Chapter No'-1 Introduction: In the heavy tank brigade, Merkava tanks and medium tanks will work together. Both types of tanks need to go through series of upgrades in order to adapt them to the challenges of the battlefield to day. The combination of heavy tanks, medium tanks and other armored forces will allow the Commander to be more flexible in building the force to suit his mission. The combination of 120mm guns, 57mm guns, 35mm guns and 20mm Gatling gun, on the one hand, and a large amount of missiles and rockets on the other hand will prevent the enemy from getting any achievement if a war will break out. In the war between Russia and Ukraine and also in the fighting between Armenia and Azerbaijan, we saw the great importance of various types of drones for observation purposes and also as attacking units, such as the Turkish drone TB-2. Ukraine purchased a number of drones like this type from Turkey and at the beginning of the war they hit a lot of Russian vehicles. These systems are the Air Force and the Armored Corps of the weak side, but when the numbers of these flying objects reach hundreds and thousands, it suddenly transforms the weak side to the strong side; therefore anti-aircraft systems will have a critical role on the battlefield. The first line of defense will be the anti-aircraft/anti-tank turret that should be installed on our tanks and other armored vehicles. Below are pictures of Turkish drones that have a large and advanced industry in the field of unmanned aircraft. Photo #1 The Turkish TB2 drone These Drones are very successful in Ukraine and carries 4 laser-guided bombs. Photo # 2 Another Turkish UAV called 'Anka-S'. This Drone Carry 4 guided missile Photo #3 Baykar Bayraktar Akinci A new Turkish UAV and its impressive display of armaments. Link to the UAV: https://en.wikipedia.org/wiki/Baykar_Bayraktar_Ak%C4%B1nc%C4%B1 Drones like these, will cause a lot of troubles to armour and infantry forces who will not be ready to fight with them, as we saw in Ukraine. From this war that is not over yet, there are several lessons and actions that Israel needs to take in order to avoid those mistakes. The first lesson is the importance of an anti-aircraft system to protect the armored forces from attack by Drone or other unmanned flying objects. We saw an example of a similar situation in the Sisyphean fighting on Yom Kippur against the anti-aircraft and the anti-tanks missiles in the Egyptian sector and also in certain places in Syria such as ’Tel Shams’. That's why we need to avoid mistakes and get prepared to protect our forces from manned and unmanned flying object and defend our tanks from ATGM and anti tank rockets. One way to do it is to install Active Defense System -(ADS) and reactive plates on the tanks that can defeat the anti tank missiles and rockets. On top of that we needed to install the ACU (Autonomous Combat Unit) to attack anybody that threat our forces. Second lesson: the launch of anti-tank missiles against our tanks must be prevented, and the way to do this is by hitting the anti-tank teams before they launch. To this end, we should install on the tank a small turret that will fit verity of weapons to allow the tank to fight in any kind of war. In addition to the offensive side, the tank and other combat vehicles, should be protected with reactive and active armor such as Rafael's 'Trophy' or Elbit's 'Iron Fist'. These points turned out in the fighting in Ukraine to be weak points of the Russian army, although the fault is not only the lack of this or that equipment, but also the inability of the commanders who forgot the phrase “art of war”. Israel should be aware of these points, train the army including the reserves and install weapons systems that are suitable of attacking the enemyand defense our forces. I will expand on these points later and add several more points. I wrote about the upgrades of the Merkava tanks in this chapter and about the Medium tanks in chapter #2. Photo No. 4 Merkava Tank Mark-4m 1.1 Installation of anti-aircraft/anti-tank turret on the Merkava tank. The problem I have with the tanks is that the firepower of the tank does not match the threats that exist against the tank today. The tank must upgrade its firepower and his protection if it wants to stay relevant in our days. So we need to upgrade the weapons of the tank so it can fight against enemy’s tanks and against Infantry carry ATGM, short range weapons and more. For all this problems neither the 120 cannon will help, and nor the new 130 mm gun. In photo No’-5 we see the ATGM N-LAW a short range missile operated by one soldier that can destroy a tank from 800 meters away. below is the picture of the new short range missile that gets big publicity in Ukraine war. The anti-tank missile called N-Low. ATGM N-LAW picture No’-5 This missile is produced by the Saab Company in Sweden that cooperates with England. Its weight is 12.5 kg, its length is 1 meter and the diameter of the warhead is 150 mm. Its effective range is 800 meters, its speed is about 200 meters per second and his price is about $50,000. The missile has several initiation options and here is one of them. 1. The missile fly to its target at a height of 1 meter above the line of sight and when it passes over the turret, it's activated by a proximity fuse and penetrate the top of the turret, and kill everybody there. All these problems have a solution and one of them is the installation of an anti-aircraft /anti-tank small turret on the 120 mm turret. The main threat that we will encounter on the future battlefield, will come from "(remotely manned flying object). (RMFO) such as attack drones, suicide drones, and other similar threats. Therefore, the installation of a small turret carrying a 35 mm gun and 20 mm Gatling gun mounts at the rear of the Merkava turret can be a good soloution. in this arrangment the gunner will shoot the 120 gun and the tank commander will shoot the 35 mm and the 20mm guns. So the tank can hit 2 separate targets at the same time. In addition, the 35 mm cannon will be extremely effective against vehicles whose protection falls short of the tank's protection, although shells with a muzzle velocity of about 1,500 m/s may penetrate the side armor of some tanks. Photo No’- 6. The turret IWS35 with 35 mm gun and HMG by KMW Below are some sentences about the anti-aircraft shell of these cannon: Ahead Ammunition – “The 35 mm Ahead system consists of measurement and programming units, control electronics and programmable Ahead ammunition. It can be fitted to any suitable automatic cannon and then successfully engage small, fast aerial targets with a high kill probability. Each Ahead round contains 152 tungsten sub-projectiles which are ejected immediately in front of the oncoming target. The measurement unit determines the velocity of each Ahead round prior to muzzle exit. Based on this data, the control electronics calculates the sub-projectile ejection time, which is transmitted via the programming unit to the time fuse in the projectile”. On the 35 mm turret I would make several upgrades: 1. I’ll replace the HMG on the right side of the turret with a 20 mm Gatling gun called M-197. (Photo No’-7) The gun has two rates of fire: low rate of 750 rounds per minute and high rate of 1,500 rounds per minute. Photo No’. 7 Gatling gun with diameter of 20 mm. 2. I’ll install on the left side of the 35 mm turret 2 anti-tank missile launchers that can be replaced by rocket launchers. The rocket launchers are: 1. A rocket launcher for (4) 70 mm guided rockets (photo No’- 8), these rockets are guided to a laser spot, they have a range of 12 km and that means that they will be able to give a serious fight to the enemy's anti-tank missile launchers, In particular, the radar of the defense system will detect the launch point of the enemy and few 70mm rockets will fly to this point, or few shells from the 35 mm canon and hit that team before they launch. Photo No’-8 Launcher for 4 rockets 2. A rocket launcher for (4) Russian 80 mm rockets, the launcher should be similar to the 70 mm rocket launcher. The 80 mm rockets are heavier than the 70 mm and have a heavier warhead, so they will be more effective in fighting at close quarter. 3. A launcher for Russian Thermobaric Rocket Shamel-M. Photo No’-9 the Thermobaric Shamel-M with a diameter of 90 mm, length of 90 cm, an effective range of 600 meters, a maximum range of 1,700 meters and their power is similar to the power of an explosive 155 mm artillery shell. (Photo No’- 9) They will be the star in a built-up area combat. It will be interesting to examine the feasibility of laser guidance for these rockets, which might improve the rocket's effective range. This launcher should also be similar to the 70 mm rocket launcher so that all launchers will be adapted for installation on the turret. In addition to these rockets, the launchers for the anti-aircraft missiles called 'Stinger' (photo No’-10) and the launchers for Rafael's anti-tank missiles (photo No’-11) should also be adapted for launching from the turret and also the launcher for 4 Zuni Rockets model that carries rockets with diameter of 127 mm and has laser homing. (Photo #12) Photo No’-10 the stinger missile on a 20 mm Gatling gun on a mobile anti aircraft vehicle. Photo No’-11 Rafael Spike-ER missile Photo No’-12 launcher for 4 rocket type Zuni 127 mm that can be laser guideness On completion of all these changes, we will get an anti-aircraft/anti-tank missile launchers with many capabilities and options for installing missiles and rockets of various types. The mix of rockets and missiles will be determined according to the sector in which the tanks will be used. 1.2 Installation of an "Autonomous Combat Unit" (ACU) on the turret of the Merkava. Another change that I'll do is to install an 'Autonomous Combat Unit' (ACU) behind the 120 mm turret. The idea of the ACU can be seen in photo No’-13, this unit is built from a large ammunition box that will installed behind the turret and 2 0.5" HMG that will installed on top of it. Photo No’-13 model for the ACU Photo No’-14 the new HMG Gatling gun in caliber 0.5" We will install 0.5” HMS on a structure that will raise the machine guns so they can fire above the turret without interfering with the Active Defense System. (ADS) The ammunition chains will be installed in the ammunition box behind the turret instead of the Turret Basket. This installation will allow the machine guns to shoot straight ahead and also control the areas on both sides of the tank. These machine guns will provide perimeter protection around the tank up to a distance of 2,000 meters. These Heavy machine guns will be effective against soft vehicle, exposed infantry, against buildings in combat at built-up area, and more. (Photo #14) More option for weapons on the “ACU” is HMG in “0.5 (Photo No’-15) or anther option is the AGL (Automatic Grande Launcher) in 40 mm diameter (Photo No’-16). We can install on third of the vehicles the MG and the other third with AGL and the last third with HMG. or any other combination. Photo No’-15 AGL 40 mm Balkan. 1.3 Installation of loitering Munition. The tank cannon has one major drawback and that is short range which is only a few kilometers, it is the best in these ranges, but today the anti-tank missiles have a much greater range. In order to hit targets beyond the range of the tank cannon and the anti-tank missiles, we need to install on the tank loitering munitions such as the "Hero-120" weapon. (Photo No’-17). The "Hero-120" weighs 18 kg and is equipped with 5 kg warhead that will be highly effective against armored vehicles, it has a range of 60 km, it can stay in the air for about an hour and this included flight time to the target area, searching for the target and hitting it. If no target is found, the munition can change direction and go after another target, or it can return back to a collection point, open a parachute, descend safely to the ground and a collection unit will reach it and prepare it for another launch. Photo No’-16 ”Hero-120” Loitering Munition. Photo No’-17“Hero-400 EC” Loitering Munition There is anther Loitering Munition name Hero-400EC. It has precision strike capabilities, it has bigger multi-purpose warhead and extended endurance, the Hero-400EC has been proven effective against a wide variety of targets. Weight: 50 kg Warhead: 10 kg, Range: 120+ km Endurance: 120 min. Engine: Electrical, Launch method: Rail, Single or Multi-Canister. We will install the Loitering munitions in a 4-munition launcher that will be installed behind the ACU ammunition box that is installed behind the turret; the launcher will be installed in a horizontal position and will rise to 45 degrees before launch. The launcher will be aligned by aligning the entire turret. The "Uvision" company presented several models of Loitering Munitions ranging from weighing 3 kg to 155 kg, with warhead starting at 0.5 kg and ending with a weight of 50 kg, starting with munitions that can stay in the air about 30 minutes and ended with a weapon that can stay in the air for about 10 hours. You can read about Uvision armaments in the link below: https://uvisionuav.com/main-products/. In addition to upgrades in the weapon systems, the Merkava brigade should be reinforced with medium tanks in a ratio of 3 medium tanks to one Merkava tank. See chapter #-2 regarding medium tanks and chapter #-7 regarding the structure of the heavy Brigade. Summarize the upgrade to the tank: 1. Installing a launcher for 4 Loitering Munitions, carrying more loitering munitions in the tank and receiving information from drones for the location of the enemy formation, will allow the tanks to destroy a large number of targets from long distance. 2. The 2 HMG in 0.5” caliber will be installed on the 2 ears of the ammunition box, and will be operated by 'Artificial Intelligence’- (AI) that will allow hitting structures, infantry squads and other targets without human contact. 3. An anti-aircraft/anti-tank turret will be placed on the turret of the tank, where a 35 mm cannon and a 20 mm Gatling gun will be installed. In addition, we will install on the left side of the turret, 2 launchers for rockets of different diameters or for anti-aircraft missiles like 'Stinger’, or the anti-tank missiles from Rafael the 'Spike' type and more. this move will increase the tank ability to fight against flying aircraft of all kinds, against armored vehicles, against infantry and increase the survivability of the entire fighting force.

We need to understand that the great war is approaching, it depends on us, if we face the "liberation war-2" and this means fighting in Israel with the Arabs of Israel, with the Arabs of the West Bank, with Hamas and Hezbollah, and with the enemies in the outer circle such as Iran and the Houthis and if we show weakness, Egypt and Jordan as well may join. Or we will be smart enough to defuse this bomb, disassemble this package and fight each of its components one by one. This war cannot be escaped. In 1967 we went to war and this time too there is no choice, and we have to go to war once more which we will start. I don't think we have time to carry out everything I write, but this is what I would like to do. I refer to the actions as steps, but they all need to be done in parallel, simultaneously and as quickly as possible. First step: - Elimination of the subversive infrastructure of the Arabs of Israel. This sabotage infrastructure of terrorists and weapons are a real danger to the existence of the State of Israel. We saw an example of their ability in the riots of 2021 and today they are many times more dangerous. If we do not take care of this problem now, we will find ourselves very quickly in "liberation war #2", with enemies from home and abroad. Preliminary actions: 1. The IDF must be allowed to operate in all areas of the Land of Israel and restore the governance of the state everywhere throughout the Land of Israel. 2. The strength of the Border Guard should be increased by adding regular battalions and especially reserve forces. Beyond the obvious advantages of the Border Guard fighters, they also have organized bases and it is easy for them to absorb additional forces. 3. The 'National Guard' battalions should be established quickly, as suggested by Major General Hilva in an article published by the Dado Center called "Further Learning Following the “Guard of the Walls", I would like to see 100 battalions of infantry soldiers with each battalion having 500 soldiers who have completed reserve service in their infantry brigades (after the age of 38), if we don't have enough reserve soldiers, we will advance the retirement age and set it at 35. These soldiers, who still have a long service ahead of them until the age of 50, are in reasonable shape and with a lot of knowledge that will be able to bring the 'National Guard' battalions to operational competence in a short time. The soldiers of the "National Guard" will suppress any attempt to riot when all the means are appropriate for this. Some of those measures will be our old Zelda APCs which have one advantage, they are in our hands, but the APC will need to be upgraded, first of all the engines, gears and other items, and in addition their protection will need to be upgraded so it’ll stop 7.62 mm machine gun bullets from all directions. In addition, the IDF will have to purchase in Russia 4 x 4 vehicles manufactured by KAMAZ and called K-4386 Typhoon V.D.V. These vehicles weigh about 15 tons, they are protected from 7.62 mm bullets all around, It’s powered by a 450 hp diesel engine, the vehicle has a speed of 100 km/h, a range of 1,000 km and is operated by a team of 2 soldiers and 8 fighters unloading. In the photo below you see the vehicle with a turret that carries a 30 mm cannon and a parallel 7.62 mm machine gun. These vehicles will be used by the Border Guard soldiers and National Guard soldiers. The K-4386 Typhoon VDV Second step: - Establishing a formation to suppress the "Tamas" (תמ"ס) "steep route rockets" of Hamas and Hezbollah. I read about the idea of the suppression blankets in an article by General Hilva called "Reject the rockets" and added a few thoughts of my own. For the entire article see link below: https://idf-il1.blogspot.com/2021/05/1.html And another article I read by Brigadier General Earn Ortal and as he writes "The entire Torah on one leg". Earn Ortal – “Turn on the light and turn off the fire” Link to the article: https://www.idf.il/media/zcwhr1dx/%D7%A2%D7%A8%D7%9F-pdf.pdf Preliminary actions: Planning and manufacturing of 'Tamas suppression blankets' and deploying them in the air over those areas that are prone to launching rockets, in southern Lebanon and the Gaza Strip, so that the 'suppression blankets' will be ready to hit the enemy's Tamas formation if it is activated. Their deployment will be done close to the IDF's operation to destroy the Hezbollah and Hamas TMS array. In the Gaza Strip, the deployment of the 'repression blankets' will be done by rocket launchers, while their deployment in Lebanon will be done by cargo planes. All these preliminary actions should start tomorrow morning. The performances of the preliminary actions of the first and second stages are mandatory before warlike activity begins. Third steps: - Upgrading the strength of the land force. Steps to perform: 1. Upgrading the abilities of the Merkava tanks. 2. Procurement and upgrade of medium tanks. 3. procurement and upgrade of the combine light tanks. 4. Purchase and upgrade of light tanks. 5. Procurement and upgrading of artillery arrays. 6. Procurement and upgrading of the Infantry armor battalion. 7. Procurement and upgrade of anti-aircraft vehicles. 8. Armored-structure division Fourth step: War against Hamas, Hezbollah and the Arabs of West Bank. Preliminary actions: 1. The IDF should occupy southern Lebanon and determine the border with Lebanon at the Litany River. In addition, the entire territory of Lebanon will be under the control of Israel's fire which will not allow the arming and re-establishment of the terrorist organizations. This means that there is no ceasefire and the IDF will hit any military target they will see. 2. The IDF should take control of the Gaza Strip, destroy the people of Hamas and the Islamic Jihad and destroy their entire infrastructure in the Gaza Strip above and below the ground. There is no ceasefire, every military target will be attacked, after the occupation of the territory, the Arabs of Gaza will be returned to Egypt. 3. The IDF should take over the West Bank and transfer the residents of the west Bank to Jordan and Syria. Fifth step: - Be prepared for the expansion of the fighting and the countries around us will attack us. If a war were to break out, one should prepare that Egypt, Jordan and possibly Iraq might join the war and if the Egyptian army crosses the canal and enters Sinai, Israel will have no choice but to attack and destroy the entire army that entered, recapture all of Sinai and transfer those who live there to Egypt. The rest of the armies must be destroyed.

בנוסף לחטיבות הטנקים הכבדות שבהם ישרתו טנקי מרכבה , יש מקום לסוג נוסף של חטיבות שריון עצמאיות שנקראות חטיבות בינוניות. בחטיבות אלו לא יהיו טנקי מרכבה, יהיו בהם טנקים אמריקאיים מדגם אמ-1 ישנים שעדיין חמושים בתותח 105 מ"מ, שישודרגו לטנקי לחימה, בכל חטיבה יהיו גם נגמ"שי לחימה סיניים מדגם VN-17. בחטיבת הטנקים הבינוניים יהיו 5 גדודים עיקריים והם: 1. 3 גדודי טנקים בינוניים מדגם אמ-1 ישנים שישודרגו לטנקי לחימה. 2. 2 גדודי חרמ"ש על נגמ"שים מדגם וי.אנ-17. 3. 30 רכבי VN-17 נושאי מרגמה בקוטר 120 מ"מ, 6 מרגמות לגדוד. לארה"ב יש בימ"חים שלה כ-3,300 טנקי אמ-1 ישנים שחמושים בתותחי 105 מ"מ ואני מניח שגם במערכות אלקטרוניקה עתיקות. אם ניתן לרכוש את כל הרכבים האלו ולשדרג אותם בהתאם לדרישתנו זה יהיה נהדר. בנוסף הייתי רוצה לרכוש מסין כ-1,000 טנקים מדגם סימן 96 ולשדרג גם אותם בהתאם לשידרוגים שנעשה בטנקי האמ-1. בנוסף זו תהיה בדיקה רצינית לגבי רצונה של ארה"ב לעזור לישראל מבלי לשים הגבלות על השימוש בנשק ולחייב את ישראל לשלם מחיר פולטי על עזרה זו. לדאבוני אני בספק אם זה יקרה, כרגע שר החוץ האמריקאי מעוניין להחזיר את ישראל לגבולות 67 ולהקים את מדינת חאמסטן ביהודה ושומרון עם מסדרון לרצועת עזה, זה יהיה כמובן השלב הראשון ואח"כ יגיעו דרישות נוספות עד לחיסולה של המדינה היהודית ומי שחושב אחרת הוא פשוט הוזה. זה לא יקרה בזמן של ביבי והם יחכו עד שביבי ילך הביתה ואז יפעילו את מלא כוחם ל-2 מדינות ויקחו את כל מה שהם יוכלו לקבל כעת, וימשיכו לשלב הבא. וכל מי שחושב שארה"ב היא ידידה טועה זה רק אינטרסים אין קשר לחברים, חברים כידוע יש רק באגד. 1. שידרוג טנקי אמ-1 וטנקי סימן 96 לרכבי לחימה. א. שיפוץ או החלפת חטיבת הכח וכל מה שקשור לניידות הרכב, בהתאם לצורך. ב. החלפת הצריח הישן בצריח חדש לא מאוייש עם תותח 57 מ"מ. ג. התקנת צריחון נ"מ/נ"ט על צריח ה-57 מ"מ. את השידרוגים צריך להציע לארה"ב, ולסין שיעשו בעצמם, והטנקים שיגיעו לארץ יוכלו לצאת ולהלחם אם יהיה צורך בכך. על השידרוגים ראה פרק מס'-2 "שידרוג הטנקים הבינויים." תמונה מס'-1 הטנק הסיני TYPE- 96. 2. שידרוג נגמ"שי הלחימה וי.אנ-17. תמונה מס'-2 הנגמ"ש הסיני VN-17 ה-ויאנ-17 הינו נגמ"ש בינוני שמיוצר בסין והינו פיתוח על טהרת המחשבה הסינית ואין הוא העתק של רכב מערבי או רוסי. רכב זה שוקל 30 טון הוא אינו חדיר לכדורי 7.62 מ"מ ויתכן שהחזית שלו מוגנת גם מפגזי ח"ש בקוטר 30 מ"מ.אפשר לראות שהרכב עטוף במיגון ריאקטיבי, יש לו מנוע בן 1,000 כ"ס שמחובר לממסרת אוטומטית, לרכב מהירות של 70 קמ"ש וטווח נסיעה של 500 ק"מ. הוא נושא צריח שמותקנים בו תותח 30 מ"מ, מקלע 7.62 מ"מ ושני טילי נ"ט , בצריח מותקנים אמצעי ראייה וסנסורים מודרניים. בצריח יושבים המפקד והתותחן ובחזית התובה יושב הנהג. הרכב נושא 7 לוחמים פורקים. גם ברכב זה נעשה מספר שידרוגים והם: 1. החלפת הצריח המקורי בצריח אחר שנראה בתמונה מס'-3. 2. התקנת צריח נ"מ/נ"ט. תמונה מס'-3 צריח לתותח 57 מ"מ שנקרא AU-220M 1.2 החלפת הצריח שעל ה-VN-17. את הצריח שמותקן על ה-וי.אנ-17 נחליף עם הצריח שנראה בתמונה מס'-3. צריח זה נושא תותח בקוטר 57 מ"מ ומקלע 7.62 מ"מ. על הצריח ועל שלל תכונותיו ראה פרק מס'-2 "טנקים בינוניים." 2.3. התקנת "יחידת לחימה אוטונומית" (יל"א) מאחורי צריח ה-57 מ"מ. שינוי נוסף שהייתי עושה הוא התקנת ’יחידת לחימה אוטונומית’ (יל"א) מאחורי הצריח. את הרעיון של היל"א אפשר לראות (תמונה מס'-4), יחידה זו בנוייה מארגז תחמושת גדול שיותקן מאחורי הצריח ועליו נתקין 2 מקלעי גאטלינג מדגם גי.אי.יו-19 בקוטר "0.5. (תמונה מס'-5) תמונה מס'-4 הקונספט של היל"א הייתי משנה במקצת את תמונה מס'-5 ולמעשה מאריך את ארגז התחמושת כך שהוא יבלוט משני צידי הצריח כמו 2 "אוזניים גדולות". על כל אחת מהאוזניים האלו נתקין את מקלע הגאטלינג (תמונה מס'-6). המונח ’אוטונומי’ מתייחס למצב שבו ’הבינה המלאכותית’ - (ב.מ) מקבלת פיקוד על כלי הנשק ביל"א ובעזרת מערכות ראייה וסנסורים נוספים תפעיל את כלי הנשק ותפתח באש כנגד כל גורם שמאיים על הטנק וזאת ללא מגע יד אדם. שרשראות התחמושת ל-2 המקלעים יותקנו בארגז התחמושת גדול שמאחורי הצריח. 2 המקלעים יכלו לירות ישר לפנים וגם לשלוט באש על שטחים מצד ימין ומצד שמאל של הצריח. מקלעים אלו יספקו הגנה היקפית מסביב לטנק עד למרחק של 2,000 מטר והם יהיו יעילים כנגד חי"ר חשוף, כנגד רכב רך, כנגד מבנים בלחימה בשטח בנוי ועוד. תמונה מס'-5 מק"כ גאטלינג עם קצב אש של 1,000 או 2,000 כדור לדקה 2.4. התקנת צריחון נ"מ/נ"ט. על צריח ה-57 מ"מ נתקין צריחון שנראה בתמונה מס'-6. תמונה מס'-5 צריחון של חברת קי.אמ.דבליו שנושא תותח בקוטר 35 מ"מ ומק"כ. בצריחון זה נעשה מספר שידרוגים והם: 1. נחליף את תותח ה-35 מ"מ בתותח גאטלינג 20 מ"מ, נחליף את המק"כ בצד שמאל של הצריח במקלע בקליבר "0.338 (תמונה מס'-6) ומשני צידי הצריחון נתקין 2 משגרים לטילי נ"ט שניתן להחליף כל אחד מהם במשגר ל-4 רקטות של 70 מ"מ או 80 מ"מ, או למשגר של רקטות תרמובאריות בקוטר 90 מ"מ. לרקטות ה-70 מ"מ יש דגם מונחה ע"י לייזר ולו טווח של 12 ק"מ, לרקטות אלו תהיה היכולת לפגוע בחוליות נ"ט רגליות או ממונעות מטווחים ארוכים. (תמונה מס'-7) תמונה מס'-6 מקלע בקליבר "0.338 למקלע קצב אש של 500 כדורים בדקה ויש לו טווח של 1,700 מטר. תמונה מס'-7 משגר לרקטות 70 מ"מ רקטות ה-80 מ"מ הם רקטות רוסיות עם רש"ק כבד יותר וטווח קטן יותר. למטה תמונה של משגר ורקטה תרמובארית שאותם ואת רקטות ה-80 מ"מ צריך להתקין במשגר דומה למשגר הרקטות בקוטר 70 מ"מ. תמונה מס'-8 משגר לרקטה תרמובארית שנקרא "שמל-אמ" לדעתי צריך לרכוש את כל ה-2,500 טנקי סימן 96 שקיימים בסין, לשדרג אותם ולהכשיר אותם להיות טנקים בינוניים. בנוסף אנו צריכים נגמ"שי לחימה אופניים לחטיבות המילואים כך שיוכלו לצאת בחרום מהימ"חים בכוחות עצמם ולא יהיו תלויים במובילים שיגיעו אולא יגיעו. לכן צריך לרכוש כ-2,000 נגמ"שים מסין מדגם VN-1 שנראה למטה ולשדרג אותו בצורה הבאה: תמונה מס'-9 רכב לחימה סיני VN-1 זהו נגמ"ש במשקל של בין 15-25 טון בהתאם לחימוש, למיגון ולתפקיד הרכב. כנגמ"ש לחימה שנראה בתמונה למעלה, הוא ישקול כ-21 טון ויהיה מוגן מכדורי מק"כ "0.5 מטווח של 100 מטר. הוא מופעל ע"י צוות של 2 לוחמים ונושא 10 לוחמים פורקים. יש לו מהירות של 100 קמ"ש וטווח נסיעה של 800 ק"מ, הוא נושא צריח שמותקנים בו תותח 30 מ"מ, מקלע מקביל ו-2 טילי נ"ט, אבל על הרכב ניתן להתקין מספר רב של כלי נשק אחרים החל מעמדת מקלע וכלה בתותח ארטילרי בקוטר 155 מ"מ. על נגמ"ש הלחימה הייתי עושה מספר שינויים והם: 1. הייתי מחליף את הצריח המקורי, ומתקין את הצריח שנראה בתמונה למטה, בצריח זה מותקן תותח בקליבר 35 מ"מ ומק"כ "0.5. (תמונה מס'-8) השינויים שהייתי עושה בצריח זה הוא החלפת תותח ה-35 מ"מ בתותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ והחלפת מק"כ ה-"0.5 במקלע בקוטר "0.338. לתותח שני קיצבי אש: קצב אש נמוך של 750 פגז בדקה וקצב אש גבוה של 1,500 פגז בדקה. תמונה מס'-9 צריחון שנקרא IWS-35 2. התקנת "יחידת לחימה אוטונומית" (יל"א) מאחורי הצריח. היחידה תהיה זהה להתקנת היחידה על גבי הצריח של רכב הלחימה. (ראה סעיף 3.4 למעלה) 3. ביצוע שידרוגים אלו ישפר בהרבה את עוצמת האש של הרכבים בחטיבה הקלה וזה יהיה פיצוי כלשהוא על כך שאין בחטיבה זו טנקים כבדים. תפקיד החטיבה הקלה הוא להגיע ליעד, ולפרוק את כוחות החי"ר, ולכבוש את היעדים שלהם. הנגמ"שים יקבלו סיוע ישיר מרכבי הלחימה של הפלוגה/גדוד. 4. רכב נוסף שצריך להיות בחטיבה הקלה נקרא 4x4 K-4386 Typhoons VDV ותמונתו למטה: 4x4 K-4386 Typhoons VDV תמונה מס'-10 הרכב הרוסי הרכב שוקל 15 טון וניתן להצניח אותו ממטוסי תובלה והוא משרת את הכוחות המוצנחים ברוסיה. ניתן לראות בתמונה שהוא נושא צריח ובו תותח 30 מ"מ ומקלע בקוטר 7.62 מ"מ. יש לו מהירות של 100 קמ"ש, טווח נסיעה של 800 ק"מ, מנוע בן 450 כ"ס והוא יכול לשאת אחריו עגלת מטען במשקל של 5 טון. הרכב נושא 2+6 חיילים. 5. רכב נוסף שיכול להיות מעניין הוא הרכב הרוסי שנקרא קי-63969 ונראה בתמונה למטה: תמונה מס'-11 הרכב הרוסי שנקרא K-63969 רכב זה שהוא רוסי שוקל 24 טון, נושא 16 חיילים פורקים והוא מוגן מקליעים של 14.5 מ"מ. בחזית הרכב נתקין עמדה למק"כ ומאחוריו נתקין 2 עמדות נשלטות מרחוק למקלעי 7.62 מ"מ, יש לו מהירות של 100 קמ"ש וטווח של 1,200 ק"מ. זהו רכב קלאסי לשנע כוחות חי"ר מנקודה אחת לשנייה.

שלב מס'- 2: דיכוי מערך רקטות התמ"ס (תלול מסלול) של החמאס והחיזבאללה ראש אמ"ן הנוכחי האלוף חילווה כתב, בהיותו ראש אגף מבצעים בצה"ל, מאמר שנקרא ’משמר לאומי’ ומאמר נוסף שנקרא "לשלול את הרקטות" וניתן לקרוא אותו בקישור למטה: https://idf-il1.blogspot.com/2021/05/1.html גם תא"ל ערן אורטל שעומד בראש המערכת שנקראת "מרכז דדו" כתב מאמר שנקרא "להדליק את האור ולכבות את האש" וקישור למאמר שלו למטה: https://www.idf.il/media/zcwhr1dx/%D7%A2%D7%A8%D7%9F-pdf. ישנם מאמרים נוספים בנושא זה שעיקרן הוא "איך מתמודדים עם ארטילריה תלולת מסלול-(תמ"ס)" וניתן לקרוא אותם במגזין שנקרא "בין הקטבים" שהוא "כתב העת של צה"ל לאמנות המערכה" וקישור אליו למטה: https://www.idf.il › מרכז-דדו › בין-הקטבים וגם אני הקטן רוצה להביע את דעתו בנושא זה. סדר פעולות לדיכוי מערכי התמ"ס של החמאס וחיזבאללה. 2.1 פריסה מוקדמת של ’שמיכות דיכוי תמ"ס’ מעל רצועת עזה ודרום לבנון כך שאירגוני הטרור לא יוכלו להתערב במלחמה בארץ. 2.2. ’שמיכת דיכוי’. את הרעיון אני לוקח מהמאמר של תא"ל ערן אורטל והרעיון הזה נקרא ’שמיכות דיכוי תמ"ס’, אני מוסיף לו את הסימון + כך שהמשפט שלי הוא ’שמיכות דיכוי תמ"ס +’. התוספת + אומרת שאת היכולת הזו אפשר להפעיל גם מול חוליות נ"ט, שריון אוייב, ארטילריה, מיבנים, סיכולים ממוקדים, ואפילו בים. המונח ’שמיכת דיכוי’ מתאר מצב שבו מעל איזור מסויים אנו מציבים באויר ’שמיכת דיכוי’, שלמעשה השמיכה הזו היא מקבץ של ’חימושים ממתינים’ שנמצאים באויר בנקודות שנקבעו מראש ואמורים להשמיד את מערך התמ"ס של האוייב והיה והוא יצוץ וינסה לשגר רקטות או טילים. מידות השמיכה וכמות החימושים בשמיכה יותאמו לשטח שאנו רוצים לשלוט עליו. לדוגמה: אם’שמיכת הדיכוי’ צריכה להיות מותקנת מעל צפון הרצועה והיא תהיה בגודל של 5 ק"מ על 3 ק"מ, וכל 0.5 ק"מ נתקין ’חימוש ממתין’, אזי יותקנו בשמיכה זו בין-60 ל-80 ’חימושים ממתינים’. אפשרות נוספת היא לייצר שמיכות סטנדרטיות בגודל של 1 ק"מ על 1 ק"מ ובכל יחידה יהיו 9 חימושים. את כמות השמיכות נתאים לשטח שאנו רוצים לשלוט עליו. יתכן שזה יהיה קל יותר להפעלה ושליטה מהאפשרות הראשונה. מספר השמיכות ומספר החימושים בשמיכה יהיו בהתאם למידע שיש לנו לגבי כמות המשגרים, הרקטות, הטילים, המרגמות או כל מטרה חשובה אחרת שיש לאוייב באותו איזור. דוגמה לשמיכת דיכוי ולחימושים ממתינים ניתן לראות בקישור למטה: https://www.youtube.com/watch?v=EHviFIezV6o כמובן שבשלב זה הווידיאו הוא לא מציאות אבל בהחלט ניתן לביצוע. יש לנו מספיק סוגי רקטות שניתן להרכיב עליהם את החימושים הממתינים, יכול להיות שנצטרך להתקין גם פנלים סולאריים לטעינת החימושים אלא אם השימוש בהם יעשה לזמן קצר. לגבי שיגור מהמטוס ניתן לראות דוגמה נחמדה בקישור למטה: https://www.youtube.com/watch?v=KgQAfNP0RNA 2.3 ’חימוש ממתין’. החימוש הממתין הוא החימוש שמותקן בשמיכת הדיכוי, הוא בנוי מרקטה בקוטר 122 מ"מ, (זו הערכה בלבד מי שיבנה את החימוש יעשה את השיקולים שלו לגבי המידות של החימוש), והוא ניצב במטוס המטען ומשולח ממנו, הרקטה נופלת מהמטוס ופותחת מצנח שמאט את נפילתה, לאחר מכן החימוש פותח 4 זרועות שנושאות 4 רוטרים, אחד על כל זרוע, שמיצבים ומניעים את החימוש לנקודה שהוקצתה לו בשמיכת הדיכוי. המטוס המשגר יכול לשאת כמות גדולה של חימושים שמשולחים מהמטוס ובונים עי"כ את ’שמיכות הדיכוי’ שנפרסות מעל איזורים מסויימים שאנו רוצים לשלוט עליהם. לרקטות אלו אני קורא ’רקטות תקיפה’ והם יתקפו את משגרי הרקטות וכל מטרה חשובה אחרת. רקטות אחרות שנקרא להם ’רקטות יירוט’ יהיו בקליבר 70 מ"מ יתמחו בפגיעה והשמדה של רקטות ו/או טילים שנורו ע"י החמאס או החיזבאללה כאשר הם בשלבי הטיפוס ומהווים מטרה קלה לזהוי וליירוט. רקטות אלו ישאו רב"ת שונה ’מרקטות התקיפה’. הרקטות יותקנו מסביב לגוף של החימוש, שהוא מרובע ועל צלע אחת נרכיב רקטות כגון זוני בקוטר "5 שמוכוונות בלייזר ועל צלע שניה ניתן להרכיב את רקטות ה-70 מ"מ שגם הם מוכוונים על קרן לייזר. מרגע הפעלתם, החימושים ממקומם בשמיכה, יחפשו מטרות כאשר כל חימוש סורק שטח שקוטרו 1 ק"מ, כאשר נמצאה מטרה, אחד מהחימושים שבשמיכה יופעל כנגדה. המידע לגבי מיקום המטרה וסוגה ישותף עם שאר החימושים בשמיכה וגם עם שמיכות קרובות, עי"כ ניתן יהיה לכוון לאיזור שבו ניראו המטרות, חימושים נוספים. 2.4 הצבת ’שמיכות דיכוי תמ"ס’ בשמיים. השילוח של החימושים יעשה ממטוס מטען כדוגמת בואינג, הרקולס, אמ.די-76 וגם ממטוסי קרב כאשר הם נישאים מתחת לכנפי המטוס ומתחת לגוף. בקישור למטה אפשר לראות את שיטת השילוח של החימושים ממטוס מטען, החימושים שנראים בקישור מתאימים לרקטות ויותאמו ל’חימוש ממתין’. השיטה הזו כפי שניראת בקישורים למטה יתאימו גם לכל מיני חימושים אחרים שיותאמו לתקיפת טנקים, שיירות, מבנים וכו'. כמו שהרעיון לתקוף את הרקטות בשלב הטיפוס הוא נכון, זה יהיה יותר מנכון לתקוף את מקומות הייצור, ההרכבה, נקודות השיגור והמקומות שמאחסנים בהם את המשגרים והרקטות. אם נפרוס את ’שמיכות הדיכוי’ מעל האיזורים הנכונים לא נחשוש מהכמות הרבה של רקטות בידי האוייבים. בקישור למטה שיטה לשלח את החימושים מהקרקע ומהים ע"י מטל"רים, להחזיק אותם באויר כשמיכת דיכוי ולהפעיל אותם כנגד מטרות שונות על הקרקע ובים. כך ניראת ’שמיכת דיכוי’: https://www.youtube.com/watch?v=EHviFIezV6o לדעתי שיגור של שמיכות הדיכוי מול עזה יעשה ממטל"רים שימוקמו לאורך הרצועה. ואילו שמיכות הדיכוי בלבנון יעשו ברובם ע"י שיגור ממטוס מטען. בקישור למטה שילוח ממטוס של מערכות לחימה כנגד שריון אוייב וגם פגיעה במכוניות ברחוב. https://www.youtube.com/watch?v=KgQAfNP0RNA https://www.youtube.com/watch?v=dKwOdxpp0yU המערכת בקישורים אלו אולי לא קיימת במציאות, אבל השיגור של החימושים מהמטוס וממטל"ר הוא מעניין מאד ולדעתי ניתן לביצוע במיידי. החימושים שיותקנו במטוס המטען יעמדו בשורות אחד אחרי השני כמו חיילים במסדר, כל שורת חימושים תתקרב לפתח השיגור והחימושים אחד אחרי השני ישולחו מהמטוס ויפלו למטה, בגובה מסויים יפתח המצנח ויאט את נפילתם, לאחר שהחימוש האט יפתחו הקירות של החימוש. הרוטורים יפתחו, יתחילו להסתובב ולייצב את החימוש באויר, בשלב הבא החימוש ינוע לנקודה שהוקצתה לו ב’שמיכת הדיכוי’ ויהיה נכון לפעולה בכל רגע נתון. לאחר מכן הלוחות הסולאריים יפתחו ויטעינו את החימושים כך שהם יהיו מוכנים להפעלה.

לפני התחלת השלב הראשון יש לבצע מספר פעולות מקדימות והם: 1. "הקמת משמר לאומי." האלוף אהרון חליוה וגל פרל פינקל כתבו בבטאון "בין הקטבים" מאמר שמדבר על הפרעות של ערבי ישראל בזמן מבצע "שומר חומות", לדעתי זהו מסמך חשוב ביותר שמצביע על אפשרות סבירה של פריצת מלחמה בתוך ארץ ישראל שאליה עשויים להצטרף גם החאמס, החיזבאללה ותושבי איו"ש שתכניס את כל האיזור שלנו למלחמה קשה, אבל אולי היא תהיה המלחמה האחרונה. אין לי ספק שחלק מערביי ארץ ישראל קשורים כיום לאירגוני הטרור שעשויים לעזור להם במאבקם ע"י שיגור רקטות למרכז הארץ בזמן הפרעות שהם מתכננים. הדרך לעצור מלחמה זו היא רק ע"י הפגנה ברורה ומוחשית של העוצמה הישראלית ואת נחישותה לכבות את האש עם תחילתה ולא לתת לה לדרדר אותנו למלחמה כוללת. אני לא חושב שהאלוף זקוק לתמיכתי, אבל אם עזרתי ולו במקצת להעלות את הבעיה הזו ולהציג אותה בפני קהל שלא קורא את "בין הקטבים" אזי עשיתי את שלי. למטה המאמר כפי שעלה ל"בין הקטבים" ובסוף המאמר הערות שלי לגבי הכתוב. בנוסף למאמר של האלוף, קיים מאמר נוסף של מי שהיה סגן המפכ"ל מר. זהר דביר שאמר: "שומר חומות זרק אותי ל"ליל הבדולח" של 1938 וזו אימרה קשה מאד ואם זו המציאות אז אני לא יודע איך ראש הממשלה מסוגל להירדם בלילה. קישור למאמר של סגן המפכ"ל בדימוס מר. זהר דביר למטה: https://103fm.maariv.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=IHHMGG&c41t4nzVq=FJE למידה נוספת בעקבות מבצע "שומר החומות" מאת אהרון חליוה וגל פרל פינקל פורסם בבטאון "בין הקטבים" גיליון מס'-34. קצת היסטוריה מהשנים של הקמת המדינה. בראשית מלחמת העצמאות, למן החלטת עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 ועד לאפריל 1948, נדרש כוח המגן העברי שהיה אז עדיין מאורגן במחתרות נפרדות ללחום במערכה רב־זירתית שהיו לה מספר הגיונות מערכתיים ולא הצליח ליטול את היוזמה האסטרטגית. ההנהגה הביטחונית של המדינה שבדרך הוסיפה לחשוב על העימות באמצעות תפיסות וכלים שפיתחה בכדי להתמודד עם תקופת "המאורעות בשנים 1939־1936". המטכ"ל דאז התקשה להיערך לפלישה הצפויה של צבאות ערב הסדירים מחד גיסא, ובמקביל להתמודד עם המערכה שהתנהלה בערים המעורבות ובהן חיפה, יפו, ירושליים ואחרות ועם הצורך להגן על ישובים מבודדים ולשלוט בדרכים. המחיר שגבה המאבק על הדרכים והצירים היה יקר במיוחד, שיירות רבות ובהן הדסה, חולדה, יחיעם ונבי דניאל נקלעו למארבים שהציבו הכוחות הערביים, בין שהיו אלה כוחות צבא או כנופיות, בהם נפגעו לוחמים רבים, לא פעם גם סוכלה הגעת השיירה ליעדה בין שהיה זה ישוב מבודד, ירושלים, או הנגב הנצור. המענה שגובש היה תוכנית ד' להגנת שטחי המדינה שבדרך, גבולותיה, והצירים המקשרים בין יישובי הספר למרכזי האוכלוסייה היהודית, ומעבר למתקפות יזומות שהראשונה בהן היתה מבצע "נחשון", שמטרתו היתה להסיר את המצור מעל ירושלים ולפרוץ את הדרך אליה, וכמעט במקביל אליו קרבות משמר העמק, כיבוש טבריה ומבצע "יבוסי". הנהגת המדינה שבדרך השכילה להתארגן בהיגיון כפול: הגנה מרחבית מבוססת התיישבות, שייעודה לעמוד בעיקר בפני האיום הפנימי, ובו בזמן נטילת היוזמה בידי החטיבות של ההגנה ובהמשך צה"ל אשר תמרנו בהצלחה והדפו את צבאות ערב. לצד המוכנות לאיומי האויב יש להיערך לשמירה על הסדר הציבורי. למרות נאמנות הרוב המוחלט והדומם של אזרחי ישראל הערבים, קו הקרע הלאומי־דתי בין המדינה היהודית לאזור הערבי מוסלמי עובר לא רק לאורך הגבולות וביהודה ושומרון, כי אם גם בפנים הארץ. אחת התובנות המתבקשות ממבצע "שומר חומות" היא שלצד עוצמתה של ישראל, ובכלל זה צה"ל וארגוני הביטחון, יש להיערך לתרחישים שבהם תידרש ישראל להתמודד במקביל עם איומים בגבולות ועם אירועים קשים מבפנים. אירועים אלו עשויים ללבוש אופי דומה לאירועי אוקטובר 2000, שכללו הפגנות אלימות, התנגשויות אלימות בין כוחות משטרה למפגינים ערבים, חסימת כבישים ושבמהלכם ירו השוטרים והרגו 12 מאזרחי ישראל הערביים. במהלך מבצע "שומר חומות" חווינו אירועים דומים שבהם היה איום על בטחונם האישי של האזרחים ועל חופש התנועה בדרכים. מבצע "שומר החומות" המחיש את הצורך להיערך לאיום דומה לזה שהיה בראשית מלחמת העצמאות. אנו נדרש להבטיח את הרציפות התפקודית של צה"ל כנגד אויב חיצוני וגם כנגד אוייבים מבפנים. גם יכולתה של משטרת ישראל לעמוד במשימותיה התבררה כלא מובנית מאליה, משבר "שומר החומות" לימד כי נדרשת מסת תגבור משמעותית שתעמוד במשברים של ביטחון־פנים. מאסה זו נדרשת להיות משמעותית אף יותר מזו הקיימת היום בכוחות הסדיר והמילואים של משמר הגבול. אחד התרחישים המטרידים ביותר הוא שיבוש גיוס ושיבוש הנעת כוחות צה"ל לחזיתות השונות בעת מלחמה, חסימת צירים מרכזיים בהפגנות עשויה להאט, לשבש ולפגוע ביכולת צה"ל לשנע כוחות מגויסים, לא כל שכן בחופש התנועה של אנשי מילואים העושים דרכם ליחידותיהם, האיום רק מחמיר נוכח האפשרות של מערכה רב־זירתית. הצורך אם־כן ברור, ואת הצורך הזה פוגש פוטנציאל אדיר של כוח אדם לוחם, מוכשר, איכותי ומסור שאינו ממוצה היום על־ידי מדינת ישראל בשל מגמת הצערת מערך המילואים הלוחם של צה"ל. אלפי לוחמים ומפקדים המסיימים את שירות המילואים שלהם בחטיבות הלוחמות של צה"ל טרם הגיעם לגיל 40, נפלטים משירות מילואים פעיל למרות נכונותם להמשיך ולשרת את המדינה. מדובר במסה־קריטית של מתנדבים פוטנציאליים, מוכשרים ומיומנים, שבנסיבות הקיימות כיום אינם נדרשים עוד במערך הלוחם של צה"ל, בעיקר בשל הקושי להמשיך, לאמן ולצייד את כולם בסטנדרטים הנדרשים ללחימה מודרנית מורכבת מהסוג הצפוי בלבנון ובעזה למשל. קיים צורך, וקיים פוטנציאל לענות אליו, איך נכון יהיה לארגן את כוח המילואים החדש לתרחישי ביטחון פנים חמורים? שלושה מודלים בסיסיים לבחינה: מודל הז'נדרמריה הצרפתית, מודל המילואים הבריטי, ומודל המשמר הלאומי האמריקאי. נבחן את שלשתם: הערה שלי: אני לא מעלה את שלשת המודלים ואני עובר ישר למסקנות של האלוף אהרון חליוה. ההדגשות שלי. המלצות. במדינת ישראל המחזיקה בצבא־עם גדול, מתקיימים שני תנאים: הראשון הצורך בכוח גדול שייתן מענה למשברי ביטחון־פנים בעת אירועי חירום, אסונות טבע ומלחמה. השני – עצם העובדה שכוח אדם לוחם ומאורגן כבר קיים ולמעשה רק נדרש לארגנו מחדש במתכונת ארגונית וחוקית חדשה החונה בין הצבא למשמר הגבול. נכון לכן, לארגן כוח סמי־צבאי גדול שמבוסס על מערך המילואים של צה"ל וכפוף להפעלתו לצה"ל או למשרד לביטחון־פנים לפי הצורך. להערכתנו הצורך המבצעי בכוח שכזה רק יתעצם בשנים הבאות, ואל לה לישראל להשתהות בהקמתו!!! לאור מגמת הצערת מערך המילואים ניתן למצות באופן מיטבי את כוח האדם של לוחמים בשלהי שנות ה־30 לחייהם לשירות מילואים משמעותי שיענה על צורך חיוני של המדינה. יתרת השירות של לוחמים אלו, ביחידות שטיב השירות בהם הינו מאומץ פחות מן הבחינה הפיסית מכפי שהיה ביחידות הקו הראשון בהן שירתו, הוא כעשר שנים נוספות. מדובר כאמור, בכוח אדם איכותי, מיומן, המבקש לתרום ולהגן על מדינת ישראל וניתן בקלות לרתום אותו לכך. חשוב מכך, אלה לוחמים ומפקדים מנוסים ובוגרים, שצפוי להוות יתרון חשוב במפגש עם אתגרי ביטחון־פנים המחייבים איזון בין נחישות משימתית לשיקול דעת בוגר. ניתן להסב כוח זה, בהכשרת יסוד קצרה שתקנה לאנשיו יכולות ואוריינטציה לביטחון־פנים, ולהסתפק בציוד לחימה בסיסי ואמצעי ניוד שכורים אד־הוק. ארגון כזה יספק למדינה כוח התערבות גדול, זמין, גמיש ומהיר תגובה מצד אחד, ומודל קיום בר־קיימא מצד שני. המלצתנו היא כי הכוח יהיה בעל מפקדה סדירה "רזה", כלומר מאוישת באנשי קבע מעטים ככל שניתן, ויופעל על־פי רוב בפיקוד ושליטה של משטרת ישראל. כוח זה יאורגן בהיגיון מרחבי. שלוש חטיבות מרחביות (צפון, מרכז ודרום) בהרכב של שישה משל"טים (כ־3,000 לוחמים בחטיבה) שלהן יכולות ואמצעים לטיפול בהפרות סדר ויכולת ניוד ושינוע קל (בדומה למודל הקיים במשמר הגבול). בנוסף, חטיבת עתודה בהרכב של שמונה משל"טים (כ־4,000 לוחמים), שלה יכולת ניוד גלגלי ממוגן. לתפיסתנו, מדינת ישראל חייבת לבצע רה־ארגון שייתן בידה, בדומה למלחמת העצמאות כוח לטיפול באיומי פנים, ויאפשר מיקוד מאמץ הגנתי והתקפי באוויר, בים וביבשה, כלפי האיום החיצוני במעגל הראשון או במעגלים נוספים. אלוף אהרון חליוה הוא ראש אגף המבצעים היוצא במטה הכללי של צה"ל. גל פרל פינקל הוא חוקר במרכז דדו. המאמר התפרסם לאחרונה בירחון "בין הקטבים" גיליון מס'-34 – תחת הכותרת "למידה נוספת בעקבות שומר חומות". הערות שלי: אני בהחלט תומך בכל מה שכתב האלוף למעט מספר נקודות והם: 1.1 "יופעל על־פי רוב בפיקוד ושליטה של משטרת ישראל". קשה לי לראות כיצד המשטרה יכולה לפקד על גוף מילואים שבוודאי גדול פי כמה מכוחות המשטרה ובפרט שלא הוכיחו את עצמם בעימות האחרון ולמעשה גם לפני המבצע האחרון היו הרבה בעיות שהמשטרה לא טיפלה בהם ולא נכנסה למקומות שהם חשבו שזה מסוכן. אני בהחלט מבין את השוטרים והבעיה היא תמיד בדרג הגבוה. לכן אני חושב שהקמת מערכת סמי-צבאית כמו שכתב האלוף היא הדרך הנכונה. הגוף החדש יחד עם כוחות מג"ב ויס"מ יצטרכו ללמוד איך לעבוד בשיתוף פעולה בשיגרה ובמצבי חרום, והמשטרה הכחולה תעסוק בשיטור. 1.2 "לטיפול בהפרות סדר". אני חושב שלא מדובר בהפרות סדר אלא בפרעות שערביי ישראל, שמזהים חולשה במעשי הממשלה, רוצים לנצל את הזמן הזה ולקטוף הישגים שספק אם ישיגו אותם עם ממשלה אחרת. סגן המפכ"ל בדימוס מר. זהר דביר כתב שהפרעות הזכירו לו את "ליל הבדולח" של 1938, ואם זה כך, אזי אנו ניצבים לא בפני הפרות סדר, אלא בפני מלחמה עם ערביי ארץ ישראל והכוחות צריכים להיות מוכנים לכך. את המלחמה הזו צריך לסיים מהר ובצורה ברורה וזה יהיה התפקיד של מג"ב ו’המשמר הלאומי’, הכוחות יפעילו את כל האמצעים שברשותם על מנת לדכא ולסיים את המלחמה הזו שהיא סכנה קיומית למדינת ישראל, זו סכנה מוחשית יותר ומסוכנת יותר ממלחמה עם אירגוני הטרור וצבאות ערב שמסביבנו. מלחמה זו היא מעבר לפינה וצריך להתכונן לקראתה כבר היום. אחד מהאמצעים האלו צריך להיות הפעלת כל כלי הנשק שנמצא ברשותם של ’המשמר הלאומי’ ומג"ב על מנת לפגוע ולנטרל את הפורעים. את כולם כולל המשפחות שלהם צריך להעביר לסוריה (אסד ישמח לקבל אותם) בית הסוהר בסוריה יהיה כמו גואנטנמו בקובה. בנוסף, צריך יהיה לשלול את אזרחותם ואת כל שאר ההטבות שהם ומשפחתם מקבלים בארץ. אולי אפשר יהיה לעשות החלפת אוכלוסיה עם סוריה שתעביר אלינו את תושבי הכפר הדרוזי ’חאדר’ ואנו נעביר לסוריה את כל האסירים הבטחוניים שנמצאים בבתי הסוהר שלנו ואת כל הפורעים. 1.3 "בהרכב של 6 משל"טים". אני לא בטוח שצריך לפעול לפי חלוקה מרחבית, יתכן שהדרך הנכונה יותר היא קודם כל למקם את הכוחות בהתאם לאזורים שאנו חושבים שיהיו שם מהומות, למשל איזור לוד-רמלה, איזור יפו-בת-ים, איזור עכו וכו'. רק לאחר שנחלק את הכוחות לאזורים השונים ברחבי הארץ ונגדיר את מספר הגדודים שאנו צריכים בכל מקום ומקום, נוכל לעשות חשבון לגבי סה"כ כמות הגדודים והאנשים שאנו צריכים ומה צריך לעשות על מנת ליישם את הדרישה הזו. צריך להקים במהירות את גדודי ’המשמר הלאומי’ והייתי רוצה לראות 100 גדודים של חיילי חי"ר כאשר בכל גדוד ישרתו כ-500 חיילים שנפלטו משירות המילואים בחטיבות החי"ר שלהם, (לאחר גיל 38) ויש לפניהם עדיין שירות ארוך עד גיל 50 והם נמצאים בכושר סביר ועם הרבה ידע שיוכלו להביא את גדודי החי"ר לכשירות מבצעית בזמן קצר. לוחמי ה’משמר הלאומי’ ידכאו כל נסיון להתפרעות כאשר כל האמצעים יהיו כשרים כולל ירי. הייתי מתחיל מיד להכין את הבסיסים ואת הציודים לגדודים אלו, וכאשר הם יוקמו הציוד בשבילם יהיה מוכן. הבסיסים ל’משמר הלאומי" יהיו בתוך בסיסים קיימים של מג"ב, בבסיסים של ח"א בעיקר באיזור המרכז והצפון, ובמקומות נוספים ברחבי הארץ. 1.4 "בציוד לחימה בסיסי ואמצעי ניוד שכורים אד־הוק". אני לא הייתי רוצה לשים את יכולת ההפעלה של ’המשמר הלאומי’ בידי ציוד שכור. אני רוצה לקבל במיידי כמות של כ-2,000 נגמשי "זלדה" שקיימים בימ"חים בצה"ל, את הזלדות צריך לשדרג והשידרוג הראשון הוא מיגון הזלדות כנגד כדורי 7.62 מ"מ. בנוסף נתקין עמדת ה-"0.5 נשלטת מתוך הרכב או צריחון נושא תותח 30 מ"מ שנקרא אמ-230אל.אפ, בנוסף יהיו 2 עמדות נשלטות מהתובה למקלעי 7.62 מ"מ. רכבים נוספים שצריך יהיה לרכוש הם רכבי ה-4 על 4 רוסיים שמיוצרים ע"י קאמאז ונקראים קי-4386. וגם את הרכב הסיני וי.אנ-1. על רכבים אלו ראה בהמשך. בנוסף לחיילי המשמר הלאומי ישנם לוחמי מג"ב שגם הם יצטיידו בדומה ללוחמי המשמר הלאומי. אשר לכלי הרכב למשמר הלאומי, למג"ב ויחידות נוספות, ישנם מספר כלי רכב וצריך את כולם. 1. הזלדות הישנות שלנו. היתרון שבמחסני החירום שלנו נמצאים כ-5,000 זלדות ואולי יותר שנוכל לשדרג חלק מהם ע"י החלפת מנועים, גירים ומזקו"מ. בנוסף נשדרג את המיגון שלהם כך שהזלדה תהיה מוגנת מכל עבריה מתחמושת קליעית בקליבר 7.62 מ"מ, שידרוג זה יעשה ע"י רפא"ל ופלסאן ויקבל עדיפות גבוהה. כל הזלדות שישודרגו יצויידו בעמדות נשק שנשלטות מתוך הרכב וחמושות במקלעי 7.62 מ"מ ובמק"כים בקליבר 12.7 מ"מ או עדיף בתותחי 30 מ"מ מדגם אמ-230אל.אפ. 2. הנגמ"ש הסיני שנקרא V.N-1 הנגמ"ש הסיני שנקרא V.N-1 נגמ"ש זה שוקל 20 טון ויותר ואם נתקין עליו מיגון נוסף הוא יגן בחזית בפני קליעים בקוטר 25 מ"מ מטווח של 1,000 מטר ובפני קליעים של "0.5 מטווח של 100 מטר. ניתן להתקין עליו צריחים שונים החל מצריח למקלע בקוטר 7.62 מ"מ, צריח לתותח 30 מ"מ וגם צריח לתותח ארטילרי בקוטר 155 מ"מ. בנגמ"ש מותקן מנוע דיזל בן 440 כ"ס שמחובר לגיר אוטומטי, מהירות של 100 קמ"ש וטווח של 800 ק"מ. הוא נושא 2 אנשי צוות ו-11 חיילים פורקים. לדעתי הנגמ"ש הוא גדול מידי להסתובב בערים הערביות וסביר שרכבי 4 על 4 יתאימו יותר, אם כי פלוגה אחת בגדוד עם רכב זה תתאים גם למשמר הלאומי וגם למג"ב. 3. הרכב הרוסי שנקרא Kamaz-K-43862 . KAMAZ-K-4386 הרכב הרוסי בנוסף לנגמ"ש ושידרוג הזלדות צריך לרכוש ברוסיה את הרכב שניראה בתמונה למעלה. רכב זה נושא שני אנשי צוות ו-8 חיילים פורקים, משקלו 15 טון, הוא מוגן מכל עבריו מכדורי 7.62 מ"מ, יש לו מנוע דיזל בן 350 כ"ס, מהירות של 100 קמ"ש, טווח נסיעה של 800 ק"מ ובתמונה למעלה הוא נראה נושא צריח עם תותח 30 מ"מ ומקלע מקביל.

אנחנו צריכים להבין שהמלחמה הגדולה מתקרבת, זה תלוי בנו אם אנו עומדים בפני "מלחמת השחרור-2" וזה אומר לחימה בישראל עם ערביי ישראל, עם ערביי איו"ש, עם החמאס והחיזבאללה, ועם האוייבים במעגל החיצוני כמו איראן והחוחים ואם נפגין חולשה גם מצרים וירדן עשויות להצטרף. או, שאנו נהיה חכמים מספיק בשביל לנטרל את הפצצה הזו, לפרק את החבילה הזו ולהילחם עם כל אחד מהמרכיבים שלה אחד אחרי השני. מהמלחמה הזו לא ניתן לברוח. ב-67 יצאנו למלחמה וגם הפעם אין ברירה וצריך לצאת פעם נוספת למלחמה שאנחנו נתחיל בה. אני חושב שאין לנו זמן לבצע את כל מה שאני כותב, אבל זה מה שהייתי רוצה לעשות. אני מתייחס לפעולות כשלבים, אבל כולם צריכים להתבצע במקביל, בו-זמנית ומהר ככל האפשר. שלב ראשון: - חיסול התשתית החבלנית של ערביי ארץ-ישראל. תשתית חבלנית זו של מחבלים ואמצעי לחימה הינם סכנה ממשית לקיומה של מדינת ישראל. ראינו דוגמה ליכולתם בפרעות של 2021 וכיום הם מסוכנים פי כמה. אם לא נטפל בבעיה הזו כעת, נמצא את עצמנו מהר מאד ב”מלחמת השחרור מס'-2", עם אוייבים מבית ומבחוץ. פעולות מקדימות: 1. יש לאפשר לצה"ל לפעול בכל תחומי ארץ ישראל ולהחזיר את המשילות של המדינה בכל מקום ברחבי .ארץ ישראל 2. צריך להגדיל את כוחו של משמר הגבול ע"י תוספת גדודים סדירים ובעיקר כוחות מילואים. מעבר ליתרונות הברורים של לוחמי משמר הגבול, יש להם גם בסיסים מסודרים וקל להם לקלוט כוחות נוספים וציודים. 3 . צריך להקים במהירות את גדודי "המשמר הלאומי", כפי שהציע האלוף חילווה במאמר שפורסם ע"י מרכז דדו שנקרא "למידה נוספת בעקבות שומר החומות", אני הייתי רוצה לראות 50 גדודים של חיילי חי"ר כאשר בכל גדוד 500 חיילים שיצאו משירות המילואים בחטיבות החי"ר שלהם, (לאחר גיל 38), אם לא יהיו לנו מספיק חיילי מילואים, נקדם את גיל הפרישה ונעמיד אותו על 35. חיילים אלו שיש לפניהם עדיין שירות ארוך עד גיל 50, נמצאים בכושר סביר ועם הרבה ידע שיוכלו להביא את גדודי "המשמר הלאומי" לכשירות מבצעית בזמן קצר. לוחמי ה"משמר הלאומי" ידכאו כל נסיון להתפרעות כאשר כל האמצעים יהיו כשרים לכך. חלק מאותם אמצעים יהיו נגמ"שי הזלדה הישנים שלנו שיש להם יתרון אחד הם נמצאים בימ"חים שלנו, אבל צריך יהיה להשמיש אותם וקודם כל את חטיבת הכח ובנוסף צריך יהיה לשדרג את המיגון שלהם כך שהוא יעצור כדורי מקלע בקוטר 7.62 מ"מ מכל הכיוונים. בנוסף, צה"ל יצטרך לייצר כמות גדולה של רכבי 4 על 4 ואולי נוכל לרכוש כמות משמעותית של רכבים אלו מארה"ב וזאת בהתאם לדרישות שלנו. לרוסיה יש רכבים דומים לסוג הרכבים שאנו צריכים שנראים בתמונה למטה. רכבים אלו שוקלים כ-13 טון, הם מוגנים מכדורי 7.62 מ"מ, ומונעים במנוע דיזל בן 350 כ"ס, לרכב יש מהירות של 100 קמ"ש, טווח של 1,000 ק"מ והוא מופעל ע"י צוות של 2 לוחמים ועוד 8 לוחמים פורקים. בתמונה למטה רואים את הרכב עם צריח שנושא תותח 30 מ"מ ומקלע מקביל בקוטר 7.62 מ"מ. רכבים אלו ישמשו את לוחמי מג"ב, את לוחמי המשמר הלאומי, יחידות מיוחדות ועוד. Kamaz K-4386 Typhoon-VDV שלב שני: - הקמת מערך לדיכוי תמ"ס (תלול מסלול) של החמאס והחיזבאללה. על הרעיון של שמיכות הדיכוי קראתי במאמר של האלוף חילווה שנקרא ”לשלול את הרקטות" והוספתי מספר מחשבות משל עצמי. לכל המאמר ראה קישור למטה: https://idf-il1.blogspot.com/2021/05/1.html ומאמר נוסף שקראתי מאת תא"ל ערן אורטל וכמו שהוא כותב "התורה כולה על רגל אחת". תא"ל ערן אורטל - להדליק את האור, לכבות את האש פעולות מקדימות: תיכנון ויצור של "שמיכות דיכוי תמ"ס" ופריסתם באויר מעל אותם איזורים שמועדים לשיגור רקטות, בדרום לבנון ורצועת עזה, כך "ששמיכות הדיכוי" יהיו מוכנות לפגוע במערך התמ"ס של האוייב והיה והוא יופעל. פריסתם תעשה בסמוך למבצע של צה"ל להשמדת מערך התמ"ס של חיזבאללה ושל החמאס. באיזור הרצועה פריסת "שמיכות הדיכוי" תעשה ע"י מטל"רים ואילו פריסתם בלבנון תעשה ע"י מטוסי מטען. בנוסף צריך יהיה לייצר ולספק לכוחות החוד שיכנסו לדוגמה ללבנון רכבים שיותקנו בהם מערכות של "כיפת ברזל" ואת מערכות הלייזר, במידה ויהיו מבצעיות בזמן שהמלחמה תפרוץ, כך שהם יקצרו את הטווח ליחידות השיגור וניתן יהיה לפגוע בהם בשלב הטיפוס במידה והם ישוגרו. כל הפעולות המקדימות האלו צריכות להתחיל מחר בבוקר. ביצוע הפעולות המקדימות של השלב הראשון והשני הם חובה לפני שתתחיל פעילות מלחמתית. שלב שלישי: - שידרוג עוצמתו של חיל היבשה. בצה"ל צריכות להיות 2 סוגי חטיבות משורינות והם: 1. חטיבת שריון כבדה. 2. חטיבת שריון בינונית. בנוסף יהיו: 1. גדודי חרמ"ש. 2. מערכי ארטילרייה. 3. מערכי נ"מ. שלבים לביצוע: 1. שידרוג יכולות טנקי המרכבה. 2. רכש ושידרוג טנקים בינוניים. 3. רכש ושידרוג של גדודי חרמ"ש זחליליים. 4. רכש ושידרוג של גדודי חרמ"ש אופניים. 5. רכש ושידרוג מערכי ארטילריה. 6. רכש ושידרוג רכבי נ"מ שלב רביעי: - מלחמה כנגד החמאס, החיזבאללה, ערביי איו"ש וישראל. שלב זה יתחיל לאחר שנגרש לסוריה את כל המחבלים והכנופיות שנמצאים בבתי הסוהר שלנו, אני מאמין שהסורים יקבלו אותם בשמחה ואולי זה ישפר את היחסים בינינו. 1. צה"ל צריך לכבוש את דרום לבנון ולקבוע את הגבול עם לבנון בנהר הליטאני. בנוסף כל השטח של לבנון יהיה תחת שליטה באש של ישראל שלא תאפשר את התחמשותם והקמתם מחדש של אירגוני הטרור. זאת אומרת שאין הפסקת אש וצה"ל יפגע בכל מטרה צבאית שהוא יראה. 2. צה"ל צריך להשתלט על רצועת עזה, להשמיד את אנשי החמאס והגיאד האיסלמי ולהרוס את כל התשתיות שלהם ברצועת עזה מעל ומתחת לאדמה. אין הפסקת אש כל מטרה צבאית תותקף, לאחר כיבוש השטח, ערביי עזה יוחזרו למצרים. 3. צה"ל צריך להשתלט על איו"ש ולהעביר את תושבי איו"ש לירדן וסוריה. שלב חמישי: - להיות מוכנים להרחבת הלחימה והיה והמדינות מסביבנו יתקפו אותנו. והיה ותפרוץ מלחמה, צריך להתכונן שמצרים, ירדן ואולי עירק עלולות להצטרף למלחמה ואם הצבא המצרי יחצה את התעלה ויכנס לסיני, לא תהיה ברירה לישראל אלא לפגוע ולהשמיד את כל הצבא שנכנס, לכבוש מחדש את כל סיני ולהעביר את מי שיושב שם למצרים.

הקדמה: הלחימה באוקראינה עדיין לא הסתיימה, אבל הבעיות שהיו לצבא הרוסי מאפשרים לנו להעריך איזה שידרוגים אנו צריכים לעשות. נושא מס'-1: הגנת טנקים ורק"מ אחר מרקטות וטילי נ"ט: הפגיעות הרבות בטנקים, נגמ"שים ורכב אחר בשריון הרוסי, מחייב מערך הגנה נגד רקטות וטילי נ"ט, אבל צריך גם לשדרג את אמצעי הלחימה כנגד חי"ר בשטח פתוח, כנגד חי"ר בלש"ב ובעיקר בקומות עליונות. נושא מס'-2: הגנה על כוחות השריון ממעופפים למיניהם. מזל"טים אוקראינים פגעו בהרבה מאד רכבים רוסיים. צורך השעה הוא להתקין על צריחי הטנקים, רכבי הלחימה והנגמ"שים, צריחון נ"מ שנושא תותח 20-35 מ"מ ומערך של טילי נ"מ ונ"ט. הוספת רכבים יעודיים לנ"מ לגדודי השריון והחרמ"ש, ישפרו את הגנת הנ"מ של כוחות אלו. נושא מס'-3: שידרוג חטיבות השריון בצה"ל, המחשבה שמנחה אותי. המבנה של חטיבות השריון בצה"ל צריך להתבסס על המונח HIGH/LOW MIX FORCES במסגרת שידרוגים אלו נבנה את חיל השריון על ארבעה סוגים של חטיבות שריון והם: 1. חטיבת שריון כבדה- שמשרתים בה טנקי מרכבה שזה המרכיב הגבוה, וטנקים בינוניים כגון ה-אמ1 האמריקאי עם תותח 105 מ"מ שיהיה המרכיב הנמוך, את הטנק אמריקאי אמ-1 הייתי משדרג לרכב לחימה. על השידרוג למרכבה ולטנק הבינוני ראה בהמשך. 2. חטיבת טנקים בינוניים- שישרתו בה טנקים בינוניים כגון אמ-1 וטנקים סיניים דגם-96. טנקים אלו יהיו המרכיב הגבוה ואת הנגמ"ש הסיני דגם וי.אנ-17 כמרכיב הנמוך. 3. חטיבת שריון קלה משולבת-שישרתו בה רכבי לחימה כבדים מדגם וי.אנ-17 כמרכיב הגבוה ונגמ"שי לחימה מדגם וי.אנ-1 כמרכיב הנמוך 4. חטיבה שריון קלה אופנית- שישרתו בה רכבי לחימה אופניים מדגם וי.אנ-1 שיהיו המרכיב הגבוה ונגמ"שי לחימה אופניים מדגם וי.אנ-1 כמרכיב נמוך. בחטיבה זו יהיו רק נגמ"שי וי.אנ-1 שישודרגו לרכבי לחימה ולנגמ"שי לחימה. לחטיבה יצטרפו עוד רכבים אופניים שאכתוב עליהם בהמשך. השילוב של סוגים שונים של טנקים עם יכולות שונות, יתנו למפקדים אפשרויות רבות יותר לבנות את ההרכב המתאים של הכוחות שלנו בהתאם לאוייב שמולנו ובהתאם למשימות. מחשבה נוספת שמנחה אותי היא לנסות שמירב השידרוגים יהיו זהים במידת האפשר לכל סוגי החטיבות והרכבים, כגון צריחי נ"מ/נ"ט, יחידת לחימה אוטונומית (יל"א), כלי נשק ועוד. כל הרכבים שנרכוש או שיש ברשותנו יעברו שידרוגים שיכשירו אותם לפעול עם טנקים ורכבים אחרים. אני ארחיב על כל הרכבים האלו, על הרכש שלהם ועל השידרוגים שאני מציע לעשות בפרקים הבאים: פרק מס'-1 חטיבת שריון כבדה-מרכבה. פרק מס'-2 חטיבת שריון בינונית-’פנתר’. פרק מס'-3 חטיבת שריון קלה-משולבת. פרק מס'-4 חטיבת שריון קלה-אופנית. פרק מס'-5 גדוד חרמ"ש. פרק מס'-6 רכבי נ"מ. פרק מס'-7 ארטילריה.

1. חטיבת טנקים כבדה: מחלקת טנקים כבדה כוללת 4 טנקי מרכבה. מחלקת טנקים בינונית כוללת: 4 טנקים בינוניים שנקראת טנקי פנתר. פלוגת שריון כוללת: 3 מחלקות של טנקי פנתר עם 12 טנקים ומחלקת טנקים כבדה אחת עם 4 טנקי מרכבה. סה"כ 16 רכבים. גדוד שריון כולל: 3 פלוגות של טנקי פנתר עם 36 טנקים ופלוגת טנקים כבדים אחת עם 12 טנקי מרכבה. סה"כ 48 רכבים + מפג"ד. חטיבות שריון בסדיר כוללת: 4 גדודי שריון עם 144 טנקי פנתר ו-48 טנקי מרכבה. + גדוד חרמ"ש +ארטילרייה + מפח"ט. 8 חטיבות שריון בסדיר כוללות: 384 טנקים + 1,152 פנתרים. חטיבת שריון מילואים כוללת: 3 גדודי שריון עם 108 פנתרים + 36 טנקי מרכבה + גדוד חרמ"ש +ארטילרייה + מפח"ט. 24 חטיבות שריון מילואים כוללות: 864 טנקים + 2,592 רכבי לחימה. סה"כ 32 חטיבות שריון כבדות עם: 1,250 טנקים כבדים (מרכבות) 3,750 טנקים בינוניים (פנתרים). 2. חטיבת שריון קלות. וזה אומר חטיבות שריון ללא מרכבות ורק עם טנקי פנתר ונגמ"שי לחימה . פלוגת שריון כוללת: 3 מחלקות עם 12 טנקי פנתר סה"כ 36 טנקי פנתר. גדוד שריון כולל: 3 פלוגות עם 108 פנתרים + ארטילרייה + מפג"ד. חטיבת שריון קלה בסדיר כוללת: 4 גדודי שריון עם 432 פנתרים + גדוד חרמ"ש + מפח"ט. 8 חטיבות שריון בסדיר כוללות: 1,440 רכבי לחימה סיניים מדגם וי.אנ-17. חטיבת שריון קלה במילואים כוללת: 4 גדודי שריון עם 432 רכבי לחימה + גדוד חרמ"ש + מפח"ט. 24 חטיבות שריון מילואים כוללות: 2,160 רכבי לחימה אופניים סיניים מדגם וי.אנ-1. סה"כ 20 חטיבות שריון קלות עם: 1,440 רכבי לחימה זחליליים סינים מדגם וי.אנ-17. 2,160 נגמ"שי לחימה אופניים סיניים מדגם וי.אנ-1. 3. גדוד חרמ"ש. הגדוד כולל: 2 פלוגות של נגמ"שים עם 24 נגמ"שים ופלוגה אחת של רכבי לחימה עם 12 רכבי לחימה. סה"כ 12 רכבי לחימה ו-24 נגמ"שים. סה"כ 52 גדודי חרמ"ש שכוללים: 624 רכבי לחימה + 1,248 נגמ"שים ו-12,500 לוחמים פורקים. אם נבנה את חיל השריון בהתאם לנכתב למעלה נקבל 32 חטיבות שריון כבדות סדיר ומילואים עם כ- 1,224 טנקים וכ-3,672 רכבי לחימה. החלוקה בין סדיר למילואים תהיה: בסדיר יהיו 8 חטיבות שריון עם 360 טנקים, ו-1,080 רכבי לחימה. במילואים יהיו 24 חטיבות שריון עם 864 טנקים, ו-2,592 רכבי לחימה. בנוסף יהיו 20 חטיבות שריון קלות (ללא טנקים) עם 1,440 רכבי לחימה סיניים מדגם וי.אנ-17 ו-2,160 נגמ"שי לחימה סיניים מדגם וי.אנ-1. החלוקה בין סדיר ומילואים תהיה: בסדיר 8 חטיבות קלות עם 1,440 רכבי לחימה סיניים מדגם וי.אנ-17. במילואים יהיו 12 חטיבות קלות עם 2,160 רכבי לחימה סיניים אופניים מדגם וי.אנ-1. כמו כן יהיו 52 גדודי חרמ"ש עם 624 רכבי לחימה + 1,248 נגמ"שים 12,480 חיילים פורקים. בנוסף יהיו 52 גדודי ארטילריה 52ו-52 מפח"טים.

לענ"ד הארטילריה צריכה ויכולה להיות הגורם החשוב ביותר בחטיבת השריון והיא יכולה לשנות לחלוטין את יכולות הלחימה שלנו. הארטילריה בצה"ל צריכה להתחלק בין הגזרות השונות בהתאם לאוייבים שלנו בכל גיזרה, לכן אם כי המבנה הארטילרי של הפלוגה, הגדוד והחטיבה יהיו זהים בלי קשר לגיזרה שהם נמצאים בה, הארטילריה של החטמ"ר או האוגמ"ר שמחזיקה את הקו תהיה בהתאם למיקומה ולאויב. למטה רשימת הגיזרות לאורך גבולות המדינה: 1. גיזרת לבנון. 2. גיזרת סוריה. 3. גיזרת השומרון. 4. גיזרת יהודה וירושלים. 5. גיזרת הערבה. 6. גיזרת מצרים. 7. גיזרת רצועת עזה. בכל אחת מהגיזרות הנ"ל תהיה מפקדה סדירה אחת שאחראית על אותה גזרה ואליה יצוותו כוחות סדיר ו/או מילואים בהתאם לצורך. למטה מערך הארטילריה המתבקש לדעתי בפלוגה ובגדוד: 1. מרגמות 81 מ"מ-בפלוגה. 2. מרגמות 120 מ"מ-בגדוד. 3. מטל"רי 122 מ"מ "גראד"-בגדוד. 4. מטל"רי 160 מ"מ-לאר-160-בגדוד. 5. חימוש משוטט "הירו-120" בגדוד. 5.1 ארטילריה לרמת הפלוגה. תפקידה של פלוגת השריון והארטילריה שלה הוא להגן על השטח שהיא מחזיקה ולא לאפשר לאוייב לחצות אותו. תפקיד מרגמות ה-81 מ"מ הוא לפגוע בכוחות האוייב שתוקפות את הפלוגה ומנסות לכבוש את השטח שבשליטתה. הארטילריה ברמת הפלוגה תכלול: 6 מרגמות מתניעות בקוטר 81 מ"מ ורחפנים לסיור ואיכון. מרגמת ה-81 מ"מ שאני הייתי רוצה לראות היא המרגמה הרוסית שניראת בתמונה למטה: The Druck 82mm mortar תמונה מס'-1 זוהי מרגמה שמותקנת על רכב רוסי שנקרא ’טייפון קי-4338’ ומשקלו כ-15 טון. המרגמה הרוסית היא בקליבר 82 מ"מ, אבל אני מניח שניתן להחליף את הקנה שלה לקנה בקוטר 81 מ"מ. המרגמה נטענת מהבריח, יש לה קצב אש של 15 פצמ"רים לדקה וטווח של כ-6 ק"מ. ברכב מותקנים 40 פצמ"רים ואת הרכב מפעילים 4 אנשי צוות. בנוסף למרגמה, על הרכב מותקנת עמדה נשלטת למקלע בקוטר 7.62 מ"מ שמופעלת מהרכב. ארה"ב מפתחת פצמ"ר חכם שדואה למטרתו ובניסיונות כבר הגיע לטווח של 10 ק"מ והכוונה להגיע ל-40 ק"מ, לפצמ"ר ביות לייזר ודיוק רב. אפשר להניח שניתן לפתח באותה צורה גם את פצמ"רי ה-120 מ"מ וזה יתן דחיפה רצינית למרגמות בצה"ל. למטה תמונה של הפצמ"ר החכם בקוטר 81 מ"מ. תמונה מס'-2 פצמ"ר חכם עם ביות לייזר בקוטר 81 מ"מ. 5.2 ארטילריה לרמת הגדוד. התפקיד העיקרי של הגדוד והארטילריה שלו הוא להגן בגיזרתו ולמנוע מכוחות שריון וחי"ר של האוייב להגיע לגבול. תפקידה הנוסף של הארטילריה הוא להשמיד את מערכי הארטילריה של האוייב שנמצאים בגזרתה ולסייע לכוחות שריון שלנו לחצות את הגבול ולתקוף את מערכי האוייב שממול. הארטילריה הגדודית, שהיא בנוסף לארטילריה הפלוגתית, תכלול: 1. 6 מטל"רים לשיגור חימוש משוטט מדגם "Hero-120" ללחימה כנגד רק"מ. 2. 6 מטל"רי BM-21 "Gard" ללחימה כנגד כוחות חי"ר. 3. 6 רכבי Tos-1A. ללחימה כנגד כוחות חי"ר 4. 6 מטל"רי 160 מ"מ ללחימה כנגד מזל"טים, רחפנים ומעופפים אחרים. 5. 6 מרגמות 120 מ"מ. 6. 6 משגרי טילים מדגם ’Jumper’. 7. מזל"טים ורחפנים לסיור ואיכון. 5.2.1 חימוש משוטט-כללי. החימוש המשוטט הינה מערכת נשק חדשה שמותקנת במשגרים שונים שיכולים להיות נישאים ע"י אדם או ע"י רכב, המפעיל משגר את החימוש לאיזור המטרות, החימוש שמצוייד במערכת אלקטרו-אופטית-אינפרא רד מחפש מטרות, אם נמצאה המטרה והמפעיל מקבל אישור, הוא נועל עליה את החימוש ומנווט אותו עד לפגיעה במטרה. מיכוון שהמפעיל הוא גם נושא החימוש, מחפש מטרה וגם פוגע בה, זו הדרך המהירה ביותר לסגירת מעגל בין הרואה והיורה. החימוש ינוע לכיוון המטרה, אבל אם המטרה כבר נפגעה או נעלמה, המפעיל יכול לשנות כיוון ולחפש מטרה חדשה, אם לא מצא מטרה הוא יכול להנחות את החימוש להגיע לנקודה מסויימת, לשחרר מצנח, לנחות וצוות מתאים יאסוף אותו ויכין אותו לשיגור נוסף. במערך של החימוש המשוטט, לפי חברת UVision הישראלית, ישנם 3 קטגוריות של חימושים: קטגוריה מס'-1 נקראת "מערכות טקטיות" ונמצאים בה החימושים "Hero-30" ו-"Heroו-90" והם מתאימים לתקיפת חי"ר ורכבים רכים. הרש"ק שלהם הוא 0.5 ו-1.2 ק"ג בהתאמה, הם יכולים לשהות באויר 30 ו-45 דקות בהתאמה. הטווחים שלהם הם בהתאם לקו הראייה ולכן הם בין 10 ל-40 ק"מ. חימוש נוסף "Hero-120" הינו החבר הכבד בקטגוריה זו והוא שוקל כ-18 ק"ג, נושא רש"ק של כ-5 ק"ג ומתאים לתקיפת רכבים משוריינים כולל טנקים. הוא יכול להישאר באויר כ-60 דקות. תמונה מס'-3 "Hero-120" בקטגוריה מס'-2 שנקראת "מערכות מבצעיות" ישנו החימוש שנקרא "Hero-400EC" לחימוש זה רש"ק של 10 ק"ג והוא יכול לשוטט כשעתיים. לחימוש יש מערכת תיקשורת משופרת לטווח של 150 ק"מ. יש לו מנוע חשמלי כך שהוא שקט ביותר, הוא נושא רש"ק של 10 ק"ג ויכול לשהות באוויר כ-120 דקות. תמונה מס'-Hero-400EC 4 בקטגוריה מס'-3 שנקראת "מערכות איסטרטגיות" קיימים 2 חימושים והם: "Hero-900" ו-"Hero-1250" לראשון רש"ק של 20 ק"ג, הוא יכול לשוטט 7 שעות ויש לו טווח של 250 ק"מ. לשני רש"ק של 30 ק"ג וטווח של 200 ק"מ. תמונה מס'-5 "Hero-900" מעניין יהיה לבדוק אם ה"Hero-900" יכול להיות "מוביל" של להקת חימושים, כאשר הוא ינווט לאיזור המטרות, יזהה אותם, יסמן אותם בלייזר ויחלק אותם לכלל הלהקה. אם זה אפשרי ניתן יהיה לפשט ולהוזיל את הרב"תים של החימושים התוקפים, החימושים התוקפים לא יצטרכו לחפש מטרה, אלא יצטרכו רק חיישן לייזר חצי פעיל שיתביית על כתם לייזר שמסמן את המטרה שלהם. קישור למערכות אלו: https://uvisionuav.com/products/# 5.2.2 חימוש משוטט-"Hero-120". חימוש זה שוקל 18 ק"ג הוא נושא רש"ק במשקל של כ-5 ק"ג, הוא מתאים לירי כנגד רכב משוריין כולל טנקים ויכול להישאר באויר כ-60 דקות. הטווח שלו מוגבל לקו הראייה בין החימוש למפעיל והטווח הסביר הוא 40 ק"מ, אבל אם נתקין אנטנה גבוהה שתאפשר תיקשורת טובה יותר ניתן יהיה להגדיל את הטווח. תמונה מס'-6 "Hero-120" תמונה מס'-7 "Hero-400" על משגר 6 קנים מותקן על רכב לא מאוייש. ניתן לראות על הרכב את האנטנה לשיפור התקשורת. 5.2.3 מטל"רי 122 מ"מ "Grad". צה"ל צריך לרכוש בהזמנה ראשונה כ-500 מטל"רי BM-21 ואלפי רקטות 122 מ"מ לא מונחות ולצייד בהם את יחידות המטל"רים בגדודי השריון. ברוסיה מתחילים להחליף את המטל"ר הזה במטל"ר חדש שנקרא "Tornado-G" ואולי ניתן יהיה לרכוש את מטל"רי ה-BM-21 במחיר זול יחסית וזמני אספקה קצרים. מטל"ר זה מותקן על רכב אופני בתצורה של 6*6, הוא נושא 40 משגרים, יש לו טווח של 20 ק"מ, קצב אש של 40 רקטות ב-20 שניות ורש"ק במשקל של 20 ק"ג. (תמונה מס'-8) אבל יתכן שלאור המלחמה באוקראינה רוסיה לא רק שלא תמכור את ה-BM-21 אלא תגדיל את הייצור של ה-Tornado-G’. זו תהיה הזדמנות לישראל להשתלב בהזמנות של מטל"רים אלו. ישראל מייצרת מטל"רים לרקטות 122 מ"מ אבל זה הזמן הנכון לרכוש מטל"רים מרוסיה. תמונה מס'-8 המטל"ר הרוסי-BM-21 5.2.3 המטל"ר של תע"ש/אלביט בקליבר 160 מ"מ שנקרא LAR-160. תמונה מס-9 LAR-160 למטל"ר הישראלי LAR-160 יש יתרונות יחסית ל-’BM-21’, רקטת ה-160 מ"מ נושאת רש"ק במשקל 46 ק"ג יחסית ל-20 ק"ג ל-’גראד’ יש לה טווח של 45 ק”מ יחסית ל-20 ק"מ של ה’-Grad’ ולכן רקטה זו תהיה תתאים יותר מרקטות ה-122 ללחימה בנחילי המזל"טים שניתקל בהן במלחמה הבאה במידה ותפרוץ וגם ללחימה בשטח בנוי ובשטח מבוצר. 5.2.4 מרגמות 120 מ"מ את מרגמות ה-120 מ"מ הייתי מתקין בצריח סובב כדוגמת המרגמה שנקראת "Nemo" עם קנה אחד.(תמונה מס'-10). תמונה מס'-10 המרגמה "Nemo" 120 מ"מ עם קנה אחד והמרגמה "Amos" עם 2 קנים. שתי המרגמות משתמשות באותו קנה, באותם פצמ"רים, באותה מערכת טעינה וההבדל היחידי בניהן הוא מספר הקנים ובהתאם לזאת קצב האש. ארצות הברית בוחנת את נושא המרגמות האלו. אורך הקנה של המרגמה הוא 3.00 מטר, טווח של 10 ק"מ עם פצמ"רים רגילים וכ-15 ק"מ עם פצמ"רים חכמים, אחד מהם שמיוצר בתעשיה האווירית נקרא "Fireball". (תמונה מס'-11) למרגמת ה"Amos" קצב אש של 24 פצמ"רים בדקה, ולמרגמת ה"Nemo" קצב אש של 12 פצמ"רים בדקה. תמונה מס'-11 פצמ"ר-120 מ"מ שנקרא Fireball המרגמה יכולה להיות מותקנת על הרכב הסיני הזחלילי כמו ה-VN-17 או אופני כמו ה-VN-1, או הרכב הרוסי BMP-3 עם הצריח Epoch (תמונה מס'-12) למטה, התותח שמותקן בה הוא 57 מ"מ לחץ נמוך, ונראה לי יותר כמו מקל"ר 57 מ"מ. הצריח החדש הזה ניראה נהדר ואם נתקיו עליו מרגמת 120 מ"מ + 8 טילי Bulat לטווח קצר + 4 טילי נ"ט מדגם Kornet הוא יהיה מסוכן ביותר. תמונה מס'-12 BMP-3 עם צריח Epoch שנושא תותח 57 מ"מ לחץ נמוך (לדעתי מקל"ר 57 מ"מ), טילי BULAT וטילי KORNET מעניין אם ניתן להחליף את תותח ה-57 מ"מ עם מרגמת 120 מ"מ קנה אחד. 5.2.5 משגר רקטות טרמובאריות רוסי מדגם ’Tos1A.’ TOS-1A Heavy Flamethrower תמונה מס'-13 משגר הרקטות ’Tos-1A’ הינו משגר רקטות טרמובאריות והוא מותקן ע"ג הטנק טי-72A משקלו 46 טון והוא נושא 24 רקטות בקוטר 220 מ"מ לטווח מקסימלי של 6 ק"מ. פגיעתו רעה ביותר ואם צריך להגן על שטח מכוחות חי"ר (חיזבאללה) אין טוב ממנו. למטה קישור לוודיאו: https://www.youtube.com/watch?v=JktIs7fJM7o ה-Tos-1A מוחלף ברכב חדש שנקרא Tos-2, לאור המלחמה שאינה נגמרת בין אוקראינה ורוסיה, יכול להיות מצב שלא ישחררו את ה-Tos-1A אלא ייצרו עוד רכבים מדגם Tos-2 ואם נוכל להיכנס לשלב הייצור ולקבל אותו חדש זה יהיה יופי. תמונתו למטה: תמונה מס'-14 המשגר התרמובארי Tos-2 5.2.6 טילי ’מנתר’ טילים אלו מותקנים במעין כוורת של 9 תאים כאשר 8 משמשים לשיגור הטילים והתא ה-9 הוא יחידת פיקוד. כוורת אלו יכולים להיות מותקנים מעל האדמה או מתחת לאדמה ויכולים להיות מותקנים גם על משאית. הטילים משוגרים אנכית ולאחר השיגור משנים כיוון כלפי המטרה. טווח הטילים הוא כ-50 ק"מ. ואולי יותר. מערכת זו צריכה להיות מותקנת ליד מוצבים, עמדות פיקוד ועוד מקומות גבוהים יחסית. המערכת צריכה לפגוע במערכות שו"ב, מערכות מכ"מ, ארטילריה וכל יחידה חשובה אצל האוייב. המערכת תשתתף בלחימה כנגד מערכי הרקטות של החיזבאללה בדרום לבנון והחמאס ברצועת עזה. תמונה מס'-15 כוורת של 9 תאים לטילי ’מנתר’ 5.3 ארטילריה לרמת החטיבה. הארטילריה של הפלוגות והגדודים והחטיבות בחטיבות השיריון יהיו זהים, אבל הארטילרייה של החטיבות, אם כי גם הם זהים, הרי שסוגי הארטילייה יוכל להשתנות בהתאם לגיזרה ולאוייב שניצב מולה. השינוי יעשה ע"י הצרחה של יחידות ארטילריה שונות בין החטיבות שמחזיקות לדוגמה את הקו בלבנון וסוריה, בחטיבה שיושבת בגזרת לבנון אני רוצה לראות יותר מטל"רי BM-27 ומטל"רי Tos-1A, שיהיו יעילים ביותר כנגד כוחות חי"ר, ואילו בחטיבה שיושבת בגבול עם סוריה אני רוצה לראות יותר חימושים משוטטים שיהיו יעילים יותר בלחימה כנגד רק"מ. תפקידה העיקרי של הארטילריה החטיבתית הוא לסייע באש לגדודי החטיבה שמותקפים ע"י האויב, לפגוע במערכי ארטילריה, במערכי שו"ב ובכוחות האוייב שינסו לחצות את הגבול ולשתק את הארטילריה של האוייב בגיזרתו. הארטילריה החטיבתית תכלול: 1. מטל"רי 220 מ"מ BM-27’אוראגן’. 2. מטל"רי 160 מ"מ ’Lar-160’ כנגד מזל"טים, רחפנים ועד. 3. חימוש משוטט "o-400EC" ל-150 ק"מ. 4. טילי מנתר. 5.3.1 מטלרי BM-27 "אוראגן". תמונה מס-16 המטל"ר הרוסי BM-27 "אוראגן" המטל"ר הרוסי שנקרא BM-27 "אוראגן" הוא משגר רקטות בקוטר 220 מ"מ לטווח של 35 ק"מ, רקטה חדשה ומדוייקת שפותחה ברוסיה מגיעה לטווח של 70 ק"מ. המטל"ר נושא רש"קים שונים במשקל של עד 100 ק"ג. אחד מסוגי הרש"קים נושא מוקשים נגד חי"ר, כל רקטה נושאת 312 מוקשים נגד אדם וכל מטל"ר יכול לפזר כ- 5,000 מוקשים שיעשו הרבה בעיות לחי"ר בשטח פתוח. למיטב ידיעתי מטל"ר זה יוצא משירות ומוחלף ע"י משגר "אוניברסלי" אחר שניתן יהיה לשגר ממנו רקטות 220 מ"מ וגם רקטות בקוטר 300 מ"מ, לכן יתכן שניתן יהיה לקבל את ה-BM-27 הישן בלו"ז קצר ובמחיר סביר, אבל לאור הלחימה באוקראינה אני לא רואה את רוסיה מקטינה את כמות המטל"רים אלא להיפך מגדילה את כמותם. אם נוכל להיכנס לשלב הייצור של מטל"ר זה, וזה יהיה נהדר. (תמונה מס-16) למטה מספר שורות על מטל"ר זה: The BM-27 can use HE-FRAG, chemical, explosive or scatter able mine (PTM-3 or PFM-1) sub-munition equipped rockets, all of which are detonated by electric timing fuses. Each rocket weighs 280.4 kilograms. The warheads weigh between 90 and 100 kilograms, depending on type. A full salvo of 16 rockets can be fired in 20 seconds and can engage targets within a range of 35 kilometers. Because of the size of the warhead, the range of the rocket and the speed that a salvo can be delivered, the BM-27 is very effective at mine laying. Each 220 mm rocket can scatter 312 anti-personnel PFM-1 mines. Minefields can be laid behind a retreating enemy or even be used to trap an enemy by encircling them with mines. Tactics such as this were often used by the Soviets in Afghanistan. תמונה מס'-17 המטל"ר החדש שיקבל את הפודים של ה-BM-27 וגם של ה-BM-30 5.3.2 חימוש משוטט-"Hero-400EC". ברמת החטיבה אנו מוצאים את החימוש המשוטט שנקרא Hero-400EC. חימוש זה שוקל 40 ק"ג, נושא רש"ק במשקל של 10 ק"ג, יש לו טווח של 150 ק"מ ויכולת שהיה באויר של שעתיים. זהו חימוש כבד יחסית שמותקן במשגר של 8 קנים ויותקן על המרכב של הT-72 (תמונה מס'-14) התקנה דומה ניתן לראות גם על הרכב שנקרא ’Tos-1A. כך שעל רכבי ה-T-72 נוכל להתקין גם את המשגר לרקטות הטרמובאריות של וגם את המשגר לחימוש משוטט. תמונה מס'-18 "Hero-400" תמונה מס'-19 משגר קרקעי ל-8 חימושים משוטטים למטה קישור לוודיאו: https://www.youtube.com/watch?v=JktIs7fJM7o 5.4 ארטילריה ברמת החטמ"ר או האוגמ"ר. תפקידה העיקרי של הארטילריה ברמת החטיבה המרחבית או האוגדה המרחבית, הוא לפגוע ולהשמיד את מערכי הרקטות של החמאס והחיזבאלה. הדרך לעשות זאת היא בעזרת מערך רקטות מונחות, טילים שישוגרו מהקרקע ומהים, מטוסי חה"א ושמיכות דיכוי תמ"ס, על ערך זה ניתן לקרוא בפרק מס'-2 ’שמיכות דיכוי תמ"ס’. מערך הרקטות המונחות בגלל חשיבותו הרבה חייב להיות מופעל בידי כוחות סדירים שיהיו אחראיים ללחימה נגד מערכי הרקטות של החיזבאללה והחמאס. מערך זה יכלול את מטל"רי ה-"Accular-160", ה-"Acclar-122", ה-BM-27 ’אוראגאן’ הרוסי וגם את ה-BM-30 עם רקטות בקוטר 300 מ"מ וטווח של 120 ק"מ. חלק נכבד ביכולות התקיפה צריך להיות למערך החימוש המשוטט של חברת UVision הישראלית שיכלול את ה-"Hero-400EC" שמופעל בעזרת מנוע חשמלי והוא השקט ביותר בחבורה זו, ואת ה-’Hero-900’ שלו יכולת שהיה באויר של 7 שעות, לדעתי הוא צריך לנהל את התקיפות של החימוש התוקף כגון ’Hero- 120’ על מערכי הרקטות של החמאס והחיזבאללה. 5.4.1 חימוש משוטט "Hero-900". ה-"Hero- 900" שייך לקבוצה של חימוש איסטרטגי ואני משייך אותו לקבוצת החימושים שתפקידם יהיה להשמיד את מערך הרקטות של החיזבאללה. לצורך זה לחימוש יש טווח של 250 ק"מ, הוא נושא רש"ק של 20 ק"ג ויכול לשוטט באיזור כ-7 שעות, לדעתי הוא צריך להיות מנהל הלהקה ותפקידו הוא לאתר את המטרות, לסמן אותם בלייזר ולחלק אותם בין החימושים התוקפים. עם גמר התקיפה הוא יחזור הביתה. תמונה מס'-22 "Hero-900" 5.4.2 מטל"רי "Accular-160" ו"Accular-122". בסוף שנות ה-70 פיתחה תע"ש את הרקטה שנקראה "Lar-160" שמורכבת על משאית מרצדס. על המשאית ניתן להתקין 2 פודים לרקטות 160 מ"מ כאשר בכל פוד 10או 13 רקטות. לרקטה טווח של 45 ק"מ, היא באורך 3.4 מטר, משקלה 110 ק"ג והיא נושאת רש"ק במשקל 40 ק"ג. תע"ש שידרגה את רקטת ה-Lar-160 (ראה תמונה למטה), הוסיפה לרקטה מערכת INS ו-GPS, התקינה ברקטה קיט שמקנה לה את היכולת לתקן את מסלולה לאחר השיגור ומביא אותה לדיוק שמשתווה לירי מתותח. לרקטה שגיאה מעגלית מצטברת של 10 מטר וזה אומר ש-50% מהרקטות יפגעו במרחק שלא יעלה על 10 מטר מהמטרה. לרקטה המשודרגת ניתן השם "Accular-160". תמונה מס'-23 משגר לרקטות 160 מ"מ נושא 26 רקטות בשני פודים. בנוסף לרקטות ה-160 מ"מ, תע"ש שידרגה גם את רקטות ה-122 מ"מ הרוסיות, הגדילה את הטווח מ-20 ק"מ ל-35 ק"מ, הוסיפה מערכת INS ו-GPS והתקינה בה מערכת מתקנת מסלול. לאחר השיפורים הדיוק של רקטות אלו מגיע ל-10 מטר CEP. רקטה זו שנקראת "Accular-122" נקנתה ע"י צה"ל וקיבלה את השם "רומח". (תמונה מס'-24) תמונה מס'-24 משגר של אלביט לרקטות 122 מ"מ נושא 2 פודים עם 36 רקטות. בנוסף לתע"ש גם רפא"ל שידרגה את רקטות ה-122 מ"מ ע"י התקנת קיט הנחיה וניהוג על חרטום הרקטה. רפא"ל פירסמה פרטים על מערכת ההנחייה שלה שנקראתEPIK (Electro-Optical Precision Integration Kit (תמונה מס'-25) The EPIK add-on precision guidance kit תמונה מס'-25 "אפיק" זו ערכת הכוונה מדוייקת שמשדרגת את הרקטות הישנות בקוטר 122 מ"מ ומקנה להם דיוק רב, (3 מטר CEP) יכולות של ניהוג אוטונומי, טווח ארוך וזאת בעזרת ערכת ההכוונה של פצצות האויר-קרקע שנקראות SPICE שמיוצרות ע"י רפא"ל. רפא"ל השלימה את פיתוח המערכת והיא מוכנה לשימוש על רקטות ה-122מ"מ וה-160 מ"מ. בנוסף להתקנות ע"ג רקטות אלו, המערכת יכולה להיות מותקנת על כל רקטה בכל קוטר ובכל משקל. המערכת כוללת חיישן אינפרא אדום לא מקורר, חיישן לייזר לפגיעה במטרות נעות ומערכת לניהוג ע"י Ins and GPS, לדברי גל פאפיר מחברת רפא"ל למערכת ה”SPICE" שגיאה מעגלית מצטברת (CEP) של 3 מטר ולמערכת ה"אפיק" יהיו תוצאות דומות. וזה מה שנכתב על המערכת בישראל דפנס: Ami Rojkes Dombe | 23/05/2018 The growing need for precision-guided munitions for ground forces and the desire to provide accurate, independent firepower to maneuvering forces are leading the Israeli industries to develop precision guidance kits for rockets. In the past two weeks both Rafael and IAI have introduced such kits לכל המאמר: https://www.israeldefense.co.il/en/node/34305 5.4.4 מטל"רי אמ-270. למטה תמונה של המטל"ר האמריקאי M-270 מותקן על שילדה של הברדלי שהותאמה לנשיאת 2 פודים, בכל פוד מותקנים 6 רקטות 227 מ"מ או טיל אחד מדגם "ATACMS" שנראה בתמונה למטה. בנוסף קיים מטל"ר אופני שגם הוא הותאם לקבלת הפודים של ה-M-270 אבל הוא נושא פוד אחד בלבד. תמונה מס'-26 המטל"ר M-270 משגר את vטיל "ATACMS" תמונה מס'-27 המטל"ר האופני "הימרס" שנושא פוד אחד. תפקיד מטל"רי ה-227 מ"מ וטילי ה"ATACMS" הוא להשמיד מטרות מבוצרות, מנהרות מתחת לאדמה וכל מטרה שדורשת פגיעה מדוייקת ורש"ק כבד. רקטות ה-227 מ"מ נושאות מספר סוגי רש"קים כגון: פצצת מצרר או פצצה אחידה במשקל של עד 90 ק"ג. דגם נוסף של הרקטה נושא רב"ת לייזר שמקנה לרקטה CEP של 1 מטר. הרש"ק של הטיל "ATACMS" הוא במשקל של 230 ק"ג והטווח הוא 300 ק"מ כאשר המחליף שלו בצבא האמריקאי מתוכנן להגיע לטווח של 500 ק"מ ובכל פוד הוא נושא 2 רקטות לעומת רקטה אחת של ATACMS ברמת הפיקוד יהיו מערכי ארטילריה נוספים כגון: רקטות "EXTRA" לטווח של 150 ק"מ, רקטות הייבריד בקוטר 227 מ"מ עם פצצת אויר קרקע מדגם SDB-1 ל-150 ק"מ, טילי "PREDATOR HAWK" לטווח של 300 ק"מ וטילי "LORA" לטווח של 400 ק"מ. 5.5. ארטילריה לאורך הגבולות. 5.5.1 הארטילריה של אוגמ"ר עזה. הארטילריה של אוגמ"ר עזה צריכה להשמיד את מערכי הרקטות/הטילים של החמאס! ישראל צריכה לרכוש ברוסיה 100 מרגמות בקוטר 240 מ"מ כדוגמת זו שבתמונה למטה: הבעיה היא שרוסיה עושה הרבה שימוש במרגמה זו באוקראינה ואני בספק אם הם ימכרו לנו אמ המרגמה הזו. אבל סולתם/אלביט יכולה לייצר בעצמה מרגמות אלו או לחזור למרגמות ה-160 מ"מ שאלביט ייצרה בעבר. עם מערכת טעינה מתקדמת קצב האש יגדל ועם פצמ"ר חכם גם הטווח והדיוק יגדלו בהרבה. 2S4- Tyulpan 240mm Mortarתמונה מס'-28 למרגמה זו טווח של 20 ק"מ ורש"ק של 130 ק"ג, למרגמת ה-160 מ"מ טווח של 10 ק"מ ורש"ק של כ-100 ק"ג. מרגמות אלו ישתייכו לאוגמ"ר עזה, שאחראית על רצועת עזה, ולא יהיו חלק מהמערך הארטילרי של החטיבות שמחזיקות את הקו. את המרגמות הייתי מתקין במרחק של 10 ק"מ מגבול הרצועה כך שהוא יהיה מחוץ לטווח המרגמות של החמאס. הייתי ממקם את המרגמות ב-10 מגננים לאורך הרצועה ומגן עליהם מרקטות ורחפנים בעזרת תותחי 30 מ"מ עם פגזים נפיצי אויר, מערכות "כיפת ברזל" ויום אחד יצטרפו תותחי לייזר למשוואה. הפצמ"רים של מרגמות ה-240/160 מ"מ יפגעו בכל מטרה ברצועת עזה בין אם במנהרות, במחסנים, בבונקרים או כל מטרה אחרת מעל ומתחת לאדמה, הכי חשוב כל נקודה שממנה משוגרים רקטות תחטוף ירי נ"ס לפני ירי הרקטה או מיד אחרי הירי, איתור המטרות והירי יהיה אוטונומי. הארטילריה באוגמ"ר עזה תכלול את מטל"רי ה"ACCULAR" בקוטר 160 מ"מ ו-122 מ"מ שהינם מדויקים ביותר ואת המטל"ר הרוסי BM-27 ’אוראגאן’ שאמורים לפעול ביחד עם מרגמות ה-240 מ"מ ולהשמיד את מערכי הרקטות של החמאס. כל המערך הארטילרי של האוגמ"ר הוא בתוספת למערך הארטילרי של החטיבות שמחזיקות את הקו. 5.5.2 ארטילריה חטיבתית בגבול עם מצרים. האיום מהמצרים הוא יותר בתחום של פריצת שריון מצרי לסיני, הארטילריה החטיבתית בגבול עם מצרים לכן צריכה לכלול, בנוסף למערך ברמה הפלוגתית והגדודית, גם את מטל"רי M-270 שנושאים רקטות בקוטר 227 מ"מ ולהם רש"קים שונים כגון: רש"ק נושא פצצות מצרר נגד שריון, מיקוש פזיר, רש"ק מתפצל שנושא טילי נ"ט, רש"ק מונחה לייזר לפגיעה במטרות נעות לטווחים ארוכים ועוד. בנוסף צריך להוסיף מטל"רים לשיגור חימוש משוטט מדגם ’Hero-400’ לטווח של 150 ק"מ ואת החימוש ’Hero-120’ לטווח של 60 ק"מ שיתאימו לפגיעה בטנקים ונגמ"שים. הארטילריה החטיבתית בגבול עם מצרים תהיה בכוננות לתקוף את הצבא המצרי במידה ויחצה את התעלה ויחדור לסיני וזאת ע"י טילים ארוכי טווח כגון LORA AND PREDATOR HAWK 5.5.3 ארטילריה חטיבתית בערבה בגבול עם ירדן. אני לא צופה מלחמה עם ירדן, אני יותר חושש מלוחמת גרילה נגדנו שתנתק את אילת מישראל ותאלץ אותנו לפעול כנגד ירדן. על מנת למנוע אפשרות זו, חטיבת הערבה צריכה להיות עם ארטילריה מתאימה, כטב"מים ומסוקים שיאבטחו את גבול הערבה. 5.5.4 ארטילריה חטיבתית באוגמ"ר לבנון. הארטילריה בגבול עם לבנון כוללת את הארטילריה החטיבתית האורגנית של החטיבות שמחזיקות את הקו שתפקידם העיקרי הוא למנוע מהחיזבאללה לעבור את הגבול ולתקוף את הישובים שלנו לאורך גבול הצפון. לאוגמ"ר לבנון תהיה ארטילריה דומה לזו שבאוגמ"ר עזה וזאת במטרה לתקוף את מערכי הטילים והרקטות של החיזבאללה. למטרה זו הארטילריה של אוגמ"ר לבנון תיכלול את: מטל"רי ה’-Accular 122’ ואת מטל"רי ה’Accular-160’, את המטל"ר הרוסי BM-30 סמרש בקוטר 300 מ"מ, את המטל"רים מדגם ’BM-27 אוראגן’ ואת המטל"רים האמריקאיים בקוטר 227 מ"מ שכוללים את הטיל ’ATACMS’ שנושא רש"ק במשקל 230 ק"ג ואת הרקטות בקליבר 227 מ"מ. הארטילריה בגבול עם לבנון צריכה להיות בעלת עוצמת אש מירבית על מנת להשמיד את אלפי המשגרים שיש ברשות החיזבאללה. הארטילריה זו צריכה להיות בכוננות מירבית מוכנה לתקוף 24/7. צה"ל חייב שיהיו לו אלפי רקטות מוכנות לשיגור במידי. לאחר התקיפה הראשונית יעלו לאויר מאות חימושים משוטטים לחפש מטרות ששרדו את המכה הראשונה ויצאו ממקומות המחבוא שלהם, אלו יהיו המטרות של חימושים אלו. מה שהייתי רוצה לעשות הוא, לחבר את הפצצה הממונעת שנקראת ’ספייס-250אי.אר’ (שמשוגרת ממטוס לטווח של 150 ק"מ), לבוסטר של רקטת ה-227 מ"מ האמריקאית, בדומה להייבריד שיצרו האמריקאים כאשר חיברו את הבוסטר של רקטה זו לפצצה שנקראת ’SDB-1’ והגיעו לטווח של 150 ק"מ. (תמונה בסוף המאמר). אם הניסוי הזה יצליח צריך יהיה לחבר את שאר פצצות ה-’SPICE’ לבוסטרים של רקטות אחרות כמו ’ה-EXTRA’ או ’PREDATOR ’ או ’לורה’ על מנת לשגר פצצה עם רש"ק כבד יותר. צריך להתקין רקטות אלו גם בקונטינרים ולמקם אותם ע"ג ספינות של חיל הים וע"ג ספינות מכולה. 5.5.5 ארטילריה חטיבתית בגבול עם סוריה. המערך הארטילרי מול סוריה יהיה בנוי בצורה דומה למערכי הארטילריה בגבול עם מצרים. גם מול סוריה יהיו יחידות הארטילריה של הפלוגות והגדודים וגם הם יקבלו סיוע מהארטילריה החטיבתית שתכלול את המטל"ר האמריקאי M-270 שיורה רקטות בקליבר 227 מ"מ ואת הטיל "ATACMS". גם כאן חיבור של פצצות "SPIICE-1000" ו-"SPICE-2000" לבוסטר מתאים יהיה נהדר. 5.5.6 טילים נוספים אלביט מייצרת רקטות נוספות כגון: "EXTRA" בקוטר 306 מ"מ לטווח של 150 ק"מ עם רש"ק של 120 ק"ג, את טילי ה-"PREDATOR HAWK" בקוטר 370 מ"מ לטווח של 300 ק"מ ורש"ק של 140 ק"ג, טילים אלו ישוגרו מרכב של חברת אושקוש שנושא 2 פודים כאשר כל פוד יכול לשאת ולשגר את אותם רקטות, או שהוא יכול לשאת פוד אחד עם רקטות "אקסטרא" ופוד נוסף עם ה"פרדטור הוק" או פוד עם רקטות ה"לאר-160". היתרון של שימוש ברכב אחד עבור 2-3 סוגי רקטות או יותר, הוא שאם רכב אחד יתאים אז לא צריך לשנע את הרכבים, אלא רק את הפודים ולהחליף בניהם בהתאם לדרישות הטווח והרש"ק. התעשיה האווירית מייצרת את הטיל שנקרא ’LORA ולו טווח של 400 ק"מ והוא נושא רש"ק במשקל של 440 ק"ג לשימוש כללי או 600 ק"ג כחדור ביצורים. לטיל יכולת לשנות מסלול כך שקשה מאד יהיה ליירט אותו. הטיל הוצג לאחרונה באזרביגאן ויש שיחות בין צילה לישראל לרכישת טילי לורה לצי הציליאני. תמונה מס'-29 מטל"ר לרקטות "EXTRA" על משאית מרצדס. תמונה מס'-30 משגר לטילי "PREDATOR HAWK". Link for the Elbit MLRS https://elbitsystems.com/media/elbit-systems-land-rocket-artillery-catalog.pdf הטיל של תעשייה אוירית שנקרא LORA זהו טיל בליסטי חכם שיכול לשנות את מסלולו על מנת להתחמק מטילי יירוט. הוא יכול להיות משוגר מהיבשה או מהים ויש לו אפשרויות שיגור מרובות. הטווח שלו נאמד ב-400 ק"מ והרש"ק שלו מגיע עד ל-600 ק"ג בהתאם לסוג הרש"ק. מערכת מעניינת נוספת היא יחידה שמשלבת את הבוסטר של הרקטה האמריקאית בקוטר 227 מ"מ עם הפצצה האמריקאית שנקראת אס.ד.בי-1 ויחד הם מגיעים לטווח של 150 ק"מ. ראה תמונה למטה. תמונה מס'-32 הבוסטר של הרקטה האמריקאית בקוטר 227 מ"מ עם הפצצה SDB-1 לדעתי שילוב של הבוסטר האמריקאי עם הפצצה המשודרגת של רפא"ל SPICE-250ER תוכל להביא את ההייברד הזה ל-200 ק"מ. שילוב הבוסטר של רקטת ה’אקסטרא’ או של רקטות/טילים אחרים עם ’SPICE-1000’ ו ’SPICE-2000’ יתנו לנו פצצה מדוייקת עם רש"ק במשקל של 1,000 או 2,000 ליברות (450 או 900 ק"ג) שישוגרו ממשגרים קרקעיים לטווחים של כ-200 ק"מ ויותר. לרקטות/טילים אלו תהיה חשיבות רבה בהשמדת מערכי מכ"מ, מרכזי תיקשורת, מפקדות, בסיסי ח"א ועוד. פגיעה במיתקנים אלו עם התחלת הלחימה יקטינו את הסכנה למטוסי חה"א בכל שיטחה של לבנון.

המלחמות בשנים האחרונות, איראן נגד מיתקני הנפט של סעודיה ואיחוד האמריות, הקרבות בין אזארביג'ן לארמניה שמזל"טים ישראלים וטורקיים כיכבו בה וגם לאחרונה בקרבות בין רוסיה לאוקראינה, אוקראינה הפעילה מזל"טים טורקיים בהצלחה מרובה. כל הקרבות האלו הראו בצורה ברורה את החשיבות של רחפנים ומזל"טים כיחידות לגילוי, זיהוי ותקיפת מטרות בצורה עצמאית או ע"י ציון מטרות עבור ארטילריה וכלי טייס אחרים. גם ישראל מצאה לא פעם רחפנים ומזל"טים שחדרו לתחומה ולא תמיד מופלים. על מנת שלא נופתע במלחמה הבאה ע"י מערכות נשק אלו, רצוי למקם ברמת הפלוגה ומעלה אמצעי נ"מ שיעזרו לפגוע ולהשמיד מעופפים של האוייב. לרוסיה ישנם מספר רכבים מעניינים ואחד מהם שעשה לנו הרבה צרות במלחמת יום הכיפורים נקרא ’SHILKA’, (תמונה מס'-1) רכב אחר שמחליף אותו נקרא ’TUNGUSKA.(תמונה מס'-2 למטה) תמונה מס'-1 רכב הנ"מ הרוסי שנקרא ’SHILKA’. תמונה מס'-2 רכב הנ"מ הרוסי ’TUNGUSKA’. בתמונה למעלה ניתן לראות את מערך כלי הנשק על הרכב שנקרא ’Tunguska’ שכולל 2 תותחים כפולי קנה מדגם 2A38 עם קצב אש משולב של 5,000 פגזים בדקה ו-8 טילי נ"מ לטווח של 10 ק"מ שנקראים 9M311. אפשר לראות גם את מכ"מ החיפוש מאחורי הצריח (מקופל) ומכ"מ נוסף בחזית הרכב. רכב זה מוחלף ברוסיה ע"י רכב נ"מ חדש שנקרא ’Pantsir’, שפגשנו בסוריה, ויתכן שנוכל לרכוש את ’ה-TUNGUSKA במחיר סביר ומועדי אספקה קצרים. אבל כאשר המלחמה באוקראינה מתמשכת אני לא בטוח מה ניתן לרכוש ברוסיה. אם המלחמה תתחיל עם החיזבאללה או החמאס מתי שהוא בעתיד, זו לא תהיה מלחמה נגד מטוסים או טנקים, התוקפים יהיו מאות ואלפים של מזל"טי תקיפה, מזל"טים מתאבדים,רחפנים וכל מיני מעופפים אחרים. זה דורש להתאים את מערך הנ"מ כנגדם ולכן נבצע ברכב הנ"מ מספר שינויים: במסגרת השינוי נבטל את טילי ה-Tunguska ונחליף אותם ב-2 משגרים, אחד בכל צד, ל-4 רקטת ZONI בקליבר 127 מ"מ, לרקטה רב"ת לייזר שינחה אותה למטרה בדיוק של סנטימטרים. (תמונה מס'-3) תמונה מס'-3 משגר ל-4 רקטות ZONI שמתביתות על כתם לייזר. הרש"ק של הרקטה צריך להתאים להשמדת נחילים של מזל"טים, רחפנים ושאר מזיקים, זה יהיה התפקיד של רקטות אלו וזה יהיה אחד הפיתרונות לבעיית המעופפים למיניהם שירצו לפגוע בנו. הבעיה עם מעופפים אלו מזכירה לי את הבעיה וההפתעה שהייתה לנו במלחמת יום כיפור עם טילי הנ"ט של מצרים וסוריה. ה-Tunguska עם הרקטות המונחות בקוטר 127 מ"מ יהיו חלק מהפתרון לבעיה זו. החלק השני של הפיתרון הוא שימוש ברקטות ’GRAD’ של המטל"ר BM-21. רקטות אלו ישוגרו כרקטות נ"מ שירכבו על קרן לייזר או על גלי רדיו או בכל שיטה אחרת, יגיעו למרכז הנחיל ואז הרש"ק שמשקלו 20 ק"ג יופעל וישחרר אלפי פיסות מתכת שיחוררו את המזל"טים או מעופפים אחרים ויפילו אותם. אפשרות נוספת היא הרקטה של אלביט בקוטר 160 מ"מ שלה טווח של 45 ק"מ כנגד 20 ק"מ רש"ק עוצמתי של 45 ק"ג לעומת 20 ק"ג. בנוסף לנושא הרקטות צריך לבחון את יכולתה של המערכת האלקטרונית של ה’Tunguska’ לאתר מטרות כגון מזל"טים ולפגוע בהם. אובדנה של הסיירת ’MOSKVA’ מדליקה לי נורית אזהרה לגבי יכולותם של הרוסים מבחינת האלקטרוניקה שלהם, צריך אולי להחליף את מערכות האלקטרוניקה, המכ"מ והמחשבים של Tunguska במערכות ישראליות. ה-Tunguska המשופרת, תהייה מרכיב חשוב בשיפור יכולות הנ"מ של יחידות השריון והחי"ר בצה"ל. רכב נוסף שצריך לצרף למערך הנ"מ הוא הרכב הרוסי שנקרא 2S38 (תמונה מס'-4) זהו נגמ"ש BMP-3 שהוסב לרכב נ"מ והותקן עליו צריח שנקרא AU-220M שנושא תותח 57 מ"מ ו-150 פגזים. תותח זה עם קצב אש של 80 פגזים בדקה, טווח ארוך ופגזים מתוכנתים נפיצי אויר, יעשה שמות במזל"טים ברחפנים ומעופפים אחרים. שלושת אנשי הצוות יושבים בחזית התובה לפני הצריח שאינו מאוייש. תמונה מס'-4 תותח הנ"מ 2S38.

בגדודי החרמ"ש יהיו 2 רכבים עיקריים והם: 1. רכבי לחימה. 2. נגמ"שים. 3.1 רכבי לחימה-רכב הלחימה הסיני VN-17. תמונה מס'-1 רכב לחימה סיני שנקרא VN-17. את רכבי הלחימה בגדודי החרמ"ש, שמבחינה מסויימת קשורים לחטיבות החי"ר, הייתי רוכש מסין והנגמ"ש הכבד שניקרא וי.אנ-17 ניראה לי מתאים לתפקיד. רכב לחימה זה, הינו דור חדש של רכבים בסין זהו פיתוח עצמאי של סין והוא לא שידרוג של רכב רוסי או מערבי. הרכב שוקל 30 טון יש לו מנוע בן 1,000 כ"ס שמקנה לו יחס של 33 כ"ס לטון וזה יחס מעולה שיתן לו ניידות גבוהה, גם המיגון של הרכב נראה מעולה וניתן לראות בתמונה למעלה שהרכב מצופה במיגון ריאקטיבי, הניידות והמיגון של הרכב הם מעולים, אבל הרכב צריך לעבור מקצה שידרוגים על מנת להכשיר אותו לשמש כרכב לחימה. והשידרוגים הם: 1. החלפת הצריח הנוכחי בצריח הרוסי AU-220M שנושא תותח בקוטר 57 מ"מ. 2. התקנת תותח 30 מ"מ ומק"כ בקוטר 14.5 מ"מ במקביל לתותח במקום המקלע המקביל. 3. התקנת יחידת לחימה אוטונומית (יל"א) מאחורי צריח ה-57 מ"מ. 4. התקנת צריחון נ"מ/נ"ט על צריח ה-57 מ"מ. שידרוגים אלו נעשים על הטנקים הכבדים וגם על הטנקים הבינוניים בחטיבות השריון וניתן לקרוא עליהם בפרקים מס'-1 ו-2 במאמר זה. קישור לרכב הסיני וי.אנ-17 למטה: https://www.globalsecurity.org/jhtml/jframe.html#https://www.globalsecurity.org/military/world/china/images/vn-17-image05.jpg|||VN-17%20tracked%20infantry%20fighting%20vehicle 3.2 הנגמ"ש הסיני וי.אנ-1. עכב הלחימה באוקראינה אני לא בטוח אם רוסיה תמכור מערכת נשק שעשוייה לעזור לה בלחימה זו, לכן צריך לבחון נגמ"ש נוסף והנגמ"ש הסיני וי.אנ-1 נראה מתאים לתפקיד. תמונה מס'-2 הנגמ"ש וי.אנ-1. זהו נגמ"ש במשקל של בין 15-25 טון בהתאם לחימוש, למיגון ולתפקיד הרכב. כנגמ"ש הוא ישקול כ-21 טון ויהיה מוגן מכדורי מק"כ "0.5 מטווח של 100 מטר. הוא מופעל ע"י צוות של 2 לוחמים ונושא 10 לוחמים פורקים. יש לו מהירות של 100 קמ"ש וטווח נסיעה של 800 ק"מ, הוא נושא צריח שמותקנים בו תותח 30 מ"מ, מקלע מקביל ו-2 טילי נ"ט. מכיוון שרכב הלחימה יהיה סיני וי.אנ-17 יתכן שיהיה נכון יותר לרכוש גם את הוי.אנ-1 כנגמ"ש. 3.3 הנגמ"ש הרוסי K-63968 של קאמאז. זהו נגמ"ש רוסי שנקרא קי-63968 שנראה בתמונה למטה וגם כן יכול להתאים לתפקיד הנגמ"ש בגדודי השריון אבל יותר יתאים לחטיבות החי"ר. Kamaz K 6396תמונה מס'-3 הנגמ"ש הרוסי 8 היתרון הגדול שיש לנגמ"ש זה על פני נגמ"שים אחרים הוא היכולת שלו לקחת 14 חיילים פורקים יחסית ל-7-8 חיילים פרקים בנגמ"שים אחרים. רכב זה נחשב ל- MRAP וזה אומר שהוא בנוי על גחון בצורת ’V וזה עושה אותו עמיד טוב יותר כנגד מטעני גחון מנגמ"שים עם גחון שטוח. זהו נגמ"ש גדול ששוקל יותר מ-22 טון ויכול לשאת כיתת חי"ר על מלוא ציודה ויותר. ברכב מותקן מנוע טורבו דיזל של 450 כ"ס שמחובר לגיר אוטומטי, לרכב יש מערכת שמירה על לחץ אויר, הוא יכול לנוע עם תקר בגלגלים ויש לו הנעה על כל הגלגלים, יש לו טווח נסיעה של 1,200 ק"מ ומהירות הנסיעה על כביש היא 80 ק"מ בשעה. על גג הרכב מלפנים נתקין את צריחון הנ"מ/נ"ט שנקרא Kliver’ ועל הגג מאחור נתקין 2 עמדות נשק נשלטות למקלעי 7.62 מ"מ. זהו רכב גבוה שיגן על החיילים ממטעני גחון טוב יותר מרכבים עם גחון שטוח. את הפתחים בגג נבטל זהו לא רכב למיצעדים. בשני צידי הרכב במקום החלונות נתקין מערכת הגנה אקטיבית מדגם ’מעיל רוח’. היחס בין הכמויות של רכבי הלחימה לבין הנגמ"שים בגדודי החרמ"ש צריך להיות 1 ל- 2. ייצורו של נגמ"ש זה יתחלק בין רוסיה לישראל כאשר הרכב מיוצר ברוסיה ומערך האלקטרוניקה, מחשבים, מערכות ראיה, הגנה אקטיבית וכו' ייוצרו בישראל ויותקנו חלקם ברוסיה וחלקם בארץ. 3.4 מבנה גדוד חרמ"ש. בגדוד חרמ"ש יהיו 24 נגמ"שים ובהם 240 לוחמים פורקים ו-12 רכבי לחימה. ב-52 חטיבות השריון הכבדות והקלות יהיו: 52 גדודי חרמ"ש ובהם 624 רכבי לחימה, 1,248 נגמ"שים, ו-12,480 לוחמים פורקים. 3.5 נגמ"שים למשמר הלאומי ולמג"ב. הבעיות הגדולות ביותר שדורשות פיתרון במידי הם גדודי ה’משמר הלאומי’ וכוחות מג"ב. לדעתי ב’משמר הלאומי’ ובגדודי מג"ב צריכים להיות כ-50,000 חיילים וזה אומר אלפי רכבים. הרכבים שיכולים להגיע לכמות הזו הם: 1. הזלדה הישראלית שקיימת בימ"חים וניתן להתחיל לשדרג אותה מחר בבוקר. 2. הנגמ"ש הסיני בתצורת 4 על 4 שקרא ’טייגר’ ונראה בתמונה מס'-4 למטה. 3. הנגמ"ש הרוסי בתצורת 4 על 4 שנקרא ’טייפון’ קי-4386 ונראה בתמונה מס'-5 למטה. 1.1 ישראל מחזיקה אלפי זלדות בימ"חים שלה וצריך להתחיל לשדרג אותם לרמה שתגן על הזלדה מתחמושת קליעית בקוטר 7.62 מ"מ מסביב לרכב, ובחזית הרכב כנגד קליעי 12.7 מ"מ. על גג הרכב מאחור נתקין 2 עמדות נשק נשלטות למקלעי 7.62 מ"מ ומלפנים עמדה נשלטת למק"כ. כל הרכבים שישודרגו ישמשו את גדודי ’המשמר הלאומי’ ומג"ב שהם בעדיפות עליונה. כיום בגיל 38 עוזבים את חטיבות החי"ר, הייתי מוריד את הגיל ל-35 למי שחותם לשירות במשמר הלאומי. 2.1 בתמונה מס'-4 למטה נראה הרכב סיני שנקרא "טייגר" בתצורה של 4 על 4 במשקל של כ-7 טון , נושא 2 אנשי צוות ו-9 חיילים פורקים, הרכב מוגן מכדורי מקלע בקליבר 7.62 מ"מ. על הרכב ניתן להתקין מקלע בקוטר 7.62 מ"מ או 12.7 מ"מ או מקל"ר בקוטר 30 מ"מ. תמונה מס'-4 הרכב הסיני שנקרא "טייגר" 3.1 בתמונה מס'-5 למטה נראה הרכב של קאמאז שנקרא ’טייפון’-וי.די.וי. קי-4386. זהו רכב רוסי בתצורה של 4 על 4, משקל של 15 טון והוא מוגן מכל עבריו מכדורי 7.62 מ"מ ובחזית מכדורי "0.5, ניתן להתקין עליו צריח נושא תותח 30 מ"מ ומקלע, וניתן להצניח אותו ממטוס תובלה. לדעתי זהו רכב קלאסי למג"ב שאמור לפעול בעיקר ב-איו"ש ולמשמר הלאומי שיפעל בעיקר בפנים הארץ. רכב נוסף שצריך לצרף למג"ב לפעולה בשטחים הוא הנגמ"ש הסיני וי.אנ-1. (ראה סעיף 3.2) תמונה מס'-5 הרכב הרוסי שנקרא טייפון-וי.די.וי. קי-4386 נושא תותח 30 מ"מ.

הקדמה: בחטיבת הטנקים הכבדה יפעלו ביחד טנקי מרכבה וטנקים בינוניים שאני קורא להם ’פנתרים’. שני סוגי הטנקים צריכים לעבור מקצה שידרוגים על מנת להתאים אותם לאתגרים של שדה הקרב. (על הטנקים הבינוניים ראה פרק מס'-2). השילוב של טנקים כבדים ובינוניים וכוחות משורינים אחרים יאפשרו למח"ט יותר גמישות בבנית הכוח שיתאים למשימתו. השילוב של תותחי 120 מ"מ, תותחי 57 מ"מ, תותחי 35 מ"מ, תותחי 20 מ"מ וכמות גדולה של טילים ורקטות נ"מ/נ"ט, יאפשרו לנו להשמיד את הכוחות התוקפים, להעביר את המלחמה לצד שלהם. ולכבוש שטחים שולטים בצד שלהם. במלחמה בין רוסיה ואוקראינה וגם בלחימה בין ארמניה ואזרביג'אן, ראינו את החשיבות הרבה של מעופפים למיניהם לצרכי תצפית וגם כיחידות תוקפות כדוגמת המזל"ט הטורקי טי.בי.-2. אוקראינה רכשה מספר מזל"טים מסוג זה מטורקיה ובתחילת המלחמה הם פגעו בהרבה כלי רכב רוסיים. מערכות אלו הם חיל האויר וחיל השריון של הצד החלש, אבל כאשר הכמויות של מעופפים אלו יגיעו למאות ואלפים, נראה לפתע שהצד החלש נהפך לצד החזק, לכן למערכות נ"מ יהיה תפקיד קריטי בשדה הקרב. קו ההגנה הראשון יהיו צריחוני נ"מ/נ"ט שיותקנו על הטנקים לסוגיהם, על נגמ"שי הלחימה, על רכבי נ"מ יעודיים ורכבים נוספים. למטה תמונות של מזל"טים טורקיים שלה תעשיה גדולה ומתקדמת בנושא מטוסים ללא טייס. 1 . המזל"ט הטורקי טי.בי.2 שמצליח מאד באוקראינה ונושא 4 פצצות מונחות בלייזר. (תמונה מס'-1) למטה תמונות של מזל"טים של טורקיה שלה תעשיה גדולה ומתקדמת בנושא מטוסים ללא טייס. 1. המזל"ט הטורקי TB-2 שנושא 4 פצצות מונחות בלייזר. (תמונה מס'-1) תמונה מס'-1 המזל"ט הטורקי טי.בי-2 נושא 4 פצצות מונחות 2. מל"ט טורקי נוסף שנקרא ’אנקא-אס’. (תמונה מס'-2) תמונה מס'-2 המל"ט הטורקי ’אנקא-אס’ נושא 4 פצצות מונחות 3. מל"ט טורקי חדש ותצוגת החימושים המרשימה שלו. (תמונה מס'-3) תמונה מס'-3 המל"ט Baykar Bayraktar Akınc ותצוגת החימושים המרשימה שהוא נושא. קישור למל"ט למטה: https://en.wikipedia.org/wiki/Baykar_Bayraktar_Ak%C4%B1nc%C4%B1 מזל"טים ומל"טים אלו, יעשו הרבה צרות לכוחות שריון וחי"ר שלא יהיו מוכנים ללחימה איתם כפי שראינו באוקראינה. ממלחמה זו שעדיין לא הסתיימה ישנם מספר לקחים ומספר פעולות שישראל צריכה לבצע על מנת להימנע מהבעיות שיש במלחמה זו. לקח ראשון: הוא חשיבותו של מערך נ"מ להגנה על כוחות שריון ממזל"טים תוקפים, מתאבדים, מחימוש משוטט, מרחפנים ומעופפים אחרים. מערכות אלו הם חיל האויר וחיל השריון של הצד החלש בלחימה א-סימטרית, אבל כאשר הכמויות של מעופפים אלו יגיעו למאות ואלפים, נראה לפתע שהצד החלש נהפך לצד החזק. דוגמה למצב דומה ראינו בלחימה הסיזיפית ביום כיפור כנגד טילי הנ"ט בגזרה המצרית וגם במקומות בסוריה כגון תל-שמס. לכן צריך להימנע משגיאות ולהתכונן להגן על כוחותינו בחזית מכלי טיס מאויישים ולא מאויישים, מחימוש משוטט או חימוש חכם שמשוגר מכלי טיס. למערכות הנ"מ יהיה תפקיד קריטי בלחימה זו וקו הגנה ראשון יהיו צריחוני נ"מ/נ"ט שיותקנו על צריחי הטנקים ועל רק"מ לסוגיו השונים. צירוף רכבי נ"מ יעודיים ישפר את הגנת הנ"מ בפני האיומים האלו ועוד הרבה איומים דומים. לקח שני: הוא חשיבותה של מערכת ההגנה מרקטות וטילי נ"ט, הדרך לעשות זאת היא ע"י תקיפת מערכי הטילים ורקטות הנ"ט עוד לפני השיגור. לשם כך נתקין על צריחון הנ"מ/נ"ט מערכות נשק שיותאמו למיגוון רחב של מצבי לחימה, כולל: הגנה בפני מעופפים למיניהם, תקיפת כוחות שריון שחמושים בטילי נ"ט ולחימה כנגד כוחות חי"ר שחמושים ברקטות וטילי נ"ט קצרי טווח. בנוסף לצד ההתקפי, הטנק ושאר רכבי הקרב צריכים להיות מוגנים במיגון ריאקטיבי ובמיגון אקטיבי כגון ’טרופי’ של רפא"ל או ’אגרוף הברזל’ של אלביט. נקודות אלו התבררו בלחימה באוקראינה כנקודות תורפה בצבא הרוסי, אם כי האשמה היא לא רק חסרונו של ציוד זה או אחר, אלא גם ביכולתם של המפקדים ששכחו איך עושים מלחמה. ישראל צריכה להיות ערה לנקודות אלו ולהתקין מערכות נשק שמתאימות להגנה על כוחות השריון והחי"ר ומערכות נשק נוספות שיעזרו בתקיפת מטרות מטווחים ארוכים. אני ארחיב על נקודות אלו בהמשך ואוסיף מספר נקודות נוספות. על השידרוגים למרכבה אני כותב למטה, על השידרוגים לגבי הטנק הבינוני אני כותב בפרק מס'-2. תמונה מס'-4 טנק מרכבה סימן-4אמ 1. התקנת צריחון נ"מ/נ"ט על צריח המרכבה. הבעיה שיש לי עם הטנקים היא שעוצמת האש של הטנק לא מתאימה לאיומים שקיימים כיום כנגד הטנק. הטנק חייב לשנות את עוצמת האש שלו כך שתתאים לאיומים כנגדו בזמן הזה, ראינו בלחימה באוקראינה איך הושמדו כמות רבה של רק"מ בעיקר ע"י מזל"טים תוקפים או מתאבדים וגם איך טילי נ"ט חכמים משמידים כמות רבה של רק"מ רוסי. לכן אנו צריכים לשדרג את החימוש כך שהטנק יוכל להילחם לא רק עם טנקים אלא גם עם חי"ר נושא טילי נ"ט, עם רכבים קלים שחמושים בטילי נ"ט, ברחפנים, במזל"טים תוקפים או מתאבדים או במילה אחת "כטמ"מים" (כלי טיס מאוייש מרחוק) ועוד. לכל הבעיות האלו תותח 120 מ"מ הוא לא הפיתרון וגם לא התותח הגרמני החדש בקוטר 130 מ"מ. למטה תמונה של טיל הנ"ט שקיבל פרסומת עולמית בלחימה באוקראינה. טיל הנ"ט שנקרא אנ-לאו. תמונה מס'-5 טיל הנ"ט אנ-לו טיל זה מיוצר ע"י חברת סאאב משבדיה שמשתפת פעולה עם אנגליה. משקלו 12.5 ק"ג, אורכו 1 מטר וקוטר הרש"ק 150 מ"מ. טווח אפקטיבי 900 מטר, מהירותו כ-200 מטר לשניה ומחירו כ-50,000 דולר. לטיל יש מספר אפשרויות יזימה: 1. הטיל נע למטרתו בגובה של 1 מטר מעל קו הראייה וכשהוא חולף מעל הצריח, מופעל מרעום קירבה שמפעיל את הרש"ק שמתפוצץ מעל הצריח בנקודה הכי פחות מוגנת וחודר אותה ע"י מטען חלול. 2. אפשרות נוספת היא פגיעה במטרה שיוזמת את הרש"ק. בנוסף לאיומי הנ"ט, האיום העיקרי שנפגוש בשדה הקרב העתידי יגיע מ"כלי טייס מאויישים מרחוק" (כטמ"מים) כגון מזל"טים תוקפים, מזל"טים מתאבדים, רחפנים ועוד איומים דומים. לכן התקנת צריחון שנראה בתמונה מס'-6 על צריח המרכבה, שמותקנים בו תותח 35 מ"מ ומק"כ "0.5, יעלו את רמת הגנת הנ"מ של הטנק לרמה גבוהה. את המק"כ נחליף בתותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ. (תמונה מס'-7) תמונה מס'-6 צריחון לתותח 35 מ"מ ולמק"כ. הצריח הזה נושא תותח בקוטר 35 מ"מ שנקרא "בושמאסטר-3" ויש לו פגזים שמותאמים לירי נ"מ והוא צריך להיות מותקן בצריח הנ"מ/נ"ט שיותקן על צריח המרכבה. הצריח יכול להיות שיראה קצת שונה מהצריח שבתמונה אבל התותח ישאר. תמונה מס'-7 תותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ שנקרא M-197 לתותח שני קצבי אש נמוך של 750 כדור בדקה וקצב אש גבוה של 1,500 כדור בדקה. למטה כמה משפטים על פגז הנ"מ של תותח ה-35 מ"מ: Ahead Ammunition The 35 mm Ahead system consists of measurement and programming units, control electronics and programmable Ahead ammunition. It can be fitted to any suitable automatic cannon and then successfully engage small, fast aerial targets with a high kill probability. Each Ahead round contains 152 tungsten sub-projectiles which are ejected immediately in front of the oncoming target. The measurement unit determines the velocity of each Ahead round prior to muzzle exit. Based on this data, the control electronics calculates the sub-projectile ejection time, which is transmitted via the programming unit to the time fuse in the projectile. בנוסף, תותח ה-35 מ"מ יהיה יעיל ביותר כנגד רכבים שהמיגון שלהם נופל ממיגון הטנק, אם כי פגזים עם מהירות לוע של כ-1,450 מ/שנ' עשויים לחדור את שריון הצד של חלק מהטנקים. האיום העיקרי שנפגוש בשדה הקרב העתידי יגיע מ"כלי טייס מאויישים מרחוק" (כטמ"מים) כגון מזל"טים תוקפים, מזלטים מתאבדים, רחפנים ועוד איומים דומים. לענ"ד שילוב של צריחון זה על גבי צריח ה-120 מ"מ ורכבים אחרים, ישדרגו את יכולות הנ"מ של השריון הישראלי וזאת בעיקר בגלל פגז הנ"מ של תותח זה. על פגז הנ"מ ניתן לקרוא למעלה. אם כי הצריחון עם תותח ה-35 מ"מ נראה מעולה, הייתי מבצע בו מספר שינויים והם: 1. צריך להחליף את המק"כ בצד ימין של הצריחון בתותח גאטלינג בקוטר 20 מ"מ שנקרא אמ-197, לתותח שני קצבי אש: קצב אש נמוך של 750 פגז לדקה וקצב אש גבוה של 1,500 פגז בדקה. (ראה תמונה מס'-7) 2. צריך להבטיח שלתותח תהיה הגבהה של לפחות 70 מעלות. ההגבהה בצריחון זה היא 35 מעלות בלבד. 3. צריך לוודא שאת התחמושת נוכל להתקין בארגז התחמושת שמאחורי הצריחון. 4. צריך לוודא ש"הבינה המלאכותית" תוכל להפעיל את מערכת הראייה שמותקנת בצריחון לגלות ולזהות איומים כנגד הטנק ולהפעיל את התותח במידת הצורך באופן עצמאי וללא מגע יד אדם. 5. לאחר ביצוע שינויים אלו, נתקין מצד שמאל של הצריח 2 משגרים לטילי נ"ט. את המשגר של טילי הנ"ט ניתן יהיה להחליף במשגר ל-4 רקטות מסוגים שונים. משגרי הרקטות יהיו: א. משגר ל- 4 רקטות מונחות בקוטר 70 מ"מ (תמונה מס'-8), רקטות אלו מונחות לכתם לייזר, יש להם טווח של כ- 12 ק"מ וזה אומר שהם יוכלו לתת פייט רציני למשגרי טילי הנ"ט של האוייב, בפרט שהמכ"מ של מערכת ההגנה יזהה את נקודת השיגור של הטילים ורקטות הנ"ט של האוייב. ב. משגר ל- 4 רקטות רוסיות בקוטר 80 מ"מ, המשגר צריך להיות דומה למשגר הרקטות בקוטר 70 מ"מ. רקטות ה-80 מ"מ הם כבדות יותר מה-70 מ"מ ולהם רש"ק כבד יותר, כך שהם יהיו יעילים יותר בלש"ב. תמונה מס'-8 משגר לרקטות בקוטר 70 מ"מ 3. משגר ל- 4 רקטות טרמובאריות רוסיות בקוטר 90 מ"מ שנקראות ’שמל-אמ’, לרקטות אלו אורך של 90 ס"מ, טווח יעיל של 600 מטר, טווח מקסימלי של 1,700 מטר ועוצמתן דומה לעוצמת פגז ארטילרי נפיץ בקוטר 155 מ"מ (תמונה מס'-9) והם יהיו להיט בלחימה בשטח בנוי. מעניין לבחון את ההיתכנות להתקנת רב"ת לייזר או מערכת לשמירת כיוון על הרקטות הטרמובאריות, שאולי ישפרו את הטווח היעיל של הרקטה. גם משגר זה צריך להיות דומה למשגר הרקטות בקוטר 70 מ"מ. כל המשגרים יותאמו להתקנה על הצריחון. תמונה מס'-9 משגר לרקטות 90 מ"מ שנקרא ’שמל אמ’. בנוסף לרקטות אלו צריך להתאים גם את המשגרים של טילי הנ"מ שנקראים "סטינגר" (תמונה מס'-10) וגם את המשגרים לטילי הנ"ט של רפא"ל (תמונה מס'-11) לשיגור מהצריחון וגם את המשגר ל-4 רקטות מדגם זוני בקוטר 127 מ"מ. (תמונה מס'-12) תמונה מס'-10 משגר לטילי נ"מ "סטינגר" תמונה מס'-11 משגר ל-4 טילי נ"ט של רפא"ל תמונה מס'-12 משגר ל-4 רקטות בקוטר 127 מ"מ שנקראות "זוני". עם סיום כל השינויים האלו נקבל צריחון נ"מ/נ"ט עם יכולות ואפשרויות רבות להתקנת טילים ורקטות מסוגים שונים. התמהיל של הרקטות והטילים יקבע בהתאם לגיזרה שבה יופעלו הטנקים. 1.2 התקנת ’יחידת לחימה אוטונומית’- (יל"א) על צריח המרכבה. שינוי נוסף שהייתי עושה הוא התקנת ’יחידת לחימה אוטונומית’ (יל"א) מאחורי צריח הטנק, במקום סל הצריח. את הרעיון של היל"א אפשר לראות בתמונה מס'-13, יחידה זו בנוייה מארגז תחמושת גדול שיותקן מאחורי הצריח ו-2 עמדות נשק. הייתי משנה במקצת את התמונה הזו ולמעשה מאריך את ארגז התחמושת שיבלוט משני צידי הצריח כמו 2 אוזניים גדולות, על כל אוזן הייתי מתקין מק"כ גאטלינג שנקרא גי.אי.יו-19A (תמונה מס'-14), למק"כ 2 קצבי אש: נמוך של 1,000 פגז בדקה וגבוה של 2,000 כדור לדקה וטווח של כ-2,000 מטר. כל עמדה תכסה 180 מעלות מצידי הטנק. תמונה מס'-13 יל"א לתותחי 20 מ"מ תמונה מס'-14 עמדת נשק למק"כ גאטלינג בקוטר "0.5 המונח ’אוטונומי’ מתייחס למצב שבו "הבינה המלאכותית" - (ב.מ) מקבלת פיקוד על עמדות הנשק ובעזרת מערכות ראייה וסנסורים נוספים תפעיל את כלי הנשק שביל"א כנגד כל גורם שמאיים על הטנק וזאת ללא מגע יד אדם. שרשראות התחמושת ל-2 עמדות המק"כ יותקנו בארגז התחמושת שמאחורי הצריח. 2 עמדות אלו יאפשרו לכלי הנשק לירות ישר לפנים וגם לשלוט באש על שטחים מצד ימין ומצד שמאל של הצריח בהתאם למיקום העמדות. עמדות אלו יספקו הגנה היקפית מסביב לטנק עד למרחק של 2,000 מטר. עמדות אלו יהיו יעילות כנגד רכב רך, חי"ר חשוף, כנגד מבנים בלחימה בשטח בנוי ועוד. בנוסף לשידרוגים החשובים האלו נעשה שידרוג נוסף והוא: 1.4 התקנת חימוש משוטט. לתותח הטנק יש חיסרון אחד גדול וזהו הטווח הקצר שלו שהוא מספר קילומטרים בלבד, הוא הכי טוב בטווחים אלו, אבל כיום לטילי הנ"ט יש טווח הרבה יותר גדול. על מנת לפגוע במטרות שמעבר לטווח של תותח הטנק וטילי הנ"ט צריך להתקין על הטנק חימוש משוטט כדוגמת החימוש שנקרא "הירו-120". (תמונה מס'-13). ה"הירו-120" שוקל 18 ק"ג ומותקן בו רש"ק במשקל של 5 ק"ג שיהיה יעיל ביותר כנגד רכבים משוריינים, יש לו טווח של 60 ק"מ, הוא יכול לשהות באויר כשעה וזה כולל זמן טיסה לאיזור המטרות, חיפוש מטרה ופגיעה בה. במידה ולא נמצאה מטרה, החימוש יכול לשנות כיוון ולנוע למטרה אחרת, או יכול לחזור חזרה לנקודת איסוף, לפתוח מצנח, לרדת לקרקע בשלום ויחידת איסוף תגיע אליו ותכין אותו לשיגור נוסף. תמונה מס'-15 חימוש משוטט "הירו-120" מאחורי ארגז התחמושת שמותקן מאחורי הצריח, נתקין משגר ל-4 חימושים משוטטים מדגם "הירו-120", המשגר יותקן כשהוא במצב אופקי ויעלה ל-45 מעלות לפני השיגור, צידוד המשגר יעשה ע"י צידוד הצריח כולו. חימוש משוטט נוסף שצריך לבחון נקרא "הירו-400" הוא דומה ל’הירו-120" אבל גדול יותר וכבד יותר. לחימוש זה יש מערכת תיקשורת משופרת לטווח של 120 ק"מ, הוא נושא רש"ק של 10 ק"ג ויכול להישאר באוויר כ-120 דקות. חברת "יוויזין" הציגה מספר דגמים של חימוש משוטט החל מחימוש במשקל של 3 ק"ג ועד למשקל של 155 ק"ג, החל ברש"ק של 0.5 ק"ג וכלה ברש"ק של 50 ק"ג, החל מחימוש שיכול לשהות באויר כ-30 דקות וכלה בחימוש שיכול לשהות באוויר כ-10 שעות. בתמונה מס'-16 רואים רכב לא מאוייש נושא משגר ל-6 חימושים מדגם ’הירו-400’. אני לא רואה סיבה לרכב לא מאוייש, לדעתי התקנה על טנדר מסחרי של פורד או שברולט או דודג יהיה הרבה יותר הגיוני. תמונה מס'-16 רכב לא מאוייש נושא משגר ל-6 חימושים מדגם ’הירו-400’. על החימושים של יוויזן ניתן לקרוא בקישור למטה: https://uvisionuav.com/main-products/ בנוסף לשידרוגים במערכות הנשק צריך לתגבר את חטיבות המרכבה בטנקים בינוניים ביחס של 3 טנקים בינוניים כנגד טנק מרכבה. ראה פרק מס'-2 לגבי טנקים בינוניים. לסיכום השידרוג לטנק: א. התקנת משגר ל-4 חימושים משוטטים, נשיאת עוד 8 חימושים משוטטים בתובה וקבלת מידע מרחפנים ו/או מזל"טים לגבי מיקום מערך האוייב, יאפשרו לטנקים להשמיד מספר רב של מטרות מטווחים ארוכים. ב. התקנת תותח בקוטר 35 מ"מ בצריח הנ"מ/נ"ט, יקנה לתותחן מספר אפשרויות ירי נכונות יותר וזאת בהתאם למטרות ומצב התחמושת בטנק. ג. 2 מק"כי הגאטלינג בקוטר "0.5 שמותקנים בעמדות הנשק שיופעלו ע"י "בינה מלאכותית", יאפשרו פגיעה במיבנים, בחוליות חי"ר ועוד מטרות ללא מגע יד אדם. ד. התקנת צריחון נ"מ/נ"ט עם תותח בקוטר 35 מ"מ, מקלע גאטלינג בקוטר "0.5 ומשגרים לרקטות 70 מ"מ, לטילי נ"מ מדגם ’סטינגר’ ולטילי נ"ט מדגם ’ספייק’ של רפא"ל, יגדילו את יכולות הטנקים להילחם כנגד מעופפים למיניהם, כנגד רכבים משוריינים, כנגד חי"ר/חרמ"ש ויגדילו את שרידותו של כלל הכח הלוחם.