פרק מס'-6 שידרוגים למערך חיל האויר כלקחים מהמלחמה עם החמאס.
נראה לי לפי רשימת הקניות שאנו הולכים לרכוש את מה שמתאים לארה"ב ולא את מה שמתאים לחיל האויר שלנו. את מטוסי האפ-15 אי.איקס בלי קשר למחירו ברור שעד שנראה טייסת מבצעית נתקרב לשנות השלושים. אם כי זהו מטוס העתיד, אני הייתי מעדיף לקבל כרגע 3 טייסות של אפ-16 חדשים וגם מטוסי יד שנייה, שניתן להפעיל אותם מיד עם הגעתם לטייסות. אשר לטייסות האפ-35 אני הייתי מזמין 2-3 טייסות של מטוסים אלו עם יכולות המראה ונחיתה אנכית. למטוסים שאין יכולות אלו, צריך להזכיר שבעיות דומות היו לצי האמריקאי שנפתרו ע"י נושאות מטוסים. צריך להעתיק את הפיתרון ולישם אותו ליד הדת"קים שלנו, שיאפשרו למטוסים כגון אפ-16 להמריא ולנחות ממיתקנים אלו.
נקודה נוספת. המטוס צריך להמריא עם משקל מסויים של פצצות, וצריך להקטין את מספר הפצצות ולהגדיל את עוצמת הט.נ.ט שהם נושאים.
למשל האמריקאים ייצרו את הפצצה שנקראת "האמא של כל הפצצות" אבל הרוסים שמומחים בפצצות דלק אויר ייצרו את הפצצה שנקראת "האבא של כל הפצצות". זוהי פצצה תרמובארית (דלק/אויר) ששוקלת בערך 9 טון אבל עוצמת הפיצון נאמדת ב-44 טון ט.נ.ט. זה אומר שפצצה אחת יכולה להחליף טייסת שלמה. לנושא הזה יש כמה בעיות והן:
1. הבעיה הראשונה: היא לייצר פצצות כאלה, אני מניח שצריך ידע ואני לא בטוח אם הרוסים יסכימו למכור לנו את הידע וכמות ראשונה של פצצות על מנת להתחיל את התהליך ואולי גם מטוסים לשאת אותם.
2. הבעיה השניה: היא להטיל פצצות כאלה כאשר אין לנו שום מטוס מתאים לשאת אותם.
אבל אולי ניתן לרכוש 10 מפציצי בי-1 מארצות הברית בתנאים טובים, שאולי יעזרו לארה"ב בטווח הארוך
אם נצטרך להתמודד עם איראן.
3. ישנה אפשרות נוספת, והיא להתקין את ה"אבא של כל הפצצות" על משטח גדול להרכיב עליו את הפצצה ולאפשר להרקולסים לשאת 2 פצצות על 2 משטחים במטוס. המטוס ממריא ובהגיעו לאזור המטרה הוא פותח את הדלת האחורית, בעזרת מצנח המשטח נשלף מהמטוס ונופל למטה, המשטח משתחרר מהפצצה והיא מכוונת את עצמה למטרה. למטה פיצוץ של "האבא של כל הפצצות".
יש מומחים שמעריכים שהרדיוס של פצצה זו הוא 300 מטר אחרים חושבים 1,000 מטרים.
אני לא מומחה אבל נראה לי שכמה פצצות כאלה והדיבור של החמאס ישתנה.
וגם החיזבאללה יחשוב אם להתעסק איתנו.
"האבא של כל הפצצות"