דוד גרוס 23 לינואר 2022 בימים אלה (ינואר-2022) לאחר ההתקפה הכבדה על איחוד האמריות, ישראל צריכה להחליף דיסקט, לעזור לאמריות, להלחם יחד איתם כנגד החוחים ואולי גם עם איראן,אם היא תחליט להיכנס למלחמה בצורה ישירה. כל פעולה שתהיה פחות מזה תגרום נזק רב לישראל ולהרבה זמן. צריך להתכונן למלחמה הזו ומהר, לכן צריך להעביר לאמריות מספר טייסות של מטוסי קרב, כלי טיס נוספים, סוללות של כיפת ברזל וכמובן צוותות ישראלים. אם נפעל בצורה נכונה ומשכנעת, יתכן שנמנע את שיגורם של טילים איראנים כנגד ישראל. אבל אם לא נעשה זאת, איראן תבין שאנו נמר של נייר והיא עלולה לשגר טילים עלינו ולהוכיח שהיא זו ששולטת במזרח התיכון. אנחנו צריכים להבין שהמלחמה הגדולה מתקרבת וזה תלוי בנו אם אנו עומדים בפני "מלחמת השחרור-2" וזה אומר לחימה בישראל עם ערביי ישראל, עם ערביי איו"ש, עם החמאס והחיזבאללה, עם האוייבים במעגל החיצוני כמו איראן והחוחים ואם נפגין חולשה, גם עירק, מצרים וירדן עשויות להצטרף. נקווה שאנו חכמים מספיק בשביל לנטרל את הפצצה הזו, לפרק את החבילה הזו ולהילחם עם כל אחד מהמרכיבים שלה אחד אחרי השני. מהמלחמה הזו לא ניתן לברוח. ב-67 יצאנו למלחמה וגם הפעם אין ברירה וצריך לצאת פעם נוספת למלחמה שאנחנו נתחיל בה. אני חושב שאין לנו זמן לבצע את כל מה שאני כותב, אבל זה מה שהייתי רוצה לעשות. אני מתייחס לפעולות כשלבים, אבל כולם צריכים להתבצע במקביל, בו-זמנית ומהר ככל האפשר. שלב ראשון: - חיסול התשתית החבלנית של ערביי ישראל ואיו"ש. תשתית חבלנית זו של מחבלים ואמצעי לחימה הינם סכנה ממשית לקיומה של מדינת ישראל. ראינו דוגמה ליכולתם בפרעות של 2021 וכיום הם מסוכנים פי כמה. אם לא נטפל בבעיה הזו כעת, נמצא את עצמנו מהר מאד ב”מלחמת השחרור מס'-2", עם אוייבים מבית ומבחוץ. שלב ראשון - פעולות מקדימות 1. יש לאפשר לצה"ל לפעול בכל תחומי ארץ ישראל בהתאם לדרישות מבצעיות. 2. צריך להגדיל את כוחו של משמר הגבול ע"י תוספת גדודים סדירים ובעיקר כוחות מילואים. מעבר ליתרונות הברורים של לוחמי משמר הגבול, יש להם בסיסים מסודרים וקל להם לקלוט כוחות נוספים. יחידות מג"ב יקבלו ציוד משופר כגון: רכבי לחימה, נגמ"שים משודרגים, כלי נשק חדשים ועוד. 3. צריך להקים במהירות את גדודי ’המשמר הלאומי’ כפי שהציע האלוף חילווה, הייתי רוצה לראות 100 גדודים של חיילי חי"ר כאשר בכל גדוד 500 חיילים שנפלטו משירות המילואים, בחטיבות החי"ר שלהם, (לאחר גיל 38) אלו חיילים שיש לפניהם עדיין שירות ארוך, עד גיל 50, שנמצאים בכושר סביר ועם הרבה ידע שיוכלו להביא את גדודי ’המשמר הלאומי’ לכשירות מבצעית בזמן קצר. לוחמי ה’משמר הלאומי’ ידכאו כל נסיון להתפרעות כאשר כל האמצעים כשרים כולל ירי. שלב שני: - הקמת מערך לדיכוי תמ"ס (תלול מסלול) של החמאס והחיזבאלה. שלב שני - פעולות מקדימות: תיכנון ויצור של ’שמיכות דיכוי תמ"ס’ ופריסתם באויר מעל אותם איזורים שמועדים לשיגור רקטות בדרום לבנון ורצועת עזה, כך שהם יהיו מוכנים לפגוע במערךהתמ"ס של האוייב כאשר הם יראו. כל הפעולות המקדימות צריכות להתחיל מחר בבוקר. ביצוע הפעולות המקדימות של השלב הראשון והשני הם חובה לפני שתתחיל פעילות מלחמתית. שלב שלישי: - שידרוג עוצמתו של חיל היבשה. שלב שלישי – פעולות מקדימות 1. רכש של רכבי לחימה לחטיבות השריון. 2. שידרוג יכולות טנקי המרכבה. 3. שידרוג מערכי הארטילריה. 4. שידרוג מערכי החי"ר. שלב רביעי: - מלחמה כנגד החמאס והחיזבאללה. שלב רביעי – פעולות מקדימות 1. צה"ל צריך לכבוש את דרום לבנון ולקבוע את הגבול עם לבנון בנהר הליטאני. בנוסף, כל השטח עד לכביש ביירות דמשק יהיה תחת שליטה באש של ישראל שלא תאפשר את התחמשותם מחדש של אירגוני הטרור. זאת אומרת שאין הפסקת אש וצה"ל יפגע בכל מטרה צבאית שהוא יראה. 2. צה"ל צריך להשתלט על רצועת עזה, להשמיד את כל אנשי החמאס והגיאד האיסלמי והריסת כל התשתיות שלהם ברצועת עזה מעל ומתחת לאדמה. אין הפסקת אש כל מטרה צבאית תותקף, לאחר ניקוי השטח או שאנו נצא משם או שהם יצאו משם, עדיף שהם. שלב חמישי: - להיות מוכנים להרחבת הלחימה למדינות העימות. אני ארחיב על כל אחד מהשלבים בהמשך. שלב ראשון: - לחימה כנגד המחבלים שבין ערביי ישראל ואיו"ש. פרק ראשון: - לחימה עם המחבלים שבתוכנו. לפני התחלת השלב הראשון יש לבצע מספר פעולות מקדימות והם: 1. יש לאפשר לצה"ל לפעול בכל תחומי ארץ ישראל וזאת בהתאם להחלטת שר הבטחון והרמטכ"ל שהם האחראים על בטחון המדינה. 2. צריך להגדיל את כוחו של משמר הגבול ע"י תוספת גדודים סדירים ובעיקר יחידות מילואים. מעבר ליתרונות הברורים של לוחמי משמר הגבול, יש להם בסיסים מסודרים וקל להם לקלוט כוחות נוספים. יחידות מג"ב יקבלו ציוד משופר כגון: רכבי לחימה, נגמ"שים משודרגים, גיפים ועוד. 3. צריך להקים במהירות את גדודי ’המשמר הלאומי’ והייתי רוצה לראות 100 גדודים של חיילי חי"ר כאשר בכל גדוד ישרתו כ-500 חיילים שנפלטו משירות המילואים בחטיבות החי"ר שלהם, (לאחר גיל 38) ויש לפניהם עדיין שירות ארוך עד גיל 50 והם נמצאים בכושר סביר ועם הרבה ידע שיוכלו להביא את גדודי החי"ר לכשירות מבצעית בזמן קצר. לוחמי ה’משמר הלאומי’ ידכאו כל נסיון להתפרעות כאשר כל האמצעים יהיו כשרים כולל ירי. את חיילי ’המשמר הלאומי’ צריך לצייד בכלי רכב ובכלי נשק מתאימים ואחרי שנחליט על המקומות שצריך לפרוס אותם, נחליט לגבי מיקום הימ"חים ומספר הגדודים בכל מקום. החיילים שישרתו בגדודים אלו יהיו מאותו איזור שבו הם יצטרכו לפעול כך שהמרחק מבתי המגורים לימ"חים יהיה קצר ביותר. החיילים יצטיידו בנשק קל יחסית, רוס"רים ומקלעים שהם מכירים משירות המילואים הרגיל שלהם. כלי הרכב יהיו נגמ"שי הזלדה שיעברו טיפול, שיפוץ או החלפה של מנועים, גירים ומזקו"מ. בנוסף הם יעברו שידרוג של המיגון כך שיעמוד בפני תחמושת קליעית בקליבר 7.62 מ"מ. שידרוג זה יעשה ע"י רפא"ל/פלסאן ויקבל עדיפות גבוהה. כל הזלדות יצויידו במקלעי 7.62 מ"מ ובמק"כים בקליבר 12.7 מ"מ או 14.5 מ"מ. גם משמר הגבול יצטייד באותם זלדות משודרגות. אפשרות נוספת היא לרכוש ברוסיה ובמדינות מזרח אירופה, שמחליפים את מערכות הנשק הרוסיות שלהם בציוד מערבי, נגמ"שים מדגם בי.טי.אר-80 שאמורים להיות מוגנים מתחמושת קליעית בקליבר 7.62 מ"מ וחזית הרכב מוגנת מתחמושת קליעית בקליבר 12.7 מ"מ. כל הנגמ"שים שנקנה צריכים לעבור שיפורים ע"י התקנת מנועים חזקים יותר של 300 כ"ס, התקנת גיר אוטומטי והחלפת המזקו"מ מישן לחדש. שידרוגים אלו קיימים בנגמ"שי הבי.טי.אר-82. הנגמ"ש מופעל ע"י 3 אנשי צוות ונושא 7 לוחמים פורקים. גדודי ’המשמר הלאומי’ ומג"ב יצטרכו להתאים את עצמם לכיתות חי"ר של 7 לוחמים בלבד. על הנגמ"ש מותקן צריח ובו מק"כ בקליבר 14.5 ומקלע 7.62 מ"מ מדגם פי.קי.טי. בחלק מהרכבים נחליף את המק"כ במקל"ר רוסי בקליבר 30 או 40 מ"מ. תמונה של הנגמ"ש למטה: BTR-80 נגמ"ש רוסי מדגם 4. לאחר מימוש כל השלבים המוקדמים כפי שנרשמו למעלה נעביר את השליטה על איו"ש למג"ב כאשר פיקוד מרכז משגיח מאחור. שלב שני: - דיכוי מערך רקטות התמ"ס (תלול מסלול) של החמאס והחיזבאלה. ראש אמ"ן הנוכחי כתב, בהיותו ראש אגף מבצעים בצה"ל, מאמר שנקרא ’משמר לאומי’ ומאמר נוסף שנקרא "לשלול את הרקטות" וניתן לקרוא אותו בקישור למטה: https://idf-il1.blogspot.com/2021/05/1.html גם תא"ל ערן אורטל שעומד בראש המערכת שנקראת "מרכז דדו" כתב מאמר שנקרא "להדליק את האור ולכבות את האש" וקישור למאמר שלו למטה: https://www.idf.il/media/84807/%D7%A2%D7%A8%D7%9F-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%A7%D7%9F%D7%9F-9-6.pdf ישנם מאמרים נוספים בנושא זה שעיקרן הוא "איך מתמודדים עם ארטילריה תלולת מסלול-(תמ"ס)" וניתן לקרוא אותם במגזין שנקרא "בין הקטבים" שהוא "כתב העת של צה"ל לאמנות המערכה" וקישור אליו למטה: https://www.idf.il › מרכז-דדו › בין-הקטבים וגם אני הקטן רוצה להביע את דעתו בנושא זה. סדר פעולות לדיכוי מערכי התמ"ס של החמאס וחיזבאללה. 2.1 פריסה מוקדמת של ’שמיכות דיכוי תמ"ס’ מעל רצועת עזה ודרום לבנון כך שאירגוני הטרור לא יוכלו להתערב במלחמה בארץ. בשלב מוחר יותר אולי נפרוס שמיכות דיכוי גם לאורך הירדן והגבול עם מצרים. 2.2. ’שמיכת דיכוי’. את הרעיון אני לוקח מהמאמר של תא"ל ערן אורטל והרעיון הזה נקרא ’שמיכות דיכוי תמ"ס’, אני מוסיף לו את המילה ’ועוד’ כך שהמשפט שלי הוא ’שמיכות דיכוי תמ"ס ועוד’. התוספת ’עוד’ אומרת שאת היכולת הזו אפשר להפעיל גם מול חוליות נ"ט, שריון אוייב, ארטילריה, מיבנים, סיכולים ממוקדים, ואפילו בים. המונח ’שמיכת דיכוי’ מתאר מצב שבו מעל איזור מסויים אנו מציבים באויר בגובה מסויים ’שמיכת דיכוי’, שלמעשה השמיכה הזו היא מקבץ של ’חימושים ממתינים’ שנמצאים באויר בנקודות שנקבעו מראש ואמורים להשמיד את מערך התמ"ס של האוייב והיה והוא יצוץ וינסה לשגר רקטות או טילים. מידות השמיכה וכמות החימושים בשמיכה יותאמו לשטח שאנו רוצים לשלוט עליו. לדוגמה: אם’שמיכת הדיכוי’ צריכה להיות מותקנת מעל צפון הרצועה והיא תהיה בגודל של 5 ק"מ על 3 ק"מ, וכל 0.5 ק"מ נתקין ’חימוש ממתין’, אזי יותקנו בשמיכה זו כ-60 ’חימושים ממתינים’. אפשרות נוספת היא לייצר שמיכות סטנדרטיות בגודל של 1 ק"מ על 1 ק"מ ובכל יחידה יהיו מספר חימושים. את כמות השמיכות נתאים לשטח שאנו רוצים לשלוט עליו. יתכן שזה יהיה קל יותר להפעלה ושליטה מהאפשרות הראשונה. מספר השמיכות ומספר החימושים בשמיכה יהיו בהתאם למידע שיש לנו לגבי כמות המשגרים, הרקטות, הטילים, המרגמות או כל מטרה חשובה אחרת שיש לאוייב באותו איזור. דוגמה לשמיכת דיכוי ולחימושים ממתינים ניתן לראות בקישור למטה: https://www.youtube.com/watch?v=EHviFIezV6o כמובן שבשלב זה הווידיאו הוא לא מציאות אבל בהחלט ניתן לביצוע. יש לנו מספיק סוגי רקטות שניתן להרכיב על אחד מהם את הרוטורים, הרש"ק, את מערכת המחשבים, את מערכת הראייה וסימון המטרות. יכול להיות שנצטרך להתקין גם פנלים סולאריים לטעינת החימושים אלא אם השימוש בהם יעשה לזמן קצר. לגבי שיגור מהמטוס ניתן לראות דוגמה נחמדה בקישור למטה: https://www.youtube.com/watch?v=KgQAfNP0RNA 2.3 ’חימוש ממתין’. החימוש הממתין הוא החימוש שמותקן בשמיכת הדיכוי, הוא בנוי מרקטה בקוטר 122 מ"מ, (זו הערכה בלבד מי שיבנה את החימוש יעשה את השיקולים שלו לגבי המידות של החימוש), והוא ניצב במטוס המטען ומשולח ממנו, הרקטה נופלת מהמטוס ופותחת מצנח שמאט את נפילתה, לאחר מכן החימוש פותח 4 זרועות שנושאות 4 רוטרים, אחד על כל זרוע, שמיצבים ומניעים את החימוש לנקודה שהוקצתה לו בשמיכת הדיכוי. המטוס המשגר יכול לשאת כמות גדולה של חימושים שמשולחים מהמטוס ובונים עי"כ את ’שמיכות הדיכוי’ שנפרסות מעל איזורים מסויימים שאנו רוצים לשלוט עליהם. לרקטות אלו אני קורא ’רקטות תקיפה’ והם יתקפו את משגרי הרקטות וכל מטרה חשובה אחרת. רקטות אחרות שנקרא להם ’רקטות יירוט’ יהיו בקליבר 70 מ"מ יתמחו בפגיעה והשמדה של רקטות ו/או טילים שנורו ע"י החמאס או החיזבאללה כאשר הם בשלבי הטיפוס ומהווים מטרה קלה לזהוי וליירוט. רקטות אלו ישאו רב"ת שונה ’מרקטות התקיפה’. מרגע הפעלתם, החימושים ממקומם בשמיכה, יחפשו מטרות כאשר כל חימוש סורק שטח שקוטרו 1 ק"מ, כאשר נמצאה מטרה, אחד מהחימושים שבשמיכה יופעל כנגדה. המידע לגבי מיקום המטרה וסוגה ישותף עם שאר החימושים בשמיכה וגם עם שמיכות קרובות, עי"כ ניתן יהיה לכוון לאיזור שבו ניראו המטרות, חימושים נוספים. 2.4 הצבת ’שמיכות דיכוי תמ"ס ועוד’ בשמיים. השילוח של החימושים יעשה ממטוס מטען כדוגמת בואינג, הרקולס, אמ.די-76 וגם ממטוסי קרב כאשר הם נישאים מתחת לכנפי המטוס ומתחת לגוף. בקישור למטה אפשר לראות את שיטת השילוח של החימושים ממטוס מטען, החימושים שנראים בקישור מתאימים לרקטות ויותאמו ל’חימוש ממתין’. השיטה הזו כפי שניראת בקישורים למטה יתאימו גם לכל מיני חימושים אחרים שיותאמו לתקיפת טנקים, שיירות, מבנים וכו'. כמו שהרעיון לתקוף את הרקטות בשלב הטיפוס הוא נכון, זה יהיה יותר מנכון לתקוף את מקומות הייצור, ההרכבה, נקודות השיגור והמקומות שמאחסנים בהם את המשגרים והרקטות. אם נפרוס את ’שמיכות הדיכוי’ מעל האיזורים הנכונים לא נחשוש מהכמות הרבה של רקטות בידי האוייבים. בקישור למטה שיטה לשלח את החימושים מהקרקע ומהים ע"י מטל"רים, להחזיק אותם באויר כשמיכת דיכוי ולהפעיל אותם כנגד מטרות שונות על הקרקע ובים. כך ניראת ’שמיכת דיכוי’: https://www.youtube.com/watch?v=EHviFIezV6o לדעתי שיגור של שמיכות הדיכוי מול עזה יעשה ממטל"רים שימוקמו בצד שלנו לאורך הרצועה. ואילו שמיכות הדיכוי בלבנון יעשו ברובם ע"י שיגור ממטוס מטען. בקישור למטה שילוח ממטוס של מערכות לחימה כנגד שריון אוייב וגם פגיעה במכוניות ברחוב. https://www.youtube.com/watch?v=KgQAfNP0RNA https://www.youtube.com/watch?v=dKwOdxpp0yU המערכת בקישורים אלו אולי לא קיימת במציאות, אבל השיגור של החימושים מהמטוס וממטל"ר הוא מעניין מאד ולדעתי ניתן לביצוע במיידי. החימושים שיותקנו במטוס המטען יעמדו בשורות אחד אחרי השני כמו חיילים במסדר, כל שורת חימושים תתקרב לפתח השיגור והחימושים אחד אחרי השני ישולחו מהמטוס ויפלו למטה, בגובה מסויים יפתח המצנח ויאט את נפילתם, לאחר שהחימוש האט יפתחו הקירות של החימוש. הרוטורים יפתחו, יתחילו להסתובב ולייצב את החימוש באויר, בשלב הבא החימוש ינוע לנקודה שהוקצתה לו ב’שמיכת הדיכוי’. לאחר מכן הלוחות הסולאריים יפתחו ויטעינו את החימושים כך שהם יהיו מוכנים להפעלה בכל רגע נתון.

פרק שלישי:-הארטילריה צריכה ויכולה להיות גורם חשוב ביותר בחטיבת השריון והיא יכולה לשנות לחלוטין את יכולות הלחימה שלנו. למטה מערך הארטילריה המתבקש לענ"ד והצבתו ברמות השונות: 1. מרגמות 81 מ"מ-בפלוגה. 2. מרגמות 120 מ"מ-בגדוד. 3. מטל"רי 122 מ"מ "גראד"-בגדוד. 4. חימוש משוטט "הירו-120" בגדוד. 5. מטל"רי 220 מ"מ "אוראגן"-בחטיבה. 6. טילי "מנתר"-בחטיבה. 7. חימוש משוטט "הירו-400" ל-150 ק"מ-בחטיבה. 8. מטל"רי 122 מ"מ "אקולר"-באוגדה. 9. מטל"רי 160 מ"מ "אקולר"-באוגדה. 10. מטל"רי 227 מ"מ "אמ-270"-באוגדה. 11. מטל"רי 300 מ"מ "סמארש"-באוגדה. 12. חימוש משוטט "הירו-900"-באוגדה. 13. רקטות טרמובאריות "טוס-2"-באוגדה. ברמת הפיקוד יהיו מערכי ארטילריה נוספים כגון: רקטות "אקסטרא" לטווח של 150 ק"מ, רקטות הייבריד בקוטר 227 מ"מ עם פצצת אויר קרקע מדגם SDB-1 ל-150 ק"מ, טילי "פרדטור הוק" לטווח של 300 ק"מ וטילי "לורה" לטווח של 400 ק"מ. 1. ארטילריה לרמת הפלוגה. תפקידה של פלוגת השריון והארטילריה שלה הוא בראש ובראשונה להגן על השטח שהיא מחזיקה ולא לאפשר לאוייב לחצות אותו. הארטילריה ברמת הפלוגה תכלול: 5 מרגמות 81 מ"מ שמותקנות על רכב אופני, ורחפנים לסיור ואיכון. 1.1 מרגמות 81 מ"מ. צריך לרכוש ברוסיה את המערכת שנקראת 2S41 DROK (אבל צריך יהיה לרכוש אותם עם קנה בקוטר 81 מ"מ) שמותקנת ע"ג רכב אופני שנקרא "Typhoon K-4386" של חברת "Kamaz" הרוסית. (ראה תמונה למטה) הטווח של המרגמה הוא 6 ק"מ, קצב אש 15 פצמ"רים לדקה, למרגמה טעינת בריח, הרכב נושא 40 פצמ"רים והוא מופעל ע"י 4 אנשי צוות. לרכב טווח פעולה של 1,200 ק"מ, משקלו 14 טון, יש לו מנוע דיזל בן 350 כ"ס והוא נושא עמדה נשלטת עם מקלע 7.62 מ"מ. 2S41Drok 82mm mortar ארצות הברית מפתחת פצמ"ר 81 מ"מ שאמור לדאות למטרתו ובניסויים שנעשו הוא הגיע לטווח של 10 ק"מ כאשר הכוונה הסופית להגיע לטווח של 40 ק"מ. לפצמ"ר ביות סופי כך שגם רש"ק קטן יחסית יהיה יעיל. שילוב רחפנים במערך המרגמות, יאפשרו גילוי וזיהוי מטרות מטווח ארוך, יאפשרו שיגור נתוני GPS על המטרות שזוהו ואם צריך הרחפן יכול לסמן את המטרות עבור הארטילריה וכלי טייס שמשגרים חימוש חכם. למטה תמונה של הפצמ"ר החכם: הפצמ"ר החכם בקוטר 81 מ"מ. אם חיל היבשה יקבל מרגמות 81 מ"מ עם פצמ"ר לטווח של 10 ק"מ וביות לכתם לייזר, זה יהיה שידרוג רציני ביכולות של ה-81 מ"מ ויקנה למרגמה זו חיים חדשים. אפשר להניח ששידרוג דומה אפשר יהיה לעשות גם לפצמ"רי ה-120 מ"מ. 2. ארטילריה לרמת הגדוד. התפקיד העיקרי של הגדוד והארטילריה שלו הוא להגן בגיזרתו ולמנוע מכוחות אוייב לחצות את הגבול. תפקידו הנוסף הוא לעזור לכוחות השריון להשמיד את מערכי האוייב בגיזרתו. הארטילריה הגדודית תכלול: 5 רכבים שנושאים כל אחד 6 חימושים מדגם "Hero-120", חמישה (5) מטל"רי BM-21 GRAD , חמישה (5) מרגמות 120 מ"מ ומזל"טים לסיור ואיכון. רק להבהרה הארטילריה הגדודית היא בנוסף לארטילריה הפלוגתית. 2.1 חימוש משוטט-כללי החימוש המשוטט הינה מערכת נשק חדשה שמותקנת במשגרים שונים שיכולים להיות נישאים ע"י אדם או ע"י רכב, המפעיל משגר את החימוש לאיזור המטרות, החימוש שמצוייד במערכת אלקטרו-אופטית מחפש מטרות, אם נמצאה מטרה והמפעיל מקבל אישור, הוא נועל עליה את החימוש ומנווט אותו עד לפגיעה במטרה. מיכוון שהמפעיל הוא גם נושא את החימוש, מחפש מטרה וגם פוגע בה, אזי זו הדרך המהירה ביותר לסגירת מעגל בין הרואה והיורה. החימוש יכול לנוע לכיוון המטרה אבל אם המטרה כבר נפגעה או נעלמה המפעיל יכול לשנות כיוון ולחפש מטרה חדשה, ואם לא מצא מטרה הוא יכול להנחות את החימוש להגיע לנקודה מסויימת, לנחות בשלום וצוות מתאים יאסוף אותו ויכין אותו לשיגור נוסף. במערך של החימוש המשוטט, כפי שאני מכיר מחברת "יוויזין" הישראלית, ישנם 3 קטגוריות של חימושים: קטגוריה מס'-1 נקראת "מערכות טקטיות" ונמצאים בה החימושים "HERO-30", "HERO-70" והם מתאימים לתקיפת חי"ר ורכבים רכים. הרש"ק שלהם הוא 0.5 ו-1.2 ק"ג, הם יכולים לשהות באויר 30 ו-45 דקות בהתאמה. הטווחים שלהם הם בהתאם לקו הראייה ולכן הם בין 10 ל-40 ק"מ. חימוש נוסף "HERO-120" הינו החבר הכבד בקטגוריה זו והוא שוקל כ-12 ק"ג, נושא רש"ק של כ-5 ק"ג ומתאים לתקיפת רכבים משוריינים כולל טנקים. הוא יכול להישאר באויר כ-60 דקות. "HERO-120" בקטגוריה מס'-2 שנקראת "מערכות מבצעיות" אפשר למצוא את החימושים HERO-250, HERO-400 וו-HERO-400EC לחימושים אלו רש"ק של 5 ק"ג, 8 ק"ג ו-10 ק"ג והם יכולים לשוטט 3 שעות, 4 שעות ו-2 שעות בהתאמה. לכולם יש מערכות תיקשורת משופרות לטווח של 150 ק"מ ורבגוניות במשימות שלהם. ל-HERO-40EC יש מנוע חשמלי כך שהוא השקט מכל החבורה והוא נושא רש"ק של 10 ק"ג ויכול לשהות באוויר כ-120 דקות. HERO-400EC בקטגוריה מס'-3 שנקראת "מערכות איסטרטגיות" קיימים 2 חימושים : "HERO-900" ו-"HERO-1250" לראשון רש"ק של 20 ק"ג, הוא יכול לשוטט 7 שעות ויש לו טווח של 250 ק"מ. לשני רש"ק של 30 ק"ג וטווח של 200 ק"מ. מעניין יהיה לבחון אם ה"HERO-900" יכול להיות "מוביל" של להקת חימושים, כאשר הוא ינווט לאיזור המטרות, יזהה אותם, יחלק אותם לכלל הלהקה ויסמן אותם בלייזר עבור כל אחד מחברי הלהקה. אם זה אפשרי ניתן יהיה לפשט ולהוזיל את הרב"תים של החימושים התוקפים, הם לא יצטרכו לחפש מטרה, אלא יצטרכו רק חיישן לייזר חצי פעיל שיאתר ויתביית על כתם הלייזר שמסמן את המטרה. "HERO-900" 2.2 חימוש משוטט-"הירו-120". חימוש זה שוקל 12.5 ק"ג הוא נושא רש"ק במשקל של כ-5 ק"ג,הוא מתאים לירי כנגד רכב משוריין כולל טנקים ויכול להישאר באויר כ-60 דקות. הטווח שלו מוגבל לקו הראייה בין החימוש למפעיל והטווח הסביר הוא 40 ק"מ, אבל אם נשדרג את מערכת הקשר שלו ניתן יהיה להגדיל את הטווח. "HERO-120" על רכב לא מאוייש מותקנים 6 משגרים ל-HERO-120, ניתן לראות בתמונה את האנטנה שמותקנת על הרכב שאמורה לשדרג את הקשר בין החימוש והמפעיל. 2.3 מטל"רי 122 מ"מ "GRAD". צה"ל צריך לרכוש בהזמנה ראשונה כ-500 מטל"רי BM-21 ואלפי רקטות 122 מ"מ לא מונחות ולצייד בהם את יחידות המטל"רים בגדודי השריון. ברוסיה מתחילים להחליף את המטל"ר הזה במטל"ר חדש שנקרא "TORNADO-G" ואני מניח שניתן יהיה לרכוש את מטל"רי ה-BM-21 במחיר זול יחסית ועם זמני אספקה קצרים. מטל"ר זה מותקן על רכב אופני בתצורה של 6*6, הוא נושא 40 משגרים, יש לו טווח של 20 ק"מ, קצב אש של 40 רקטות ב-20 שניות ורש"ק במשקל של 20 ק"ג. (ראה תמונה למטה) המטל"ר הרוסי-בי.אמ-21 2.4 מרגמות 120 מ"מ את מרגמות ה-120 מ"מ הייתי מתקין בצריח סובב כדוגמת המרגמה שנקראת "AMOS" עם 2 קנים או "NEMO" עם קנה אחד. (ראה תמונה למטה) המרגמה "נמו" 120 מ"מ עם קנה אחד והמרגמה "אמוס" עם 2 קנים. שני המרגמות משתמשות באותו קנה, באותם פצמ"רים, באותה מערכת טעינה וההבדל היחידי בניהן הוא מספר הקנים ובהתאם לזאת קצב האש. ארצות הברית בוחנת את נושא המרגמות האלו ונראה מה יקרה. אורך הקנה של המרגמה הוא 3.00 מטר, הטווח הוא 10 ק"מ עם פצמ"רים רגילים וכ-15 ק"מ עם פצמ"רים חכמים, אחד מהם שמיוצר בתעשיה האווירית נקרא "FIREBALL" (ראה תמונה למטה). למרגמת ה"AMOS" קצב אש של 24 פצמ"רים בדקה, ולמרגמת ה"NEMO" קצב אש של 12 פצמ"רים בדקה. פצמ"ר חכם בקוטר 120 מ"מ של התעשיה האווירית שנקרא "FIREBALL" 3. ארטילריה ברמת החטיבה. התפקיד העיקרי של הארטילריה ברמת החטיבה היא לפגוע במערך הארטילריה של האוייב, לסייע לגדודים באש ולמנוע מהאוייב לחצות את קווי ההגנה של החטיבה. לצורך זה החטיבה תפעיל: מטל"רים רוסיים מדגם BM-27 URAGAN שלהם טווח של 35 ק"מ, מטל"רים לחימוש משוטט וטילי "מנתר". 3.1 מטל"רי BM-27 URAGAN המטל"ר הרוסי BM-27 URAGAN המטל"ר הרוסי שנקרא BM-27 URAGAN משגר רקטות בקוטר 220 מ"מ לטווח של 35 ק"מ, הוא נושא רש"קים שונים במשקל של עד 100 ק"ג. אחד מסוגי הרש"קים הינו מפזר מוקשים נגד חי"ר, כל רקטה נושאת 312 מוקשים נגד אדם וכל מטל"ר יכול לפזר כ- 5,000 מוקשים שיעשו הרבה בעיות לחי"ר בשטח פתוח. למיטב ידיעתי מטל"ר זה יוצא משירות ומוחלף ע"י משגר "אוניברסלי" אחר שניתן יהיה לשגר ממנו גם את רקטות ה-220 מ"מ וגם את רקטות ה-300 מ"מ, יתכן שניתן יהיה לקבל את ה"אוראגן" בלו"ז קצר ובמחיר סביר. למטה מספר שורות על מטל"ר זה: The BM-27 can use HE-FRAG, chemical, explosive or scatter able mine (PTM-3 or PFM-1) submunition equipped rockets, all of which are detonated by electric timing fuses. Each rocket weighs 280.4 kilograms. The warheads weigh between 90 and 100 kilograms, depending on type. A full salvo of 16 rockets can be fired in 20 seconds and can engage targets within a range of 35 kilometers. Because of the size of the warhead, the range of the rocket and the speed that a salvo can be delivered, the BM-27 is very effective at mine laying. Each 220 mm rocket can scatter 312 anti-personnel PFM-1 mines. Minefields can be laid behind a retreating enemy or even be used to trap an enemy by encircling them with mines. Tactics such as this were often used by the Soviets in Afghanistan. 3.2 חימוש משוטט-"HERO-400". ברמת החטיבה אנו רואים את החימוש המשוטט שנקרא "הירו-400". חימוש זה שוקל 40 ק"ג, נושא רש"ק במשקל של 8 ק"ג, יש לו טווח של 150 ק"מ ויכולת שהיה באויר של 4 שעות. זהו חימוש כבד יחסית שנישא על רכב ובמשגר שלו מותקנים 8 חימושים. (ראה תמונות למטה) "HERO-400" משגר קרקעי ל-8 חימושים משוטטים 3.3 טילי מנתר. טילים אלו מותקנים במעין כוורות של 9 או 16 משגרים (ראה תמונה למטה) שיכולים להיות מותקנים מתחת לאדמה או על משאית. הכוורות האלו לא דורשות אחזקה מרובה ואחד מהמשגרים הוא למעשה יחידת שליטה שממנה מפעילים את הכוורת. הטילים משוגרים אנכית ולאחר השיגור משנים כיוון ונעים לכיוון המטרות. המערכת מיוצרת ע"י תעשיה אווירית וטווח הטילים הוא כ-50 ק"מ. המערכת הזו תשתתף במאמץ להשמיד את מערך הרקטות של החיזבאללה עד לנהר הליטאני, שצריך להיות קו הגבול שלנו עם לבנון. טילי "מנתר" במארז של 8 טילים +יחידת פיקוד 4. ארטילריה אוגדתית. תפקידה העיקרי של הארטילריה ברמת האוגדה הוא להשמיד את מערכי הרקטות של החמאס והחיזבאלה. הדרך לעשות זאת היא בעזרת מערך רקטות מונחות, טילים שישוגרו מהקרקע ומהים וכמובן מטוסי ח"א. מערך רקטות זה בגלל החשיבות והמורכבות שלו חייב להיות מופעל בידי כוחות הסדיר שיהיו אחראיים ללחימה נגד מערכי הרקטות של החיזבאללה והחמאס. מערך זה יכלול את מטל"רי "160 AccuLar-122 "AccuLar" וה-M-270 בנוסף, המערך יפעיל מטלר"ים רוסיים מדגם BM-30 Smerch. חלק נכבד ביכולות התקיפה צריך להיות למערך החימוש המשוטט של חברת "UVISION" כגון ה-"HERO-900". הדרישות מהמערך האוגדתי יותאמו לגיזרה שהאוגדה תחזיק וכל גיזרה תהיה שונה מרעותה. 4.1 חימוש משוטט "HERO-900". חימוש זה שייך לקבוצה של חימוש איסטרטגי ואני משייך אותו לקבוצת החימושים שתפקידם יהיה להשמיד את מערך הרקטות של החמאס והחיזבאלה. לצורך זה לחימוש יש טווח של 250 ק"מ, הוא נושא רש"ק של 20 ק"ג ויכול לשוטט באיזור כ-7 שעות, לדעתי הוא יחכה וישוטט באויר עד אשר ימצא לו מטרה מתאימה. לדעתי רצוי שעם ה"HERO-900" ישוטטו עוד חימושים תוקפים שיתקפו את המטרות ש"HERO-900" זיהה וסימן, כך ש"HERO-900" ישאר באויר עד לגמר התקיפה ורק אז יחזור הביתה. "HERO-900" 4.2 מטל"רי "AccuLar-160" ו"AccuLar-122". בסוף שנות ה-70 פיתחה תע"ש את הרקטה שנקראה "LAR-160" שמורכבת על משאית מרצדס. על המשאית ניתן להתקין 2 פודים לרקטות 160 מ"מ כאשר בכל פוד 13 רקטות. לרקטה טווח של 45 ק"מ, אורכה 3.4 מטר, משקלה 110 ק"ג והיא נושאת רש"ק במשקל 40 ק"ג. (ראה תמונה למטה). משגר לרקטות 160 מ"מ נושא 2 פודים כאשר כל פוד מכיל 13 רקטות. תע"ש שידרגה את רקטות ה-LAR-160 הוסיפה לרקטה מערכת INS ו-GPS, התקינה ברקטה קיט שמקנה לרקטה את היכולת לתקן את מסלולה לאחר השיגור ומביא אותה לדיוק שמשתווה לירי מתותח. לרקטה שגיאה מעגלית מצטברת (CEP) של 10 מטר וזה אומר ש-50% מהרקטות יפגעו במרחק שלא יעלה על 10 מטר מהמטרה. לרקטה המשודרגת ניתן השם "AccuLar-160". בנוסף לרקטות ה-160 מ"מ, תע"ש שידרגה גם את רקטות ה-122 מ"מ הרוסיות, הגדילה את הטווח מ-20 ק"מ ל-35 ק"מ, הוסיפה מערכת INS ו-GPS והתקינה בה מערכת מתקנת מסלול. לאחר השיפורים הדיוק של רקטות אלו מגיע ל-10 מטר CEP. רקטה זו שנקראת "AccuLar-122" נקנתה ע"י צה"ל וקיבלה את השם "רומח". (ראה תמונה למטה) משגר לרקטות 122 מ"מ נושא 2 פודים כאשר כל פוד מכיל 18 רקטות. 4.3 רפא"ל ומערכת ההנחייה EPIK. בנוסף לתע"ש גם רפא"ל שידרגה את רקטות ה-122 מ"מ ע"י התקנת קיט הנחיה וניהוג על חרטום הרקטה. רפא"ל פירסמה פרטים על מערכת ההנחייה שלה שנקראת "אפיק". (ראה תמונה למטה) EPIK (Electro-Optical Precision Integration Kit) The EPIK add-on precision guidance kit "אפיק" זו ערכת הכוונה מדוייקת שמשדרגת את הרקטות הישנות בקוטר 122 מ"מ ומקנה להם דיוק רב, (3 מטר CEP) יכולות של ניהוג אוטונומי, טווח ארוך וזאת בעזרת ערכת ההכוונה של פצצות האויר-קרקע שנקראות "SPICE" ומיוצרות ע"י רפא"ל. רפא"ל השלימה את פיתוח המערכת והיא מוכנה לשימוש על רקטות 122 מ"מ ו-160 מ"מ. בנוסף להתקנות ע"ג רקטות אלו, המערכת יכולה להיות מותקנת על כל רקטה בכל קוטר ובכל משקל. המערכת כוללת חיישן אינפרא אדום לא מקורר, חיישן לייזר לפגיעה במטרות נעות ומערכת לניהוג ע"י INS ו-GPS. לדברי גל פאפיר מחברת רפא"ל למערכת ה”Spice" שגיאה מעגלית מצטברת של 3 מטר ולמערכת ה"EPIK" יהיו תוצאות דומות. וזה מה שנכתב על המערכת בישראל דפנס: Ami Rojkes Dombe | 23/05/2018 The growing need for precision-guided munitions for ground forces and the desire to provide accurate, independent firepower to maneuvering forces are leading the Israeli industries to develop precision guidance kits for rockets. In the past two weeks, both Rafael and IAI have introduced such kits לכל המאמר: https://www.israeldefense.co.il/en/node/34305 4.4 מטל"רי M-270. למטה תמונה של המטל"ר ה-M-270 מותקן על שילדה של הברדלי שהותאמה לנשיאת 2 פודים, בכל פוד מותקנים 6 רקטות 227 מ"מ או טיל אחד מדגם "ATACMS" שנראה בתמונה למטה. בנוסף קיים מטל"ר אופני שגם הוא הותאם לקבלת הפודים של האמ-270 אבל הוא נושא פוד אחד בלבד. המטל"ר M-270 משגר טיל "ATACMS" המטל"ר הימרס הינו מטל"ר אופני שנושא פוד אחד בלבד. תפקיד מטל"רי ה-227 מ"מ וטילי ה"ATACMS" הוא להשמיד מטרות מבוצרות, מנהרות מתחת לאדמה וכל מטרה שדורשת פגיעה מדוייקת ורש"ק כבד. רקטות ה-227 מ"מ נושאות מספר סוגי רש"קים כגון: פצצת מצרר או פצצה אחידה במשקל של עד 90 ק"ג. דגם נוסף של הרקטה נושא רב"ת לייזר שמקנה לרקטה CEP של 1 מטר. הרש"ק של הטיל "ATACMS" הוא במשקל של 230 ק"ג והטווח הוא 300 ק"מ כאשר המחליף שלו בצבא האמריקאי מתוכנן להגיע לטווח של 500 ק"מ ובכל פוד הוא נושא 2 רקטות לעומת רקטה אחת ב-ATACMS 5. ארטילריה חטיבתית לאורך הגבולות. 5.1 ארטילריה חטיבתית בגבול עם עזה ישראל צריכה לרכוש ברוסיה 100 מרגמות בקוטר 240 מ"מ כדוגמת זו שבתמונה למטה: 2S4- Tyulpan 240mm Mortar למרגמה זו טווח של 20 ק"מ ורש"ק של 130 ק"ג, מרגמות אלו ישתייכו לאוגדת עזה ולא יהיו חלק מהמערך הארטילרי החטיבתי. את המרגמות הייתי מתקין במרחק של 10 ק"מ מגבול הרצועה כך שהוא יהיה מחוץ לטווח המרגמות של החמאס. הייתי ממקם את המרגמות ב-10 מגננים לאורך הרצועה ומגן עליהם מרקטות ורחפנים בעזרת תותחי 30 מ"מ עם פגזים נפיצי אויר ומערכות "כיפת ברזל". הפצמ"רים של מרגמות ה-240 מ"מ יפגעו בכל מטרה ברצועת עזה בין אם מנהרות, מחסנים, בונקרים או כל מטרה אחרת מעל ומתחת לאדמה, הכי חשוב כל נקודה שממנה משוגרים רקטות תחטוף ירי נ"ס לפני ירי הרקטה או מיד אחרי הירי. 5.2 ארטילריה חטיבתית בגבול עם מצרים. הארטילריה החטיבתית בגבול עם מצרים צריכה לכלול: את המטל"ר הרוסי אורגאן’, את החימוש המשוטט ’יורו-400’ ואת טילי המנתר. כל זאת בנוסף לארטילריה הפלוגתית והגדודית. הארטילריה החטיבתית צריכה להתכונן לפלישה של הצבא המצרי לסיני. תפקיד הארטילריה יהיה להשמיד את טנקי האוייב ע"י החימוש המשוטט "HERO-400EC" לחימוש זה יש מנוע חשמלי כך שקשה מאד לשמוע אותו. לחימוש טווח של עד 150 ק"מ, הוא נושא רש"ק של 10 ק"ג ויכול לשהות באויר כ-120 דקות. https://uvisionuav.com/portfolio-view/hero-400ec/ 5.3 ארטילריה חטיבתית בערבה בגבול עם ירדן. אני לא צופה מלחמה עם ירדן, אני יותר חושש מלוחמת גרילה נגדנו שתנתק את אילת מישראל ותאלץ אותנו לפעול כנגד ירדן. על מנת למנוע אפשרות זו, חטיבת הערבה צריכה להיות עם ארטילריה חטיבתית רגילה (סעיף-3 למעלה) ומסוקים שיאבטחו את גבול הערבה. 5.4 ארטילריה חטיבתית בגבול עם לבנון. הארטילריה בגבול עם לבנון כוללת את הארטילריה הפלוגתית, הגדודית והחטיבתית האורגנית של החטיבה, כאשר התפקיד העיקרי שלהם הוא למנוע מהחיזבאללה לעבור את הגבול ולתקוף את הישובים שלנו לאורך גבול הצפון. לארטילריה בחטיבה תפקיד נוסף והוא לתקוף את מערכי החיזבאלה לאורך הגבול. הארטילריה הכבדה בגבול עם לבנון תהיה חלק מהארטילריה האוגדתית ותכלול את מטל"רי ה"אקולר-160", את מטל"רי ה"אקולר-122", את מטל"רי האמ-270 שנושאים רקטות בקוטר 227 מ"מ ואת טילי ה"אטאקמס" ומטל"רים רוסיים מדגם ”בי.אמ-30 סמארש". תפקידה העיקרי יהיה לפגוע במערכי הרקטות של החיזבאללה ולהשמידה. ברמת הפיקוד יהיו רקטות וטילים נוספים. הארטילריה בגבול עם לבנון צריכה להיות עם עוצמת אש מירבית על מנת להשמיד את אלפי המשגרים שיש ברשות החיזבאללה. ארטילריה זו צריכה להיות בכוננות מירבית מוכנה לתקוף 24/7, צה"ל חייב שיהיו לו אלפי רקטות מוכנות לשיגור במידי. לאחר התקיפה הראשונית יעלו לאויר מאות חימושים משוטטים לחפש מטרות שאולי שרדו את המכה הראשונה ויצאו ממקומות המחבוא שלהם, אלו יהיו המטרות של חימושים אלו. אני מקווה שיעשו את הניסוי שיחבר את פצצות ה"ספייס" לבוסטר מתאים, אם הניסוי יצליח, אזי רקטות אלו עם רש"ק של 500/1,000 ק"ג יעזרו להשמיד את האיום של הרקטות מלבנון. 5.5 ארטילריה חטיבתית בגבול עם סוריה המערך הארטילרי מול סוריה צריך להיות דומה למערך מול לבנון. גם מול סוריה יהיו יחידות הארטילריה של הפלוגות, הגדודים והחטיבה. בנוסף הם יקבלו סיוע מהארטילריה האוגדתית שתכלול את המטל"ר האמריקאי M-270 שיורה רקטות בקליבר 227 מ"מ ואת הטיל "ATACMS". גם כאן חיבור של פצצות "Spice-1000" ו-"Spice-2000" לבוסטר מתאים יהיה נהדר. 5.6 טילים נוספים אלביט מייצרת רקטות נוספות כגון: "EXTRA" בקוטר 306 מ"מ לטווח של 150 ק"מ עם רש"ק של 120 ק"ג, את טילי ה-"Predator Hawk" בקוטר 370 מ"מ לטווח של 300 ק"מ ורש"ק של 140 ק"ג, טילים אלו ישוגרו מרכב של חברת אושקוש שנקרא "M977 A-2 HMT". המשגר של רכב זה נושא 2 פודים כאשר כל פוד יכול לשאת ולשגר את אותם רקטות, או שהוא יכול לשאת פוד אחד עם רקטות "אקסטרא" ופוד נוסף עם ה"פרדטור הוק" או פוד עם רקטות ה"לאר-160". היתרון של שימוש ברכב אחד עבור 2 סוגי רקטות או יותר, הוא שאם רכב אחד יתאים לשיגור 2-3 סוגי רקטות אז לא צריך לשנע את הרכבים, אלא רק את הפודים ולהחליף בניהם בהתאם לדרישות הטווח והרש"ק. מערכי רקטות/טילים אלו צריכים להיות כולם בגיזרת לבנון. מטל"ר לרקטות "EXTRA" על משאית מרצדס משגר לטילי Predator Hawk Link for the Elbit MLRS https://elbitsystems.com/media/elbit-systems-land-rocket-artillery-catalog.pdf מערכת מעניינת נוספת היא יחידה שמשלבת את הבוסטר של הרקטה האמריקאית בקוטר 227 מ"מ עם הפצצה שנקראת SDB-1 ויחד הם מגיעים לטווח של 150 ק"מ. ראה תמונה למטה. רקטת הייבריד שמשלבת את הבוסטר של MRLS עם הפצצה SDB-1 The GLSDB combines capabilities of the SDB I air-launched weapon and the M26 ground-based rocket motor. Designed for launch from the ground artillery system, the GLSDB provides land forces with the ability to engage a range of targets in complex operating environments. שלב שלישי: - שידרוג עוצמתו של חיל היבשה. פרק רביעי - שידרוג גדודי החרמ"ש. בגדוד חרמ"ש יהיו 2 רכבים עיקריים והם: רכבי לחימה ונגמ"שים. 1. רכבי לחימה בגדודי החרמ"ש רכבי הלחימה בגדודי החרמ"ש יהיו זהים לרכבי הלחימה בחטיבות השריון ולכן לא הוסיף בנושא זה. ניתן לקרוא על רכבים אלו בפירוט בפרק מס' 1 במאמר זה. 2. נגמ"שים בגדודי החרמ"ש. בגדודי החרמ"ש והחי"ר ישנם 2 סוגי נגמ"שים: 1. נמרים. 2. איתנים. 1. נמרים – הנמר בנוי על שילדת המרכבה, משקלו כ-60 טון והוא נחשב לנגמ"ש הממוגן ביותר בעולם, בתמונה אנו רואים אותו עם צריח נושא טילי נ"ט, תותח 30 מ"מ, מקלע מקביל ומערכת "מעיל רוח". הנמר צריך לצייד את גדודי החרמ"ש בחטיבות השריון ואת גדודי החי"ר בחטיבות החי"ר הסדירות. הנגמ"ש הכבד "נמר". הצריחים על הנמר ועל האיתן צריכים להיות זהים. והשינוים שצריך לעשות בצריח של הנמר יעשו גם בצריח של האיתן. הצריח על הנמר הוא גדול ועם עוצמת אש רבה שמתאים לרכב לחימה ולא לנגמ"ש, לכן ברכבים חדשים ובאלו שנשדרג, הייתי עושה מספר שינויים והם: 1.1 הייתי מבטל את טילי הנ"ט שבצריח, יש לנו מספיק נשק נגד טנקים על רכבי הלחימה, טנקים ועוד רכבים יעודיים, ובמקום טילי הנ"ט נתקין על הצריח את מקלע הגאטלינג החדש בקוטר "0.338. מקלע הגאטלינג החדש בקוטר "0.338 ולו קצב אש של 2,500 כדור לדקה. 1.2 הייתי מחליף את תותח ה-30 מ"מ (נגמ"ש לא צריך תותח 30 מ"מ) ומתקין במקומו את המק"כ הרוסי בקוטר 14.5 מ"מ (ראה תמונה למטה) שיותקן גם על היל"מ בטנקי המרכבה וברכבי הלחימה. האנרגיה הקינטית של כדורי ה-14.5 היא כפולה מהאנרגיה של כדורי ה- 12.7 מ"מ והכדור שלו יכול לחדור 20 מ"מ פלדה מטווח של 1,000 מטר. עמדת נשק למק"כ בקליבר 14.5 מ"מ ומקלע בקוטר 7.62 מ"מ. 1.3 בצריח מותקנים 2 משגרים ליירוט טילים או רקטות נ"ט. (אחד מכל צד של הצריח). יתכן שהמיירטים יוחלפו לדגם ’אגרוף הברזל’ כמו אלה שמותקנים על האיתן. צריך לקיים את הזהות בין שני הנגמ"שים. 2. איתנים: יתרונו הגדול של האיתן הוא בניידות שלו, הוא יכול לצאת מהימ"ח לנוע לגבול או לכל מקום שהוא צריך להגיע ללא תלות במובילים שאולי יגיעו ואולי לא, לכן הוא יופעל ביחידות המילואים של חטיבות החי"ר/חרמ"ש. הצריח של האיתן יהיה זהה לצריח של הנמר, הזהות בין שני הנגמ"שים חשובה ביותר. הנגמ"ש הישראלי "איתן" הבעיה שלנו היא שאין לנו מספיק נגמ"שים לחטיבות החי"ר, לחטיבות השריון, למשמר הלאומי ולמג"ב. אין לנו את הזמן לחכות עד אשר נקבל את כל הנמרים והאיתנים, לכן אנו בבעיה גדולה שאינה מאפשרת לצה"ל להפעיל את מירב עוצמתו של חיל השריון. הפיתרון לבעיה הזו הוא כפול: א. לרכוש נגמ"שים מתאימים ממדינות אחרות. ב. להגביר את הייצור של הנמרים והאיתנים וזאת ע"י שת"פ עם מדינות נוספות כמו ארה"ב, רוסיה ואולי סין. הנמר מיוצר למיטב ידיעתי גם בארה"ב, אבל רצוי למצוא שותף גם לאיתן ולהגביר את קצב הייצור. 2.1. רוסיה מפעילה כיום את נגמ"שי ה-BTR-80/82, אבל כאשר הנגמ"שים החדשים "בומרנג" ו"קורגאנטס-25" יכנסו לשירות, יתחילו לצאת נגמ"שי ה-BTR ויתכן שניתן יהיה לרכוש אותם מהר ובזול. את רכבי ה-BTR נשדרג ברוסיה ע"י התקנת מנוע גדול יותר, גיר אוטומטי חדש ומזקו"מ חדש. כל השידרוגים הנ"ל צריכים לתמוך ברכב שמשקלו 20 טון. הצריח של ה-BTR-80 נושא מק"כ בקליבר 14.5 מ"מ ומקלע 7.62 מ"מ כמקביל. (ראה תמונה למטה) הנגמ"ש הרוסי BTR-80 יתכן שניתן יהיה להרכיב במקום הצריח שנראה למעלה על ה-BTR את הצריח שנקרא ’KLIVER’ שנראה בתמונה למטה: הצריח הרוסי "KLIVER" נגמ"שי ה-בי.טי.אר-80 ישרתו את חטיבות החי"ר, את חטיבות מג"ב ואת גדודי ’המשמר הלאומי, נגמ"שים אלו ישרתו את חטיבות הסדיר ואת חטיבות המילואים. גדודי המשמר הלאומי וגדודי מג"ב יהיו ראשונים לקבל נגמ"שים אלו כך שהם יהיו מוכנים להתמודד עם הפרעות של ערביי ישראל ואיו"ש כמו שחווינו לאחרונה במה שנקרא "מאורעות 2021". כח האדם לגדודים אלו יגיע מחיילי המילואים של כוחות החי"ר בגילאי 38-50 שנפלטו ממערך המילואים של צה"ל עכב גיל. 2.2. אפשרות נוספת היא לייצר בשיתוף עם רוסיה את הנגמ"ש שנקרא "טייפון-קי" (ראה תמונה למטה) זהו נגמ"ש גדול ששוקל כ-21 טון ויותר ויכול לשאת 14 חיילים פורקים, על גג הרכב נתקין את צריח ה-KLIVER או את הצריח שעל נגמ"שי הנמר/איתן. היחס בין רכבי הלחימה לבין הנגמ"שים בגדודי החי"ר למיניהם יהיה אחד לאחד. K-63968 TYPHOON לסיכום דעתי בנושא הנגמ"שים. ישראל צריכה לרכוש במיידי ברוסיה ו/או במדינות מזרח אירופה 2,000 נגמ"שי BTR-80 ולבקש מרוסיה שתשפץ אותם כנזכר למעלה. באותו זמן נעבוד ביחד עם רוסיה על ייצור משותף של הנגמ"שים מדגם ’K-63968’ של "קאמאז". רכש ראשוני של כ-1,000 נגמ"שים שישודרגו ברוסיה, יתחילו להריץ את נושא החרמ"ש שכמעט לא קיים בצה"ל. בנוסף צריך להתחיל לבנות את גדודי החי"ר שישרתו ב’משמר הלאומי’ וזה בעדיפות עליונה. שלב שלישי:- פרק חמישי: מבנה חטיבת שריון. מחלקת טנקים כוללת: 5 טנקים. מחלקת רכבי לחימה כוללת: 5 רכבי לחימה. פלוגת שריון כוללת: 4 מחלקות של רכבי לחימה עם 20 רכבי לחימה, מחלקה אחת של טנקים עם 5 טנקים. סה"כ 20 רכבי לחימה ו-5 טנקים + מפל"ג. גדוד שריון כולל: 5 פלוגות שריון עם 100 רכבי לחימה ו-25 טנקים סה"כ 125 רכבים + מפג"ד. חטיבת שריון כוללת: 2 גדודי שריון עם 200 רכבי לחימה ו-50 טנקים סה"כ 250 רכבים + גדוד חרמ"ש + מפח"ט. אם נבנה את חיל השריון בהתאם לכתוב למעלה נקבל 24 חטיבות שריון סדיר ומילואים עם 1,200 טנקי מרכבה ו-4,800 רכבי לחימה וזה אומר 4 רכבי לחימה על כל טנק. החלוקה בין סדיר למילואים תהיה: 8 חטיבות שריון סדירות עם 400 טנקים ו- 1,600 רכבי לחימה. 16 חטיבות שריון מילואים עם 800 טנקים ו-3,200 רכבי לחימה. בנוסף יהיו 24 גדודי ארטילריה, 24 גדודי חרמ"ש ו-24 מפח"טים. סד"כ ארטילרי לחטיבת שריון: 1. פלוגת שריון כוללת: 5 מרגמות 81 מ"מ. 2. גדוד שריון כולל: 25 מרגמות 81 מ"מ + 15 מרגמות 120 מ"מ. 3. חטיבת שריון כוללת: 50 מרגמות 81 מ"מ + 30 מרגמות 120 מ"מ + 30 מטל"רי 122 מ"מ "גראד" + 30 מטל"רי 220 מ"מ "אוראגן". 4. אוגדת שריון כוללת: 100 מרגמות 81 מ"מ 60 מרגמות 120 מ"מ +60 מטל"רי 122 מ"מ "גראד" + 60 מטל"רי 220 מ"מ "אוראגן + 30 מטל"רי 122 מ"מ "אקולר 122" + 30 מטל"רי 160 מ"מ "אקולר 160". כל המטל"רים ברשימה למטה יצטרפו לאוגדת לבנון. 30 מטל"רי 227 מ"מ אמ-270 + 30 מטל"רי 300 מ"מ בי.אמ-30. הכמות שנזכרת למעלה מתייחסת לסד"כ חטיבתי ויהיו דומות לכל חטיבות השריון בצה"ל. הכמות של ארטילריה אוגדתית מתיחסת למעשה לרקטות המדוייקות שאמורות לפגוע במערך הרקטות של החמאס והחיזבאלה ולכן יהיו 2 סוגי אוגדות אחת לעזה והשניה ללבנון בכל אחת מהגזרות יכולים להימצא יותר מאוגדה אחת, כמות האוגדות לכל גיזרה תיקבע בהתאם למצב בשטח ותשתנה בהתאם לנסיבות.

שלבים לביצוע: 1. חיסול התשתית החבלנית של ערביי ישראל ואיו"ש וגירושם לסוריה. 2. דיכוי מערכי התמ"ס של חמאס וחיזבאללה. 3. כיבוש רצועת עזה והשמדת כל היכולות הצבאיות של החאמס והגיאד, אין הפסקת אש. 4. כיבוש דרום לבנון, השמדת כל הכח הצבאי של החיזבאללה ולא לאפשר לו להתחמש מחדש, שליטה באש על כל שיטחה של לבנון, אין הפסקת אש. סדר פעולות: 1.1. העברת כל המחבלים שנמצאים בבתי סוהר ישראלים ל-"גואנטנמו-תדמור" בסוריה. זו צריכה להיות הפעולה הראשונה והמיידית שישראל צריכה לעשות, פעולה זו תבהיר לעולם כולו שדברים השתנו ואנו מתכוננים להילחם על חרותנו. כל המחבלים שיתפסו לאחר מכן יועברו לסוריה במיידית ולא יחזרו לישראל. כל אמא ששולחת את הבן שלה להילחם ביהודים צריכה לדעת שהיא לא תיראה אותו יותר. בסיועה של רוסיה ניתן להגיע להסדר מתאים עם סוריה בנושא זה שיהיה טוב לכל הצדדים, המחבלים שואפי הקרבות יתקבלו לכוחת הסוריים וילחמו תחת הדגל של אסד כנגד המורדים. ישראל עשוייה להעביר לאסד הרבה מכח האדם הנחוץ לו ללחימה במורדים ואולי היחסים בין סוריה לישראל ישתפרו במקצת ויחד איתם גם היחסים בין רוסיה לישראל. אם לא נטפל בבעיה הזו כעת, נמצא את עצמנו מהר מאד ב”מלחמת השחרור מס'-2", עם אוייבים מבית ומבחוץ. 1.2 להחזיר לצה"ל את השליטה בפנים הארץ. כאשר נתחיל בהעברת המחבלים לסוריה, תתחיל הלחימה בפנים הארץ כאשר הישובים המעורבים והישובים הערביים יהיו בחוד הלחימה. המדינה תכריז על מצב חרום, צה"ל, מג"ב ו-’המשמר הלאומי’ יצטרכו לדכא ביד קשה את הניסיונות האלו, את הפורעים שנעצור נעביר במיידית לידי הסורים שיכניסו אותם לבתי הסוהר שלהם ויבטיחו לישראל שמחבלים אלו לא חוזרים לישראל. חוקי חירום שיחוקקו במהירות יאפשרו להעביר את המשפחות של הפורעים לסוריה ואת הבתים שלהם בארץ נהרוס. במסגרת חוקי החרום הוראות הפתיחה באש ישונו כך שאם חייל או אזרח שירגישו מאויימים ע"י גורם כל שהוא, תהיה זו חובתם הראשונה לשמור על עצמם בכל הדרכים האפשרויות כולל פתיחה באש על מנת לנטרל את האיום עליהם. מי שלא יעשה זאת ויפגע או נשקו יחטף יעמוד לדין. צה"ל יקים כ-100 ’גדודי משמר לאומי’ כאשר בכל גדוד ישרתו כ-500 לוחמים שיוצבו באיזורי העימות עם הישובים המעורבים והערביים. כאשר יתחילו המהומות (והם יתחילו זו רק שאלה של זמן) הכוחות שבשטח גדודי החי"ר של צה"ל, ’המשמר הלאומי’ ומג"ב יצטרכו לדכא את הפרעות בכל דרך שהם ימצאו לנכון. הם יפעלו בנחישות מירבית להבטחת בטחונם של תושבי ישראל ולמנוע את הפרעות כפי שראינו ב-2021. בנוסף, ’גדודי המשמר הלאומי’ והצבא יפעילו את כל האמצעים כנגד מי שינסה לחסום את צירי התנועה. אם לא נפעל בנחישות מירבית, אזי לדעתי אנו עשויים למצוא את עצמנו ב"מלחמת העצמאות מס'-2", כאשר אנו נלחמים באוייבים בפנים הארץ וגם כנגד אוייבים חיצוניים כגון חמאס, חיזבאללה ועוד מדינות. לכן צריך לפעול בכל הכח ובמהירות רבה, לנטרל את הבעיה הפנימית ולרכז את מאמצינו כנגד האוייב החיצוני במעגלים הקרובים והרחוקים. במסגרת הלחימה כנגד הפורעים הערביים נצטרך לטפל גם בבדואים שבנגב וגם בערבים שבצפון הארץ ובואדי מילק, כולם צריכים לעזוב את ישראל, חלקם לירדן וחלקם לסוריה שתשמח לארח אותם. המחשבה שואדי מילק יהיה סגור לתנועות צבא או אזרחים היא בגידה במולדת. ערביי ישראל מונים כ-2 מיליון בני אדם, חצי מהם צריכים לעבור למקומות אחרים מחוץ לישראל. בארץ ישארו הדרוזים, הצ'רקסים, הנוצרים ובעלי ברית נוספים. 1.3 להחזיר לצה"ל את השליטה באיו"ש. אין לי צל של ספק שכאשר יתחילו הפרעות בארץ הם יתפשטו מהר מאד גם לאיו"ש, צריך לנטרל את מזרח ירושלים מאיו"ש ולא לאפשר מהומות בירושלים. בכל שאר הערים צריך לפעול ביד קשה ובנחישות ולאלץ את הערבים להישאר בבתים ולא לצאת מהם. בערים יפטרלו כוחות חי"ר ממונעים ושריון ויהרסו את כל מוקדי ההתפרעויות ולא לחכות רגע אחד מיותר. את הפורעים להעביר לסוריה יחד עם בני המישפחה, את הבתים להרוס ואת כל ההטבות שהם מקבלים מהמדינה לבטל.

פרק ראשון:-רכישת רכבי לחימה לצבא היבשה. מטרה: שידרוג עוצמתו של צה"ל ובעיקר את עוצמתו של חיל היבשה. אסור לישראל לסמוך רק על ח"א שיעשה את המלחמה ביבשה זה לא תפקידו של ח"א. בקרבות היבשה ח"א הוא רק גורם מסייע, חילות היבשה צריכים לבצע את הלחימה העקרית באוייב. הרכש והשידרוגים יקיפו את מערכות הנשק הבאות: א. רכש של רכבי לחימה לחטיבות השריון והחי"ר. ב. שידרוג טנקי המרכבה. ג. שידרוג מערך הארטילריה. ד. שידרוג מערכי החי"ר. 1. רכבי לחימה: רכב הלחימה זו מערכת נשק חדשה שלא נושאת חי"ר פורק ולכן הוא לא נחשב כנגמ"ש, הוא גם לא נושא תותח בקליבר 105 מ"מ או יותר ולכן הוא לא נחשב כטנק, רכב הלחימה הוא למעשה החוליה החסרה בין הנגמ"ש לבין הטנק. כל רכבי הלחימה יותקנו על גבי המרכב של טנקי ה- T-72 שנרכוש מרוסיה וממזרח אירופה. כל טנקי ה-T-72 שנרכוש יעברו לרוסיה שתשדרג אותם ע"י החלפת המנוע הישן בן 840 כ"ס למנוע חדש בן 1130 כ"ס, החלפת תיבת ההילוכים הידנית בתיבת הילוכים אוטומטית והחלפת המזקו"מ הישן בחדש. שידרוגים אלו ואחרים נעשים כיום ברוסיה במטרה להביא חלק מטנקי ה-T- 72B שברשותה לרמת ה - T-72B3M. בנוסף לשידרוגים אלו, טנקי ה-T-72 צריכים לעבור מספר שינויים נוספים שיתאימו אותם להיות רכבי לחימה. גם שינויים אלו יעשו ברוסיה והשינויים הם: א. החלפת הצריח הישן עם תותח ה-125 מ"מ, בצריח חדש שנקרא AU-220M שנושא תותח 57 מ"מ עם טעינה אוטומטית ומקלע מקביל. ראה תמונה למטה. ב. התקנת "יחידת לחימה מודולרית"- יל"מ. ג. התקנת כלי נשק על היל"מ. הצריח AU -220M מותקן על רכב הלחימה T-15 1.1 הצריח AU-220M נחליף את הצריח של הT-72 בצריח אחר שנקרא AU-220 אמ (ראה תמונה למעלה), צריח זה נושא תותח אוטומטי בקליבר 57 מ"מ, מקלע מקביל בקוטר 7.62 מ"מ ויכול לשאת גם טילי נ"ט כפי שרואים בתמונה. לתותח ה-57 מ"מ טווח של 14 ק"מ, קצב אש של 80-120 פגזים בדקה, משקל הפגז הוא כ-6.7 ק"ג כולל רש"ק במשקל של כ-2.8 ק"ג, לפגז מהירות לוע של 1,020 מטר/שנייה. הצריח מותקן מעל קרוסלה של פגזים שמכילה כ-100 פגזים (ראה תמונה למטה) הצריח אינו מאוייש והוא מופעל מעמדת המפקד/תותחן שיושבים בתובה. תותח 57 מ"מ מותקן בצריח AU-220M מעל מחסנית עגולה שמחזיקה כ-100 פגזים 1.2 יחידת לחימה מודולרית.- (יל"מ) צריך לייצר ולהתקין מאחורי הצריח מבנה שאני קורא לו "יחידת לחימה מודולרית" (יל"מ). יחידה זו היא למעשה ארגז תחמושת גדול שיתאים למידות החלק האחורי של הצריח ולמעשה יאריך אותו, רוחב היחידה יהיה רחב יותר מהצריח כך שקצוות היל"מ יבלטו משני צידי הצריח כמו 2 "אוזניים" גדולות, על כל אחת מהאוזניים תותקן עמדת נשק. למטה תמונה שתבהיר קצת יותר את מבנה היחידה שנקראת יל"מ. ארגז התחמושת מאחורי הצריח של ה-T-72M2 1.3 התקנת עמדות הנשק על היל"מ. במציאות ארגז התחמושת יהיה רחב יותר מכפי שנראה בתמונה למעלה ויבלוט משני צדדיו של הצריח כמו 2 "אוזניים" גדולות. על כל אחת מה"אוזניים" נתקין עמדת נשק שיותקנו בה מקלע כבד בקוטר 14.5 מ"מ שנקרא KPVT ומקלע מקביל בקוטר 7.62 מ"מ שנקרא PKT. עמדת נשק למק"כ 14.5 מ"מ ומקלע 7.62 מ"מ האנרגיה הקינטית של התחמושת בקליבר 14.5 הינה כפולה מהאנרגיה הקינטית של תחמושת ה-12.7 מ"מ והיא יכולה לחדור 20 מ"מ פלדה מטווח של 1,000 מטר. למק"כ טווח יעיל של 3,000 מטר וקצב אש של 600 כדורים בדקה. מק"כ זה מותקן בין השאר על הנגמ"ש הרוסי BTR-80. ישנה אפשרות נוספת והיא להתקין על חלק מרכבי הלחימה, במקום המק"כים, את המקל"ר הרוסי בקוטר 40 מ"מ שנקרא "BALKAN". למקל"ר זה טווח של 2,500 מטר וקצב אש של 400 פגז בדקה. מקל"ר 40 מ"מ שנקרא "BALKAN" עמדת הנשק תותקן על גבי מנוע שיאפשר לצודד את העמדה לכל כיוון, להגביה ולהנמיך את כלי הנשק בהתאם לצורך. מיכוון שה"אוזנים" בולטות מחוץ לרוחב הצריח ועמדת הנשק מותקנת עליהם, אזי התותח יוכל לירות ישר לפנים וגם לצודד 180 מעלות ימינה או שמאלה בהתאם למיקום המק"כ. שני המק"כים יספקו הגנה היקפית מסביב לרכב הלחימה עד למרחק של 2,500 מטר. שתי עמדות הנשק שיותקנו על ה"אוזניים" ביחידת הלחימה (יל"מ) יופעלו ע"י "בינה מלאכותית" (AI). למערכת ה-"AI " יחוברו סנסורים שיאפשרו לה לחפש, למצוא ולהשמיד את האוייב שיורה על רכב הלחימה או מאיים עליו מהיבשה או מהאויר. יחידות הב"מ יבדקו ברוסיה ובהתאם למצב בארץ יוחלט אם להתקין אותם ברוסיה, או לחכות ולהתקין אותם בארץ עם הגעת האוניות. 1.4 התקנת עמדת נשק ע"ג צריח ה-57 מ"מ. בתמונה למטה רואים את הצריח הרוסי שנקרא "KLIVER", זהו צריח למפעיל אחד שנושא: 4 טילי נ"ט מדגם "KORNET", תותח 30 מ"מ מדגם 2A42 שמוזן מ-2 שרשראות פגזים שונות ויש לו 2 קצבי אש: קצב אש נמוך של 200-300 פגז לדקה וקצב אש גבוה של 550-800 פגז לדקה. במקביל לתותח מותקן מקלע בקליבר 7.62 מ"מ מדגם PKT בצריח מותקנת מערכת ראייה וכינון חימוש. הצריח "KLIVER" זהו צריח עם עוצמת אש רבה שמתאים לשמש כצריח עיקרי ע"ג נגמ"שים וכלי רכב נוספים, אבל אני מחפש צריח קטן יחסית (צריחון) שניתן יהיה להתקין אותו מעל צריח ה-57 מ"מ של רכב הלחימה, לכן נבקש מרוסיה לבצע בצריח ה"קליוור" מספר שינויים והתאמות והם: 1 . להוציא את המפעיל מהצריח ולשעבד את הצריח לעמדת המפקד/תותחן ועי"כ נקבל צריח לא מאוייש, בנוסף נבטל את מערכות הראיה וכינון החימוש בצריח " KLIVER" שהרי מערכות אלו קיימות בעמדת המפקד ולכן אינן נחוצות בצריחון. 2. נחתוך את החלק השמאלי של הצריח עד לתותח ה-30 מ"מ כך שהחלק הימני והשמאלי יהיו דומים. עי"כ נוכל להקטין את קוטר הצריח ולקרוא לו צריחון. 3. להכין מקום ע"ג הגג בחלקו האחורי של צריח ה-57 מ"מ שיתאים להתקנת הצריחון, צריך לוודא שהמקום על גג הצריח יוכל לשאת את משקל הצריחון ושאר מערכות הנשק שיותקנו עליו. 4. לאחר השינויים, נתקין על כל אחד מצידי הצריח התקן שיאפשר לחבר עליו פודים שונים ושניתן יהיה להתקין עליהם 3 סוגים של פודים/משגרים שונים כגון: פוד אחד נושא 2-4 טילי נ"ט של רפא"ל, לטילים אלו טווח של 5.5 ק"מ והם משוגרים בשיטת "שגר ושכח". פוד שני נושא 9 רקטות טרמובאריות מדגם "שמל-אמ", רקטות אלו הם בקוטר 90 מ"מ, אורכן 90 ס"מ, להן טווח יעיל של 600 מטר ועוצמת הרש"ק זהה לעוצמת פגז נפיץ בקוטר 155 מ"מ. פוד שלישי נושא רקטות 70 מ"מ שיכולים להיות מוכונים ע"י קרן לייזר עם דיוק של סנטימטרים מהמטרה. (ראה תמונות למטה) The ATGM Spike LR-2 המשגר והרקטה הטרמובארית "SHMEL-M" רכב 6*6 נושא 16 רקטות 70 מ"מ ב-2 פודים ותורן שמנחה את הרקטות. למערכת טווח מקסמלי של 12 ק"מ. המערכת מיוצרת ע"י UAE. לזכור! רכב הלחימה הוא רכב רוסי שיגיע מרוסיה ולכן גם מערכות הנשק שבו יהיו רוסיות על הצריחון יותקנו 2 פודים עם הרקטות "SHMEL-M" כך שהרכבים שיצאו מהאוניה יהיו מוכנים לצאת לקרב. שינויים נוספים במידת הצורך נעשה לאחר שהרכבים יגיעו לארץ. 1. אחד השינויים שהייתי עושה הוא התקנת מערכת אחת של מיירטי ’אגרוף הברזל’ על גג הצריח. לסיכום: רכב הלחימה יהיה עם עוצמת אש רבה ביותר, השילוב של מק"כים, מקל"רי 40 מ"מ, פגזי 57 מ"מ, פגזים נפיצים בקליבר 30 מ"מ ורקטות טרמובאריות, יציגו גישה חדשה למונח "אש הגיהנום". עוצמת אש זו תבשר את הקץ למחבלים, אין מטרה שרכב זה לא יוכל להשמיד. התקנת ’אגרוף הברזל’ על גג הצריח תגדיל את שרידותו של הרכב. לענ"ד רכב הלחימה יהיה הרכב העיקרי בחטיבות השריון והחי"ר. בנוסף, מיכוון שהתותח נטען אוטומטית והפגז שוקל פחות מ-7 ק"ג, הוא יכול להיות מופעל ע"י חיילות שיוסיפו הרבה כח אדם מעולה ומוטיבציה לשרת בשריון והן יתאימו הרבה יותר טוב לשרת ברכבי הלחימה מאשר בטנקי המרכבה. פרק שני:-שידרוג טנקי המרכבה. שידרוג זה אמור לתת למפקד הטנק כלי נשק נוספים להתמודד עם האוייב ולא רק ע"י תותח ה-120 מ"מ. חסרונו הגדול של תותח הטנק הוא הטווח הקצר שלו שהוא מספר קילומטרים בלבד וכיום לטילי הנ"ט יש טווחים הרבה יותר גדולים מטווח התותח. נקודה נוספת היא, שכיום רחפנים ומזל"טים למיניהם מתחילים להיות בעיה לכלי רכב שעשויים להיפגע ע"י מעופפים למיניהם וצריך מערכת נשק שונה מתותח הטנק לטפל בהם. טנקים לא בנויים ללחימה בשטח בנוי, תותח הטנק אינו מסוגל לפגוע בקומות עליונות וזו בעיה. השידרוג שאני מציע יתאים אותו ללחימה לא רק כנגד שריון אוייב, אלא גם ללחימה בשטח בנוי, ללחימה כנגד חי"ר, ללחימה כנגד רחפנים/מזל"טים ועוד. למטה השידרוג המוצע: מרכבה סימן-4M 2.1 ’יחידת לחימה מודולרית’.- (יל"מ) היל"מ הוא למעשה ארגז תחמושת גדול שמותקנים עליו 2 עמדות נשק וכל התחמושת לעמדות אלו. על מנת להתקין את היל"מ על הטנק נסיר מהטנק את סל הצריח ונתקין במקומו את היל"מ. גובה היל"מ יתאים לגובה הצריח, ורוחב ה-יל"מ יתאים לרוחב הצריח. ה-יל"מ על טנק המרכבה זהה ל-יל"מ על רכבי הלחימה למעט מידות שמותאמות לרכב שנושא אותו. על כל אחד מקצוות ה-יל"מ נתקין עמדת נשק שתהיה גבוהה יותר מהצריח כך שהעמדה תוכל לירות מעל הצריח. בעמדה זו יותקנו מק"כ רוסי בקליבר 14.5 מ"מ ומקלע מקביל בקוטר 7.62 מ"מ ראה תמונה למטה. מק"כים אלו שמותקנים על קצוות ה-יל"מ, יאפשרו לעמדות הנשק לירות ישר לפנים ולצודד ימינה ושמאלה בהתאם למיקום העמדה, כך שהם יספקו הגנה היקפית למרחק של 2,500 מטר מהטנק. שתי עמדות אלו יופעלו ע"י "בינה מלאכותית"-(AI). למערכת ה-ב.מ יחוברו סנסורים שיאפשרו לה לחפש, למצוא ולהשמיד את האוייב שיורה על הטנק או מאיים עליו מהיבשה ומהאויר, לצורך זה ה-ב.מ יוכל להפעיל את כל אחת מעמדות הנשק שמותקנות על ה-יל"מ. עמדת נשק נשלטת למק"כ 14.5 מ"מ ומקלע 7.62 מ"מ 2.2 התקנת תותח 30 מ"מ על גבי הצריח. על גבי הצריח בחלקו האחורי נתקין תותח 30 מ"מ רוסי שנקרא 2אי42, זהו תותח רוסי עם 2 קצבי אש: קצב אש נמוך בין 200-300 פגז לדקה שיתאים לירי כנגד מטרות יבשתיות, וקצב אש גבוה של בין 550-800 פגז לדקה שיתאים לירי כנגד מטרות מעופפות. תותח זה יותקן גם על רכבי הלחימה. במקביל לתותח נתקין מקלע מקביל בקליבר 7.62 מ"מ, ארגזי התחמושת לתותח ה-30 מ"מ ולמקלע יותקנו ביל"מ, לאחר התקנה זו ניתן יהיה לבטל את המקלעים שעל צריח הטנק. רכב רוסי מדגם ’טייפון’ ליחידות מיוחדות נושא צריח עם תותח 30 מ"מ. 2.3 התקנת חימוש משוטט. לתותח הטנק כאמור יש חיסרון אחד גדול וזהו הטווח הקצר שלו שהוא מספר קילומטרים בלבד, הוא הכי טוב בטווחים אלו, אבל כיום לטילי הנ"ט יש טווח הרבה יותר ארוך. על מנת לפגוע במטרות שמעבר לטווח של תותח הטנק, צריך יהיה להתקין חימוש משוטט מדגם ’הירו-120’. חימוש משוטט ’HERO-120’ ה"HERO-120" שוקל 12.5 ק"ג ומותקן בו רש"ק במשקל של כ-5 ק"ג שיהיה יעיל ביותר כנגד כל מטרה כולל רכבים משוריינים. הוא יכול לשהות באויר כשעה וזה כולל זמן טיסה לאיזור המטרות, חיפוש מטרה ולאחר שמצא אותה, הוא נועל עליה עט עליה כמו נץ מהשמים ומשמיד אותה. במידה ולא נמצאה מטרה, החימוש יכול לשנות כיוון למטרה אחרת, או לחזור חזרה לנקודת איסוף, לפתוח מצנח ולרדת לקרקע בשלום, יחידת איסוף תגיע אליו ותכין אותו לשיגור נוסף. לחימוש המשוטט יש צורך בקו ראיה שהוא בערך כ-40 ק"מ, אם רוצים טווח ארוך יותר צריך להרים אנטנה לגובה כך שהטנק יוכל לתקשר עם החימוש בצורה טובה יותר וגם לטווח ארוך יותר. אפשרות נוספת היא לייצור קשר באמצעות רחפן שישמש כיחידת מימסר שתקשר בין הטנק והחימוש המשוטט. מאחורי היל"מ נתקין משגר ל-4 זבילים של חימוש משוטט מדגם "HERO-120", המשגר יותקן כשהוא במצב אופקי ויעלה ל-45 מעלות לפני השיגור, צידוד המשגר יעשה ע"י צידוד הצריח כולו. את הזבילים של החימוש המשוטט ניתן יהיה להחליף עם זבילים שיתאימו לטילי נ"ט של רפא"ל. חברת "UVISION" הציגה מספר דגמים של חימוש משוטט החל מחימוש במשקל של 3 ק"ג ועד למשקל של 125 ק"ג, החל ברש"ק של 0.5 ק"ג וכלה ברש"ק של 30 ק"ג, החל מחימוש שיכול לשהות באויר כ-30 דקות וכלה בחימוש שיכול לשהות באוויר כ-7 שעות. על המערכת ניתן לקרוא בקישור למטה https://uvisionuav.co וקישור נוסף למוצרי החברה: https://uvisionuav.com/products/# לסיכום השידרוג לטנק: א. התקנת משגר ל-4 חימושים משוטטים וקבלת מידע מחימושים אחרים, או מזל"טים למיניהם, שיש להם יכולת לשהות באויר הרבה זמן ולהביא מידע על מיקום מערך האוייב, יאפשר למרכבות ורכבים אחרים לשגר חימושים משוטטים ולהשמיד מספר רב של מטרות מטווח ארוך ולהקטין עי"כ את הסיכון לשריון שלנו. ב. התקנת תותח 30 מ"מ על הצריח יקנה לתותחן מספר אפשריות ירי נכונות יותר, כגון ירי נגד רחפנים, מזל"טים ומעופפים אחרים וגם כנגד מטרות קרקעיות, וכל זאת ללא הפעלת תותח ה-120 מ"מ של הטנק. ג. מערך המק"כים שיופעל ע"י ב.מ יאפשר פגיעה בחוליות חי"ר נושאות נשק נ"ט, בלחימה בשטח בנוי ועי"כ נקטין את הסיכון לטנקים שלנו בשדה הקרב, וזאת ללא צורך בהתערבות המפקד.

The stockpile is meant for US use, but weapons can be quickly transferred to Israeli forces in the event of an emergency. By Arie Egozi on January 14, 2022 at 6:32 AM TEL AVIV: Israel has prepared a list of weapons systems it intends to ask the US to add to the American emergency stockpile in Israel as a precaution for future regional conflicts, according to defense sources here. The list is highly classified, but sources said it includes aerial munitions that Israel predicts would be needed if the military takes action against Iranian nuclear facilities or defends against rocket salvos from Hezbollah in Lebanon. The War Reserves Stock Allies stockpile, established in the 1980s, allows the US to “stockpile arms and equipment at Israeli bases for American use in wartime,” according to a US Congressional Research Service report [PDF], and has included missiles, armored vehicles and artillery ammunition. Later the US amended the rules for the stockpile, saying Israel could have direct access “in emergency situations,” and weapons could be transferred through significantly streamlined Foreign Military Sales channels. “Officially, all this equipment belongs to the US military,” an Israeli officer is quoted as saying in the 2020 CRS report. “If, however, there is a conflict, the IDF [Israel Defense Forces] can ask permission to use some of the equipment.” That’s happened at least twice, according to CRS: once during the 2006 conflict between Israel and Hezbollah, and once in 2014 for an Israeli operation against Hamas. (The US also simulated a stockpile weapons transfer for a bilateral military exercise in 2019.) The Israeli Ministry of Defense declined to comment for this report. Israel has, of course, directly bought defense articles from the US — the US approved nearly $1.5 billion in major arms sales in fiscal 2021 — but a senior Israeli defense source told Breaking Defense that increasing America’s stockpiles in Israel comes with its own advantages. First, since the weapons are owned by the US, they don’t affect Israel’s military budget until they’re needed. Second, while Israel does foot the bill for the systems’ maintenance, they’re stored in US-controlled areas of IDF bases. Munitions stockpiles are an acute concern for Israeli planners after the country depleted must of its Iron Dome stockpile last year in strikes in Gaza. Breaking Defense also previously reported that Israel would request America’s new GBU-72 bunker buster bomb, seen as necessary both for potential operations against tunnel systems in Gaza or to hit fortified Iranian nuclear sites. As for whether the US will increase its stockpile, that’s up to the White House, which would determine the policy implications, and Congress, which by law sets the upper limit on the value of munitions stored there. Considering Capitol Hill’s ongoing tussle over direct Iron Dome funding, not to mention its general dysfunction, the future of the US stockpile is murky as ever. Breaking Defense’s Lee Ferran contributed to this report. https://breakingdefense.com/2022/01/israel-wants-us-to-bolster-its-weapons-stockpile-in-israel-sources/

By Arie Egozi on January 19, 2022 at 9:38 AM An Arrow-3 interceptor is launched during a Jan. 18, 2022 live fire test. (Israel Ministry of Defense) TEL AVIV: This week’s successful test of an upgraded Arrow-3 ballistic missile interceptor is an important step in Israel’s homeland defense plans, as Israel seeks to counter advanced Iranian ballistic systems. Two upgraded Arrow-3 interceptors were launched simultaneously against two targets that were imitating emerging threat capabilities from Iran, including a multiple independently targeted reentry vehicle (MIRV), salvos of ballistic missiles and maneuvering warheads. Israeli sources that were present in the control room in the Palmachim IAF base told Breaking Defense that the targets were destroyed by kinetic kill. The sources added that the full systems, including the upgraded Green Pine radar, worked as intended and were key parts of the complicated intercepts. The test was the first live-fire intercept test of the upgraded Arrow-3, which has been given a series of technical upgrades to match what sources have described as a “new breed” of ballistic missile from Iran. The Jan 18. test was conducted jointly by the Israel Missile Defense Organization (IMDO), its US counterpart the Missile Defense Agency (MDA) and the Israeli armed forces. According to the official announcement, operational radars detected the target and transferred data to the battle management control, which analyzed the data and established a defense plan. After the defense plan was established, two Arrow-3 interceptors were launched toward the target and completed the mission. The targets depicting some of these emerging threats in the test were developed by Israeli-firm Rafael, and were launched by Israeli Air Force F-15 over the Mediterranean. “This test was designed to challenge every element of the Arrow Weapon System, and it performed beautifully. Data collected from this test guide future development of the AWS,” said MDA director Vice Adm. Jon Hill in a statement. “MDA remains committed to assisting the Government of Israel in upgrading its missile defense capability against current and emerging threats.” Chief of the IDF General Staff, Lt. Gen. Aviv Kohavi called the test “another element in our ability to respond to developing threats in the region, and is a part of the implementation of the IDF’s multi-year plan.” The Arrow is a central part of Israel’s multi-layered defense array that also includes the Iron Dome Defense System and David’s Sling Weapon System. Israel Aerospace Industries (IAI) is the primary contractor for the development of the Arrow Weapon System and Arrow interceptors, with a number of other Israeli firms involved in the project. While the current Arrow-2 and Arrow-3 systems are operational, and the Arrow-3 continues to receive upgraded capabilities, IAI is currently developing the Arrow-4. In a notable design tweak, the Arrow-4 will have winglets because it is designed to intercept inside the atmosphere, according to sources. Iranian Developments Any missile defense test attracts eyeballs, but the ability of the Arrow-3 to successfully intercept advanced threats simulated during the test are important, as Iran showed off new ballistic missile capabilities that the older version of Arrow may not be able to protect against. One Israeli expert points to a major concern: that Iran’s growing space-launch capability is a cover for growing its ballistic missile technologies. On February 2, 2008 Iran became the ninth country with the capability to launch satellites. This when it successfully orbited its first satellite, the Omid, by its newly developed Safir space launch rocket, an adaptation of the Shahab 3 military ballistic missile. In an article for the Jerusalem Institute for Strategy and Security, Uzi Rubin, a well-respected Israeli expert on ballistic missiles who previously led the missile defense organization, wrote that the 2008 test set the stage for Iran’s unveiling of the Zuljanah solid-propellant space launch vehicle, which had its maiden voyage in Feb. 2021. While no satellite was launched from the Zuljanah , Rubin wrote that “this first flight of the new space launcher was a preliminary suborbital flight test to check out flight characteristics and the launch sequence rather than an audacious leap into a fully-fledged space shot.” According to the Israeli expert the solid propellant Zuljanah represents a potential threat. A ballistic missile using its two huge solid-propellant stages could probably deliver payloads of 500 kg. or so to ranges of 4,000 KM or more – enough to reach all of Europe. “In other words, the Zuljanah is a candidate precursor for a ready-to-launch, survivable IRBM aimed at the core members of the EU,” he wrote. “Moreover, the official Iranian release mentioned that the Zuljanah could be fired in the future from mobile launchers; a capability more appropriate for a military IRBM than a peaceful civilian space launcher. The impression is that the Iranian leadership is stretching thin the cover story of its ‘civilian’ space program, in tandem with stretching its compliance with the Nuclear Deal, to accumulate bargaining chips for its forthcoming negotiation over the US return to the nuclear deal.” Speaking to Breaking Defense, Rubin claimed that the Iranians have bought North Korean technology to help develop the Khorramshar ballistic missile with a range of 2,000 KM. “This ballistic missile can carry a warhead with a max weight of two tons,” he said. “This missile is 13 meters long and powered by liquid fuel.” The Israeli expert added that the Iranians have another long-range ballistic missile powered by solid fuel. This missile, the Sejil, has a range of 2,000 KM and can carry a warhead weighing up to 2,000 KG. “The Iranian long-range ballistic missiles are a real imminent threat that is being upgraded continuously” Rubin said. https://breakingdefense.com/2022/01/upgraded-arrow-3-test-has-kinetic-kill-on-simulated-iranian-ballistic-missile/

Weapons defence industry military technology UK Posted On Sunday, 16 January 2022 14:01 Russian State Arms Export Defense Company Rosoboronexport has disclosed the top five most wanted Russian combat weapon equipment in the global military market. CEO Alexander Mikheev said they include Checkmate light tactical fighter jet, Orion-E reconnaissance-strike drone, TOS-2 Tosochka flamethrower able to launch thermobaric rockets, AK-19 Kalashnikov assault rifle, and Vityaz S-350E surface-to-air defense missile system. Top 5 Russian military equipment that foreign countries would like to acquire, Su-75 Checkmate fighter, AK-19 assault rifle, Orion-E UAV, TOS-2 MLRS, and S-350 air defense missile system Su-75 Checkmate: The Su-75 nicknamed Checkmate is a single-engine, stealth fighter aircraft under development by Sukhoi for export and for the Russian Air Force. A static mock-up was oof the new aircraft was unveiled at the 2021 MAKS air show in Russia and a prototype of the Checkmate was displayed at the Dubai Air Show in November 2021. The Checkmate fighter aircraft has advanced designs, including open architecture and unique artificial intelligence technologies. The stealth aircraft has an internal compartment for air-to-air and air-to-surface missiles. The payload exceeds seven tons. The jet can attack six targets at a time. It develops a speed of Mach 1.8 and has a combat radius of 3 thousand kilometers. Checkmate has to make the maiden flight in 2023. The Su-75 fighter aircraft will be offered to African countries, India and Vietnam. It will be produced in Komsomolsk-on-Amur. Checkmate will compete with US F-35A Lightning II and Swedish JAS-39 Gripen. Su-75 Checkmate stealth fighter aircraft Orion-E UAV: The Orion-E is a medium-altitude long-endurance (MALE) drone of Kronshtadt Company. It can carry four air-to-surface missiles and develop a speed of 200 km/h. The maximum altitude is 7.5 km and the drone can fly for a day. Kronshtadt is planning to equip Orion with electronic warfare. The Kronshtadt Company is a full-cycle enterprise for the production of drones, from their design to their testing and certification. Since it was established in 1991, the enterprise (formerly known as Tranzas) has been engaged in developing onboard, land and seaborne systems, military equipment simulators and interactive technology. The Russian Defense Ministry demonstrated on December 18, 2021, the ability of Orion to fight helicopter drones. Orion takes off and fires an antitank Kornet missile to destroy the drone. Kronshtadt CEO Sergey Bogatikov told TASS in November 2021 that exported Orion drones operate satellite navigation of foreign spacecraft. The company presented the first Russian system to control a swarm of 20 drones at Dubai Airshow 2021. The export option of the drone is called Orion-E, the Russian option is called Inokhodets. Orion UAV Unmanned Aerial Vehicle TOS-2 Tosochka MLRS: The TOS-2 is a new generation of Heavy Flamethrower Rocket Launcher System based on Ural 6x6 truck chassis. The new artillery system was unveiled in 2020 at the Victory Day military parade rehearsal. The previous versions of Flamethrower vehicles were based on tracked chassis as the TOS-1 and the TOS-1A. A flamethrower vehicle uses rockets equipped with incendiary and thermobaric warheads able to destroy enemy troops from cities, bunkers, and tunnels. These rockets mix fuel and air in a cloud that, when detonated, creates massive heat and pressure effects. A thermobaric weapon is a type of explosive that uses oxygen from the surrounding air to generate a high-temperature explosion. TOS-2 Tosochka heavy flamethrower is a development of TOS-1A Solntsepek. It is carried by Ural cross-country truck and has a longer range of unguided jet projectiles. The aiming, fire and fire control of TOS-2 is completely automatic. The vehicle has a manipulator crane and does not need a Tran’s loader. TOS-2 is armed with electronic warfare against precision weapons. Trials of a new long-range jet projectile for TOS-2 had to be completed in 2021. TOS-2 Tosochka Heavy Flamethrower Multiple Launch Rocket System AK-19 assault rifle: The AK-19 is a 5.56×45mm NATO assault rifle designed by Kalashnikov Concern for the export market. The AK-19 was developed from the AK-12 rifle, which was accepted into service by the Russian army in 2018. It has Picatinny rails, a telescopic buttstock, a new dioptric sight, and a silencer and flame less fire device. AK-19 fires 5.56 mm cartridges of the NATO standard. The Kalashnikov Group has also designed the RPK-16 handheld machine gun and prototypes of AK-12K and AK-15K, which are shorter options of AK-12 and AK-15. Revealed in 2020, during the International Military-Technical Forum exhibition in Russia, the AK-19 is a variant of an improved version of the AK-12, revealed at the same time, chambered in 5.56×45mm NATO Based on the design of the AK-12, the AK-19 features a redesigned polymer L-shaped stock, a redesigned pistol grip and trigger guard, and a new rotary diopter rear sight. Unlike the AK-12, the AK-19 features a birdcage-type flash suppressor that features slots for a quick detachable sound suppressor. The rifle is 875-935 mm long. The barrel is 415 mm long. The rifle uses 30 cartridges magazine. AK-19 5.56mm NATO caliber assault rifle S-350 Vityaz surface-to-air defense missile system: The S-350 Vityaz 50R6 is a new mobile ground-to-air defense system designed, developed and manufactured in Russia by the Russian Defense Company Almaz-Antey. Development of a Vityaz began in the early 1990s with a series of successful system firings against various target types. It was unveiled in 1998. The S-350 Vityaz air defense missile system is designed to protect important administrative and military facilities against air attacks. It has a bigger round of guided missiles and a higher firepower due to active homing warheads. The missile for the S-350 Vityaz 50R6 is the 9M96 guided missile which was originally designed for the S-400 system. This missile can be used against aerial and ballistic targets with a firing range from 1.5 to 120 km and to an altitude from 10 to 30,000 m. It features passive IR homing guidance. The launcher unit of the S-350 Vityaz can operate in fully autonomous mode. The air defense system can simultaneously destroy 16 aerodynamic targets and up to 12 ballistic missiles. It can be deployed in less than 5 minutes. https://www.armyrecognition.com/weapons_defence_industry_military_technology_uk/top_5_russian_military_equipment_that_foreign_countries_would_like_to_acquire.html

Defense News January 2022 Global Security army industry Posted On Sunday, 09 January 2022 17:20 During a military parade that was held on May 9, 2021, in Nizhny Novgorod, located at the confluence of the Oka and the Volga rivers in Central Russia, the Russian army showed for the first time to the public the new 2S43 Malva, a 152mm 8x8 wheeled self-propelled howitzer. New Russian-made 2S43 Malva 152mm 8x8 self-propelled howitzer at a military parade in Nizhny Novgorod (Picture source VK Военный Осведомитель) The 2S43 is a new Russian-made 152mm wheeled self-propelled howitzer developed by the Central Research Institute "Burevestnik", part of Russian company Uralvagonzavod. The first 2S43 Malva images appeared in 2019. It was presented at the Army-2020 forum at a closed display. The 2S43 Malva is based on the BAZ-6010-027 8x8 military truck chassis with a two-door crew cabin at the front and the gun-mounted artillery system located at the rear. This new Russian artillery system is armed with one 152mm gun 2A64 cannon which is also used on the tracked self-propelled howitzer 2S19 MSTA-S. The 2S43 Malva gun weapon system has a 47 caliber barrel with a three-chamber muzzle brake, an ejector, and advanced recoil devices. Elevation and traverse is hydraulic with manual controls being provided as a backup. For indirect usual firing, elevation ranges from -3° to +70° with traverse being 30° left and right. The 2S43 Malva carries 30 rounds of separate-case loading and is transported in boxes on the platform. The transfer of shells and casings to the breech is carried out manually by calculation forces. The gun has a maximum firing range of 24.5 km with conventional ammunition with a rate of fire of 7 rounds per minute. The S243 Malva has a combat weight of 32 tons with a length of 13 m, a width of 2.75 m, and a height of 3.1 m. It has a crew of five. According to information published by the Russian press agency TASS in September 2021, the Russian Ministry of Defense has concluded the first preliminary trials. The all-aspect test program, including state trials, is set to be completed in 2022 and the Malva might enter serial production after 2023. https://www.armyrecognition.com/defense_news_january_2022_global_security_army_industry/first_public_appearance_for_new_russian-made_2s43_malva_152mm_8x8_self-propelled_howitzer.html

Defense News January 2022 Global Security army industry Posted On Thursday, 06 January 2022 15:13 Last December 2, Rostec announced that Uralvagonzavod had sent a batch of T-72B3M tanks to the Ministry of Defense of the Russian Federation. The tanks have passed a full range of tests, accepted by the customer in accordance with the requirements of the normative and technical documentation and the terms of the contract. T-72B3M (Picture source: Vitaly Kuzmin) The work was carried out as part of the execution of the state defense order, which provides for the modernization of T-72B tanks to the level of T-72B3M. At Uralvagonzavod, which turns 85 in 2021, "seventy-two" from the repair fund have undergone major repairs. Compared to the original version, the shipped T-72B3Ms have significantly improved characteristics. Design engineers of the Ural Design Bureau of Transport Engineering are continuously modernizing T-72 tanks. Hence, the T-72B3M is equipped with a new fire control system, which includes an aiming system with a modern thermal image, as well as a digital ballistic computer that automates the process of preparing a shot and significantly increases firing accuracy. The guided weapon system on the modernized T-72B3 destroys targets with a guided missile from a standstill and in motion, day and night at ranges of up to 5,000 meters with a probability close to 100%. And an automatic target system tracking provides an increase in the accuracy of shooting at moving targets and significantly reduces the time for preparing a shot. Modern means of communication provide hidden noise-immune radio communication with technical masking modes. The tank is equipped with a 1,130 hp V-92S2F engine, produced by ChTZ-Uraltrak. To help the driver-mechanic, a chassis control system was introduced that shows parameters on a special display. The upgraded T-72B3 tank also received more efficient protection. https://www.armyrecognition.com/defense_news_january_2022_global_security_army_industry/uralvagonzavod_delivers_more_t-72b3m_tanks_to_russian_army.html

Defense News January 2022 Global Security army industry Posted On Saturday, 08 January 2022 15:03 According to information published by the "HANI.CO.HR" website on January 7, 2022, South Korea has announced the development of the Hycore hypersonic missile to respond to the threats of North Korea. This week, many international media reported the successful launching of a hypersonic missile by North Korea that could a threat for South Korea and Asian countries. Artist drawing and specifications of new South Korean Hycore hypersonic missile(Picture source Screen Shot Video ADD) Citing the "HANI" website, this is the first official confirmation that South Korea was developing hypersonic weapons. The South Korean Ministry of National Defense announced that it intended to make a “requirement decision” about hypersonic warheads to provide strategic deterrence against the threat of various weapons of mass destruction, including nuclear weapons, in a military-wide meeting of senior commanders in December 2020. In December 2021, South Korea has unveiled the development of the Hycore hypersonic missile in collaboration with the South Korean Agency for Defense Development (ADD) and the company Hanwha Defense. According to a video released on the Twitter account of Vinod, on December 7, 2021, the new South Korean Hycore hypersonic missile will be launched from a ground station and the design of the missile seems very similar to the American X-51 Waverider hypersonic missile. According to open sources information, the concept of the prototype Hycore hypersonic cruise missile includes a two-stage solid-fueled booster and scramjet engine. The first tests of the missile are scheduled for 2022. Citing a US Congress report, several countries are developing hypersonic weapons, which fly at speeds of at least Mach 5 (five times the speed of sound). There are two primary categories of hypersonic weapons including Hypersonic glide vehicles (HGV) which are launched from a rocket before gliding to a target and Hypersonic cruise missiles which are powered by high-speed, air-breathing engines, or “scramjets,” after acquiring their target. Hypersonic missiles can be maneuverable and travel at approximately 5,000 to 25,000 kilometers per hour, or one to five miles per second. In more familiar terms, these missiles fly six to more than 25 times as fast as modern airliners. They fly at unusual altitudes— between a few tens of kilometers and 100 kilometers. These characteristics of high speed, maneuverability, and unusual altitudes make them both challenging to the best missile defenses now envisioned and, until the last minutes of flight, unpredictable as to their targets. https://www.armyrecognition.com/defense_news_january_2022_global_security_army_industry/south_korea_launches_development_of_hycore_hypersonic_missile.html

Defense News January 2022 Global Security army industry Posted On Friday, 07 January 2022 16:37 According to information published by the "Tactical Report" website on January 7, 2022, Saudi Arabia has shown interest to produce locally the BIHO II air defense system developed and designed by the South Korean company Hanwha Defense. Scale model of Hanwha Defense BiHo II 8x8 mobile air defense system. (Picture source Army Recognition) Citing the Tactical Report website, Saudi Arabian Military Industries (SAMI) signed in June 2019 a Memorandum of Agreement (MoA) with South Korean conglomerate Hanwha Group to explore the formation of a joint venture company (JVC) in Saudi Arabia to be called SAMI-Hanwha Munitions Systems. According to other open sources information, it was announced in February 2021, that Saudi Arabia’s Science Technology has partnered with South Korea’s Hanwha Defense to jointly produce new K30 Biho (Flying Tiger) II air defense systems (ADS) mounted on tracked chassis. A hybrid Biho ADS has already completed foreign trials in Saudi Arabia. In line with Vision 2030, Saudi Arabia’s trailblazing plan to diversify its economy and move away from hydrocarbons, the country has committed to localizing 50% of military expenditure – with experts predicting a subsequent boom in the domestic defense sector over the next decade. In support of this goal, the Kingdom recently announced an investment in excess of $20 billion in the military industry, a large portion of which will be directed towards research and development. Meanwhile, raft of joint venture agreements have been signed with international firms to produce technologies in-country and transfer knowledge to the young, ambitious local population. In December 2018, Army Recognition has reported that South Korean Company Hanwha unveils a scale model of its new BiHo II mobile air defense system based on the 8x8 wheeled chassis of the Tigon armored vehicle. The BiHo II is fitted with an unmanned turret that can be armed with one 30 or 40mm cannon able to fire airburst ammunition; a new type of tactical anti-personnel explosive ammunition that detonates in midair, causing air burst effect fragment damage to an enemy. The vehicle has a crew of three including driver, commander and gunner. https://www.armyrecognition.com/defense_news_january_2022_global_security_army_industry/saudi_arabia_shows_interest_to_produce_south_korean_biho_ii_8x8_air_defense_system.html

By Boyko Nikolov On Dec 29, 2021 SU-35 TEHRAN, ($1=42,262.50 Iranian Rial) – Iran’s Mehr news agency says Russia and Iran will sign a 20-year agreement on security and defense cooperation in January 2022. As part of this agreement, Iran will pay $10 billion for the acquisition of dozens of Su-35s, S-400 anti-aircraft missile systems, and a space satellite. Official: Iran wants to buy helicopters and fighters from Russia Iran will continue to develop and upgrade its attacking aircraft, MoD said Sales of PAC-missiles for Saudi Patriots are delayed because of Iran Top 5 best Russian fighter jets – 4++ and 5th generations Mehr cites information from two other web portals – the US website 19fortyfive.com and the Argentine defense and security portal aviacionline.com. Iranian journalists say Tehran is ready to acquire 24 Su-35CE fighters from Moscow. These fighters have already been produced and are part of an unfinished order between Russia and Egypt, Mehr said. Bulgarian Military.com reminds you that Russia and Egypt signed an agreement in 2018 for the purchase and sale of 24/26 Su-35CE fighters. At the time, the deal was valued at nearly $3 billion. According to Mehr, Russia has currently produced 16 fighter jets under the agreement. The main reason Egypt has hesitations in acquiring Russian fighter jets is the possibility of economic sanctions from the United States against the African country. This opinion is expressed by the Argentine site aviacionline.com. BulgarianMilitary.com reminds you that Egypt and the United States have business relations in the defense industry. For example, Egypt is the largest foreign user of Abrams tanks and even has a plant for the production of M1A1 Abrams near Cairo. Recently, even Cairo expressed a desire to upgrade its Abrams tanks to a higher version – A1M2. Another important fact concerning the Egyptian-American relations in the field of defense production – Cairo has 200 F-16 fighters and dozens of AH-64 Apache helicopters. For this reason, aviacionline.com believes that Egypt will not acquire Russian Su-35CE fighters. It has recently become clear that Indonesia is also refusing to buy 11 units of Russian warplanes, also due to fears of economic sanctions from Washington. Currently, only the French Rafale and the American F-15EX are participating in the Indonesian tender for new fighters. That is why the authors of the American page 19fortyfive.com and the Argentine portal for defense and security aviacionline.com believe that Iran is the best destination for Russia to “get rid” of the already produced fighters. BulgarianMilitary.com reminds you that the UN lifted the arms embargo on Iran, despite repeated protests from Washington. It is the arms embargo over the years that have caused Iran to lag in the development of weapons technology. And although Tehran has invested and produced some of its products in recent years, such as drones and various surface-to-air missiles, Iran needs foreign know-how. The possible purchase of the Russian S-400 air defense system would not surprise the world. The same goes for a communication satellite. BulgarianMilitary.com reminded you that only a few months ago Iran launched its first satellite into space, but it is more of a “big camera”, as some Western media have described it. In this area, Tehran will want to receive assistance from Moscow in its space future. https://bulgarianmilitary.com/2021/12/29/iran-may-buy-dozens-of-su-35s-s-400s-and-a-satellite-mehr/