ וביהודה ושומרון. המלחמה הזו היא על הבתים שלנו וטנקים הם לא הפיתרון. הפיתרון הוא:  "נגמ"שי לחימה אופניים לחי"ר"   משודרגים,   חי"ר מאומן ללחימה בשטח בנוי, מפקדים מתאימים וציוד מתאים.   נגמ"ש זה שוקל 20 טון, נושא צריח עם תותח 30 מ"מ, מקלע 7.62 מ"מ ושני טילי נ"ט, אבל יכול לשאת צריחים אחרים כולל צריח לתותח 105 מ"מ. זהו רכב אופני, אמפיבי ולו מנוע בן 440 כ"ס שמקנה לו מהירות של 100 קמ"ש וטווח של 800 ק"מ. הרכב מופעל ע"י 3 אנשי צוות ויכול לשאת 10 לוחמים פורקים.  זהו גדוד חרמ"ש ולא יהיו בו טנקים, אבל תהיה בו פלוגת רכבי לחימה. 1.הנגמ"ש וי.אנ-1. תמונה מס'-1 הנגמ"ש הסיני "וי.אנ-1" הוי.אנ-1 הינו רכב משוריין אופני, אמפיבי ומיוצר ע"י החברה הסינית שנקראת "נורינקו" שזו למעשה החברה שמייצרת את רוב כלי הנשק בסין, הנגמ"ש מבוסס על שילדת 8 על 8 ויכול להיות מצויד בכלי נשק רבים כולל תותח טנק בקוטר 105 מ"מ או תותח הוביצר בקוטר 122 מ"מ. הרכב נחשף לציבור במהלך 2009 בתערוכת הנשק באבו דאבי. מספר ארצות קנו את הוי.אנ-1 במחיר של 2 מיליון דולר ליחידה. סה"כ מכירות למדינות זרות הם כ-200 יחידות. עיקר הכמות נרכשה ע"י סין שנאמדת ב-6,000 יחידות. לרכב מספר רב של אפליקאציות כולל: נגמ"שים, רכבי פיקוד, רכב הנדסה מצוייד במנוף, אמבולנס, רכב ארטילרי מצוייד בתותח הוביצר 122 מ"מ, בתותח טנק בקוטר 105 מ"מ, ועוד.   2. שידרוג רכבי וי.אנ-1 לנגמ"שי חי"ר, והשידרוגים הם: א. נשאיר   את הצריח ותותח ה-30 מ"מ   אבל נחליף את המקלע המקביל למק"כ גאטלינג בקוטר "0.5 עם 2 קצבי אש: נמוך של  1,000 כדור לדקה וגבוה של 2,000 כדור לדקה. תמונה מס'-2 מק"כ גאטלינג בקוטר "0.5   ב.  נסיר את טילי הנ"ט מהצריח ועל כל צד של הצריח נתקין משגר לרקטות. בצד אחד רקטות 70 מ"מ (תמונה מס'-3) ובצד השני של הצריח נתקין משגר לרקטות 90 מ"מ עם רש"ק תרמובארי שנקרא "שמל אמ". אם נצליח להתקין את 2 סוגי הרקטות באותו משגר זה יהיה מעולה. ג. על גג הצריח נתקין 2 מערכות יירוט שנקראות "חץ זוהר" ומטרתם ליירט רקטות או טילי נ"ט שעשויים לפגוע ברכב. הפעלת מערכות אלו תתבצע ע"י "בינה מלאכותית".  (תמונה מס'-4) ד.  במטרה לשפר את הגנת הנ"מ נתקין על צידי משגרי הרקטות משגר דומה שיותאם לשיגור טילי נ"מ מדגם "סטינגר". (תמונה מס'-5) תמונה מס'-3 משגר ל-23 רקטות 70 מ"מ. תמונה מס'-4 צריחון למערכת "חץ זוהר". ה. מאחורי הצריח נתקין עמדה למקל"ר 25 או 40 מ"מ. (ראה תמונה מס'-5 למטה): עמדה זו תהיה חלק מעמדת המפקד, העמדה תותקן ע"ג עמוד טלסקופי כך שהרכב יוכל לעמוד מאחורי מחסה ולירות כנגד האוייב. במקביל למקל"ר נתקין מקלע/מק"כ. תמונה מס'-5 עמדה למקל"ר 25 או 40 מ"מ. תוספת מקלע בקליבר "0.338 נדרשת. למקל"ר ה-25 מ"מ יש טווח של 2,000 מטר וקצב אש של 250 רימונים לדקה. תוספת מק"כ "0.5 כמקביל תשפר את עוצמת האש של עמדה זו. את מקל"ר ה-25 מ"מ ניתן להחליף במקל"ר בקוטר 40 מ"מ או בתותח 30 מ"מ מדגם אמ-230אל.אפ. (תמונה מס'-7) זו תהיה עמדת המפקד שתופעל ע"י המפקד או ע"י "הבינה מלאכותית". תמונה מס'-6 גי.אל.טי.וי נושא צריח נ"מ עם משגר ל-4 טילי "סטינגר" ותותח 30 מ"מ. 6. בנוסף להתקנת מערכי רקטות צריך להתקין גם משגרים לטילי נ"מ מדגם "סטינגר" (תמונה מס'-6). תמונה מס'-7 ניתן להחליף את המקל"ר בתותח ה-30 מ"מ שלו קצב אש של 200 פגזים לדקה וטווח של 2,000 מטר. 7. שידרוג רכבי וי.אנ-1 לרכבי לחימה, והשידרוגים הם:   תמונה מס'-7 וי.אנ-1 נושא תותח בקוטר 40 מ"מ.   ההבדל העיקרי בין נגמ"ש החי"ר ובין רכב הלחימה הוא שהנגמ"ש נושא כ-10 לוחמים פורקים, ורכב הלחימה לא נושא לוחמים פורקים אלא רק את הצוות של הרכב שמונה 4 לוחמים. תפקידו של הנגמ"ש הוא להוריד את כיתת החיילים ביעד שלהם, ואילו תפקיד רכב הלחימה הוא לנוע לפני נגמ"שי החי"ר ולנקות את הדרך מכוחות עוינים. לכן רכבי הלחימה ישאו חימוש כבד יותר. למטה הפירוט: א.   נחליף את הצריח בצריח אחר נושא תותח 40 מ"מ (תמונה מס'-7) ב. המקלע המקביל יהיה מק"כ גאטלינג בקוטר "0.5 עם 2 קצבי אש: נמוך-1,000 כדורים לדקה וגבוה 2,000 כדורים לדקה. (תמונה מס'-2) ג. על כל אחד מדפנות הצריח יותקן משגר לרקטות תרמובארית בקוטר 90 מ"מ או רקטות בקוטר 70 מ"מ. (תמונה מס'-3) ד. מעל הצריח יותקנו 2 צריחנים, ליירוט רקטות וטילי נ"ט, מדגם "חץ זוהר". לכל צריחון יהיה בנוסף לשני המשגרים מקלע גאטלינג בקליבר "0.338 עם קצב אש של 2,500 כדורים. (תמונה מס'-4) ה. מאחורי הצריח נתקין עמדת נשק שתפעיל מקל"ר 25 מ"מ ומקלע בקליבר "0.338. הצריח יצטודד לכל כיוון ותהיה לו הגבהה של 80 מעלות. (תמונה מס'-6) ו. בגדוד חרמ"ש אופני יהיו 3 פלוגות נגמ"שים מדגם וי.אנ-1 ופלוגה של נגמ"שי וי.אנ.-1 משודרגת לרכבי לחימה. בכל פלוגה יהיו 14 נגמ"שים, סה"כ 42 נגמ"שי וי.אנ-1 + 14 רכבי לחימה + 4 רכבים למפל"ג. סה"כ: 60 רכבים וכ-600 חיילים.