הדרך לשדרג את ישראל למעצמה איזורית
הקדמה
בלחימה של השנים האחרונות לא פגשנו מטוסי אוייב, לא פגשנו שריון אוייב, אנו בעיקר פוגשים מחבלים, מטענים בדרכים, בנינים ממולכדים, ולפעמים גם קרבות עם חיילי אוייב שיוצאים מפירים באדמה וכו'. אנו מגיבים עם טנקי מרכבה שלא בנויים לסוג זה של לחימה מצד אחד ולא פעם עם רכבים שלא מוגנים מספיק מצד שני.
אנו במלחמה של לא מעט שנים והיא עדיין נמשכת וסופה לא נראה באופק, על מנת לסיים את המלחמות אנו צריכים לנצח בהם ובשביל זה אנו צריכים לבצע מספר שינויים ושידרוגים בצבא היבשה ובחיל האויר.
והבעיות הם:
1. מבנה צבא היבשה אינו מתאים ללחימה שבה ישראל נלחמת במספר רב של זירות, צבא היבשה צריך להיות גדול יותר, מצויד טוב יותר וחכם יותר.
חיל היבשה צריך, כלקח מהמחדל והטבח באוקטובר 7, לבנות לעצמו חיל אוויר ע"י רכישת מטוסי בוכנה כדוגמת ה-"AT-802U" עם יכולת נשיאה של חימוש רב שיכול להמריא ולנחות במנחתים מאולתרים. הוא צריך להשתתף בלחימה כנגד רחפנים, הוא צריך לשאת טילי נ"ט, ללחימה כנגד שריון ורקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ להילחם כנגד כלי רכב רכים, לשאת פצצות ומקלעים שונים להילחם כנגד חי"ר.
2. אין לי כוונה לומר לחה"א איזה מטוסים לרכוש הוא עושה זאת מצויין ללא עזרתי, אבל הייתי מוסיף שהכישלון שלו באוקטבר 7 מחייב את צה"ל וחה"א לאפשר לחיל היבשה להקים את חיל האוויר של היבשה. המטוסים שירכשו לחיל היבשה יהיו מטוסי בוכנה כדוגמת ה-AT-802U שיעזרו לחטיבות השונות להגן על הבסיס והכוחות שלהם מרחפנים תוקפים וגם לתקוף שריון אוייב, כלי רכב רכים, (טנדרים) וכוחות חי"ר שרוצים לשכפל את ה-7 באוקטובר במקומות אחרים בארץ.
בנוסף, ולא פחות חשוב חה"א צריך לבנות מערכים משולבים של מטוסי "אפ-15" בהם 2 טייסים ומטוסים לא מאויישים, הייתי רוצה לראות רביעית מטוסים ובה מטוס "אפ-15" מאוייש אחד ו-3 מטוסים שנשלטים מרחוק. מטוסים אלו יהיו חמושים בהתאם למשימה כך שיוכלו להחליף מטוסים מאוישים. אולי יום אחד נראה את המערכים המשולבים בחוד המערך האווירי. אם אנחנו רוצים להיות מעצמה איזורית אנו צריכים לרכוש מספר פריטים נוספים והם: אנו צריכים לרכוש את המפציץ האמריקאי שנקרא "B-1B", או את המפציץ הרוסי”TU-160”-, את הפצצות הרוסיות שנקראות "FOAB", (האבא של כל הפצצות) ואם צריך לרכוש מהם בתמורה את מפציצי הטופולוב 160 או את מטוסי ה-SU-34 או ה-SU-35 לדעתי יש על מה לדבר.
תמונה מס'-1 המפציץ האמריקאי B-1B
תמונה מס'-2 המפציץ הרוסי TU-160
תמונה מס'-3 מטוס הקרב הרוסי SU-34
מונה מס'-4 מטוס הקרב הרוסי SU-35
תמונה מס'-5 מטוס הקרב החדש של רוסיה SU-57 ‘
3. אגף המודיעין חייב לבנות מחדש את המחלקה שנקראת "איפכא מיסתברא", שתאתגר את המחשבות של אמ"ן לגבי כל נושא ובפרט בנושאי מלחמה ואז אולי הם יטעו פחות.
4. הפיקוד הבכיר שכח שצבא צריך לנצח וזו תכליתו, ניצחון הוא הרתעה זה יושג רק ע"י החלפת המטכ"ל באנשי "דור הניצחון".
הקמת צל"ג זחלילי (צוות לחימה גדודי)
1. חלק ראשון: הקמת "צוות לחימה גדודי" זחלילי
תמונה מס'-1 הטנק האמריקאי "אמ-1" שצריך לשדרג ל"טנק לחימה"
אם ארה"ב תמכור לנו את כל טנקי ה"אמ-1" הישנים ותשדרג אותם יחד עם ישראל ל"טנקי לחימה", נוכל להקים 100 צל"גים רגילים ובהם טנקי "מרכבה סימן-3" וטנקים אמריקאיים מדגם "אמ-1". בנוסף צריך לרכוש מסין 2,000 נגמ"שים מדגם "וי.אנ-20" שישודרגו ל"נגמ"שי לחימה". (תמונות 1.1-1.3) ואם ארה"ב לא תמכור לנו את הטנקים, צריך יהיה לרכוש מסין גם 3,000 טנקי "וי.טי-4". צריך לבחון אפשרות נוספת והיא רכישה של טנקי "טי-90" מרוסיה. כל הטנקים ישודרגו ל"טנקי לחימה".
בנוסף, הצל"ג צריך תומ"תים עם קנה 155/39. (תמונה מס'-1.1) תומ"תים אלו יעזרו לכוחות החי"ר לטהר מיבנים לפני שחיילים שלנו נכנסים אליהם, כעיקרון כל מבנה חשוד במיקוש קודם להרוס ואחר כך לבדוק. בנוסף הם יוכלו לעצור את כל מי שמנסה לחדור לשטחנו להבדיל מהמצב שהיה ב-7 לאוקטובר.
החטיבות המרחביות יקבלו תומ"תים מדגם ה"רועם" ותומ"תים סיניים מדגם "PLZ-52".
על מערך הארטילריה של הצל"ג ראה פרק מס'-3.
בגדוד שריון רגיל של הצל"ג הזחלילי בהנחה שהטנקים יגיעו מארה"ב יהיו הכוחות הבאים:
1. 2 פלוגות טנקים עם 28 טנקי "אמ-1" שישודרגו ל"טנקי לחימה".
2. פלוגת חרמ"ש אחת עם 16 נגמ"שים סיניים מדגם "וי.אנ-20", כל הנגמ"שים ישודרגו ל-"נגמ"שי לחימה". את נגמ"שי ה"נמר" נשאיר לחטיבות החי"ר.
3. פלוגה אחת של "רכבי לחימה לא מאויישים".
4. מפג"ד עם 2 "טנקי לחימה" + 4 "נגמ"שי לחימה" + מחלקה אחת של 4 "טנקי לחימה" לאבטחה ולתיגבור הצל"גים במידת הצורך.
סה"כ- 34 "טנקי לחימה" + 20 "נגמ"שי לחימה" + פלוגה של "רכבי לחימה לא מאויישים".
בגדוד שריון מתוגבר של הצל"ג יהיו:
1. 3 פלוגות טנקים עם 42 טנקי "אמ-1" שישודרגו ל"טנקי לחימה".
2. 2 פלוגות נגמ"שים עם 32 נגמ"שי "וי.אנ-20" שישודרגו לנגמ"שי לחימה".
3. פלוגה אחת או יותר של "רכבי לחימה לא מאויישים".
4. מפג"ד עם 2 "טנקי לחימה" + 4 "נגמ"שי לחימה" + מחלקה אחת של 4 "טנקי לחימה" לאבטחה ולתיגבור הצל"גים במידת הצורך.
סה"כ 48 "טנקי לחימה" + 36 "נגמ"שי לחימה" + פלוגה אחת או שתיים של "רכבי לחימה לא מאויישים".
בנוסף צריך להקים בין 20 ל-30 חטיבות מרחביות שיפעילו וידאגו לצל"גים ובעיקר יתנו להם סיוע ארטילרי מתומ"תים, משגרי רקטות למיניהם, רחפני תקיפה ועוד.
תמונה מס'-1.1 הנגמ"ש הסיני "וי.אנ-20"
תמונה מס'-1.2 מבט על אחורי הנגמ"ש וי.אנ-20
מעניינת הגישה להתקנת 2 מקלעים שיכסו את אחורי הנגמ"ש ואולי גם את צידיו בנוסף, לא אלמנט חדש, 2 מיכלי דלק נתיקים גדולים באחורי התובה.
תמונה מס'-1.3 תא הלוחמים בנגמ"ש הסיני וי.אנ-20 נראה מקום ל-6 לוחמים
בנוסף לסיוע הארטילרי אנו צריכים להקים את חיל האויר של צבא היבשה, זה אחד הלקחים מה-7 לאוקטובר, שיהיו בו:
א."מטוסי תקיפה" כגון "AT-802", (תמונה מס'-1.1) שילחמו ברחפנים למיניהם,
ב. "רחפני תקיפה" שישאו טילי נ"ט של רפא"ל ללחימה כנגד רכבים, ומקלעים למיניהם ללחימה כנגד ח"יר. אחד התפקידים שלהם יהיה להשגיח על הגבולות שלנו ובעיקר הגבול המצרי והגבול עם סוריה ולא לאפשר לצבא טורקי להתבסס בסוריה גם במחיר מלחמה.
תמונה מס'-1.4 מטוס הבוכנה AT-802 שירכיב את ח"א של היבשה
תמונה מס'-1.5 הנגמ"ש הישראלי "נמר" שישודרג לנגמ"ש לחימה עבור חטיבות החי"ר
קישור ל-וי.אנ-20:
את טנקי ה"אמ-1" נשדרג והשידרוגים הם:
1. שיפוץ או החלפת מערכת הכח בטנק כך שניידותו תהיה דומה לרכב חדש ואם ניתן להחליף את המנוע שלו במנוע של המרכבה-4 זה יהיה נהדר.
2. הסרת הצריח וכל המערכות שקשורות לתותח.
3. התקנת "קפסולה" בחזית הטנק ל-3 אנשי צוות. (אם זה אפשרי)
כל השדרוגים למעלה (סעיפים 1-3) הם עבור ה"אמ-1" ואילו מסעיף 4 ועד ל-10 השדרוגים יתאימו לכל סוגי הטנקים והנגמ"שים.
4. התקנת צריח נושא תותח בקוטר 76 מ"מ ומקלע מקביל בקליבר "0.338 (תמונות מס'-(1.7,1.6) התותח מוזן ע"י קרוסלת פגזים וההזנה היא אוטומטית ולכן בטנק יהיו 3 אנשי צוות. הצריח ישודרג כך שהגנת הצריח תותאם להגנת התובה. לתותח ה-76 מ"מ יש מגוון רחב של פגזים: פגזי ח"ש, פגזי נ"מ וגם פגז מונחה לכתם לייזר, משקל הפגז הוא 12 ק"ג ולו טווח של כ-20 ק"מ.
5. בצידי הצריח מותקנים 2 פודים ובהם נאחסן תחמושת לתותח בקוטר 20 מ"מ, את הפודים נאריך לכל אורך הצריח. על כל אחד מהפודים נתקין עמדת יירוט מדגם "חץ-זוהר”. (תמונה מס'-1.8) על כל אחד מצידי הפודים נתקין צריחון לתותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ שיצטודד 90 מעלות לימין או לשמאל בהתאמה למיקומו וגם למעלה. התפקיד העיקרי של תותחי ה-20 מ"מ יהיה לפגוע ברחפני הנפץ.
בצידו החיצוני של התותח נתקין מיגון שיחובר בתחתית הצריח ויגן על התותח מאש נק"ל. בדומה לאות האנגלית "C". בחלקו הפנימי של המיגון נתקין משגר לטילי נ"ט של רפא"ל מדגם "גיל" ואם יש מקום גם משגר לרקטות מונחות בקוטר 70 או 127 מ"מ.
6. התקנת תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ בכל אחד מהפינות האחוריות של הצריח בדומה לסידור שנראה על ה-"וי.אנ-20" (תמונה מס'-1.6). תותחים אלו יגנו על אחורי הרכב, אבל צריך לוודא ששיטת התקנת התותחים תגן גם על צידי הטנק.
7. על גג הצריח נתקין RWS שנשלב בו את עמדת המפקד ותותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ. תותח זה ישתתף בהגנה ממעופפים שונים ויגן מכלי רכב רכים. (תמונה 1.9)
תמונה מס'-1.6 צריח לתותח 57 מ"מ בטנקי הלחימה נתקין תותח 76 מ"מ
תמונה מס'-1.7 מקלע בקליבר "0.338
תמונה מס' 1.8 עמדת יירוט מדגם "חץ-זוהר"
תמונה מס'-1.9 תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ
תמונה מס'-1.10 הרכב הסיני "וי.אי-1" נושא צריח ותותח 125 מ"מ.
הצריח הזה עם תותח 57 מ"מ צריך להיות מותקן על כל הנגמ"שים בשריון
על "נגמ"שי ה-VN-20”" נתקין את הצריח שנראה ב-(תמונה מס'-1.10) אבל נחליף את התותח עם תותח בקוטר 57 מ"מ. היתרון של צריח זה היא ההפרדה בין התחמושת, שמותקנת במחסנית באחורי הצריח והחיילים הפורקים.
הערות:
ו. לגדוד השריון נצרף פלוגה אחת ואולי יותר של "רכבי לחימה לא מאויישים" שנשלטים מרכב פיקוד שיהיה מדגם "וי.אנ-20" שינוע קצת מאחור, נגמ"ש הפיקוד יופעל ע"י צוות של 3 לוחמים ובתא הלחימה ישבו 6 לוחמים נוספים שיפעילו 5 רכבים לא מאויישים, הלוחם השישי יפעיל רחפנים שיציגו ללוחמים בתא הלחימה את המצב בחוץ כך שהם ידעו מה לעשות. יתכן שאת הרחפנים נצטרך להתקין על רכבים יעודיים לנושא זה.
כל רכב לא מאוייש נושא תותח בקוטר 57 מ"מ, טילי נ"ט, תותחי נ"מ ומקלעים, כך שעוצמת האש של הפלוגה הלא מאויישת תהיה גבוהה.
נקודה נוספת, בנוסף ל"רכבי לחימה לא מאוישים" שיתקפו מהקרקע, צריך להקים צי של "רחפני תקיפה" שתפקידם לתקוף מהאויר ולפעול במשולב עם "טנקי ונגמ"שי הלחימה" שתוקפים מהקרקע. רחפנים אלו נושאים מקלעים, רקטות ועוד כלי נשק שיפגעו בלוחמי אוייב, ברכבים ובמטרות חשובות, מטרת התקיפה היא להקטין את כוחו של האוייב לפני שכוחות השריון שלנו נכנסים לקרב. אני רוצה לראות את "רכבי הלחימה" ו"רחפני התקיפה" תוקפים מהקרקע, מהאויר ומכל הכיוונים בו זמנית.
כרגע אין לנו רכבים כאלו אבל הגיע הזמן לייצר פלוגות כאלה עבור השריון והחי"ר. יתכן שהרכב שנראה ב-(תמונה מס'-1.11) שמיוצר ע"י אלביט יתאים לתפקיד ואם לא לסין יש רכב אופני על מרכב של 6 גלגלים דגם "וי.אי-1" (תמונה-1.12). שצריך להסב אותו לרכב אוטונומי רכבים אלו יתאימו ללחימה בשטח בנוי ועוצמת האש שלהם תתגבר על התנגדות האוייב.
תמונה מס'-1.11 רכב לא מאויש על מרכב של 6 גלגלים נושא תותח 30 מ"מ
תמונה מס'-1.12 הרכב "וי.אי-1" שצריך להסב לרכב אוטונומי
פרק מס'-2 הקמת צל"ג אופני.
תפקידו העיקרי של הצל"ג האופני יהיה לפעול בכל חלקי הארץ כנגד האוייבים שלנו. הצל"גים האופניים יהיו מערכת הנשק העיקרית בחטיבות החי"ר, ביחידות המיוחדות לביטחון פנים של המשטרה, ויופעלו על גבי הנגמ"ש הסיני שנקרא "וי.אי-1" שמגיע ב-2 דגמים: עם 8 גלגלים עבור "נגמ"שי החי"ר" ו-6 גלגלים עבור "נגמ"שי הלחימה" בצל"גים וביחידות המשטרה. (תמונות מס'-11.10 ו-1.12).
הצל"ג האופני יהיה בנוי על 4 רגלים והם:
1. רגל ראשונה- גדוד שריון רגיל או מתוגבר + פלוגה של "רכבי לחימה לא מאוישים".
2. רגל שניה- מערך נ"מ- שיפעיל מטוסי בוכנה, רכבי נ"מ ורכבי "כיפת ברזל".
3. רגל שלישית-ארטילריה- שתפעיל מרגמות 120מ"מ ותומ"תים עם קנה 155/39 ומטל"רים.
4. רגל רביעית- מערכי תקיפה לא מאויישים שיפעילו רחפני תקיפה, חימושים משוטטים ועוד
מבנה גדוד השריון בצל"ג האופני.
בצל"ג האופני לגדוד השריון יש 2 מבנים: צל"ג רגיל וצל"ג מתוגבר.
2.1. צל"ג רגיל ובו יהיו גדוד אחד של נגמ"שים אופניים עם 2 פלוגות של "נגמ"שי לחימה" ופלוגה אחת של "נגמ"שי חי"ר". בכל פלוגה יהיו 4 מחלקות עם 4 נגמ"שים סה"כ 16 נגמ"שים בפלוגה. בנוסף יהיו בגדוד פלס"ר + מפג"ד שיהיו בו 2 נגמ"שי לחימה + 4 נגמ"שי חי"ר + מחלקה עם 4 נגמ"שי לחימה לאבטחה ולרזרבה, ופלוגה לא מאוישת.
סה"כ בצל"ג רגיל: 38 "נגמ"שי לחימה" + 20 נגמ"שי חי"ר" + פלוגה לא מאוישת + פלס"ר וזה כולל את המפג"ד.
2.2. צל"ג מתוגבר ובו יהיו גדוד אחד של נגמ"שים אופניים עם 3 פלוגות של "נגמ"שי לחימה" ו-2 פלוגות של "נגמ"שי חי"ר". בכל פלוגה יהיו 4 מחלקות עם 4 נגמ"שים סה"כ 16 נגמ"שים בפלוגה. בנוסף יהיו בגדוד פלס"ר + מפג"ד שיהיו בו 2 נגמ"שי לחימה + 4 נגמ"שי חי"ר + מחלקה עם 4 נגמ"שי לחימה לאבטחה ולרזרבה ופלוגה לא מאוישת.
סה"כ בצל"ג המתוגבר: 42 "נגמ"שי לחימה" + 36 נגמ"שי חי"ר" + פלוגה לא מאוישת + פלס"ר וזה כולל את המפג"ד.
"נגמ"שי הלחימה" יופעלו ע"י 3-4 אנשי צוות, לא יהיו בו לוחמים פורקים והם ינועו על גבי הנגמ"ש הסיני מדגם "וי.אי-1" על מרכב של 6 גלגלים. (תמונה מס'-2)
"נגמ"שי החי"ר" יופעלו ע"י 3 אנשי צוות ועוד 6 לוחמים פורקים שגם הם ינועו ע"ג ה-"וי.אי-1" אבל על מרכב של 8 גלגלים. (תמונה מס'-2.1)
היתרון הגדול של הנגמ"ש הסיני הוא שהתחמושת מותקנת במחסנית מאחורי הצריח ולא בתא הלוחמים, סידור זה ישפר את בטיחות הלוחמים והיה והנגמ"ש נפגע. יתרון נוסף של רכבים אופניים הוא ביכולתם לצאת מהימ"חים ברגע שהכח מוכן לתנועה מבלי לחכות למובילים שאולי יגיעו ואולי לא, זו נקודה חשובה לכוחות המילואים. יתרון נוסף הוא יכולתם לפעול באזורים בנויים מבלי לפגוע בתשתיות הכבישים.
2.3 שידרוגים לרכב הסיני מדגם "וי.אי-1":
תמונה מס'-2 משחית הטנקים הסיני "וי.אי-1" עם 6 גלגלים ותותח
בקוטר 105 מ"מ.
תמונה מס'-2.1 משחית הטנקים הסיני "וי.אי-1" עם 8 גלגלים ותותח בקוטר 125 מ"מ.
1. בתמונה מס'-2 אנו רואים את ה-"וי.אי-1" הסיני שמותקו על מרכב של 6 גלגלים ותותח 105 מ"מ, בתמונה מס'-2.1 אנו רואים דגם נוסף שמותקן על מרכב של 8 גלגלים ותותח 125 מ"מ. בצריחים של 2 דגמי הרכב נבקש מסין להתקין תותח בקוטר 57 מ"מ ומקלע מקביל בקוטר "0.338. (תמונה מס'-2.2). לתותח ה-57 מ"מ יש מגוון רחב של פגזים: פגזי ח"ש, פגזי נ"מ וגם פגז מונחה לכתם לייזר, משקל הפגז הוא 7 ק"ג ולו טווח של כ-14 ק"מ. מאחורי הצריח מותקנת מחסנית פגזים שתותאם לפגזי 57 מ"מ. את הנגמ"ש עם 8 הגלגלים יפעילו "נגמ"שי החי"ר" של הצל"ג ואילו את הנגמ"ש עם 6 הגלגלים יפעילו "נגמ"שי הלחימה" וכוחות משטרה.
תמונה מס'-2.2 מקלע בקוטר "0.338
תמונה מס'-2.3 פגז 57 מ"מ מונחה שנקרא "אורקא".
2. את צידי הצריח נשנה ונתקין בצידי הצריח "מבנה" שעליו נתקין עמדת יירוט מדגם "חץ-זוהר", (תמונה מס'-2.4)
תמונה מס'-2.4 עמדת יירוט מדגם "חץ-זוהר"
תמונה מס'- 2.5 התקנת מקלעים מאחורי התובה
על כל אחד מצידי הצריח/מבנה נתקין תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ שיצטודד 90 מעלות לימין או לשמאל בהתאמה למיקומו וגם למעלה. התפקיד העיקרי של תותחי ה-20 מ"מ יהיה לפגוע ברחפני נפץ.
בצידו החיצוני של התותח נתקין מיגון בדומה לאות האנגלית "C". שיחובר בתחתית הצריח ויגן על התותח מאש נק"ל. בחלקו הפנימי של המיגון נתקין משגר לטילי נ"ט של רפא"ל מדגם "גיל" ואם יש מקום גם משגר לרקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ או 127 מ"מ.
3. התקנת תותחי 20 מ"מ באחורי התובה של נגמ"שי החי"ר והלחימה.
על כל אחד מאחורי התובה של הנגמ"שים משני צידי הדלת נתקין תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ וארגז פעולה גדול לפגזים בדומה (לתמונה מס'-2.4). בנוסף מסביב לתובה נתקין מצלמות שיציגו לצוות ול-AI”" את הנעשה בחוץ ויאפשרו ל-"AI" להפעיל את המקלעים כנגד כל אוייב שנכנס לטווח בצורה אוטומטית. התקנת התותחים צריכה לאפשר להם לכסות באש את צידי הנגמ"ש.
4. על גג הצריח נתקין RWS שנשלב בו את עמדת המפקד ותותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ. תותח זה ישתתף בהגנה ממעופפים שונים ויגן מכלי רכב רכים. (תמונה 1.9)
יכול להיות שאני מגזים בכמות תותחי ה-20 מ"מ וזה אולי נכון אבל עדיף יותר מפחות. אני חושש מתקיפות של רחפנים ולא מטנקי אוייב. הפיתרון הטיב ביותר לאיום זה להפוך את רצועת עזה למדבר ולהחזיק בדרום לבנון ומעלה.
אחד היתרונות של "נגמ"שי הלחימה" עם תותח ה-57 מ"מ, הוא שהטעינה אוטומטית ולצוות ובפרט לחיילות יהיה הרבה יותר קל להפעיל אותם. לדעתי לנגמ"שי הלחימה וטנקי הלחימה יגיעו הרבה חיילות וזו נקודה חשובה מכיוון שיהיו לנו אני מקווה מאות רבות של נגמ"שי VA-1 לאייש. "נגמ"שי החי"ר" יופעלו ע"י צוות של 3 לוחמים ו-9 לוחמים פורקים. "נגמ"שי הלחימה" יופעלו ע"י צוות של 3-4 לוחמים/לוחמות והם לא נושאים לוחמים פורקים.
1.3. התקנת עמדות יירוט מדגם "חץ-זוהר" על נגמ"שי החי"ר והלחימה.
את צידי הצריח נשנה בהתאם לצריח שנראה בתמונה מס'-2.8 בתמונה אנו רואים שעל כל אחד מצידי הצריח מותקן "מבנה" ועליו משגר ל-4 מיירטים, (תמונות מס'-2.8 ו-2.9) בצידי המבנה מותקנים אנטנות מכ"מ ואמצעים אחרים. בצריח זה הייתי עושה מספר שינויים והם:
א. הארכת המבנה לכל אורך הצריח והתקנת עמדת יירוט מדגם "חץ-זוהר" על גג המבנה (תמונה מס'-2.10)
תמונה מס'-2.6 עמדת יירוט מדגם "חץ-זוהר"
ב. על כל אחד מצידי המבנה הייתי מתקין תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ ולו 2 קצבי אש: נמוך של 750 פגזים לדקה וגבוה של 1,500 פגזים לדקה. (תמונה מס'-2.11) בצידו החיצוני של התותח הייתי מתקין קיר משוריין בדומה לתמונה מס'-2.12
ג. בין התותח והקיר המשוריין הייתי מתקין משגר כפול לטילי נ"ט מדגם "גיל" של רפא"ל ולהם טווח של 5.5 ק"מ. בחלקו הפנימי של הקיר המשוריין הייתי מתקין משגר ל-4 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ. (תמונות מס'-2.13 ו-2.14).
תמונה מס'-2.7 משחית הטנקים הסיני VA-1 עם תותח 125 מ"מ.
תמונה מס'-2.8 צריח סיני מעניין
תמונה מס'-2.9 מבנה מעניין שמותקן על צידי הצריח.
תמונה מס'-2.10 עמדת יירוט כנגד רקטות וטילי נ"ט מדגם "חץ-זוהר".
תמונה מס'-2.11 תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ.
תמונה מס'-2.12 תותח 30 מ"מ, משגר ל-6 רקטות וקיר מגן
תמונה מס'-2.13 משגר כפול ל-2 טילי נ"ט של רפא"ל.
תמונה מס'-2.14 משגר ל-4 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ.
1.4. התקנת צריחון נ"מ מעל צריח ה-57 מ"מ.
מעל צריח ה-57 מ"מ נתקין יח' RWS ובה תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ. לתותח 2 קצבי אש: נמוך של 750 פגזים לדקה וגבוה של 1,500 פגזים לדקה. (תמונה מס'-2.11)
פרק מס'-3: רגל שניה-מערך הנ"מ:
נושא המעופפים הוא האיום הגדול ביותר על השריון שלנו, אני לא רואה קרבות שב"ש, אבל במקום טנקי אוייב אנו נפגוש רחפנים וכטב"מים מתאבדים שנושאים רש"ק כבד ומתאבדים על השריון שלנו. אנו צריכים מערכות נ"מ שיופעלו ע"י "AI" כנגד מאות רחפנים ומעופפים אחרים שנפגוש במלחמות הבאות. ומערכות הנ"מ הם:
א. על דפנות הצריחים שמותקנים על "טנקי הלחימה" ו"נגמ"שי הלחימה" נתקין תותחי גאטלינג בקוטר 20 מ"מ שיופעלו ע"י צוות הרכב או ע"י "AI".
ב. ליחידות השריון והחי"ר נצרף רכבי נ"מ יעודיים ואחד מהם נראה ב-(תמונה מס'-2). בתמונה נראה רכב נ"מ סיני נושא תותח גאטלינג בקוטר 23 מ"מ ו-4 טילי נ"מ. הייתי משדרג את הרכב ע"י החלפתו ברכב הסיני "VN-9" (תמונה מס'-2.1) וע"י החלפת טילי הנ"מ בצד אחד של הצריח ברקטות מונחות בקוטר 70מ"מ ובצידו השני של הצריח נתקין רקטות מונחות בקוטר "5.0 מדגם "זוני" או 70 מ"מ. בנוסף על גג הצריחים של הטנקים והנגמ"שים נתקין מערכת מכ"ם לגילוי רחפנים שיהיו בכל פלוגות החי"ר והשריון בצה"ל, וגם בעוטף עזה על מנת לעצור את הברחות הנשק ממצרים לנגב. הם יעזרו גם לפגוע בעפיפונים שמשוגרים לעוטף ואם לא נזדרז נחטוף עפיפוני אש. וזה מזכיר לי את השיר "שועלי שמשון" למי שזוכר את השיר ששרה "שושנה דאמרי" שהייתה הגדולה מכולם ולא נשכח את שמשון הגיבור שהאגדות מספרות שהוא תפס מאות שועלים וחיבר כל שני שועלים בזנבות שלהם והוסיף לפיד בקשר ושלח אותם לשרוף את השדות של הפלישתים. בימנו יש שיטות טובות יותר אבל גם זה רעיון.
תמונה מס'-3 רכב נ"מ סיני נושא תותח גאטלינג בקוטר 23 מ"מ.
תמונה מס'-3.1 הרכב וי.אנ-9
ג. חיל האויר וגם חיילות הקרקע צריכים לרכוש את המטוס הזה (תמונה מס'-2.2) שחמוש בכל מה שצריך ואחד מתפקידיו העיקריים יהיה להילחם במעופפים למיניהם ורצוי מעבר לגבול. המטוס חמוש בפצצות, רקטות 70 מ"מ, פודים נושאי מיקלעים ועוד מתנות והוא יכול להישאר באויר כ-6 שעות. אני מניח שהוא יכול להמריא ולנחות במנחתים מאולתרים שיתאימו לחה"א של היבשה. אחרי הטבח של השביעי באוקטובר החשיבות של הקמת חיל אויר לכוחות היבשה נהייתה חשובה ביותר.
תמונה מס'-3.2 מטוס הבוכנה שנקרא אי.טי-802
פרק מס'-4 רגל שלישית-ארטילריה:
א. בצל"ג יהיו מרגמות 120 מ"מ מדגם "קרוס-בו", זהו תכנון חדש ואולי זו ההזדמנות לרכוש כמות גדולה ממנו. הייצור הוא של צריח המרגמה והמרגמה עצמה ואני מניח שאלביט תתקין את הצריח על הרכב שהלקוח יבחר. למרגמה קצב אש גבוה של 12 פצמ"רים לדקה ועד 16 בדקה הראשונה, למרגמה טווח של 10 ק"מ, היא יכולה לירות את כל מגוון הפצמ"רים שקיימים והיא ניתנת להפעלה ע"י איש צוות אחד.
ב. בנוסף למרגמות ה-120 מ"מ, הצל"ג יפעיל תומ"תים עם קנה 155/39 (תמונה מס'-3.2) שיעזרו לירי בכינון ישיר ועקיף כנגד מבנים למשל לפני שחיילים שלנו נכנסים לתוכם. בעיקרון כל מבנה חשוד במיקוש קודם נהרוס ואחר כך נבדוק.
ג. על מנת לשפר את מערך הנ"מ הייתי מוסיף משגר רקטות בקוטר 160 מ"מ שירה רקטות עם רש"ק נ"מ שעשוי להיות יעל ביותר כנגד נחילי רחפנים .
תמונה מס'-4 הצריח של מרגמת ה-120 מ"מ "קרוס-בו"
תמונה מס'-4.1 צריח המרגמה על רכב גלגלי.
תמונה מס'-4.2 פגז 57 מ"מ מונחה.
תמונה מס'-4.3 תומ"ת עם קנה 155/39
בנוסף לרכבים בגדוד השריון, צריך כמה מאות תומ"תים בקוטר 155/52 כדוגמת ה"רועם" שלנו ותומ"תים סיניים מדגם PLZ-52”" והם יהיו הכח הארטילרי של החטיבות המרחביות. (תמונות מס'-4.4 ו-4.5)
תמונה מס'-4.4 התומ"ת הישראלי "רועם" בקוטר 155/52
תמונה מס'-4.5 תומ"ת סיני שנקרא פי.אל.זי-52 ולו קנה בקוטר 155/52
תמונה מס'-4.6 משגר ל-26 רקטות בקוטר 160 מ"מ
מעניין לבדוק אם אפשר להסב אותם גם לירי נ"מ
פרק מס'-5 רגל רביעית- מערכות נשק לא מאוישות.
שיחולקו ל-3 נושאים עיקריים והם:
א גדודי השריון יפעילו רכבים לא מאויישים וכתבתי על זה בפרק על גדוד השריון.
ב הצל"ג יפעיל רכבים שיותאמו לשיגור "רחפני תקיפה" שינועו לאזור שבו יהיו רחפנים או כוחות אוייב ויפגעו בהם ע"י ירי ממק"כי גאטלינג ורקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ.
ג הצל"ג יפעיל כלי רכב שיותאמו לשיגור "חימושים משוטטים" כנגד טנקים, בעיקר בגבול עם סוריה/טורקיה ועם מצרים, כנגד ארטילריה, כנגד מבנים ומטרות קשות אחרות. (תמונה מס'-5 ו-5.1)
תמונה מס' 5 רכב לא מאויש מותאם לשיגור חימושים משוטטים
תמונה מס'-5.1 רכב אוטונומי לשיגור חימושים משוטטים.
הערות:
א. כרגע אין לנו "טנקי לחימה או נגמ"שי לחימה", לכן נתחיל לשדרג בשלב הראשון חטיבה אחת של "טנקי מרכבה סימן-3" ל"טנקי לחימה" וחטיבה אחת של נמרים לנגמ"שי לחימה" וזאת על מנת להתחיל את התהליך. (ראה פרק מס'-2) אני מאמין שלאור היחסים המיוחדים עם הנשיא טראמפ והשותפות בלחימה מול איראן, צריך להגיש לו הצעה שהוא לא יוכל לסרב לה ולרכוש את כל 3,300 טנקי ה-"אמ-1" הישנים שנמצאים באחסנה ולבקש מארה"ב לעזור לנו לשדרג אותם ל"טנקי לחימה".
ב. בנוסף, צריך לבחון עסקת נשק עם סין ובמסגרתה נרכוש ציודים לחיל היבשה כגון טנקי "וי.טי-4" שישודרגו ל"טנקי לחימה" ובעיקר רכישה של כ-2,000 נגמ"שים סיניים מדגם “VN-20”. מהלך דומה צריך לעשות גם עם רוסיה ולבחון את טנקי ה"טי-90". לזכור אחרי שטראמפ יעזוב אם הדמוקרטים יעלו לשלטון נשכח מסיוע אמריקאי והמחיר של הציוד יהיה יקר ביותר.
ג. הגנת הנ"מ על "טנקי הלחימה ונגמ"שי הלחימה" תהיה חשובה ביותר, אני לא רואה קרבות שב"ש אלא קרבות בין מעופפים למיניהם למערכות הנ"מ שלנו ואולי גם לרחפני יירוט שלנו וזה יהיה נהדר. חיל היבשה צריך להקים מערך אווירי ע"י מטוסי בוכנה כגון
ה-אי.טי-802 שיירטו את רחפני האוייב רחוק ככל האפשר מגבולות הארץ.
ד. הנושא של "רכבים לא מאויישים" חייב לתפוס את מקומו בגדודי השריון ולהיות הכח העיקרי בגדוד. כנ"ל גם בחיל האויר וזאת ע"י הטמעת מטוסים לא מאוישים למערך החיל.
ה. אני מאד מקווה שנפתח ונתקין מערכות לייזר על מטוסים שיירטו ויפילו את המעופפים של האויב עוד לפני שהם יהוו סיכון לכוחותינו.
תגובות